אסתר כספי

מתרגמת ומשוררת ישראלית

אסתר כספי-וֶרְסֶס (191616 בדצמבר[1] 2008, כ' בכסלו תשס"ט) הייתה מתרגמת ומשוררת ישראלית, שתרגמה לעברית בעיקר מהקלאסיקה האנגלית. כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (תשכ"ט-1969).

אסתר כספי
אסתר כספי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1916
ויניצה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בדצמבר 2008 (בגיל 92 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הגימנסיה העברית "הרצליה", אוניברסיטת לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג שמואל ורסס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי (1969) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אסתר גֶלטמן (לימים כַּספי)[2] נולדה בשנת 1916 בעיר ויניצה[3] שבאוקראינה (לאחר המלחמה בברית המועצות), בתם של אסיה ויצחק גֶלטמן. אמה הייתה אחות ומיילדת מוסמכת ואביה רוקח ובעל בית מרקחת. בראשית שנות ה-20, בילדותה, יצאה עם הוריה מברית המועצות בדרך לארץ ישראל בחיפזון ובחשאי, על רקע גיוס הרוקחים לעבודות הצבא על ידי השלטונות. לאחר שנה שבה המתינו בלבוב שבפולין לקבל אשרות עלייה לארץ ישראל, הגיעו לארץ ב-1923. בנוסף לרוסית, שהייתה שפת האם שלה, וליידיש שקלטה בבית סבה, היא למדה בשהותה בפולין את השפה הפולנית, וכך בהגיעה לארץ הייתה העברית שפתה הרביעית. זמן קצר לאחר עלייתם קיבל אביה משרת רוקח בבית המרקחת שליד מרפאת "הדסה" בטבריה, ושם חלה ונפטר בגיל צעיר כעבור פחות משנה. לאחר מותו קיבלה אמה משרת חובשת מטעם "הדסה" במושב הצעיר חיטין (כיום כפר חיטים) שליד טבריה, שבו לא היה רופא, ואסתר למדה בבית הספר העממי במושב. תנאי החיים במקום היו קשים, והשתיים לקו שוב ושוב במלריה. כעבור יותר משנה, על רקע קשיי החיים והעבודה המפרכת, הועברה אמה לבקשתה בחזרה לטבריה, שם עבדה במרפאת העיניים של "הדסה", וכעבור שנה נוספת, עברו השתיים למושבה רחובות והשתקעו בה.[4]

כספי סיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה בתל אביב ונסעה ללמוד ספרות ועיתונאות באוניברסיטת לונדון, שם התוודעה ליצירות הספרות האנגלית. לאחר מכן שבה לישראל, ועם קום המדינה ב-1948[3] החלה לעבוד כמתרגמת ועורכת בלשכת העיתונות הממשלתית. בשנות ה-50 החלה לשלוח ידה בתרגום ספרות יפה, ובשנת 1961[3] עזבה את עבודתה בלע"מ והתמסרה לתרגום. היא הייתה נשואה במשך עשרות שנים לחוקר הספרות העברית שמואל ורסס מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לימים חתן פרס ישראל לחקר הספרות (עבורו היו אלה נישואים שניים), עד מותה בירושלים בשיבה טובה ב-2008, בגיל 92. נטמנה בהר המנוחות.[5]

חומר משל כספי ועל אודותיה מצוי בארכיונו של בן-זוגה, השמור בספרייה הלאומית.

הערכת עבודתה

עריכה

כספי זכתה להערכה רבה על תרגומיה מהקלאסיקה של הספרות האנגלית. בשנת תשכ"ט-1969 זכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגום ספרות יפה (פרוזה) על תרגום יצירת המופת של הנרי פילדינג "קורות טום ג'ונס" (אנ') (מוסד ביאליק, תשכ"ז). ועדת השופטים (שבה ישב הסופר, העורך והמתרגם אפרים ברוידא), קבעה בנימוקיה כי תרגומה של כספי מתאפיין

