אור השם

אור השם
מידע כללי
מאת	רבי חסדאי קרשקש
שפת המקור	עברית
תורגם לשפות	צרפתית, אנגלית
סוגה	פילוסופיה יהודית
נושא	פילוסופיה יהודית
הוצאה
תאריך הוצאה	ה'תק"ע, 1410
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה	ה'שט"ו, 1555
תאריך מהדורות נוספות	1860, 1861, 1991, 2019
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט	אור השם
הספרייה הלאומית	990020669700205171, 990018940210205171, 990000815480205171, 990001382340205171, 990000670900205171, 990001478230205171, 990001794860205171

אור השם (גם: אור ה' או אור יי) הוא חיבורו של רבי חסדאי קרשקש העוסק בפילוסופיה יהודית. פורסם בשנת ה'ק"ע (1410), סמוך לפטירתו של מחברו. הספר עוסק בדחיית הפילוסופיה האריסטוטלית ששלטה אז בקרב הפילוסופים היהודיים, ובראשם הרמב"ם, וכן בהגדרת עיקרי האמונה היהודית.

היסטוריה

תוכניתו המקורית של רח"ק הייתה לכתוב חיבור מקיף בשם "נר אלהים" שיעסוק בפרטי כל המצוות, וספר אור השם היווה למעשה את תחילת הספר (בדומה לספר המדע שבראש ספר "משנה תורה" לרמב"ם). תוכנית זו לא יצאה לפועל, ורק הספר אור השם ראה אור בסופו של דבר.

סגנון הספר קשה ביחס לספרי פילוסופיה יהודית אחרים, ועל כן הוא נלמד מעט ותפס מקום שולי יחסית בארון הספרים היהודי.

מבנה ותוכן

הספר מחולק לארבעה מאמרים (המאמר השלישי כולל שני חלקים). שלושת המאמרים הראשונים מחולקים ל"כללים" המחולקים ל"פרקים". המאמר הרביעי לא מחולק למאמרים ופרקים כקדומיו, אלא ל"דרושים".

מאמר ראשון - "השרשים":
- כלל א - עוסק ביסוד הראשון: מציאות ה'. כלל זה כולל 32 פרקים, 26 כנגד 26 ה"הקדמות" של אריסטו, וששה כנגד ששת ה"מופתים" של הרמב"ם להוכחת שיטת אריסטו.
- כלל ב - המשך הכלל הראשון.
- כלל ג - הגדרת מציאות האל, אחדותו, תאריו ואי-גשמיותו, ואימותן.
מאמר שני - הגדרת ששת עיקרי האמונה היהודית ("פינות"):
- כלל א - ידיעת האל.
- כלל ב - ההשגחה
- כלל ג - יכולתו של האל
- כלל ד - הנבואה
- כלל ה - בחירה חופשית.
- כלל ו - תכלית הבריאה והאדם.
מאמר שלישי חלק ראשון - אמונות מחייבות שאינן מעיקרי האמונה:
- כלל א - שאלת הקדמות והחידוש.
- כלל ב - הישארות הנפש.
- כלל ג - שכר ועונש.
- כלל ד - תחיית המתים
- כלל ה - נצחיות התורה.
- כלל ו - נבואת משה.
- כלל ז - אורים ותומים.
- כלל ח - ביאת המשיח.
מאמר שלישי חלק שני - אמונות הקשורות במצוות מיוחדות:
- כלל א - תפילה וברכת כהנים.
- כלל ב - תשובה.
- כלל ג - ארבעת פרקי השנה.
מאמר רביעי - שאלות לא פתורות:
- דרוש א - האם העולם הוא נצחי?
- דרוש ב - האם ישנו עולם אחד או אינסוף עולמות?
- דרוש ג - האם ה"גלגלים" הם יצורים בעלי חיות?
- דרוש ד - האם לגלגלים ישנה השפעה על המציאות בעולם והגורל?
- דרוש ה - עניינם של הקמיעות.
- דרוש ו - האם קיימים שדים?
- דרוש ז - גלגול נשמות
- דרוש ח - השארות נפשם של ילדים.
- דרוש ט - גן עדן וגיהנום.
- דרוש י - "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" לעומת המדע.
- דרוש יא - זהות השכל, המושכל והמשכיל.
- דרוש יב - מהו המניע הראשון?
- דרוש יג - האם אפשר להשיג את הבורא?

