אילן דר
אילן דר (שמו המקורי: אילן בלוויס; נולד ב-30 בינואר 1937) הוא שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה, מתרגם ובמאי תיאטרון ישראלי.
לידה |
30 בינואר 1937 (בן 87) י"ח בשבט ה'תרצ"ז תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
שם לידה | אילן בלווייס |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1958 |
עיסוק | שחקן, במאי |
מקום לימודים | הגימנסיה העברית "הרצליה" |
בן או בת זוג | רות דר |
מספר צאצאים | 1 |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהאילן דר נולד בתל אביב, בשם אילן בלווייס, להורים ילידי פולין. למד בנעוריו במגמת הדרמה בגימנסיה הרצליה אצל המורים אברהם ניניו, שרגא פרידמן ומנחם גולן. החל את קריירת המשחק שלו בתפקידים זוטרים בסרטי קולנוע, בין היתר בתפקיד ה"אשכנזי" בסרטי בורקס שונים. בנוסף לקח דר חלק גם בהפקות טלוויזיוניות שונות, ולאורך השנים שילב את העשייה הטלוויזיונית עם תפקידיו בתיאטרון.
קריירה
עריכהקריירה בתיאטרון
עריכהבשנת 1958 הצטרף לתיאטרון האהל, שם שיחק עד לשנת 1962. גילם את קלייב בהצגה "תרגיל בחמש אצבעות"[1], והשתתף בהצגות "החייל האמיץ שווייק", "המכשפה" ו"שנת הבגרות".
באוקטובר 1961 הצטרף לצוות השחקנים המייסד של תיאטרון חיפה,[2] שיחק באנדורה,[3] "הלילה לאיש"[4] בו גילם את מחלון, גילם את סימון ב"מעגל הגיר הקווקזי",[5] ושיחק את השבוי ב"בן ערובה".[6] בתחילת 1964 שיחק את אחד הבנים ב"אמא קוראז' וילדיה", אולם נעדר חלק מהזמן מכיוון ששבר את רגלו.[7] בהמשך גילם סילביו במשרתם של שני אדונים,[8] את הגבר בהצגה "הגברת עם הכלבלב",[9] את טוזנבאך בהצגה "שלוש אחיות", את וניה בהצגה "הדוד וניה"[10] ואת צ'רכס בהצגה "שיץ".
בשנת 1978 הצטרף דר לתיאטרון הקאמרי והשתתף בהצגות: "כרגע לא פנוי"[11]; גילם את ג'ורג' שניידר בהצגה "פרק ב'"[12], גילם את בלדד בהצגה "יסורי איוב"[13], גילם את מוניה בהצגה "אורזי מזוודות"[14], גילם את גולגלביץ' בהצגה "כולם רוצים לחיות"[15], גילם את אדולף אייכמן בהצגה "קסטנר"[16], גילם את לותר ואת העו"ד בהצגה "מיכאל קולהאס", גילם כומר בהצגה "אמא קוראז'"[17], גילם את הרבסט בהצגה "שירה"[18], גילם את אייק ואת לנארד בהצגה "זמנים אחרים", גילם את בקינגהאם בהצגה "ריצ'רד השלישי", גילם שישה תפקידים שונים בהצגה "מלאכים באמריקה", גילם את צוקר בהצגה "מבקר המדינה", גילם תפקיד אורח בהצגה "רצח", גילם את אורי בהצגה "אורי מורי" והשתתף בהצגה "אדון וולף". כמו כן תרגם את המחזה "איש עם קשרים" עבור תיאטרון הקאמרי[19].
בשנת 1995 פרש ממשחקו בקאמרי ועבר לשחק בתיאטראות אחרים, ביניהם תיאטרון בית ליסין, הבימה ותיאטרון באר שבע.
בתיאטרון בית ליסין השתתף בין היתר בהצגות "קידוש", "חמץ", "שבעה" (כחלק מטרילוגיה ישראלית שכתב שמואל הספרי), "סתיו ימיו", "המים זוכרים", "שבר ענן" מאת מרים קיני, "אחרון ימיה" מאת גדי ענבר, "אנדה" מאת הלל מיטלפונקט, "אמא מאוהבת" מאת גורן אגמון, "אילוף הסוררת" מאת ויליאם שייקספיר ו"הקומה השלישית" מאת אשכול נבו. השתתף גם בהעלאת המחזה "אוסלו", מאת ג'י.טי. רוג'רס, בתפקיד שמעון פרס.
ב־1979 העלה בתיאטרון צוותא הצגת יחיד בשם "כמו כדור בראש", אשר הוצגה כ-400 פעם ברחבי הארץ במשך כ-10 שנים, ואף הועלתה בתרגום לאנגלית בפסטיבל אדינבורו.