בעברית צלולה ונמרצת. הנימה הסאטירית או האירונית באה אצלה על ביטויה הנאות. דיבורם של בני השכבות השונות, והעיקר, הטון הכללי נכון ומשכנע, ואם יש מקום לחלוק על פרטים שונים, וביניהם על התוספות לשם חיזוק שהיא מוסיפה על המקור, הרי יש לשבח את גישתה הכללית, גישה של רצינות ואחריות, המבקשת להתעמק בסגנון ובעיותיו, ולהאזין לטונאליות המקיפה של הטכסט. לשון הפרוזה של אסתר כספי בשני הרומנים (והישגה ב"יוסף אנדרוס" (=ג'וזף אנדרוז) נראה לנו משוכלל יותר מהישגה ב"תום ג'ונס") היא רהוטה ועשירה, קולחת בקצב מדוד המכוון היטב לקצב המקור, ואף מצליחה להעלות משהו מחן הנוסח הישן שבלשון פילדינג, בלי לפגום ברהיטות הקריאה.[6]

על תרגומה ל"שגיונו של אלמאיר" (אנ') מאת ג'וזף קונראד (עם עובד, תשכ"א) כתב הסופר, המבקר וחוקר הספרות גבריאל מוקד כי סגנונו האנגלי המיוחד של קונראד "הורק לכלי עברי נאה בידי המתרגמת".[7] עם הופעת התרגום ל"מַהֵר וָרֵד" מאת ג'ון ויין (עם עובד, תשכ"ד) כתב הסופר והמבקר דן עומר כי "תרגומה של אסתר כספי הוא עניני ועשוי כהלכה, גם אם לעיתים נוטה הוא לצד המוגזם".[8] ביחס ל"טום ג'ונס" (תשכ"ז) כתבה המבקרת גיטה אבינור כי "התרגום של אסתר כספי עשוי בכישרון ובאחריות. הסגנון הוא שוטף והלשון עשירה; יש נאמנות לרוח המקור ועם זאת גמישות מספקת כדי לשמור על מידת הקריאוּת".[9] הסופר, העורך והמתרגם דן צלקה קבע כי "תרגום הרומאן על-ידי אסתר כספי בהיר מאוד. המתרגמת פירשה בעדינות, בגוף התרגום, דברים המרוחקים מתפיסת הקורא העברי. לשונו של פילדינג, שתפקידיה רבים, מפארודיה ועד לאותו "פיוט", זכתה להשתקפות נאה".[10] והמבקר אדיר כהן הסכים כי "לציון מיוחד ראוי תרגומה הנאמן של אסתר כספי, שידעה להעלות בכשרון רב את טעם סגנונו וטבעו המיוחד" של פילדינג.[11] את תרגומה ל"ענוג הוא הלילה" של פרנסיס סקוט פיצג'רלד (עם עובד, תשל"ד 1973) הגדיר המבקר יורם ברונובסקי "ההישג הנאה החדש של אסתר כספי, אחת המתרגמות הטובות בארץ".[12] עם הופעת התרגום ל"תקוות גדולות" לצ'ארלס דיקנס (ספרית פועלים, תשמ"ג 1983) קבעה המבקרת איזה פרליס כי כספי "משקיעה את כשרונה בתרגום הקלאסיקה האנגלית, מתוך בקיאות וזיקה נפשית גם יחד. לשון התירגום, עשירת הניבים, שומרת על שביל הזהב בין ה"ארכאי"-מלאכותי ולשון הדיבור של ימינו".[13] על תרגומה ל"יריד ההבלים" כתבה: "תרגומה של יצירה מונומנטלית זו הוא מפעל אדיר... הערותיה בשולי הטכסט מצביעות על בקיאות ברקע ההיסטורי והחברתי... התרגום מצטיין בעברית שורשית וקריאה גם יחד (זיווג די נדיר), ובהתאמת המליצה העברית לטכסט הלועזי".[14]

במאמר שפרסם המתרגם וחוקר הספרות עמינדב דיקמן לאחר מותה של כספי, הגדיר אותה כ"אחת המתרגמות המצוינות ביותר שידעה הספרות העברית בחמישים השנים האחרונות". לדבריו,

אין ישראלי יודע ספר שלא ייזכר בשמה בהכרת תודה... [לתרגומיה] יאה באמת ובתמים הצירוף הנשדף והולך "תרגומי מופת". היו רבים שתרגמו יותר ממנה. מעטים הם אלה, כמותה, שזיכה אותם עמלם בזה שיוחק שמם על לוח השיש של תרבותנו באותיות של זהב... אסתר כספי, מתרגמת לא שכיחה, בלתי נשכחת.[15]

ספריה

עריכה
  • מחוג של צל: שירים, ירושלים: כרמל, תשנ"ה 1995.

