בוקובינה
בוקובינה (ברומנית: Bucovina, באוקראינית וברוסית: Буковина, בגרמנית: Bukowina או Buchenland (ארץ עצי האשור) ובפולנית: Bukowina) הוא אזור היסטורי שמחציתו הדרומית (מחוז סוצ'אבה) ברומניה ומחציתו הצפונית (מחוז צ'רנוביץ) באוקראינה. האזור משתרע על שטח של 10,422 קמ"ר, הוא מיוער מאוד ומייצא עץ, טקסטיל, מלח, מנגן, ברזל ונחושת. מהמאה ה-14 ועד שנת 1774 הייתה בוקובינה חלק מהאזור המכונה "הארץ העליונה" בצפון נסיכות מולדובה. עם תחילת השלטון האוסטרי, השם בוקובינה נקבע באופן רשמי. בשנים 1775–1918 הייתה דוכסות רב-אתנית במסגרת האימפריה ההבסבורגית. בצפון-מערב גובלת בוקובינה בגליציה המזרחית, בדרום-מזרח עם אזור בוטושאן שבחבל מולדובה ובדרום-מערב עם אזור טרנסילבניה שברומניה.
| |||
 | |||
| מנזר וורונץ מהתקופה של נסיכות מולדובה | |||
|
הקו האדום הוא הגבול הנוכחי בין רומניה לאוקראינה. צפון בוקובינה (בצהוב) הוא חלק מאוקראינה, ודרומה (בירוק) הוא חלק מרומניה. | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה | גרמנית (שפה רשמית), רומנית, אוקראינית, פולנית | ||
| עיר בירה |
צ'רנוביץ 48°18′0″N 25°56′0″E / 48.30000°N 25.93333°E (והעיר הגדולה ביותר) | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | אמנת קונסטנטינופול | ||
| תאריך | 1775 | ||
| פירוק | פירוקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||
| תאריך | 1918 | ||
| ישות קודמת |
 נסיכות מולדובה | ||
| ישות יורשת |
 רומניה אוקראינה | ||
| שטח בעבר | 10,422 קמ"ר קמ"ר (נכון ל־1918) | ||
| אוכלוסייה בעבר | 794,929 נפש (נכון ל־1910) | ||
דמוגרפיה
עריכהבשנת 1775 מנתה אוכלוסיית בוקובינה כ-60,000 נפש, וזו תפחה בעידוד האוסטרים ל-800,000 בשנת 1910. בבוקובינה התיישבו בני קבוצות אתניות שונות: בראש ובראשונה גרמנים, רומנים ורוּתֶנים (סלאבים מזרחיים, כולל אוקראינים), כמו גם יהודים, הונגרים, צוענים, ומיעוט קטן של רוסים ופולנים. על פי מפקד-תושבים משנת 1910, הגרמנים האתניים היו קבוצת מיעוט (כ-21% מן האוכלוסייה הכללית המקומית).
לפי מפקדי שלטונות אוסטרו-הונגריה, אוכלוסיית בוקובינה הייתה מורכבת בעיקר מאוקראינים ומרומנים. עם הזמן גדל חלקם היחסי של האוקראינים באוכלוסייה וקטן חלקם היחסי של הרומנים.
| שנה | רומנים | אוקראינים | אחרים | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1786 | 91,823 | 67.8% | 31,671 | 23.4% | 12,000 | 8.8% |
| 1848 | 209,293 | 55.4% | 108,907 | 28.8% | 59,381 | 15.8% |
| 1869 | 207,000 | 40.5% | 186,000 | 36.4% | 118,364 | 23.1% |
| 1880 | 190,005 | 33.4% | 239,960 | 42.2% | 138,758 | 24.4% |
| 1890 | 208,301 | 32.4% | 268,367 | 41.8% | 165,827 | 25.8% |
| 1900 | 229,018 | 31.4% | 297,798 | 40.8% | 203,379 | 27.8% |
| 1910 | 273,254 | 34.1% | 305,101 | 38.4% | 216,574 | 27.2% |
המצב הדמוגרפי כיום
עריכה
כיום, המצב הדמוגרפי שונה מאוד. צפון בוקובינה נכללת בתחומי אוקראינה ומאוכלסת בעיקר באוקראינים. בדרום בוקובינה, שבתחומי רומניה, רוב התושבים רומנים. כמעט כל התושבים היהודים, הגרמנים והפולנים, נטשו את האזור. לפי המפקד האוקראיני משנת 2001, מנתה האוכלוסייה במחוז צ'רנוביץ (צפון בוקובינה): 75% אוקראינים (689,100), 12.5% רומנים (114,600), 7.3% (67,200) מולדובים (רומנים מולדובים), ו-4.1% תושבים רוסיים. היתר הוא מיעוט של פולנים, ביילורוסים ויהודים. בדרום בוקובינה 98.5% מהאוכלוסייה רומנים ו-1.5% אוקראינים (לפי המפקד הרומני מ-2005).
