אריה שחר
אריה שחר (1935 – 7 בספטמבר 2006) היה גאוגרף ישראלי וחתן פרס ישראל לגאוגרפיה.
 | |
| לידה |
1935 חיפה,  פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 2006 (בגיל 71 בערך) |
| ענף מדעי |
גאוגרפיה |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט |
דוד עמירן |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1999) |
| תרומות עיקריות | |
| עריכת תוכניות בניין ערים, אטלסים | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאריה שחר נולד בחיפה לצבי ולאה שוורץ ובגיל צעיר עבר לנווה שאנן שבתל אביב והתחנך בבית הספר צייטלין. התגייס לצה"ל במסגרת העתודה אקדמית ובגיל 21 הוא סיים בהצטיינות את לימודיו בגאוגרפיה ובהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת שירותו הצבאי עסק במיפוי באמצעות תצלומי אוויר. לאחר מכן הוא התמסר ללימודיו האקדמיים, סיים תואר שני ב-1962[1], ובגיל 30 סיים דוקטורט בהדרכת דוד עמירן, בהצטיינות יתרה[2]. עבודת הדוקטורט שלו הייתה על מרכז העסקים הראשי של תל אביב. אחר כך ערך מחקר דומה על מרכז העסקים הראשי של ירושלים[3].
שחר הצטרף לסגל המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ובגיל 44 קודם לדרגת פרופסור מן המניין. הוא ייסד וניהל את המכון ללימודים עירוניים ואזוריים בקמפוס הר הצופים וכאיש הוראה דורג במשך שנים רבות כמרצה מצטיין. במסגרת האוניברסיטה העברית עמד שחר בראש ועדת התכנון של האוניברסיטה בהר הצופים. לאורך השנים הוא שימש גם פרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ואוניברסיטת ריו דה ז'ניירו ועבד במחקר עבור מכון ירושלים לחקר ישראל. כמו כן הוא ניהל את קבוצת המחקר העירונית של קרן המדע האירופית ועסק במחקרים משותפים לאוניברסיטה העברית ולאוניברסיטאות זרות, במסגרתם גובשו, בין היתר, תוכניות אב לפיתוח ועיור בגרמניה, פנמה ואקוודור[4].
בישראל עמד שחר בראש מערכות "אטלס ישראל" ו"אטלס כרטא"[5], שימש יו"ר ועדת מקצוע הגאוגרפיה במשרד החינוך והתרבות, עמד בראש הוועדה הלאומית הישראלית לגאוגרפיה ושימש כנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית. נוסף על כך, הוא היה שותף לצוותי תכנון מטעם ממשלת ישראל[4].
שחר היה אחד הגאוגרפים המובילים בישראל באימוץ המהפכה הכמותית בגאוגרפיה (מתודולוגיה קפדנית ושיטתית יותר במדע הגאוגרפיה), והירבה לחקור ולהעמיד דורות של תלמידים. הוא פרסם עבודות רבות בנושאים עירוניים. חלק ניכר מעבודתו של אריה שחר התרכזה במטרופולין של תל אביב, שבה בדק תופעות שונות כמו התפתחות מרכז העסקים הראשי או אזורים סוציו-כלכליים של תושבי העיר. כך לדוגמה פרסם מאמר (1978) על האזורים החברתיים באגד הערים מטרופולין תל אביב, בשנות הששים[6].
בדצמבר 1995 זכה, בשיתוף אדריכלים רפי ועדנה לרמן, במכרז של משרד הפנים לתכנון תמ"מ 5, תוכנית מתאר למטרופולין תל אביב[7]. התכנית ייעדה שטחים לפיתוח עירוני, בדגש של עירוב שימושים, שילוב מספר שימושי קרקע באותו מגרש או מתחם: בניה למגורים, למסחר, מוסדות ציבור ואף תעשייה קלה (זאת בניגוד לגישת "הפרדת שימושים" שהייתה נהוגה בישראל עד אז). התוכנית גם קבע תנאים ותמריצים להנעת תהליכים של חידוש עירוני ולקידום פעולות שימור, שיקום ובינוי מחדש של המרקם העירוני הוותיק המאפיין את ערי המחוז. המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את התכנית רק לאחר מותו של שחר, באוקטובר 2007[8].