תרגום

עריכה

עריכה

עריכה
  • ג'ימז א' קולמן, תורת היחסות כפשוטה: סקירת תורת היחסות, תולדותיה וההוכחות לה; מעוטר בידי המחבר; תורגם מאנגלית על ידי אורי בן שלום; בעריכת אסתר כספי, ירושלים: מפעל תרגומי המדע הישראלי, 1963.

פרסים

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

מפרי עטה:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הודעות מאת הרשם לענייני ירושה, ילקוט הפרסומים, 5942 (23 באפריל 2009), עמ' 3419.
  2. ^ השם הוא עברות מילולי: המילה "גֶלט" ביידיש פירושה 'כסף'.
  3. ^ 1 2 3 פרסי עירית תל אביב-יפו: פרסי טשרניחובסקי לתרגומי מופת, תשכ"ט-1969 (עיריית תל אביב - מחלקת הפרסומים), עמ' 19.
  4. ^ אמה עבדה במשך שנים כאחות עיניים בבתי הספר ברחובות. על אסיה גלטמן ראו: אסיה גלטמן באתר הארכיון לתולדות רחובות; רחל שטרן-ידידיה, לזכר נעדרים | אסיה גלטמן, דבר, טור 1, 19 בפברואר 1962; החוברת "האחות אסיה: דברים לזכרה": שנה לפטירתה, רחובות: [חמו"ל], תשכ"ב; ו תצלום דיוקנה (קישור ישיר) באלבום התמונות של עיריית רחובות בפייסבוק.
  5. ^ הקבר של אסתר כספי-ורסס בהר המנוחות, באתר BillionGraves.
  6. ^ פרסי עירית תל אביב-יפו: פרסי טשרניחובסקי לתרגומי מופת, תשכ"ט-1969 (עיריית תל אביב - מחלקת הפרסומים), עמ' 9.
  7. ^ לדעתו, "יעידו על כך, בין השאר, גם תיאורי-נוף עדינים", שהוא מצטט אחד מהם (גבריאל מוקד, שגיונו של אלמאיר, דבר, טור 3, 15 בספטמבר 1961).
  8. ^ דן עומר, חברה באספקלריה אינטליגנטית, חרות, טור 2, 14 בפברואר 1964.
  9. ^ גיטה אבינור, 'טום ג'ונס או המלחמה נגד הצביעות', מאזנים כז, ו (נובמבר 1968), 438. ובגרסה אחרת של המאמר: "זהו אחד המקרים הנדירים, בהם ניתן אך לומר טובות בזכות התרגום, העריכה וההוצאה... התרגום של אסתר כספי עשוי בקפידה ובכשרון. ההערות בשולי הספר שהוסיפה המתרגמת, הן בדיוק במתכונת הדרושה – מוסרות אינפורמאציה ואינן כבדות ומכבידות על הקורא" (גיטה אבינור, עם הופעת "טום ג'ונס" לפילדינג בעברית, מעריב, טור 3, 17 בנובמבר 1967).
  10. ^ דן צלקה, סימניות: קטעים, מאמרים, מסות, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז 1987, עמ' 165.
  11. ^ אדיר כהן, "טום ג'ונס" לפילדינג, דבר, טור 2, 19 בינואר 1968.
  12. ^ יורם ברונובסקי, זוהר בלילה, דבר, 15 בפברואר 1974.
  13. ^ איזה פרליס, תקוות שוא, דבר, טור 2, 12 באוגוסט 1983.
  14. ^ איזה פרליס, "יריד ההבלים" – פרוזדור בלי טרקלין, מעריב, 3 באפריל 1987.
  15. ^ עמינדב דיקמן, אסתר כספי, מתרגמת לא שכיחה, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2008.
  16. ^ פרס טשרניחובסקי יוענק מחר בתל-אביב, מעריב, 23 ביוני 1969; חולק פרס טשרניחובסקי תשכ"ט, דבר, 25 ביוני 1969.

  NODES