אשף התחפושות
אשף התחפושות (באנגלית: The Master of Disguise) הוא סרט קומדיית הרפתקאות אמריקאי משנת 2002 בבימויו של פרי אנדלין בלייק שנכתב על ידי דיינה קארווי והאריס גולדברג. הסרט הופק על ידי סיד גאניס, אלכס סיסקין, בארי ברנרדי וטוד גארנר. בסרט מככבים קארווי, ברנט ספיינר, ג'ניפר אספוזיטו, הרולד גולד וג'יימס ברולין. הוא מספר את סיפורו של אדם שעובר סדרת אימונים להפוך ל"אשף התחפושות" על ידי סבו כאשר פושע חוטף את הוריו.
 | |
| בימוי | פרי אנדלין בלייק |
|---|---|
| הופק בידי |
סיד גאניס אלכס סיסקין בארי ברנרדי טוד גארנר |
| תסריט |
דיינה קארווי האריס גולדברג |
| עריכה |
פק פריור  |
| שחקנים ראשיים |
דיינה קארווי ברנט ספיינר ג'ניפר אספוזיטו ג'יימס ברולין |
| מוזיקה |
Marc H. Ellis |
| צילום |
פטר ליונס קוליסטר |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
סרטי קולומביה האפי מדיסון |
| חברה מפיצה | Sony Pictures Releasing |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 2 באוגוסט 2002 |
| משך הקרנה | 80 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט פנטזיה |
| תקציב | 16,000,000$ |
| הכנסות | 43,400,000$ |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 masterofdisguise |
| פרסים | פטל הזהב |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
עלילה
עריכהפיסטשיו דיסגייזי הוא בן לשושלת ארוכה של אמני-תחפושות. שושלת בעלת שורשים בני 2000 שנה באירופה. כשפבריציו (ג'יימס ברולין), אביו, נחטף על-ידי דבלין באומן (ברנט ספיינר), המתכנן לגנוב אוצרות יקרים, על פיסטשיו להשתמש בכישרונו המיוחד ובעזרת עוזרתו (ג'ניפר אספוסיטו) להציל את אביו ואת אוצרות העולם.
צוות השחקנים
עריכה- דיינה קארווי - פיסטשיו דיסגייזי.
- ברנט ספיינר - דוולין באומן.
- ג'ניפר אספוזיטו- ג'ניפר בייקר.
- הרולד גולד - סבא דיסגייזי.
- ג'יימס ברולין - פבריציו דיסגייזי.
ביקורות
עריכהבארצות הברית, הביקורות לסרט היו שלילות באופן מקיף ונחשב כאחד הסרטים הגרועים בכל הזמנים. ב-Rotten Tomatoes, לסרט יש דירוג אישור של 1% על סמך 104 ביקורות עם דירוג ממוצע של 2.6/10, מה שהופך אותו לסרט בעל הדירוג הנמוך ביותר שהפיקו אולפני Revolution. הקונצנזוס אומר: "ניסיון עקר לנצל את כישרון החיקוי של דיינה קארווי, "אשף התחפושות" הוא פארסה מרגיזה וחסרת שנינות המרודדת על ידי בדיחות ילדותיות"[1]. ב-Metacritic, לסרט יש ציון של 12 מתוך 100 מבוסס על ביקורות של 24 מבקרים, מה שמצביע על "קטילה מוחצת"[2]. קהלים שנסקרו על ידי CinemaScore העניקו לסרט ציון "B−" בסולם של A עד F[3].
רוג'ר איברט, שהעניק לסרט דירוג של כוכב אחד מתוך ארבעה, נתן מעט שבחים לעיצוב ההפקה של הבמאי פרי אנדלין בלייק, כמו גם ליכולות החיקוי של קארווי, אבל ראה את הסרט הכולל כ"כמו אורח במסיבה שחושב שהוא מצחיק אבל הוא לא". אברט גם ציין שהסרט הוא רק באורך של 65 דקות, אך כולל 15 דקות של סצנות שאחרי הכתוביות על מנת להתאים לאורך של פיצ'ר[4]. גם באנגליה, ג'יימי ראסל מ-BBC תיאר את הסרט ככל כך גרוע עד שהוא שגורם לסרטים אחרים כמו הג'יגלו מת מצחוק להיראות כמו מקבילות קומיות להאזרח קיין: "מעולם לא זכו כל כך הרבה בדיחות לתגובות קהל כל כך שקטות. ומעולם לא נראו 80 דקות שהרגישו כאלה נצחיות"[5].