בתיאטרון באר שבע השתתף בהצגה "כשאת אומרת לא".
בתיאטרון הבימה השתתף בהצגות "זמן אמת" ו"מועדון האלמנות העליזות".
כבמאי, ביים את המחזה "הבט אחורה בזעם" בתיאטרון הספרייה, וביים ותרגם את המחזה "הא הא" עבור תיאטרון הספרייה.
קריירה בטלוויזיה ובקולנוע
עריכהב-1963 השתתף בסרטו של אריה אליאס "אף מילה למורגנשטיין".[20] ב-1972 גילם את גדעון רוגוב בסרטו של שמואל אימברמן "שתי דפיקות לב". ב-1973 גילם את ד"ר לוקס בסרטו של עמי ארצי "הבלש האמיץ שוורץ", וגילם את ד"ר אבישר בסרטו של יונה דאי "אדם". ב-1976 גילם את אלכסנדר בסרטו של זאב רווח "רק היום". ב-1977 גילם דוידזון בסרטו של זאב רווח "הגונב מגנב פטור", וגילם את פלדמן בסרטו של שמואל אימברמן "בוא נפוצץ מיליון". ב-1978 שיחק כברמן בסרט "שרגא קטן". ב-1979 השתתף בסרטו של זאב רווח "לא לעלות יותר". ב-1980 השתתף בסרטו של זאב רווח "פצעי בגרות 80". ב-1982 גילם את אבא של איה בסרטה של מיכל בת-אדם "בן לוקח בת". לחשיפה המשמעותית ביותר עד אז זכה דר בתפקידו בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים", שעלתה לאוויר בשנת 1983. בסדרה גילם דר את אילן, בעלה של תיקי (תיקי דיין), סוכן ביטוח מניפולטור ובעל נטיות לקמצנות. ב-1984 גילם את יורם טל שיר בסרטו של חיים גיל "כאסח". ב-1994 גילם את השופט בנימין הלוי בסדרת הטלוויזיה שביים אורי ברבש "משפט קסטנר" המהווה עיבוד למשפט קסטנר. ב-1997 גילם את ראש השב"כ אברהם שלום בסדרת הטלוויזיה שביים אורי ברבש "קו 300" המבוססת על אירועי קו 300. ב-2003 גילם את צבי לזר בסדרת הטלוויזיה שיצרו אורי ובני ברבש "מיי פירסט סוני" ושיחק בסרט הטלוויזיה "באמצע הסרט". ב-2005 גילם את ראובן בעונה החמישית של סדרת הטלוויזיה "החיים זה לא הכל" ובאותה השנה חזר לגלם את אילן בפרק האיחוד של "קרובים קרובים". ב-2007 גילם את חיים, ראש המוסד, בסרט "המוסד הסגור" של אלון גור אריה וכן השתתף בסרט "תהילים" של רפאל נג'ארי. ב-2010 גילם את סבא עמוס בסדרת הטלוויזיה המשודרת בערוץ 10 "כאן גרים בכיף" ובשנת 2011 השתתף בסדרת הטלוויזיה "החולמים" בערוץ הילדים שם גילם את ליאון מנהל בית האומנה, אשר מת בתחילת הסדרה בעקבות הרעלתו. בשנת 2014 שיחק בסרט "מיתה טובה" שזכה בארבעה פרסי אופיר ובסרט פריז על המים שזכה בפרס אחד. ב-2015 גילם את גדעון, סבה של מאיה (אריאל מורטמן) בסדרת הנוער "כוכב הצפון". באותה שנה גילם דר את שמואל בודנהיימר, אביו של גידי (עפר שכטר) בסדרת הטלוויזיה "שנות ה-80". ב-2016 גילם את פרופסור שכטר בסדרה "בנות הזהב" בערוץ 10, הופיע בסדרה "האחיות המוצלחות שלי", ובתפקיד עצמו בסדרה "צומת מילר". ב-2017 שיחק בסרט "דרייבר". ב-2019 שיחק בסרטים "אהבה בשלייקס" של יוחנן ולר, בסרטו של אלון גור אריה "המוסד", שבו חזר לגלם את דמותו של חיים ראש המוסד ו"בשורות טובות" של ארז תדמור. באותה שנה הופיע בסדרה "אבא משתדל" בכאן 11.
חיים אישיים
עריכהפרסים
עריכהבשנת 1989 זכה דר בפרס על שם חנה רובינא ובפרס עיריית תל אביב על שם אברהם בן-יוסף על תפקידו כהרבסט בהצגה "שירה" בתיאטרון הקאמרי[18].
בנובמבר 2012 העניק לו איגוד אמני ישראל אות הוקרה על תרומתו לתרבות הישראלית לאורך השנים.[21]
בשנת 2018 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו.[22]
בינואר 2023 זכה בפרס אריק איינשטיין לאומנויות.
