עמוד ראשי
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך.
כעת יש בוויקיפדיה העברית 366,351 ערכים.
כעת יש בוויקיפדיה העברית 366,351 ערכים.
הידעת 
הציטוט היומי
כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו
וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו
מִכְתָּב עֲלֵי גַן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן.— "כתב סתיו", רבי שלמה אבן גבירול
הטיפ היומי
בארגז החול ניתן לבצע ניסויי עריכה בבטחה. גשו לארגז החול, לחצו על הלשונית "עריכה" ונסו בעצמכם!
חדשות ואקטואליה
- הממשל הצבאי בקוריאה הדרומית (2024): נשיא קוריאה הדרומית, יון סוק-יאול, הכריז על ממשל צבאי במדינה (בתמונה
: סמלה), אך כעבור שעות ספורות הודיע על הסרתו בעקבות הצבעה פה אחד באספה הלאומית בעד ביטול החלטתו (ynet) - האתלט מארו טפרי קבע שיא ישראלי חדש, כאשר סיים במקום השביעי בריצת מרתון שהתקיימה בוולנסיה (אנ') ספרד בזמן של 2:04:45 שעות (ישראל היום)
- חינוך בישראל: הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך פרסמה דוח לשנת הלימודים תשפ"ג, לפיו לראשונה הישגי תלמידי כיתה ד' (אנ') יוצאי אתיופיה מרקע חברתי-כלכלי נמוך, גבוהים יותר מתלמידים דוברי עברית שאינם יוצאי אתיופיה מרקע דומה (אתר משרד החינוך, הדוח המלא)
- מלחמת האזרחים בסוריה: לוחמי הארגון הג'יהאדיסטי תחריר א-שאם ופלגים נוספים של האופוזיציה הסורית כבשו חלקים גדולים מהעיר חלב, כולל שדה התעופה הבין-לאומי (ynet, המרכז הסורי לזכויות אדם)
נפטרו לאחרונה: אלי לנצמן, שמחה רז, הלמוט דוקאדאם, מרשל בריקמן, נילס ארסטרופ, צפורה שפירא
ערך מומלץ
וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח (פיוט המקדיש קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ) המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה.
לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).
בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד, המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה ומשלב – לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות – גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית התגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי, אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספו לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך מקורם של אחדים מהם הביא לספקות ולדיונים נרחבים.
חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.
אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים.
תמונת היום
היום בהיסטוריה
- 1952 – 11 מנאשמי משפטי פראג, בהם רודולף סלנסקי, מוצאים להורג
- 1967 – צוות רופאים בראשות כריסטיאן בארנרד מבצע לראשונה השתלת לב אנושי
- 1973 – החללית פיוניר 10 שולחת תמונות ראשונות של כוכב הלכת צדק (בתמונה)
- 1984 – אסון בופאל – תקלה במפעל לייצור חומרי הדברה בהודו גורמת למותם של אלפים
- 2013 – נפטר ספי ריבלין, שחקן וקומיקאי ישראלי
אירועים בלוח העברי
- יום טוב במגילת תענית על הוצאתם מהעזרה של צלמי עבודה זרה שהכניסו אליה היוונים, כנראה בימי גזרות אנטיוכוס
- ה'תס"ג – רבי יעקב יהושע פלק ניצל מפיצוץ מחסן אבק שרפה שהרג את בני משפחתו, ולזכר ההצלה מחליט לחבר את הספר פני יהושע
- ה'תרס"ב – נוסדה המושבה סג'רה (אילניה) (בתמונה).
- ה'תרצ"ז – נולדה דליה רביקוביץ, משוררת ישראלית
- ה'תש"ל – אברהם קריניצי, ראש עיריית רמת גן, נספה בתאונת דרכים יחד עם חתנו ונהגו.
