אוראן

אוראן (בערבית: وهران, תעתיק מדויק: והראן; בברברית: ⵡⴻⵀ) היא עיר נמל באלג'יריה, השוכנת במפרץ אוראן, לחופי הים התיכון, במרחק 430 ק"מ מזרחית למצר גיברלטר ובמרחק 350 ק"מ דרומית מערבית לאלג'יר. היא העיר השנייה בגודלה באלג'יריה. בעיר כמיליון תושבים. היא מהווה מרכז כלכלי חשוב ונחשבת לאחת הערים העתיקות באלג'יריה.

אוראן
وهران

סמל אוראן סמל אוראן
פוטומונטז' של העיר
פוטומונטז' של העיר
מדינה
מחוז	אוראן
ראש העיר	צאדק בנקדה
שטח	64 קמ"ר
גובה	110 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	803,329 (14 באפריל 2008)
‑ במטרופולין	1,454,078 (2010)
‑ צפיפות	10,676 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות	35°41′28″N 0°38′30″W
אזור זמן	UTC +1
https://www.oran-dz.com/
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת אלג'יריה מוגדלת)   אלג'יר קונסטנטין תלמסאן אל-ואד תמנראסת טינדוף מרוקו ספרד תוניסיה לוב ניז'ר מאלי מאוריטניה הים התיכון אוראן (למפת אלג'יריה רגילה)   אלג'יר קונסטנטין תלמסאן אל-ואד תמנראסת טינדוף מרוקו ספרד תונ. לוב ניז'ר מאלי מאור. הים התיכון אוראן (למפת אוראן מוגדלת)   ‏ (למפת אוראן רגילה)   ‏ tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

היסטוריה

העיר נוסדה על ידי סוחרים מורים מאל-אנדלוס בשנת 903. היא נכבשה על ידי הספרדים בהנהגת הקרדינל סיסנרוס בשנת 1509 ונשארה בידיים ספרדיות עד כיבושה על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1708. בשנת 1732 נכבשה העיר בשנית על ידי הספרדים אך מעמדה כעיר מסחר מרכזית פחת באופן משמעותי עד שלבסוף מכר אותה קרלוס הרביעי, מלך ספרד לעות'מאנים בשנת 1792.

בשנת 1831 נכבשה העיר על ידי הצרפתים. במהלך מלחמת העולם השנייה, ביולי 1940 הצי המלכותי הבריטי הביא להשמדת השייטת הצרפתית במרס אל כביר באזור לאחר כניעת הצרפתים לנאצים. ממשלת וישי המשיכה להחזיק באוראן במהלך המלחמה עד כיבושה על ידי בעלות הברית במסגרת מבצע לפיד.

טרם מלחמת העצמאות של אלג'יריה (1954–1962) היה באוראן הריכוז הגבוה ביותר של תושבים ממוצא אירופאי, יותר מכל עיר אחרת בצפון אפריקה. המלחמה וטבח האירופאים באוראן בשנת 1962 הביאו לבריחה המונית של האזרחים האירופאים, בהם יהודים רבים לצרפת ולישראל. תוך שלושה חודשים איבדה אוראן מחצית מאוכלוסייתה.

תקופת השלטון הערבי-ברברי

בין השנים 910–1082 הייתה אוראן לאחת מנקודות החיכוך המרכזיות בין שלטון בית אומיה ממרכזו בספרד לבין השושלת הפאטמית בקירואן. משנת 1082 הייתה העיר תחת שלטון שבט המראביטון. בשנת 1145 נהרג איברהים איבן תכפין בעיר לאחר שהפסיד בקרב מול עבד אל-מואמין משושלת אל-מוואחידון ששלטה בעיר עד שנת 1238. באותה שנה נכבשה העיר על ידי השושלת הברברית של זיאניד, אשר שלטה במסחר לאורך הסהרה. לאחר מכן נכבשה על ידי השושלת המרינידית.

