אהרן קוטלר
הרב אהרן קוטלר (1892, תרנ"ב – 29 בנובמבר 1962, ב' בכסלו תשכ"ג) היה ראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי.
 | |
| הרב אהרן קוטלר נואם בכנס של החינוך העצמאי | |
| לידה |
1892 ה'תרנ"ב סוויסלוץ', בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
29 בנובמבר 1962 (בגיל 70 בערך) ב' בכסלו תשכ"ג ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום פעילות | פולין, ארצות הברית, ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 29 בנובמבר 1962 |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת לייקווד |
| תפקידים נוספים | נשיא מועצת גדולי התורה באמריקה, נשיא החינוך העצמאי |
| תלמידיו |
מרדכי אליפנט, שלמה ליב ברעוודה, משה הלל הירש, הלל זקס, שלמה קורח, אפרים זוריבין, יהושע יגל, ישראל בורגנסקי, שמואל קמנצקי, שלמה קרליבך, מרדכי פרידלנדר |
| חיבוריו | משנת ר' אהרן |
| צאצאים |
שניאור קוטלר |
  | |
ביוגרפיה
עריכה
נולד בסוויסלוץ' (היום בבלארוס) בשנת ה'תרנ"ב (1892), לרב שניאור זלמן פינס קוטלר, רב המקום. את שם המשפחה "קוטלר" אימץ מקרוב משפחה כדי להימנע מגיוס לצבא הרוסי. מסופר עליו שבילדותו ידע בעל פה את כל כ"ד ספרי התנ"ך[1]. בגיל 11 נשלח ללמוד אצל הרב זלמן סנדר כהנא שפירא בקרינקי. לאחר שהתייתם מהוריו בגיל צעיר התאכסן אצל קרוביו במינסק, שם הכיר את הרב רפאל ראובן גרוזובסקי שהשפיע עליו ללמוד בישיבת כנסת ישראל. הוא נכנס ללמוד בישיבה בגיל 13, ובזכות כשרונותיו הצטרף לשיעור של הבחורים המבוגרים[2]. הסבא מסלבודקה התבטא כי "כדאי להחזיק את כל התלמידים בישיבה ולו כדי ליצור את הסביבה בשביל 'אהר'לה סוויסלוצ'ר'"[3]. בשנת תרס"ח (1908) שלח הסבא מסלבודקה קבוצת תלמידים מובחרים מישיבתו, ובהם אהרן קוטלר, כדי לשוחח עם קבוצת רבנים ידועים שביקרו בקובנה ובהם הרב חיים סולובייצ'יק והרב מאיר שמחה כהן. לאחר שהרב סולובייצ'יק התרשם ממנו הוא התבטא עליו: "מזה ארבעים שנה לא נזדמן לי לפגוש עילוי כמותו", והרב מאיר שמחה כהן התבטא: "זה הקטן גדול יהיה כרבי עקיבא איגר בדורו"[4]. לימים התבטא עליו הרב סולובייצ'יק באוזני הרב ברוך דב ליבוביץ: "הוא נראה כאחד מאלה שהעולם יעמוד עליהם"[5].
בגיל 22, גיל צעיר יחסית לנהוג אז, נישא לחנה פרל בתו של הרב איסר זלמן מלצר, גיסו של ראש ישיבת סלובודקה הרב משה מרדכי אפשטיין. הרב מלצר מיהר לסיים את השידוך לפני שאחר יקדים אותו. לאחר נישואיו החל ללמד בישיבת עץ חיים בסלוצק שבראשה עמד חמיו. לאחר כשבע שנים נמלט מהקומוניסטים עם חלק ניכר מתלמידיו לעיר קלצק וישיבתו, ישיבת קלצק, גדלה.
הרב אהרון קוטלר היה שותף בהקמת ועד הישיבות בשנת תרפ"ד (1924). בשנת תרצ"ו (1936) ביקר באנגליה ובארצות הברית במסגרת מסע גיוס כספים למען הישיבה, וכבר אז תכנן להקים בארצות הברית כולל אברכים ללימוד גמרא ברמה גבוהה.
