משח

Aramaic

From the root מ־שׁ־ח /ܡ-ܫ-ܚ (m-š-ḥ) related to anointing. Compare Arabic مَسَحَ (masaḥa), from cognate root م س ح (m-s-ḥ), and Ugaritic 𐎎𐎌𐎈 (mšḥ).

מְשַׁח • (m'šaḥ)

Root
מ־שׁ־ח (m-sh-kh)

מָשַׁח • (mashákh) (pa'al construction)

Conjugation of מָשַׁח (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: למשוח / לִמְשֹׁחַ action noun: מְשִׁיחָה passive participle: מָשׁוּחַ
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	מָשַׁחְתִּי		מָשַׁחְנוּ
	second	מָשַׁחְתָּ	מָשַׁחְתְּ	מְשַׁחְתֶּם¹	מְשַׁחְתֶּן¹
	third	מָשַׁח	מָשְׁחָה	מָשְׁחוּ
present		מוֹשֵׁחַ	מוֹשַׁחַת	מוֹשְׁחִים	מוֹשְׁחוֹת
future	first	אֶמְשַׁח		נִמְשַׁח
	second	תִּמְשַׁח	תִּמְשְׁחִי	תִּמְשְׁחוּ	תִּמְשַׁחְנָה²
	third	יִמְשַׁח	תִּמְשַׁח	יִמְשְׁחוּ	תִּמְשַׁחְנָה²
imperative		מְשַׁח	מִשְׁחִי	מִשְׁחוּ	מְשַׁחְנָה²
notes		Pronounced מָשַׁחְתֶּם and מָשַׁחְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.