פיטר בראדשו, שכתב בגרדיאן, העניק לסרט שני כוכבים מתוך חמישה, תוך שהוא מציין מספר מצומצם של רגעים משעשעים, אך מתח ביקורת על קארווי והציע לקהל הפוטנציאלי ש"אולי כדאי לו להכניס את רובה לפה"[6]. אדם סמית' ברדיו טיימס משך את תשומת הלב ל"תסריט הצולע" ול"עלילה בקושי קוהרנטית", וציין כי "כשהדבר הקרוב ביותר לבדיחה אמיתית הוא הנטייה של האיש הרע להפליץ בכל פעם שהוא צוחק, אתה יכול להיות די בטוח שאתה לא בידי גאוני קומדיה"[7].
אלן מוריסון, שכתב לאמפייר, הציע שזה לא יותר מחיקוי קלוש של קומדיית הדמות של סדרת אוסטין פאוורס, והגיע למסקנה ש"אשף התחפושות" הוא הסרט הגרוע ביותר שנעשה אי פעם: "סרט על אידיוטים, שנעשו על ידי אידיוטים, לאידיוטים"[8]. הקומיקאי והמנחה לשעבר של Mystery Science Theatre 3000, מייקל ג'יי נלסון, כינה את הסרט כקומדיה השלישית הגרועה ביותר שנעשתה אי פעם[9].
לעומת זאת, בישראל, הסרט התקבל באופן חיובי יותר. הסרט ככלל ודמותו של פיסטשיו בפרט זכו למחווה ואזכור בסרט הישראלי ההיא שחוזרת הביתה של הבמאית מיה דרייפוס. חוץ מזה, הסרט הוא מרכיב עיקרי בלימודים של מגמת ההפקה בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש.
קישורים חיצוניים
עריכה
"אשף התחפושות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אשף התחפושות", באתר נטפליקס
"אשף התחפושות", באתר AllMovie (באנגלית)
"אשף התחפושות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "אשף התחפושות", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"אשף התחפושות", באתר Metacritic (באנגלית)- "אשף התחפושות", באתר אידיבי
"אשף התחפושות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "The Master of Disguise". Rotten Tomatoes. Fandango. 2 באוגוסט 2002. ארכיון מ-24 בנובמבר 2011. נבדק ב-1 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Master of Disguise". Metacritic.com. ארכיון מ-28 בדצמבר 2017. נבדק ב-28 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "MASTER OF DISGUISE, THE (2002) B -". CinemaScore. אורכב מ-המקור ב-2018-12-20.
- ^ "The Master Of Disguise". Rogerebert.com. 2 באוגוסט 2002. ארכיון מ-27 באפריל 2017. נבדק ב-9 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Master of Disguise (2003)". Bbc.co.uk. BBC. 13 בינואר 2003. ארכיון מ-14 בספטמבר 2020. נבדק ב-25 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Master of Disguise". Guardian.co.uk. The Guardian. 17 בינואר 2003. ארכיון מ-29 בנובמבר 2017. נבדק ב-9 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Master Of Disguise". Radiotimes.com. Radio Times. ארכיון מ-29 בנובמבר 2017. נבדק ב-9 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Alan Morrison (14 באוקטובר 2015). "The Master Of Disguise Review". Empireonline.com. Empire. ארכיון מ-29 בנובמבר 2017. נבדק ב-9 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ michael-j-nelson (2007-03-06). "Inoperable Humor: The 5 Worst Comedies of All Time". Cracked.com (באנגלית). ארכיון מ-21 בספטמבר 2021. נבדק ב-2021-09-21.
{{cite web}}: (עזרה)