אליהו ריפס
אליהו (איליה) רִיפְּס (12 בדצמבר 1948 - 19 ביולי 2024[1]) היה מתמטיקאי ישראלי, פרופסור במכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית. ידוע בזכות מחקריו בתורת החבורות הגאומטרית ובשל עבודתו על הצופן התנ"כי.
 | |
| פרופ' אליהו ריפס (2017) | |
| לידה |
12 בדצמבר 1948 ריגה, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביולי 2024 (בגיל 75) ירושלים |
| שם לידה |
Илья Аронович Рипс |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | ברית המועצות, ישראל |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
שמשון עמיצור |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תלמידי דוקטורט |
צליל סלע, מרסלו פירר, לב בירברייר, אינה בומגין |
| פרסים והוקרה |
פרס ארדש (1979) פרס איג נובל (1997) |
| תרומות עיקריות | |
| מחקריו בתחום האלגברה | |
  | |
קורות חיים
עריכהריפס נולד וגדל בריגה בירת לטביה הקומוניסטית. פעמיים קפץ כיתה, והיה לתלמיד התיכון הראשון מלטביה שהשתתף באולימפיאדה הבינלאומית למתמטיקה. בגיל חמש עשרה סיים את לימודי התיכון והחל ללמוד באוניברסיטת לטביה בפקולטה למתמטיקה, שם הצטיין בלימודיו.
במהלך 1968 התרחשה ליברליזציה פוליטית בצ'כוסלובקיה שכונתה האביב של פראג, בתגובה נכנסו כוחות הביטחון של ברית המועצות לפראג בכלים כבדים ודיכאו את המרד. בינואר 1969 סטודנט צ'כי בשם יאן פאלאך הצית את עצמו במחאה על הדיכוי האכזרי של השלטון הקומוניסטי. באותה השנה התפרסם ריפס בכלי התקשורת העולמיים מחוץ לברית המועצות כששפך על עצמו בנזין והבעיר את עצמו גם כן.[2][3] הוא נעצר בידי השלטונות והועבר לאשפוז כפוי, בהתאם ל"חוות דעת פסיכיאטרית" שקבעה שהוא סובל מסכיזופרניה זוחלת – מחלה ללא סימנים, המאפשרת אשפוזו לכל ימיו.[4] בעת שהותו בכלא מצא דוגמה נגדית, מסובכת ומבריקה, לבעיית תת-חבורת הממדים,[5] אחרי שפורסמו לה כמה וכמה הוכחות שגויות. בעקבות לחץ בינלאומי הוא שוחרר בתחילת שנת 1972 וקיבל אישור לעלות לישראל.
אחרי שסיים את לימודיו לתואר דוקטור, בהנחייתו של פרופ' שמשון עמיצור, הצטרף ריפס לסגל המכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והתפרסם בזכות מחקרו בתורת החבורות הקומבינטורית. במקביל הרצה בחוג למתמטיקה במכללה ירושלים לבנות. במשך השנים שימש כפרופסור גם באוניברסיטת קולומביה. אחד מתלמידיו הוא פרופ' צליל סלע, שבשנת 1995 פרסם יחד איתו מאמר המראה את קיומם של ייצוגים קנוניים לאיברים בחבורות היפרבוליות.[6]
בשנת 1979 זכה ריפס בפרס ארדש של האגודה הישראלית למתמטיקה, ובשנת 1994 נשא דברים בקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים.
עיסוקו בצפנים בתנ"ך
עריכהבשנת 1994 פרסמו דורון ויצטום, ריפס ויואב רוזנברג מאמר בכתב-העת Statistical Science, ובו נטען כי גילו מסרים מוצפנים בטקסט העברי של ספר בראשית. ב-19 במרץ 1996 הרצה ריפס הרצאת אורח בבית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והציג בפני האקדמיה עבודה על צפנים כאלו שנקראה "מדגם העמים". התגלית תוארה על ידי העיתונאי מייקל דרוזנין בספרו הפופולרי "הצופן התנ"כי" משנת 1997. מאז אותו פרסום, הפך עניין דילוגי האותיות בתורה לנושא שנוי במחלוקת. ויצטום, ריפס, רוזנברג ודרוזנין "זכו" בפרס איג נובל לספרות, לשנת 1997.[7] בשנת 2022, פרופסור מיה בר-הלל וצוות חוקרי מקרא באוניברסיטה העברית בירושלים חיפשו בספר "מלחמה ושלום" את אותם שמות של רבנים (על גרסאות שמותיהם השונות, לבחירת המחפש כפי שעשו דורון ויצטום וריפס) ותאריך לידתם, מה שחיפשו ויצטום וריפס בספר בראשית, וגילו כי גם במלחמה ושלום (ספר אקראי שאינו קדוש), נמצאו אותם דילוגי אותיות בצורה שווה.[8] בכך הופרכה טענת דילוגי האותיות בתורה של ויצטום וריפס. ריפס הגיב למאמר ההפרכה, וטען יחד עם עמיתיו שהרשימה שלו נעשתה ללא שום זיוף, ואחר כך פרסם מאמרים נוספים שבהם אין אופציה של "משחק" בנתונים. בשנת 2006 הרצה בנושאים אלו יחד עם שאר חוקרי דילוגי האותיות בתורה בכנס הבינלאומי לזיהוי תבניות והתמקד בצופן של מגדלי התאומים.[9]
חייו האישיים
עריכהפרופ' ריפס חזר בתשובה וניהל אורח חיים חרדי. הוא היה נשוי לדבורה בן חורין (אחותו של מיכאל בן חורין וביתם של יעקב (ז'אק) וחנה (אנני) קנכט, ילידי גרמניה וניצולי שואה), והם התגוררו בשכונת רמות בירושלים. נפטר בי"ג בתמוז תשפ"ד.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אליהו ריפס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אליהו ריפס, באתר dblp
- ראיון וידאו עם פרופ' ריפס בנושא הצופן התנ"כי
- דודו כהן, הצופן התנ"כי - נכון או לא?, באתר מאקו, 1 ביולי 2009
- דף הבית של פרופ' ריפס, באתר האוניברסיטה העברית
- תמליל ריאיון עם פרופ' ריפס ומייקל דרוזנין-הצופן התנכ"י, באתר BBC
- גדי אלכסנדרוביץ', אז מה הקטע עם דילוגי אותיות בתורה? (חלק א'), באתר "לא מדויק", 14 במאי 2012
אליהו ריפס (1948-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ https://rotter.net/forum/scoops1/858542.shtml
- ^ בראיון שנתן לשבועון משפחה
- ^ Elijahu Rips, באתר Jan Palach
- ^ יעקב בר-און, איפה הם היום - איליה ריפס, מוסף "דיוקן" של מקור ראשון, עמ' 42, 28 במאי 2009.
- ^ Israel Journal of Mathematics, Vol. 12 (4), 342-346 (1972).
- ^ Z. Sela, and E. Rips. Canonical representatives and equations in hyperbolic groups, Inventiones Mathematicae vol. 120 (1995), no. 3, pp. 489–512.
- ^ רשימת זוכי פרס איג נובל לשנת 1997.
- ^ ביקורת המקרא- "הצופן המקראי" והפרכתו- פרופ' מאיה בר הלל, נבדק ב-2024-04-26
- ^ Eliyahu Rips and Art Levitt, The Twin Towers Cluster in Torah Codes