אנז'ה
אַנְזֵ'ה (בצרפתית: Angers) היא עיר במערב צרפת, המשמשת מושב המחוז האדמיניסטרטיבי מן ולואר. היא שוכנת במרכזו של חבל ארצות הלואר (פיי דה לה לואר), במרחק שווה מנאנט ולה מאן, על גדות הנהר מן, קילומטרים אחדים מכניסתו אל הלואר. לאורכה שישה גשרים, ובה נמל עתיק. העיר היא ביתם של למעלה מ-150 אלף תושבים.
| |||
 | |||
| מראות העיר | |||
| מדינה |
 צרפת | ||
|---|---|---|---|
| חבל |
 פיי דה לה לואר | ||
| מחוז | מן ולואר | ||
| ראש העיר | בפסקה זו 21 רשומות נוספות שטרם תורגמו | ||
| שפה רשמית | צרפתית, דיאלקט אנז'וויני | ||
| שטח | 42.7 קמ"ר | ||
| גובה | 12-64 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 157,175 (1 בינואר 2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 283,000 | ||
| ‑ צפיפות | 3,677 נפש לקמ"ר (2007) | ||
| קואורדינטות | 47°28′25″N 0°33′15″W / 47.47361°N 0.55417°W | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.angers.fr | |||
היסטוריה
עריכהאנז'ה היא בעלת היסטוריה מוקדמת שמגיעה עד התיישבות האדם והתקופה הנאוליתית. בעת העתיקה היו אלה בני העם האנדגאבי שהתפרסו באזור זה של הלואר, והעניקו את שמם לפרובינציית אנז'ו (בלטינית: Andegavia) ולעיר שבמרכזה, שלימים שימשה כבירתה. במהלך ימי הביניים נהייתה אנז'ה מקום חשוב ופרנסיה היו לרוזנים ולדוכסים, שהטריטוריה שלהם הלכה והתרחבה.
השושלת הפלנטגנטית (1154-1399) הפכה את דוכסות אנז'ו לכוח בעל משקל, שצעד לקראת שליטה על הפרובינציות השכנות טורן, מן וברטאן. עלייתה של השושלת האנז'ווינית נמשכה עד לכדי מגע עם הכתר האנגלי. בהמשך, איחד הדוכס רנה תחת סמכותו את אנז'ו, לורן, פרובאנס, ואף את נאפולי וסיציליה; הוא קידם את האמנות והתרבות וכן את האוניברסיטה של אנז'ה, שנוסדה במאה העשירית. אנז'ה נהייתה לעיר שעמדה בסימן ההגנה על ממלכת צרפת בפני אויביה.
בעת הרנסאנס עמדה העיר בראש ארגון אזורי שבו ביססה את שיפוטה והרחיבה אותו, כשהיא מכסה אחוזות נוספות (בהן לודאן, סומיר ובופור) בסביבתה. בית משפט נוסד בעיר ב-1552, והיה הגוף השיפוטי הראשון באנז'ו. המחוז נמנה עם המחוזות שהטילו מס מאוד לא פופולרי על מלח בישול, ושישה בתי-דין לסוגיית מס-המלח היו בו, מהם בעיר אנז'ה.
במהפכה הצרפתית איבדה העיר חלק נכבד מזכויות היתר שלה. עם זאת, מושב המושל (Préfecture) של מחוז מן-ולואר נקבע בה. לאורך המאה ה-19 עברה הבירה האנז'ווינית מודרניזציה שביטוייה היו הקמת שדרות, גנים ומונומנטים, שנבנו ברוח אוסמן. במאה ה-20 הוסיפה העיר לגדול ולצבור נפח תרבותי, אקולוגי וחברתי. מסוף 1939, עד כיבוש צרפת על ידי גרמניה באמצע 1940 הייתה אנז'ה מקום מושבה של הממשלה הפולנית הגולה.
כלכלה
עריכהנמלה העתיק של אנז'ה שימש נקודת מעבר בין פריז, ונדה והלואר האטלנטי. החל מהמאה ה-17 התפתחו סביב הנמל שעל הנהר תעשיות טקסטיל וחבלים, כמו גם בתי זיקוק לנפט. בעקבותיהם באו תעשיות חדשות עם הנחת מסילת הברזל במחצית השנייה של המאה ה-19. במאה ה-20 הייתה אנז'ה עיר יצרנית עם דגש רב על מטלורגיה, אלקטרוניקה וטקסטיל לגווניו.
תרבות
עריכהלצד פסטיבל ד'אנז'ה, העיר היא במה למספר פסטיבלים שנתיים ביניהם "פסטיבל הסקופ והעיתונות הבינלאומי", "פסטיבל ג'יפסי סווינג" ו"פסטיבל פאות הלחיים".
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אנז'ה (בצרפתית)
אנז'ה, ברשת החברתית פייסבוק
אנז'ה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנז'ה, ברשת החברתית אינסטגרם
אנז'ה, ברשת החברתית LinkedIn- אנז'ה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אנז'ה (צרפת), דף שער בספרייה הלאומית- לשכת התיירות של אזור אנז'ה (באנגלית)
-
-
כיכר התחנה באנז'ה -
המזרקה בכיכר התחנה באנז'ה -
תחנת הרכבת באנז'ה -
-
רחוב באנז'ה
הערות שוליים
עריכה- ^ Town twinning with Angers, web.archive.org, 8 במאי 2015
| דירוג | שם | חבל | אוכלוסייה | דירוג | שם | חבל | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 פריז  מרסיי | |||||||||
| 1 | פריז | איל-דה-פראנס | 2,145,906 | 11 | רן | ברטאן | 222,485 |  ליון  טולוז | |
| 2 | מרסיי | פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור | 870,321 | 12 | ריימס | גראנד אסט | 180,318 | ||
| 3 | ליון | אוברן-רון-אלפ | 522,228 | 13 | טולון | פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור | 179,659 | ||
| 4 | טולוז | אוקסיטניה | 498,003 | 14 | סנט אטיין | אוברן-רון-אלפ | 174,082 | ||
| 5 | ניס | פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור | 343,477 | 15 | לה האבר | נורמנדי | 165,830 | ||
| 6 | נאנט | פיי דה לה לואר | 320,732 | 16 | דיז'ון | בורגון-פראנש-קונטה | 159,106 | ||
| 7 | מונפלייה | גראנד אסט | 299,096 | 17 | גרנובל | אוברן-רון-אלפ | 158,240 | ||
| 8 | שטרסבורג | גראנד אסט | 290,576 | 18 | אנז'ה | פיי דה לה לואר | 155,876 | ||
| 9 | בורדו | אקיטן החדשה | 259,809 | 19 | וילרבאן | אוברן-רון-אלפ | 154,781 | ||
| 10 | ליל | או-דה-פראנס | 236,234 | 20 | נים | אוקסיטניה | 147,496 | ||