אפולו 9
אפולו 9 הייתה המשימה המאוישת הרביעית בתוכנית אפולו. היא שוגרה ממרכז החלל קנדי בפלורידה ב־3 במרץ 1969 על גבי טיל סטורן 5. זו הייתה המשימה הראשונה בה היה רכב ירח מאויש, והיא נועדה לבדוק את תפקודו ותפקוד הצוות בעת תפעול הרכב.
 | |||
 | |||
| משמאל לימין: מקדיוויט, סקוט ושוויקארט | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| מטרה מרכזית | טיסה מאוישת ראשונה של רכב הנחיתה | ||
| חללית | אפולו | ||
| שם החללית |
תא פיקוד/שירות: גאמדרופ רכב הנחיתה: ספיידר | ||
| כן שיגור | LC-39A, מרכז החלל קנדי, פלורידה | ||
| שיגור | 3 במרץ 1969, 16:00:00 UTC | ||
| נחיתה |
13 במרץ 1969, 17:00:54 UTC צפון האוקיינוס האטלנטי 23°15′N 67°56′W / 23.250°N 67.933°W | ||
| משך המשימה | 10 ימים, שעה אחת ו-54 שניות | ||
| אות קריאה |
תא פיקוד/שירות: גאמדרופ רכב הנחיתה: ספיידר | ||
| נתוני חללית | |||
| תא פיקוד |
CM-104 מסה: 26,801 ק"ג | ||
| תא שירות | SM-104 | ||
| רכב נחיתה |
LM-3 מסה: 14,575 ק"ג | ||
| מסת החללית |
43,196 ק"ג  | ||
| משגר | סטורן V SA-504 | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות |
151 | ||
| אפהליון |
497 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
204 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה |
91.55 דק' | ||
| נטיית מסלול |
33.8 מעלה | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
ג'יימס מקדיוויט, דייוויד סקוט, ראסל שוויקארט | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
| מזהים | |||
| מספר קטלוג לוויינים |
03769 | ||
| מאגר המידע הלאומי |
1969-018A | ||
  | |||
המשימה
עריכהכ־70 שעות לאחר השיגור, נפרד מודול הירח משאר החללית, התהפך, והתחבר חזרה, כל זאת במסלול סביב כדור הארץ. המשימה הייתה אמורה גם לבדוק יכולות בתחום הפעילות החוץ רכבית, אך עקב מחלתו של שוויקארט, רוב הפעילויות בוטלו. במהלך היום הרביעי למשימה, יצא שוויקארט ממודול הירח, לאחר שרוקן מאוויר, ושהה מחוץ לחללית במשך 47 דקות. באותו זמן, יצא סקוט באופן חלקי מן הפתח של מודול הפיקוד, כאשר הוא עדיין מחובר למערכות תמיכת החיים של המודול. הוא ביצע תצפיות, צילומים, ואסף דגימות תרמיות. שוויקארט אסף גם הוא דגימות תרמיות שהיו צמודות לדופן החיצונית של המודול. מעבר חיצוני ממודול הירח אל מודול הפיקוד לא בוצע, עקב הביטולים שהוזכרו.
במהלך היום השישי בוצעו תמרוני ניתוק ועגינה של מודול הירח, במהלכם הופעלו מנועי התמרון, הנחיתה וההמראה של המודול.
לאחר שביצעה הקפה אחת יותר מהמתוכנן, עקב תנאי מזג אוויר בעייתיים, חזרה המשימה לכדור הארץ כעבור 10 ימים במסלול, ב־13 במרץ, ונחתה באוקיינוס האטלנטי. היא חולצה על ידי ה־U.S.S Guadalcanal.
הצוות
עריכהג'יימס מקדיוויט
עריכה
ערך מורחב – ג'יימס מקדיוויט
מפקד המשימה. (נולד ב-10 ביוני 1929) יליד שיקגו, אילינוי.
ב־1951 התקבל לחיל האוויר האמריקאי, שם ביצע 145 משימות קרביות במהלך מלחמת קוריאה, במטוסי F-80 ו־F-86. הוא בוגר בית הספר לטייסי ניסוי של חיל האוויר האמריקאי וקורס טייסי מחקר אירוספייס של חיל האוויר. הוא שירת כטייס ניסוי בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה.
ב־1959 קיבל תואר בוגר במדעים בהנדסת תעופה מאוניברסיטת מישיגן.
בשנת 1962 נבחר על ידי נאס"א כאסטרונאוט. היה מפקד ג'מיני 4, ביוני 1965, ובמרץ 1969 היה מפקד אפולו 9.
ראסל שוויקארט
עריכה- ערך מורחב – ראסל שוויקארט
טייס נחתת הירח. לפני שהצטרף לנאס"א שירת כטייס בחיל האוויר האמריקאי והמשמר הלאומי, משנת 1956 עד שהצטרף לנאס"א.
בוגר במדעים בהנדסה אווירונאוטית ומוסמך במדעים באווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. למד במעבדה לאסטרונומיה ניסויית של המכון, ועבודתו שם כללה מחקרים בפיזיקה של האטמוספירה העליונה, מעקב אחרי כוכבים, וייצוב של תמונות של כוכבים.
היה אחד מ־14 האסטרונאוטים שנבחרו באוקטובר 1963, בקבוצה השלישית. לאחר משימת אפולו 9, היה מפקד גיבוי של משימת סקיילאב הראשונה ב־1973.
דייוויד סקוט
עריכה- ערך מורחב – דייוויד סקוט
טייס תא הפיקוד. ב־16 במרץ 1966 שוגר עם ניל ארמסטרונג למשימת ג'מיני 8, שהייתה המשימה הראשונה בה התחברו שני כלי רכב חלליים במסלול. לאחר משימת אפולו 9, היה מפקד הגיבוי של אפולו 12. טיסת החלל השלישית שלו הייתה במשימת אפולו 15, ששוגרה ב־26 ביולי 1971. במסגרת משימה זו נחת על פני הירח יחד עם ג'יימס אירווין, וביצע מגוון פעילויות.
צוות גיבוי
עריכה- צ'ארלס קונראד הבן - מפקד
- ריצ'רד גורדון - טייס
- אלן בין - טייס יחידת נחיתה
קישורים חיצוניים
עריכה
- דיווח לעיתונות (PDF)
- תיאור המשימה
- איתי נבו, המבחן הראשון של רכב הירח, מדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 במרץ 2019