סייע

Hebrew

Root
ס־י־ע (s-y-ʿ)

Verb

סייע / סִיֵּעַ • (siyéa) (pi'el construction)

1. (formal) to help, aid, assist
2. to advise, inform
3. to collaborate

Conjugation

Conjugation of סייע / סִיֵּעַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְסַיֵּעַ action noun: סייוע / סִיּוּעַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	סייעתי / סִיַּעְתִּי		סייענו / סִיַּעְנוּ
	second	סייעת / סִיַּעְתָּ	סייעת / סִיַּעְתְּ	סייעתם / סִיַּעְתֶּם	סייעתן / סִיַּעְתֶּן
	third	סייע / סִיֵּעַ	סייעה / סִיְּעָה	סייעו / סִיְּעוּ
present		מְסַיֵּעַ	מְסַיַּעַת	מְסַיְּעִים	מְסַיְּעוֹת
future	first	אֲסַיֵּעַ		נְסַיֵּעַ
	second	תְּסַיֵּעַ	תְּסַיְּעִי	תְּסַיְּעוּ	תְּסַיַּעְנָה1
	third	יְסַיֵּעַ	תְּסַיֵּעַ	יְסַיְּעוּ	תְּסַיַּעְנָה1
imperative		סַיֵּעַ	סַיְּעִי	סַיְּעוּ	סַיַּעְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Noun

סייע / סַיָּע • (sayá) m (feminine counterpart סייעת / סַיַּעַת) [pattern: קַטָּל]

1. assistant, helper