היהודים
עריכה
ערך מורחב – יהדות בוקובינה
היהודים חיו בבוקובינה עוד בטרם שחרר הנסיך בוגדאן הראשון את חבל מולדובה משלטון ההונגרים ב-1365. עם השתלטות האימפריה ההבסבורגית על האזור ב-1774[1] נערך מפקד שבו התפקדו 526 משפחות יהודיות עם 2356 נפשות. לאחר התייצבות המשטר והפסקת פשיטות השכנים על האזור, החלה נהירת היהודים לבוקובינה מגליציה שבפולין. עם האמנציפציה של יהודי בוקובינה ב-1848 וחקיקת חוקים נאורים נוספים אשר העניקו ליהודים שוויון זכויות מלא, גדלה האוכלוסייה היהודית בבוקובינה באופן משמעותי, לכדי 11.79% מכלל האוכלוסייה ב-1880.[2] בימי מלחמת העולם השנייה נרצחו חלק מיהודי בוקובינה ורוב הנותרים גורשו לטרנסניסטריה, שם מתו רבים מאד מהמגורשים. לאחר כיבוש טרנסניסטריה על ידי ברית המועצות, נשארה צפון בוקובינה תחת שלטון ברית המועצות ודרום בוקובינה תחת שלטון רומני קומוניסטי. הנותרים מיהודי דרום בוקובינה לאחר שחזרו ממחנות הגירוש בטרנסניסטריה עלו ברובם לארץ ישראל.
כיום חיים בבוקובינה מעט יהודים, רובם בחלק האוקראיני של צפון בוקובינה.
היסטוריה
עריכהלפני המאה ה-14
עריכהמאז התקופה הרומית אוכלס אזור בוקובינה של ימינו בדאקים. במאה ה-5 לספירה ישבו במקום האווארים, עם שהיגר לאזורים הללו ממזרח אסיה. גם שבטים סלאבים אכלסו את המקום והשפיעו על האוכלוסייה הטרום רומנית. מהמאה ה-9 ועד ראשית המאה ה-14 חלקים מהאזור היו בשליטת נסיכות קייב.
נסיכות מולדובית
עריכה
בוקובינה שבמורדות המזרחיים של הרי הקרפטים, שכנה בעבר בלב נסיכות מולדובה. העיר סוצ'אבה הייתה בירת המדינה ב-1388. שם החבל בוקובינה כחלק מנסיכות מולדובה מוזכר בתעודה מימי השליט פטרו מושאט משנת 1392. בוקובינה, שהייתה ידועה בעיקר כ"ארץ העליונה" Ţara de Sus נשארה חלק מנסיכות מולדובה עד שנת 1769. הנסיכות כולה הייתה עד סוף המאה ה-15 ביחסי חסות עם פולין והחל משנת 1512 מדינה בחסות האימפריה העות'מאנית. בשנת 1769,נכבשה על ידי רוסיה לשש שנים וב-1775 הועברה השליטה לאוסטרים.
האימפריות האוסטרית והאוסטרו-הונגרית (1775–1918)
עריכהפירוש השם בוקובינה הוא "ארץ עצי אשור". שם זה נפוץ בהדרגה בתקופה האוסטרו-הונגרית. לפני כן נקרא החבל "הארץ העליונה", "ארץ מולדובה", "פלונינה" (Plonina), "קורדון" (Cordon) ו"ארבורואסה" (Arboroasa).
באוקטובר 1774 נכבשה בוקובינה בידי אוסטריה, בטענה שהיא נחוצה למעבר בין טרנסילבניה לגליציה, שעברה לשליטה אוסטרית במסגרת חלוקת פולין ב-1772. ב-2 ביולי 1776 נקבע בהסכם פאלמוטקה כי באזור זה יעבור הגבול הרשמי בין האימפריה האוסטרית לבין האימפריה העות'מאנית. עד לשנת 1918 הייתה בוקובינה ארץ הכתר המזרחית ביותר באימפריה האוסטרית (אחר כך: האוסטרו-הונגרית), ובירתה הייתה צ'רנוביץ.
ב-1849 זכתה בוקובינה במעמד של ארץ כתר ודוכסות.
סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
עריכהבמלחמת העולם הראשונה שימשה אדמת בוקובינה שדה קרב בין הצבאות הרוסים והאוסטרים. עם קריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית, בחורף 1918 ביקש ינקו פלונדור מהצבא הרומני להיכנס לאזור. ב-28 בנובמבר 1918 אוחדה בוקובינה עם רומניה במסגרת "רומניה הגדולה". הדבר הוסדר רשמית בחוזה סן-ז'רמן בשנת 1919.
באזור נחל סוצ'אבה התקיימו קהילות הונגריות. מאחר שההתבוללות שלהם הייתה גדולה החליט השלטון ההונגרי ליישב אותם בתוך הממלכה ההונגרית והם הועברו בחלקם לוויוודינה Voivodina (היום בסרביה) וחלקם למחוז טולנה Tolna בהונגריה עצמה.
