אוברוביצ'י
אוברוביצ'י (בבלארוסית: Ува́равічы, אוברביצ'י; ברוסית: Уваровичи, ביידיש: אוואראוויץ') היא עיירה במחוז משנה בודה-קושלבו, מחוז הומל, בלארוס. היא ממוקמת 21 ק"מ מזרחית לבודה-קושלבו ו-27 ק"מ מהומל. אוכלוסיית היישוב מונה כ-2,320 איש (2017).
| |||
מדינה | בלארוס | ||
---|---|---|---|
מחוז | הומל | ||
מחוז משנה | בודה-קושלבו | ||
שטח | 4.790367 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 2,132 (1 בינואר 2024) | ||
קואורדינטות | 52°35′44″N 30°43′43″E / 52.595555555556°N 30.728611111111°E | ||
אזור זמן | UTC +3 | ||
היסטוריה
עריכההיישוב באוברוביצ'י מוזכר לראשונה במקורות ארכאולוגיים כבר בשנת 1483, בתקופת נסיכות צ'רניגוב-סטארודוב. במהלך המלחמה בין נסיכות מוסקבה לדוכסות הגדולה של ליטא בשנים 1534–1537. מאז 1566 השתייך הכפר למחוז משנה רצ'יצה, מחוז מינסק. מאז 1772 היישוב היה תחת שליטת האימפריה הרוסית, ולמן שנת 1773 הוא השתייך למחוז משנה הומל שבמחוז רוגצ'וב, ומאז 1777 במחוז משנה בליצקי שבמחוז מוגילב.
בשנת 1825 נוסדו בית מרקחת וטחנת קמח. מאז 1852, העיר השתייכה למחוז הומל בפלך מוגילב. בשנת 1861 נפתח בית ספר ציבורי. בשנת 1875 נבנתה כנסייה אורתודוקסית. בשנת 1876 נוסדה טחנת קמח. בשנת 1880 - 902 תושבים, מבשלת בירה, 4 טחנות רוח, 8 חנויות, כנסייה אורתודוקסית, 2 בתי תפילה יהודיים.
בתחילת המאה העשרים השתייך הכפר לקהילה הכפרית ליפינסקי ואוברוביצקי. מאז 1919 היישוב היה בשליטת הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית. מאז 8 בדצמבר 1926 ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית והוא שימש כמרכז מחוז אוברוביצקי שבמחוז גומל. מאז 17 באפריל 1962 הוא ממוקם ברובע בודה-קושלבו.
הקהילה היהודית
עריכהרבה של אוברוביצ'י משנת 1911 היה הרב שלמה ריסין, ולפניו שימש בה הרב שמעון לזרוב[1]. הסופר והמשורר היידי אהרן צייטלין הוא מילידי העיירה.
אוכלוסייה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אוברוביצ'י, ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- אוברוביצ'י במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- לאוניד סמילוביצקי (רו'), אוברוביצ'י, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1742–1743), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 379.