תחת שלטון שתי השושלות האחרונות פרחה העיר כעיר מסחר מרכזית בצפון אפריקה ופיתחה מערכת מסחר ענפה עם מרסיי, ג'נובה וונציה. האמיר אף חתם עם ונציה הסכם סחר לארבעים שנה בשנת 1250 אשר בעקבותיו התעשרה העיר מאוד. העיר הפכה למקור סחר בעופרת, צמר, עורות, שמן בערה, שטיחים, תבלינים ואגוזים. כמו כן הייתה העיר מקור לסחר עבדים מאפריקה שמדרום לסהרה.

הכיבוש הספרדי

ביולי 1501 ניסו הפורטוגזים לכבוש את אוראן ללא הצלחה. ארבע שנים לאחר מכן כבשו הספרדים בהצלחה את מרס אל כביר המרוחקת כ-5 ק"מ מאוראן. נקודה אסטרטגית זו הייתה לראש הגשר לכיבוש אוראן אשר מנתה באותה תקופה כ-25,000 תושבים. ב-17 במאי 1509, רוזן אוליבטו, פדרו נבארו כבש את אוראן בהוראת הקרדינל פרנסיסקו חימנז דה סיסנרוס. בעקבות הכיבוש הספרדי של העיר סבלו היהודים מיד הספרדים ורבים גורשו ונהרגו, אך המשיכה להתקיים קהילה יהודית בעיר על אף שספרד לא התירה ליהודים לגור בחלקים אחרים משטחיה. מספר משפחות יהודיות באוראן אף שימשו בתפקידים דיפלומטיים ומסחריים בכירים בשירות המונרכיה הספרדית. בשנת 1554 הגיעו הטורקים לגבולות אלג'יריה. מושל אוראן, רוזן אלקאודט חבר לסולטאן מרוקו, מוחמד א-שיח כנגדם. תשע שנים לאחר מכן הקים מרקיז סנטה קרוז, אלברו דה ברזן את מבצר סנטה קרוז בראש ההר ממערב לעיר המתנשא 300 מטרים מעל פני הים.

באפריל 1669 גירש מרקיז דל לוס וולז את יהודי אוראן ומרס אל כביר לאחר שהמלכה הספרדית מריאנה מאוסטריה, עוצרת הממלכה, החליטה לגרש את כל היהודים מאוראן והסביבה, כפי שגורשו משאר חלקי ספרד. כאלף היהודים שהתגוררו באוראן גורשו ממנה ורבים מהם התיישבו מחדש בניס וליבורנו שבאיטליה.

העיר עברה התקפות וניסיונות כיבוש רבים. מבצר סנטה קרוז שופץ והעיר בוצרה היטב. בשנת 1707 ניסה איסמעיל מלך מרוקו לפרוץ את ביצורי העיר ללא הצלחה.

העיר תחת האימפריה העותמאנית

מסגד הביי

הספרדים שלטו באוראן עד שנת 1708. באותה שנה הביי הטורקי מוסטפא בן יוסף ניצל את מלחמות הירושה הספרדיות כדי להשתלט על האזור. בתקופה זו התחדשה הקהילה היהודית לאחר כ-30 שנה מהגירוש.

בשנת 1732 השתלטו כוחות ספרדים בראשותו של חוזה קריליו, דוכס מונטמר על העיר בשנית בקרב עין-אל-טורק.

ב- 8 באוקטובר 1790 רעידת אדמה חזקה פקדה את האזור וגבתה את חייהם של 3,000 מתושבי העיר בתוך דקות אחדות. בעקבות ההרס הרב בעיר קרלוס הרביעי, מלך ספרד החליט כי היא מהווה נטל יותר מנכס עבור הכתר הספרדי. הוא יזם מגעים עם הביי של אלג'יריה והעביר לידיו את העיר בהסכם שנחתם ב-12 בספטמבר 1792. לאחר רעידת אדמה נוספת והרס נוסף לביצורים הספרדיים בעיר, נכנסו הכוחות העות'מאנים לעיר ב-8 באוקטובר של אותה שנה. 4 שנים לאחר מכן, ב-1794 סיימו השלטונות העות'מאניים בעיר את בנייתו של מסגד פאשה על שמו של חסן פאשה הדיי של אלג'יריה. עלויות הבנייה שולמו בדמי כופר שנדרשו לשחרר אסירים ספרדים עם עזיבתם של אלו את אלג'יריה.