בשנים 1995–1997, עמד בראש ועדה לבחינת רפורמה במבנה השלטון המקומי בישראל, שעיקרה הייתה בחינה של איחוד רשויות מקומיות. הוועדה המליצה על ביטול ואיחוד רשויות המונות פחות מ-10,000 נפש[9]. הדו"ח הסיק שמספרן המופרז של הרשויות המקומיות בישראל (שעמד אז על 266), מייקר את עלות השירותים לתושב ויוצר עיוות תכנוני ובזבוז משאבים (כך לדוגמה נבנו מספר רב של אזורי תעשייה ומסחר על ידי רשויות סמוכות ללא ראיה תכנונית כוללת)[10]. הוועדה המליצה על איחוד של כ-50 רשויות[11]. בעקבות לחצים של ראשי רשויות ובחינה מחודשת, המליצה הוועדה שנה אחר כך לאחד 20 רשויות בלבד, בין השאר איחוד אזור הקריות לעיר אחת[12]. אף על פי שרוב המלצות הוועדה לא בוצעו, שחר המשיך להיות מעורב בתכנון רפורמה במבנה הרשויות כיועץ[13].
בנובמבר 1997 זכה יחד עם אדריכל שמאי אסיף במכרז לתכנון תמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית 35), שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל עד שנת 2020[14]. על סמך תמ"א 35, הוכנו תוכניות מתאר מטרופוליניות עבור חיפה, ירושלים, תל אביב ובאר שבע. תכנון ואישור התוכנית הושלם, לאחר עיכובים רבים[15], בשנת 2005[16], וממשלת ישראל אישרה אותה בפברואר 2006[17].
קישורים חיצוניים
עריכה| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אישים | ||
|
פורטל גאוגרפיה | ||
- אורי דרומי, אבי הגאוגרפיה העירונית בישראל, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2006.
- אריה שחר, מגמות התפתחות בתל-אביב יפו, תל-אביב, ה'תשכ"ה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- הספרים של אריה שחר, באתר "סימניה"
אריה שחר (1935-2006), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מקבלי תארים באוניברסיטה העברית (מחזור ל״ב, תשכ"ב}, הארץ, 28 ביוני 1962
- ^ מקבלי התארים באוניברסיטה העברית, למרחב, 26 ביוני 1966
- ^ מחקר גאוגרפי בירושלים על מרכז העסקים בעיר, הַבֹּקֶר, 30 בדצמבר 1965
- ^ 1 2 אורי דרומי, אבי הגאוגרפיה העירונית בישראל, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2006
- ^ אפי לנדאו, אטלס אקדמי חדש, חדשות, 12 בדצמבר 1989
- ^ שחר, א. וחובריו, 1978, אזורים חברתיים באגד הערים תל אביב, מחקרים בגאוגרפיה של ארץ ישראל, כרך י' עמ 1-30
- ^ שרון קדמי, המועצה הארצית הפקידה את תוכנית המתאר המחוזית למחוז ת"א, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2004
- ^ דליה טל, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תכנית המתאר המחוזית הכוללת של תל-אביב, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2007
- ^ איחוד הרשעויות המקומיות, באתר הארץ, 20 ביוני 2003
- ^ הוועדה המליצה ובג"ץ אישר, אך מאז לא נעשה דבר, באתר הארץ, 30 ביולי 2002
שדות הארנונה של חוף השרון, באתר TheMarker, 11 ביולי 2004 - ^ גדי גולן, בכירים במשרד הפנים ממליצים לוועדת מומחים לאחד כ-50 רשויות מקומיות, באתר גלובס, 4 במרץ 1997
- ^ גדי גולן, ועדת שחר: לא לבצע מיזוג של חלק ניכר מהרשויות המקומיות שהיו מועמדות לאיחוד, באתר גלובס, 31 במרץ 1998
- ^ דליה טל, משרד הפנים הקים ועדות לבדיקת תלונות ראשי הרשויות המקומיות נגד תוכנית האיחוד, באתר גלובס, 10 באפריל 2003
אברהם טל, לקצץ? בהחלט, אבל לא בג'ובים, באתר TheMarker, 24 ביולי 2003 - ^ נעה ווסרמן, קבוצה בראשות אסיף ושחר זכתה במיכרז להכנת תמ"א 35, באתר גלובס, 3 בנובמבר 1997
- ^ דליה טל, המחוזית לא תתנגד לתמ"א 35, באתר גלובס, 29 באפריל 2001
הארץ, בסוף השנה הערים ייהפכו לצפופות הרבה יותר, באתר TheMarker, 15 בפברואר 2004
דליה טל, מתפשרים: תמ"א 35 עם מנגנון עדכון, באתר גלובס, 20 ביוני 2004 - ^ דליה טל וגדי גולן, הערכות: תוכנית המתאר הארצית 35 תאושר בקרוב בדיונים במועצה הארצית, באתר גלובס, 3 בינואר 2005
- ^ הארץ, לראשונה: ישראל מתכננת את עתידה, באתר TheMarker, 30 במאי 2006