אברהם בר-עוז
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
אברהם בר-עוז (תעיזי) (י"ד בתשרי ה'תרצ"ד, 30 בספטמבר 1933 – 5 באוגוסט 2020) היה משורר וצייר ישראלי.
 | |
| אברהם בר עוז ביום חתונתו ב-1971 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1933 תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 2020 (בגיל 86) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| תקופת הפעילות | 1947–2020 (כ־73 שנים) |
| פרסים והוקרה |
פרס היצירה לסופרים עבריים (2003) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאברהם בר-עוז (במקור תעיזי) נולד בשנת 1933 בתל אביב, בן להורים חלוצים שעלו מתעז שבתימן בשנת 1922, כאשר מוצא המשפחה מיוחס לשושלת המשורר רבי שלום שבזי. בר עוז שירת לפני קום מדינת ישראל במחתרת האצ"ל, וספרו "שירי הרוגי מלכות" מוקדש לזכר עולי הגרדום. הוא זכה לכינוי "משורר המחתרות".
בשירתו מביע בר-עוז את תחושתו כמי שהשתתף במאבקים של האומה, רגשות הבאים לידי ביטוי מזווית פיוטית. הוא פרסם כמה ספרי שירה ובהם: "ימים של אהבה", (תשכ"א) "בטלית קרועה" (תשכ"ג) וספר שיריו "באצבע גלויה" אשר יצא לאור במאי 1972, לפני מלחמת יום הכיפורים. בספר זה הוא חזה את פרוץ המלחמה, תוך כדי התייחסות לאספקטים שלה מבחינה ביטחונית, חברתית ומדינית. ספרו "לפני שיהיה מאוחר" התשל"ו 1976 והרבה משיריו נלמדים בכל בתי הספר בתוכנית הלימודים בישראל מזה שנים רבות.
בר-עוז כתב גם פזמונים המוכרים לשוחרי הזמר העברי, אשר כמה מהם זכו בפסטיבלים, בהם: "בערבות לכיש", "אגדת הלוחמים", "אליהו גיבור ישראל" (שהוקדש לזכרו של אלי כהן), שיר "ההלך הבודד", "על גמלי", "שירי שבת", "המלאך הטוב יופיע" שזכה במקום ראשון בפסטיבל הזמר המזרחי ועוד. כמו כן כתב 3 מחזות מקוריים.
שיר מוכר במיוחד שלו, "נעמה", הולחן על ידי שלמה (בירן) בידרמן. את השיר "נעמה" ביצעו זמרות ידועות כמו אסתר עופרים ועופרה חזה. בר-עוז אף זכה בפרס שני בפסטיבל הזמר 1961 תשכ"א. השיר נעמה תורגם ל-7 שפות.
בר-עוז היה חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, יקיר אקו"ם ובעל תעודת הוקרה מהמדינה על תרומתו לעידוד השירה והפזמון על שקידם משוררים וסופרים רבים. בר-עוז שירת כקצין מילואים במערכות ישראל, היה בוגר בית הספר לרפואה צבאית כקצין ארגון רפואה. בר-עוז הקים וייסד ב-1970 את ביטאון "הגות" שליד החוג האתגרי "הגות" לספרות חברה ואמנות שקידם סופרים ומשוררים רבים וכן הקים את הוצאת "בית היצירה", שפרסמה ועודדה יצירות סופרים רבים ויוצרים בתחילת דרכם, וקיים עשרות ערבי שירה ברחבי הארץ ובתוכם המשוררת זלדה בתחילת דרכה ועוד סופרים ומשוררים רבים וכן היה ממקימי וממייסדי ביטאון "אפיקים" לתחיה רוחנית.
נפטר ב-5 באוגוסט 2020. נקבר בבית העלמין ירקון.[1]
ספריו
עריכה- ימים של אהבה: שירים, תל אביב: שקת, תשכ"א.[2] (מהדורה ב: תשכ"ז)
- בטלית קרועה: שירים, ירושלים: אוגדן, תשכ"ג.
- הרוגי מלכות: שירים לעולי הגרדום, תל אביב: כנור דוד, תשכ"ח.[3]
- באצבע גלויה: שירים, ירושלים: אוגדן, תשל"ב 1972.
- לפני שיהיה מאוחר: שירים, תל אביב: בית היצירה, תשל"ו.
בעריכתו
עריכה- אברהם בר-עוז (עורך), אנתולוגית משוררי עם: שירים, 3 כרכים, תל אביב: בית היצירה – טרקלין לספרות ואמנות, תש"ם 1980–תשמ"ב 1981; כרך ד: תשמ"ו 1986.
- ציון להט, והיא נושקת לרוח; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"א 1981. (שירים)
- ציון להט, בלהט; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"א 1981. (שירים)
- סימה עומרד, לו רק הייתי; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"א 1981. (שירים)
- סימה עומרד, באמצע הדרך: שירים; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"ב 1981.
- יצחק סבר-סברדליק שפת הדמדומים: שירים; עריכה: אברהם בר עוז, תל אביב: בית היצירה, תשמ"ז 1987.
- הילדה בלנקה, שירי תמיד עמי; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה, תשמ"ח 1987.
- אנתולוגיה של משוררים שונים-ספר שירים, עריכה: אברהם ברעוז, תל אביב: בית היצירה טרקלין הגות, 1992 .
קישורים חיצוניים
עריכה- כתבי אברהם בר-עוז בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "אברהם בר-עוז (תעיזי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5385
- רשימת הפרסומים של אברהם בר-עוז, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מילים לשירים של אברהם בר עוז, באתר "שירונט"
- אברהם בר-עוז, באתר שירונט
אברהם בר-עוז, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אברהם בר-עוז, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ דודי פטימר, המשורר אברהם בר עוז הלך לעולמו בגיל 87, באתר מעריב אונליין, 9 באוגוסט 2020
- ^ גיטה אבינור, חרוזים של בכי – ואבני בזלת רופפות, מעריב, 23 בפברואר 1962.
- ^ מ. משב, על פואמה גדולה אחת וכמה ספרי שירה בצרור אחד: שירים על הרוגי-מלכות, מעריב, 7 ביוני 1968.