תקופת הקולוניאליזם הצרפתי

בית העירייה של אוראן, נבנה בתקופת הקולוניאליזם הצרפתי.

בשנת 1830 הועברה הבירה ממסקרה לאוראן שמנתה באותה עת 10,000 תושבים. ב-14 בדצמבר של אותה שנה כבשו כוחות צרפתיים את אל-כביר. כשלושה שבועות לאחר מכן, ב-4 בינואר 1831 כבשו כוחות אלו בפיקודו של גנרל דניס דה דמרמונט את העיר והנהיגו בה שלטון קולוניאלי. בשנת 1832 תקפו כוחותיו של האמיר עבד אל-קאדר את העיר. למרות הצלחתו ברחבי אלג'יריה, הכוחות הצרפתיים בעיר החזיקו מעמד מולו. בשנת 1837 התקיימו בעיר המגעים בין עבד אל-קאדר לבין גנרל תומאס רוברט בוגו שהובילו לאמנת טפנה ב-20 במאי של אותה שנה.

בשנת 1847 פרצה מגפת כולרה בעיר בעקבות בצורת ממושכת. בעקבות המגפה התפתחו בעיר שירותי התברואה, בתי חולים ואתרי בידוד. בשנת 1880 החלה בנייתו של בית הכנסת הגדול באוראן. העיר עברה תקופה של פיתוח והתרחבות. התחבורה הציבורית בעיר התפתחה ובית העירייה נחנך. בשנת 1900 גרו בעיר 90,000 תושבים. בשנת 1913 נחנכה קתדרלת הלב הקדוש בעיר ובשנת 1918 נחנך בית הכנסת הגדול.

אוראן במלחמת העולם השנייה

ב-3 ביולי 1940, לאחר כניעת צרפת והקמת משטר וישי, הפציצו כוחות הצי המלכותי הבריטי שהגיעו מגיברלטר את ספינות הצי הצרפתי שעגנו במרס אל-כביר והטביעו שלוש ספינות מלחמה. אלף ומאתיים אנשי הצי הצרפתי נהרגו בהתקפה. מטרת התקיפה הייתה צמצום הכוח הימי שעלול היה לעבור לידי גרמניה הנאצית עם כניעת הצרפתים. בימי משטר וישי יהודי אוראן סבלו מהגבלות שונות ומשלילת אזרחותם הצרפתית כמו שאר יהודי אלג'יריה. בשנת 1942 העניקה הקהילה מחסה ל-150 יהודים מלוב שגורשו על ידי השלטון הפשיסטי האיטלקי.

בעלות הברית נחתו ב-8 בנובמבר 1942, בנמל ארזו. ב-10 בנובמבר פתחה אוראן את שעריה עבור בעלות הברית.

בין מלחמת העולם למלחמת האזרחים

בשנת 1950 מנתה העיר 256,661 תושבים, מרביתם ממוצא ספרדי או צרפתי. ב-6 ביוני 1958 ביקר בעיר נשיא צרפת שרל דה גול. שנתיים לאחר מכן התחילה התבצרות של הכוחות האלג'יראים בעיר.

בשנת 1961 מנתה אוכלוסיית אוראן 220,000 אירופאים ו- 180,000 מוסלמים. באותה שנה ארגון הצבא הסודי, ארגון גרילה צרפתי ימני פעל בעיר. ביוני 1962 אדמונד ג'והוד, מנהיג ארגון הצבא הסודי העלה באש 10,000,000 טונות של נפט כחלק מהמאבק בין האירופאים למוסלמים. בתגובה לכך ביצעו האלג'יראים טבח בתושבי העיר האירופאים, אשר הביא לבריחה של האירופאים מן העיר ולסיום השלטון הקולוניאליסטי הצרפתי בעיר.

