אלי אליהו
אלי אליהו (נולד ב-1969) הוא משורר ועיתונאי ישראלי.
 | |
| לידה |
1969 (בן 55 בערך) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| פרסים והוקרה |
פרס שרת התרבות לספר ביכורים (2008) פרס מתנאל למשורר יהודי (2013) פרס היצירה לסופרים עבריים (2015) פרס ברנר (2019) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאליהו נולד ב-1969 להורים שעלו מעיראק וגדל ברמת גן. הוא בוגר תיכון בליך, שירת בצה"ל כחייל בחיל השריון ולמד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה יהודית וספרות עברית, ובבית הספר לשירה של הליקון, במסלול ללימודי שירה יהודית ערבית. אליהו עובד כעורך וכתב ספרות בעיתון "הארץ".
בשנת 2005 זכה בפרס תחרות "שירה על הדרך" מטעם עיריית תל אביב, ובשנת 2008 זכה על ספר שיריו הראשון "אני ולא מלאך" בפרס שרת התרבות לספר ביכורים. ב-2014 זכה בפרס מתנאל למשורר יהודי במסגרת כנס כיסופים ובפרס ראש הממשלה לסופרים ומשוררים. שירו "עיר ובהלות" מתוך הספר באותו שם הולחן בידי דודו טסה והיה גם לשם האלבום. שירו "שחרית"[1] שהולחן על ידי שי צברי ואסף תלמודי, הוא שיר הנושא באלבום הבכורה של צברי. שיריו תורגמו לצרפתית, לאנגלית ולערבית. שירו "מתחת לפני האדמה"[2] הופיע בבחינת הבגרות בספרות ועורר פולמוס סביב תשובות התלמידים.
מנימוקי השופטים להענקת פרס מתנאל למשוררים עבריים לשנת 2013 לאלי אליהו: "שירתו של אלי אליהו עשירת מבע רגשי ורגישות לאחר, לאדם הסמוי מן העין, לאדם בשוליים החברתיים. בכתיבתו הוא יוצר מטאפורות וצירופי מילים מפתיעים, מטאפורות ללא גבולות של מקום וזמן. לעיתים הוא שואב מהמקורות ולפעמים נדמה שכל פרט בעולם, נמלה או כלי אכילה טובים בעיניו להתבוננות ולכתיבה... אלי אליהו מכונן בשיריו עדות למאבק הפואטי והאישי שלו להתקיים כאן כמשורר וכאדם רגיש למקום הישראלי, לתרבות ולשפה... שירתו העמוקה והאיכותית סללה לה מקום ודרך. בין דור ילידי שנות ה–60, קולו ייחודי, עינו בוחנת, בעל דעה ועשייה חברתית. עבודתו ונוכחותו עקבית ומעניינת בתחום השירה".
מנימוקי השופטים שהעניקו לאליהו את פרס היצירה לסופרים עבריים בשנת 2015: "משורר נפלא. שירים פשוטים שגורמים להזדהות והתרגשות. יש לאלי אליהו דרך קסומה בשירתו. הוא כותב באיפוק גם את הכאב והצער הגדול ביותר ("ומה לעשות שאצלי הניתוח הצליח ובגדד מתה") ויודע להתריס ללא סימני קריאה, לתאר את חרדת הקיום במילים רכות, ואת המסובך ביותר לתאר במילים הפשוטות ביותר. דרכו המינורית, שנדמה כי... תמיד עומד מאחוריה חיוך של השלמה, של אהבה, מתווה רגעים נפלאים של תיאור הרגעים הקשים והיפים בחיי אדם".
בפברואר 2018 יצא לאור הספר "איגרת אל הילדים", אשר מילות חלק מהשירים הכלולים בו הולחנו על ידי דודו טסה לאלבום מוזיקה הנושא את אותו השם. הספר זכה בציון לשבח בפרס רעיית נשיא המדינה על שם ד"ר גרדנר סימון לשירה עברית לשנת תשע"ח[3] ופרס ברנר לשירה לשנת 2019.[4] מנימוקי השופטים שהעניקו לאליהו את פרס ברנר: "המשורר אלי אליהו מציע בספרו מבט ייחודי על העולם בלשון מקורית ורגישה [...] בטון מאופק ורגיש פונה אליהו אל הבת הפרטית שלו ואל הילדים כולם, כמוסר להם בירושה חכמה עתיקה. שירתו של אלי אליהו, הפשוטה לכאורה אך הנוקבת במסריה, היא בגדר בשורה בימים אלה בהם החמלה איננה חזון נפרץ"[5].