תגובות לספר

הספר עורר ביקורת חריפה בקרב תומכי שיטת הרמב"ם. רבי יוסף שלמה דלמדיגו כינה בפירושו למורה הנבוכים את השגותיו של רח"ק "הזיות"^[1]. גם רבי יצחק אברבנאל ורבי שמעון בן צמח דוראן ביקרו בחריפות את ביקורתו על הרמב"ם.

מנגד, הספר עורר גם תגובות נלהבות. רבי יעקב בן חביב מביא ב"פירוש הכותב" בעין יעקב מפירושיו של רח"ק לאגדות מסוימות שהובאו בספר, וכינה את דבריו "מתוקים מדבש". רבי יוסף יעבץ כתב: "הרב ר' חסדאי גבר בשכלו על כל הפילוסופים אשר בזמנו... וגדול לאלהיו היה כי קרא אל ה' ויענהו במקהלות רבבות עמים רבים, ונתקדש השם על ידו, ורבים מגדולי המלכות נתייהדו בלבם"^[2].

גם השפעתו על תלמידו רבי יוסף אלבו ניכרת בספר העיקרים שכתב האחרון, אם כי ר"י אלבו לא נמנע מלחלוק על רבו במקומות מסוימים.

מהדורות דפוס

בפעם הראשונה נדפס הספר בפירארה בשנת ה'שט"ו (1555). אין עוררין על כך שנוסח הספר במהדורה זו משובש ביותר^[3]. מהדורת הדפוס השנייה יצאה לאור בשנת ה'תר"ך (1860) ולאחר מכן ביוהנסבורג בה'תרכ"א (1861). גם בשתי מהדורות אלו לא הצליחו המדפיסים להביא לפני הקורא את הנוסח המתוקן של הספר.

בשנת ה'תש"ן (1990) הוציא הרב שלמה פישר לאור את המהדורה הנגישה ביותר של "אור השם" שראתה אור עד עתה. בקולופון הספר צוין שהמהדורה מבוססת על "ספרי הדפוס וכתבי היד, ספרי המחברים האחרונים, ועל שקול והכרעת דעתו הרחבה" של הרב פישר. לא מצוין באילו כתבי יד וספרים השתמש המהדיר. בעמודים האחרונים של הוצאה זו "ביאור מילים זרות", מעין "מילון" למושגים מיוחדים שהמחבר עושה בהם שימוש, מאת הרב יצחק שילת^[4].

במשך השנים הודפסו גם חלקים מן הספר. בשנת ה'תרל"ט (1879) הוציא לאור הרב שרגא פיבוש בלוך את הכלל החמישי מהמאמר השני של "אור השם" עם תרגום גרמני תחת השם "משפט הבחירה". במהדורה זו השתמש הרב בלוך במהדורת דפוס וינה ובשלשה כתבי יד.

שער הספר, וילנה ה'תרס"ה

המאמר הראשון של "אור השם" נדפס בוילנה בשנת ה'תרס"ה (1903) על ידי הרב חיים ירמיהו פלנסברג (שאקי ומחבר ספרי "נזר הניצחון" ו"שאלות חיים") בצירוף פירושו בשם "אוצר חיים". מהקדמת הרב פלענסבערג עולה, שבניסיון לתקן את השיבושים שהצטברו במהדורות הדפוס הקודמות, הסתמך על שיקול דעתו ולא על כתבי יד.

ספרו של פרופ׳ הארי אוסטרין וולפסון "ביקורתו של קרשקש על אריסטו" שיצא לאור בשנת ה'תרפ"ט (1929) כלל מהדורה מדעית של הפרקים העוסקים בעשרים וחמש ההקדמות של הרמב"ם מתוך המאמר הראשון של "אור השם" עם תרגום לאנגלית. מהדורה זאת מבוססת על כתב יד פרמה ורשימות שינויי נוסחאות שוולפסון הכין על בסיס מספר כתבי יד נוספים.

יהודה איזנברג הוציא לאור חלקים מתוך "אור השם" בסדרת "ספריה קטנה למחשבת ישראל". הכלל הראשון מהמאמר השלישי בשנת ה'תשמ"א (1981) ובשנת ה'תשמ"ג (1983) – כללים ראשון וחמישי מהמאמר השני של הספר. מהדורות אלו מבוססות בעיקר על כתב יד פירנצה כמו גם כתבי יד וינה, פריז, ומהדורת דפוס פירארה.

בשנת ה'תש"פ (2019) יצאה לאור מהדורה בעריכתו של ר' דניאל לוין. המהדורה מבוססת בעיקרה על כתב יד פירנצה ונוספו בה מפתחות, הערות שוליים, הערות נוסח, נספחים ורשימת המקורות^[5].