הקהילה היהודית

בית הכנסת הגדול בעיר הוסב למסגד לאחר שמרבית יהודי העיר היגרו לצרפת או לישראל

ההיסטוריה של קהילת אוראן הייתה בעלת ייחודיות ביחס לקהילות האחרות באלג'יריה, עקב היותה תחת שלטון ספרדי ישיר בשנים 1509–1708. תחת שלטון ספרד עברו היהודים באוראן תהפוכות קשות, ובשנת 1669 החליטה המלכה הספרדית מריה מאוסטריה לגרש את כל היהודים מאוראן והסביבה, כפי  שגורשו משאר חלקי ספרד. כאלף היהודים שהתגוררו באוראן גורשו ממנה ורבים מהם הרחיקו כפליטים עד ליבורנו באיטליה. הקהילה היהודית באוראן התחדשה רק כ-30 שנה לאחר מכן, בשנת 1708, כאשר הפסידו הספרדים את השליטה באוראן לאימפריה העות'מאנית.

הקהילה היהודית באוראן הורכבה מכמה קבוצות שונות שהיגרו לעיר מאזורים שונים. הקבוצה הראשונה היו צאצאי המתיישבים הראשונים שהגיעו לאוראן מייד לאחר 1708, מהערים האלג'יראיות שבקרבתה; מוסטגנם, מסקרה, נדרונה, תלמסאן ולאחר מכן גם מאלג'יר, אוג'דה, דבדו ואזור הריף. קבוצה זאת הייתה קבוצת הרוב בקרב יהודי אוראן. קבוצה שנייה של יהודים באוראן הורכבה ממספר מאות משפחות של יהודים מתטואן שבצפון מרוקו, שהגיעו לאוראן כפליטים לאחר פרוץ המלחמה בין מרוקו לספרד בשנת 1859. קבוצה זאת דברה בשפה "תטואנית", ניב אוראן של לשון חכיתייה, הגרסה הצפון אפריקאית של לדינו. קבוצה שלישית של יהודים באוראן היו מהגרים יהודים מצרפת ומארצות אירופאיות אחרות שהגיעו לאוראן בעיקר לאחר הכיבוש הצרפתי בשנת 1831. ברבנות העיר אוראן שימש הרב דוד אשכנזי (אביו של מניטו, שהיה גם רבה הראשי של אלג'יריה), אב בית הדין היה הרב דוד הכהן סקלי.

אוראן כיום

כיום מהווה אוראן עיר נמל מרכזית ומרכז מסחרי בצפון אפריקה. בעיר שלוש אוניברסיטאות והעיר העתיקה כוללת קסבה ומסגד מהמאה ה-18. העיר מהווה נקודה אסטרטגית חשובה במסחר האנרגיה והיא משרתת את ארזווה - נמל הנפט והגז המופעל על ידי חברת סונטראח המובילה במדינה.

אקלים

אקלים באוראן
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	16.6	17.7	19.7	21.5	23.9	27.7	30.5	31.6	29	25.2	20.6	17.7	23.4
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	6.5	6.5	8.1	10	13.2	16.9	19.4	20.1	17.7	14	9.5	6.7	12.4
משקעים ממוצעים (מ"מ)	43.6	44.4	35	29.6	27.2	3.8	1.8	2.7	13.2	24.8	55.5	45.2	326.8
מקור: World Weather Information Service

אוראן בתרבות

הסופר הצרפתי יליד אלג'יריה, אלבר קאמי, מיקם את עלילת הרומן הדבר בעיר זו.

ערים תאומות

לאוראן 9 ערים תאומות. בהן:

• אלש, ספרד
• בורדו, צרפת
• הוואנה, קובה
• דקר, סנגל
• דרבן, דרום אפריקה
• גדנסק, פולין

קישורים חיצוניים

• אורן (אלג'יריה), דף שער בספרייה הלאומית

מדיה וקבצים בנושא אוראן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אוראן (בצרפתית)
• אוראן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• חיים גיוזלי, הקהילה היהודית באוראן, אלג'יריה, בית התפוצות
• הקהילה היהודית באוראן, אלג'יריה - מוזיאון העם היהודי, באתר מוזיאון העם היהודי, ‏1 בספטמבר 2014