בשנת 2020 יצא לאור הלחן של המוזיקאי עומר קורן לשיר "היסטוריה" שכתב אלי אליהו[6]. כמו כן, הלחין שירים נוספים של אליהו, כמו "הבור" ו"האבן".
חיים אישיים
עריכהאליהו אב לבת, אותה הוא מגדל במשמורת משותפת, מתגורר בגבעתיים.
ספריו
עריכה- אני ולא מלאך (הוצאת הליקון, תשס"ח 2008)
- עיר ובהלות (הוצאת עם עובד, תשע"ב 2011)
- איגרת אל הילדים (הוצאת עם עובד, תשע"ח 2018)
קישורים חיצוניים
עריכה
- אלי אליהו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
אלי אליהו, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- הבלוג של אלי אליהו בפלטפורמת הבלוגים בננות Blogs
- אסתי אדיבי שושן, השיר שחשף את הפער בין המורים לתלמידים, באתר הארץ, 21 בפברואר 2012
- מאמר של ענת חנה לזרע על השיר "הציפור הצבועה" מתוך "עיר ובהלות"
- שישה שירים מתוך "עיר ובהלות" באתר "מטעם"
- מיה סלע, כל עוד הקנרית שרה: ריאיון עם המשורר אלי אליהו, באתר הארץ, 6 בינואר 2012
- אילן ברקוביץ', אני שהייתי צריך לטפס בהרים, באתר הארץ, 30 במרץ 2012
- רותי זוארץ, שובר שורות: המשורר אלי אליהו נמצא בעמדת המתבונן אך שיריו מחאתיים, באתר מעריב אונליין, 18 בינואר 2016
ג'וליה פרמנטו-צייזלר, עם שני פרסים חשובים בתוך שנה, המשורר אלי אליהו נכנס לקאנון הספרות העברית, באתר הארץ, 4 ביוני 2020- שירים וראיון באתר של נילי דגן
- הספר "עיר ובהלות" בגרסת icast
- כתבות של אלי אליהו בעיתון "הארץ"
- דודו טסה חושף שירים מהאלבום החדש, באתר ynet, 18 במרץ 2014
"איש ובהלות" : סרט תיעודי קצר על אלי אליהו בסדרת הרשת "אחדים אוהבים שירה", סרטון באתר יוטיוב- אלי אליהו, שיר: סיור לילי בספארי, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2021
אלי אליהו, ברשת החברתית פייסבוק- אלי אליהו, שירים: פלא אפלה; החוט המשולש; לא מצאתי לגוף, באתר הארץ, 4 באפריל 2023
על ספריו:
- דרור בורשטיין, גם הירח והכוכבים הם חלק מן המקום, באתר הארץ, 9 במרץ 2008
- יצחק לאור, "מחשבה על כסף מזדחלת כמו נחש בעשב", באתר הארץ, 18 במרץ 2008
- אלי הירש על "אני ולא מלאך" בעיתון "ידיעות אחרונות"
- שירה ארד על "אני ולא מלאך" באתר nrg, באתר nrg
- אלי הירש על "עיר ובהלות" בעיתון "ידיעות אחרונות"
- ארז שוייצר, סוד הגן הנעלם, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011
- צור ארליך על "עיר ובהלות" בעיתון "מקור ראשון"
- רוני סומק על "עיר ובהלות" ב"עיתון 77"
- עופרה עופר אורן, "איגרת אל הילדים": שירים של בדולח או של יהלום?, בבלוג "סופרת ספרים", 21 במרץ 2018
- יותם ראובני, "איגרת אל הילדים": שיריו הקצרים של אלי אליהו נושאים מטען רגשי עצום, באתר הארץ, 26 במרץ 2018
- חגית בת-אליעזר, כל החורף לא כתבתי שירה : סקירה של ״איגרת אל הילדים״ של המשורר אלי אליהו, באתר "יקום תרבות", 4 באוקטובר 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ שחרית", באתר יוטיוב
- ^ מתחת לפני האדמה
- ^ איתמר אייכנר, רעיית הנשיא העניקה פרס למשורר עמיחי חסון, באתר ynet, 19 בדצמבר 2018
- ^ המשורר אלי אליהו זכה בפרס ברנר לשירה
- ^ אלי אליהו זכה בפרס ברנר לשירה לשנת 2019, באתר ynet, 15 בספטמבר 2019
- ^ ביקורת סינגל - היסטוריה של עומר קורן, באתר יוסמיוסיק, 2020-03-16