הקשיב

Hebrew

Root
ק־שׁ־ב (q-sh-b)

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /(h)ikˈʃiv/

• Audio:

  (file)

Verb

הִקְשִׁיב • (hikshív, hiqšîḇ) (hif'il construction) (intransitive)

1. to listen [with ל־]
2. to pay attention [with ל־]

Conjugation

Conjugation of הִקְשִׁיב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַקְשִׁיב action noun: הַקְשָׁבָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִקְשַׁבְתִּי		הִקְשַׁבְנוּ
	second	הִקְשַׁבְתָּ	הִקְשַׁבְתְּ	הִקְשַׁבְתֶּם	הִקְשַׁבְתֶּן
	third	הִקְשִׁיב	הִקְשִׁיבָה	הִקְשִׁיבוּ
present		מַקְשִׁיב	מַקְשִׁיבָה	מַקְשִׁיבִים	מַקְשִׁיבוֹת
future	first	אַקְשִׁיב		נַקְשִׁיב
	second	תַּקְשִׁיב	תַּקְשִׁיבִי	תַּקְשִׁיבוּ	תַּקְשֵׁבְנָה1
	third	יַקְשִׁיב	תַּקְשִׁיב	יַקְשִׁיבוּ	תַּקְשֵׁבְנָה1
imperative		הַקְשֵׁב	הַקְשִׁיבִי	הַקְשִׁיבוּ	הַקְשֵׁבְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• הֶאֱזִין