עזב

Hebrew

Root
ע־ז־ב (ʿ-z-b)

From Proto-Semitic *ʕazab-. Cognate with Arabic عَزَبَ (ʕazaba, “to be remote or absent”) and Akkadian 𒋺 (ezēbum, “to leave”).

עָזַב • (azáv) (pa'al construction, passive counterpart נֶעֱזַב)

Conjugation of עָזַב (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לעזוב / לַעֲזֹב action noun: עֲזִיבָה passive participle: עָזוּב
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	עָזַבְתִּי		עָזַבְנוּ
	second	עָזַבְתָּ	עָזַבְתְּ	עֲזַבְתֶּם¹	עֲזַבְתֶּן¹
	third	עָזַב	עָזְבָה	עָזְבוּ
present		עוֹזֵב	עוֹזֶבֶת	עוֹזְבִים	עוֹזְבוֹת
future	first	אעזוב / אֶעֱזֹב		נעזוב / נַעֲזֹב
	second	תעזוב / תַּעֲזֹב	תַּעַזְבִי	תַּעַזְבוּ	תעזובנה / תַּעֲזֹבְנָה²
	third	יעזוב / יַעֲזֹב	תעזוב / תַּעֲזֹב	יַעַזְבוּ	תעזובנה / תַּעֲזֹבְנָה²
imperative		עזוב / עֲזֹב	עִזְבִי	עִזְבוּ	עזובנה / עֲזֹבְנָה²
notes		Pronounced עָזַבְתֶּם and עָזַבְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.