פרשת השבוע: ויצא
הדף היומי: מסכת בבא בתרא, דף קס"א
ג' בכסלו
ה'תשפ"ה - אירועים בלוח העברי
ערך מומלץ
וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח (פיוט המקדיש קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ) המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה.
לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).
בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד, המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה ומשלב – לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות – גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית התגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי, אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספו לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך מקורם של אחדים מהם הביא לספקות ולדיונים נרחבים.
חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.
אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים.
הציטוט היומי
כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו
וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו
מִכְתָּב עֲלֵי גַן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן.— "כתב סתיו", רבי שלמה אבן גבירול
תמונת היום
הטיפ היומי
בארגז החול ניתן לבצע ניסויי עריכה בבטחה. גשו לארגז החול, לחצו על הלשונית "עריכה" ונסו בעצמכם!
הידעת 
היום בהיסטוריה
- 1952 – 11 מנאשמי משפטי פראג, בהם רודולף סלנסקי, מוצאים להורג
- 1967 – צוות רופאים בראשות כריסטיאן בארנרד מבצע לראשונה השתלת לב אנושי
- 1973 – החללית פיוניר 10 שולחת תמונות ראשונות של כוכב הלכת צדק (בתמונה)
- 1984 – אסון בופאל – תקלה במפעל לייצור חומרי הדברה בהודו גורמת למותם של אלפים
- 2013 – נפטר ספי ריבלין, שחקן וקומיקאי ישראלי
אירועים בלוח העברי
- יום טוב במגילת תענית על הוצאתם מהעזרה של צלמי עבודה זרה שהכניסו אליה היוונים, כנראה בימי גזרות אנטיוכוס
- ה'תס"ג – רבי יעקב יהושע פלק ניצל מפיצוץ מחסן אבק שרפה שהרג את בני משפחתו, ולזכר ההצלה מחליט לחבר את הספר פני יהושע
- ה'תרס"ב – נוסדה המושבה סג'רה (אילניה) (בתמונה).
- ה'תרצ"ז – נולדה דליה רביקוביץ, משוררת ישראלית
- ה'תש"ל – אברהם קריניצי, ראש עיריית רמת גן, נספה בתאונת דרכים יחד עם חתנו ונהגו.
פרשת השבוע: ויצא
הדף היומי: מסכת בבא בתרא, דף קס"א
ג' בכסלו
ה'תשפ"ה - אירועים בלוח העברי
חדשות ואקטואליה
- הממשל הצבאי בקוריאה הדרומית (2024): נשיא קוריאה הדרומית, יון סוק-יאול, הכריז על ממשל צבאי במדינה (בתמונה : סמלה), אך כעבור שעות ספורות הודיע על הסרתו בעקבות הצבעה פה אחד באספה הלאומית בעד ביטול החלטתו (ynet)
- האתלט מארו טפרי קבע שיא ישראלי חדש, כאשר סיים במקום השביעי בריצת מרתון שהתקיימה בוולנסיה (אנ') ספרד בזמן של 2:04:45 שעות (ישראל היום)
- חינוך בישראל: הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך פרסמה דוח לשנת הלימודים תשפ"ג, לפיו לראשונה הישגי תלמידי כיתה ד' (אנ') יוצאי אתיופיה מרקע חברתי-כלכלי נמוך, גבוהים יותר מתלמידים דוברי עברית שאינם יוצאי אתיופיה מרקע דומה (אתר משרד החינוך, הדוח המלא)
- מלחמת האזרחים בסוריה: לוחמי הארגון הג'יהאדיסטי תחריר א-שאם ופלגים נוספים של האופוזיציה הסורית כבשו חלקים גדולים מהעיר חלב, כולל שדה התעופה הבין-לאומי (ynet, המרכז הסורי לזכויות אדם)
נפטרו לאחרונה: אלי לנצמן, שמחה רז, הלמוט דוקאדאם, מרשל בריקמן, נילס ארסטרופ, צפורה שפירא
מיזמי ויקימדיה נוספים:
Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.