ממלכת רומניה (1919–1944) ותקופת מלחמת העולם השנייה
עריכהב-28 ביוני 1940 נכבשה צפון בוקובינה בידי הכוחות הסובייטים. לאחר שנה, נכבשה על ידי הגרמנים שמסרו אותה לרומנים,
ב 1944 חזרה ברית המועצות לשלוט בחבל הארץ הצפוני של בוקובינה.
כיום נמצאת דרום בוקובינה בשליטה רומנית ומורכבת בעיקר ממחוזות סוצ'אבה ובוטושאן. צפון בוקובינה היא חלק מאוקראינה כמחוז צ'רנוביץ.
מושלי בוקובינה
עריכהאוסטרים
- מאיור גנרל גבריאל ספלני (1775-1778) (Gabriel Freiherr von Spleny)
- הגנרל קרל הברון מ-אנצנברג (1778) (Karl Baron von Enzenberg)
- הברון משמואק (Baron von Schmueck)
רומנים
- אלכסנדר ריאושנו (Alexandru Rioșanu) (1941)
- בריגדיר גנרל קורנליו קלוטסקו (Corneliu Calotescu) (1941)
ערים ועיירות
עריכהצפון בוקובינה (כיום בתחום אוקראינה)
עריכה- עיר הבירה צ'רנוביץ (אוקראינית: Чернівці, רומנית: Cernăuţi, גרמנית: Czernowitz)
- גליבוקה (Hlyboka) (אוקראינית: Глибока, רומנית: Adâncata)
- צ'ורניבקה (Chornivka) (אוקראינית: Чорнівка, רומנית: Cernăuca)
- בויאן (אוקראינית: Бояни, רומנית: Boian)
- ויז'ניץ (רומנית: Vijniţa, גרמנית: Wiznitz)
- ואשקאוץ (רומנית: Văşcăuţi, גרמנית: Waschkautz)
- נובוסליצה (אוקראינית: Новоселиця, רומנית: Suliţa Nouă)
- סדיגורא (אוקראינית: Садгора, פולנית: Sadagóra, רומנית: Sădăgura) היום פרבר של צ'רנוביץ.
- סטורוז'ינץ (אוקראינית: Сторожинець, רומנית: Storojineţ)
- קוצמן (רומנית: Cozmeni)
- זאסטוונה (אוקראינית: Заставна)
דרום בוקובינה (כיום בתחום רומניה)
עריכה- גורה הומורולוי (Gura Humorului)
- ברושטן (רומנית: Broşteni)
- דולחאסקה (Dolhasca) (רומנית: Dolhasca)
- וטרה דורנה (רומנית: Vatra Dornei, גרמנית ופולנית: Watra Dorna)
- סאלצ'ה (Salcea) (רומנית: Salcea)
- סולקה (רומנית: Solca)
- סוצ'אבה (רומנית: Suceava, פולנית: Suczawa, יידיש: שאָץ)
- סירט (רומנית: Siret)
- ליטני (רומנית: Liteni)
- מילישאוץ (Milișăuți) (רומנית: Milişăuţi)
- פראסין (רומנית: Frasin)
- קז'וואנה (Cajvana) (רומנית: Cajvana)
- קמפולונג מולדובנסק (רומנית: Câmpulung Moldovenesc, הונגרית: Hosszúmező)
- רדאוץ (רומנית: Rădăuţi, גרמנית: Radautz, יידיש: ראַדעװיץ, אוקראינית: Радівці, פולנית: Radowce)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- The Bukovina Society of the Americas
- אתר ארגון יוצאי בוקובינה בישראל
- רשימת מושלי בוקובינה וכרונולוגיה היסטורית מלאה
- השואה ברומניה, בסרביה, בוקובינה וטרנסניסטריה - בית הספר המרכזי להוראת השואה, יד ושם
- תולדות חבל בוקובינה מתוך הגרסה המקוונת של הספר "יהודי סוצ'בה (שוץ) וקהילות הסביבה"
- הרפסודיה הרומנית מאת המלחין צ'יפריאן פורומבסקו מבוקובינה - ההרכב "זיקלאש" באתר יו טיוב
- תקציר מאמר על צפון בוקובינה, באתר יד ושם
- האתר של העמותה למורשת יהדות גליציה ובוקובינה
- בוקובינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע על בוקובינה בקטלוג הספרייה הלאומית
בוקובינה (רומניה-אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Rechter, D., Becoming Habsburg - The Jews of Austrian Bukovina 1774-1918, The Littman Library of Jewish Civilization, 2013
- ^ Special Orts-Repertorium Der Im Oestreichischen Reichsrathe Vertretenen Königreiche Und Länder: Herausgegeben Von Der K. K. Statistischen Central Commission XIII. Bukowina, Wein, 1885, z. 26