בשנת ת"ש (1940), לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עברה הישיבה לוילנה[6], וזמן קצר אחר כך, בהוראת הליטאים, עברה לעיירה הליטאית יאנובה. הרב קוטלר המשיך ללמד בישיבה לאחר הכיבוש הרוסי[7] עד סגירתה בחודש שבט תש"א (תחילת 1941), אז יצא דרך סיביר ויפן לארצות הברית[8]. הרב קוטלר נתקע זמן מה ביפן[9] ולבסוף הגיע לניו יורק והתיישב בשכונת בורו פארק. בשנתיים הראשונות לבואו לארצות הברית הקדיש את זמנו להצלת בני הישיבות שנשארו תחת השלטון הקומוניסטי ולאחר מכן תחת הכיבוש הגרמני. היה חבר פעיל בוועד ההצלה שעל ידי רבני אמריקה שעסק בהצלת יהודים. בתקופה זו מסר שיעורים מעטים בלבד, בענייני סדר זרעים, בישיבת תורה ודעת ובישיבת חפץ חיים.
בשנת תש"ג (1943) לאחר הפסח[10] הגה את רעיון הקמת הישיבה, ולשם כך בחר בלייקווד - עיירת נופש באותם הזמנים, מתוך כוונה להרחיק את הישיבה משאונה של העיר הגדולה ניו יורק, ובתקווה שהיהודים האמידים הנופשים בה יתרמו את כספם לישיבה. בסוף ימיו מנתה הישיבה כ-120 תלמידים. (ב-2012 מנתה הישיבה כ-6,500 תלמידים ואברכים)
הרב אהרון קוטלר נפטר בב' בכסלו תשכ"ג, 29 בנובמבר 1962 בניו יורק, והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים. על שמו שכונת רמת אהרן בבני ברק וכן רחובות בכמה ערים בישראל.
פעילות ציבורית
עריכהבקיץ 1937 בכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל במרינבד היה הרב קוטלר אחד ממנהיגי המתנגדים בקרב גדולי התורה להצעה להביע תמיכה בהקמת מדינה יהודית. עם זאת, לאחר הקמת המדינה, תמך בהשתתפות בבחירות ואף הגיע לישראל כדי להשפיע בכיוון זה. מתח ביקורת על התעמולה המשיחית של הרב יוסף יצחק שניאורסון בארצות הברית[11].
הרב קוטלר נחשב לאחד ממנהיגי היהדות החרדית של אמריקה. הוא היה נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה, עמד בראש ועדת הרבנים של "תורה ומסורה" והיה חבר בוועד הפועל של אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה. הוא התמסר לביסוס החינוך העצמאי בארץ ישראל, ועמל לגייס כספים עבורו. אחרי פטירת חותנו הרב איסר זלמן מלצר ירש את ראשות ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ומדי פעם נהג לבקר ולמסור שיעורים בישיבה, תוך שהוא ממשיך להתגורר באמריקה.
הרב קוטלר היה מראשי המצדדים בגישה המסורתית ללימוד התורה ללא עירוב של לימודי חול - דבר שהיה חדש באמריקה. לדעתו, מצב לימוד התורה התדרדר בעקבות חורבן היהדות במלחמת העולם השנייה, ועל כן יש לעודד צעירים להתמסר ולהקדיש את חייהם ללימוד התורה, ולתמוך בהם מבחינה כספית.
משפחתו
עריכהבניו
עריכה- בנו, הרב שניאור, ירש את מקומו בראשות ישיבת לייקווד. אחר פטירתו של הרב שניאור מונה בנו הרב אריה מלכיאל קוטלר לראשות הישיבה, כשלצידו שלושה ראשי ישיבה נוספים: הרב דוד שוסטל, חתנו של הרב שניאור, ושני חתניה של הרבנית שרה שוורצמן, בתו של הרב אהרן קוטלר: הרב ירוחם אולשין והרב ישראל ניומאן.