פילמוגרפיה
עריכה- אף מילה למורגנשטיין (1963)
- שתי דפיקות לב (1972)
- הבלש האמיץ שוורץ (1973)
- אדם (1973)
- סיפור יעקב ויוסף (1974)
- רק היום (1976)
- הגונב מגנב פטור (1977)
- בוא נפוצץ מיליון (1977)
- יום חופש (1977)
- שרגא קטן (1978)
- לא לעלות יותר (1979)
- פצעי בגרות (1980)
- אישה ושמה גולדה (1982)
- בן לוקח בת (1982)
- כאסח (1984)
- גרין (1984)
- מה קרה? (1988)
- לא תנאף (2001)
- ברונו מאוהב (2006)
- המוסד הסגור (2007)
- תהילים (2007)
- מיתה טובה (2014)
- פריז על המים (2014)
- דרייבר (2017)
- רעבעצן (2018)
- המוסד (2019)
- אהבה בשלייקס (2019)
- בשורות טובות (2019)
קישורים חיצוניים
עריכה- אילן דר, ברשת החברתית פייסבוק
- אילן דר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אילן דר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אילן דר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אילן דר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- אילן דר, בארכיון הבימה
- אילן דר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- יעקב בר און, אילן יוחסין, באתר ynet, 8 בינואר 2003
- טל פרי, סבא סבבה, באתר nrg, 2 ביולי 2005
- סמדר שילוני, שלא למטרות רווח, באתר ynet, 27 ביולי 2007
- סמדר שילוני, "אני כמו קוזילביץ'", באתר ynet, 13 ביוני 2010
- לירון סיני, אילן דר: "אני יותר קרוב ללוויה מלבר מצווה", באתר ynet, 10 באוקטובר 2014
- שיר זיו, "ספורט זה דבר מסוכן. אני לא עושה ספורט וחי כבר 80 שנה", באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2017
- יואב בירנברג, אוסלו, חזרנו אלייך שנית, באתר "ידיעות אחרונות", 21 בנובמבר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ ד. ארבל, "תרגיל בחמש אצבעות" ב"אהל", קול העם, 27 בפברואר 1959
חיים גמזו, תרגיל בחמש אצבעות ־ ב<<אהל>>, הארץ, 27 בפברואר 1959
דיוקנו של צעיר זועם, על המשמר, 27 בפברואר 1959 - ^ טלילה בן זכאי, קביעות לוותיקי התיאטרון החיפאי, מעריב, 11 בדצמבר 1966
- ^ אורי חפר, החלו החזרות למחזה אנדורה, חרות, 24 בדצמבר 1961
ראובן בן צבי, ההכנות נשלמו - המסך עולה, מעריב, 13 בפברואר 1962 - ^ נחמן בן עמי, בתחילת קציר שעורים, מעריב, 4 ביולי 1962
- ^ מעגל הגיר הקווקזי, על המשמר, 21 בנובמבר 1962
- ^ בן ערובה בחיפה, הַבֹּקֶר, 3 במאי 1963
- ^ תילה עופר, אין לגנוז את ברכט, הַבֹּקֶר, 14 בפברואר 1964
- ^ לא ללכת - אלא להוליך, מעריב, 27 בדצמבר 1964
- ^ יעקב העליון, הצגת "הגברת עם הכלבלב" - ממחר בתיאטרון החיפני, מעריב, 30 באוגוסט 1965
- ^ שכול וכשלון רוסי, על המשמר, 2 במאי 1969
- ^ החיים לא נותנים לחיות, מעריב, 27 בפברואר 1977
- ^ ערב מהנה מההתחלה ועד הסוף, מעריב, 8 במרץ 1979
- ^ כוכבים ולילות, דבר, 5 באפריל 1981
- ^ כוכבים ולילות, דבר, 23 באוקטובר 1983
- ^ הנהלת הקאמרי, חדשות, 7 באפריל 1985
- ^ הערב בכורה, מעריב, 11 ביולי 1985
- ^ זהרירה חריפאי תהיה אמא קוראז' ב'קאמרי', מעריב, 13 בדצמבר 1987
- ^ 1 2 אילן דר: פרס ראשון (בחיים), מעריב, 8 בספטמבר 1989
- ^ שוש אביגל, תיאטרון / תאונת עבודה - "איש עם קשרים" - נוסח עברי ובימוי: אילן דר, חדשות, 23 במרץ 1993
- ^ אורי חפר, מזלו של מורגנשטיין, חרות, 28 בנובמבר 1961
- ^ עושים כבוד: 11 אמנים יקבלו אות הוקרה מיוחד, באתר nrg מעריב, 28 באוקטובר 2012
- ^ פרסום שמות יקירי העיר תל אביב-יפו לשנת 2018 באתר "local"