אח (מתקן בערה)
אח הוא מתקן בערה, בדרך כלל מלבנים או אבן, שנמצא בבית, בו שומרים אש לחימום הבית ולבישול מזון. מתקן בערה זה בדרך כלל מורכב מאבן אח אופקית ולעיתים קרובות משולבת עם קיר נמוך וחלקי מאחורי האח, קמין, תנור אפייה, קולט אדים או ארובה. למשך מאות שנים, האח היה נחשב כמאפיין המרכזי, האינטגרלי והחשוב ביותר של הבית. בעידן המודרני, מאז הופעת ההסקה המרכזית, ברוב הבתים, האח הוחלף בתנורי החימום, כיריים, תנורי אפייה וכן מכשירי חשמל ביתיים אחרים.
לפני המהפכה התעשייתית, תכנון מקובל של אח היה להציב אותו באמצע החדר כמוקד פתוח, כאשר העשין היה יוצר דרך חור עשן בגג. בעיצובים שלאחר המהפכה התעשייתית, הגג היה מוצק ורציף יותר, ואילו האח הוצב בצד החדר וצויד בדרך כלל בארובה.
במהלך השנים, הונהג מס על אחים באימפריה הביזנטית (בתקופת שלטונו של ניקפורוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית ב-802–811, אם כי ייתכן שהמס הונהג אפילו לפני שלטונו של ניקפורוס הראשון במהלך המאה ה-7), אנגליה (19 במאי 1662 – 1689) וסקוטלנד (19 במאי 1662 – 1690).[1][2]
דת ופולקלור
עריכהבתנ"ך מוזכרת האח שבערה בחודש כסלו ב"בית החורף" של יהויקים מלך יהודה:
וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת.
על פי התלמוד הבבלי, המילה אח בעברית[3] מקורה ב"אחוות" העצים המבעירים ותורמים יחד זה לבערתו של זה.[4]
במיתולוגיה היוונית האלה הסטיה הייתה אלת אש האח, בעוד שבמיתולוגיה הרומית האלה וסטה הייתה אלת אש האח.[5]
בפרס העתיקה, על פי המסורות הזורואסטריות, לכל בית היה אח ששימש להקרבת קורבנות ותפילות.[6]
באמונות עממיות אלבניות מסורתיות, הואטר (אנ') נחשב כאח ביתי שמהווה קישור רוחני בין דורות העבר (האבות הקדמונים), ההווה והעתיד (צאצאי המחר) של השבט.
בזרם הנאו-פגאניזם גרמאני, האח נחשב ככינוי לתא משפחתי או קבוצת פולחן מקומית.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Haldon, John F. (1997). Byzantium in the Seventh Century: the Transformation of a Culture. Cambridge University Press.
- ^ Gibson, Jeremy. The Hearth Tax, other later Stuart Tax Lists, and the Association Oath Rolls. Federation of Family History Societies.
- ^
ערך מילוני בנושא אח, בוויקימילון
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ', עמוד א' "והאח לפניו מבערת", מאי אח?... ושמואל אמר עצים שנדלקו באחוונא - ובפירוש רש"י "באחוה - כל העצים נדלקין זה מזה הקטן מדליק הגדול"
- ^ Hansen, William F.. Handbook of classical mythology. Santa Barbara, Calif.: ABC-CLIO, 2004. 202. מסת"ב 1576072266
- ^ Boyce, Mary. A history of Zoroastrianism. 2nd impression with corrections. ed. Leiden: E.J. Brill, 1989. 154. מסת"ב 9004088474