- בתו שרה נישאה לרב דב שוורצמן, ראש ישיבת בית התלמוד. בנם הרב יעקב אליעזר הוא ראש ישיבת לייקווד-מזרח בשכונת רמות בירושלים. בנם הרב זבולון הוא ראש כולל של "קרן וולפסון" בירושלים. נכדו אהרן, הקרוי על שמו, הוא מנהל הישיבה.
ספריו
עריכהבנו הרב שניאור הקים מכון להוצאת כתבי אביו הנקרא "מכון משנת רבי אהרן" בראשות הרב צבי רוטברג. סדרת ספריו נקראת "משנת רבי אהרן" והיא כוללת 19 ספרים (10 על מסכתות הש"ס, 2 ספרי שו"ת, 1 הלכות שכנים, 4 מוסר, 2 תנ"ך).
מתלמידיו
עריכה- הרב יהושע יגל
- ד"ר ישראל בורגנסקי
- הרב אפרים זורייבין
- הרב שלמה ליב ברעוודה
- הרב משה הלל הירש
- הרב הלל זקס
- הרב שלמה קורח
- הרב מרדכי פרידלנדר
- רבי שלמה קרליבך
- הרב יעקב פאטאש
- הרב יואל קלופט
- רבי גודלי' שארר
- רבי ישעי' שימונוביץ
- רבי לייב רוטקין
- רבי מנדל קראוויץ
- רבי משה אייזמן
- רבי אלי' שוויי
- רבי שמואל קמנצקי
- רבי יוסף רוזנבלום
- רבי מאיר הרשקוביץ
- רבי חיים עפשטיין
- רבי יעקב שיף
- הרב מאיר הירשקוביץ
- הרב מנדל קרביץ
לקריאה נוספת
עריכה- הרב יצחק דרשוביץ, The Legacy of Maran Rav Aharon Kotler (באנגלית), 2005
- אהרן סורסקי, אש התורה, בני ברק תשע"ג
- דוד זריצקי, נגדע הארז בלבנון, אחרי ארונו, הבה נמשיך בדרכו, נדפסו בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 162–173
קישורים חיצוניים
עריכה
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' אהרן קאטלער שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 109, באתר היברובוקס
- רבי אהרן קוטלר, באתר "Tog חדשות ותוכן יהודי"
- הרב אהרן קוטלר, באנציקלופדיה יהודית "דעת"
- יחוסו ומשפחתו, בבלוג "תולדות ושורשים"
- אוסף תמונות של הרב אהרן קוטלר
אהרן בן שניאור זלמן קוטלר (1892-1962), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה ומוסר בישיבות נוסח ליטא, תל אביב תשל"ו, כרך ג', עמ' ריח.
- ^ עוד על כשרונותיו ראו את דברי הרב נתן קמינצקי בשם הרבנית שולמן, נכדת הסבא מסלובודקה. דקה 14 וחצי.
- ^ שם, עמ' רכ.
- ^ שם, עמ' רכ. הגדרה כזו אודותיו השמיע גם הרב חיים עוזר גרודז'נסקי (שם).
- ^ שם עמ' רכא. עדות בנו הרב יעקב משה ליבוביץ
- ^ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939
- ^ מפי הרב סורוצקין, הצופה, 16 בספטמבר 1940
- ^ ישיבות ליטה קוראות לעזרה, הצופה, 20 בפברואר 1941
- ^ 1400 פליטים יהודים ביפאן-במצב שלאחר יאוש, המשקיף, 1 ביולי 1941
- ^ בתולדות אנשי שם כתוב תש"ד
- ^ 'על מה עשה ה' ככה? התמודדות החרדים עם השואה', פרידמן מנחם, בתוך: (ד' מכמן עורך), השואה בהיסטוריה היהודית: היסטוריוגרפיה, תודעה ופרשנות, ירושלים 2005, עמ' 605.