חג

See also: חג׳

Hebrew

Etymology 1

Root
ח־ג־ג (kh-g-g)

Cognate to Arabic حَجّ (ḥajj, “pilgrimage”).

Noun

חַג • (khág) m (plural indefinite חַגִּים, singular construct חַג־, plural construct חַגֵּי־) [pattern: קֶטֶל]

1. holiday (day on which a festival or celebration is observed)
2. (Judaism) any of Passover, Shavuot, Sukkot, or Shemini Atzeret

Usage notes

• The definite form is הֶחָג (hekhág).

Derived terms

• אחרי החגים
• חַג הָאוּרִים (khag ha'urím)
• חַג הַמּוֹלָד (khag hamolád)
• חַג שָׂמֵחַ (khag saméakh)

Proper noun

הֶחָג • (hekhág)

1. (definite, archaic, Judaism) Tabernacles

Etymology 2

Root
ח־ו־ג (kh-w-g)

Verb

חָג • (chág) (pa'al construction)

1. to circle

Conjugation

Conjugation of חָג (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָחוּג action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חַגְתִּי		חַגְנוּ
	second	חַגְתָּ	חַגְתְּ	חַגְתֶּם	חַגְתֶּן
	third	חָג	חָגָה	חָגוּ
present		חָג	חָגָה	חָגִים	חָגוֹת
future	first	אָחוּג		נָחוּג
	second	תָּחוּג	תָּחוּגִי	תָּחוּגוּ	תחוגנה / תָּחֹגְנָה1
	third	יָחוּג	תָּחוּג	יָחוּגוּ	תחוגנה / תָּחֹגְנָה1
imperative		חוּג	חוּגִי	חוּגוּ	חוגנה / חֹגְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.