בית תחתון
אחד משני בתי מחוקקים במדינות שבהן הרשות המחוקקת מורכבת משני בתים
| ערך ללא מקורות | |
בית תחתון הוא אחד משני בתי מחוקקים (השני הוא בית עליון), במדינות בהן הרשות המחוקקת מורכבת משני בתים (להבדיל ממדינות בהן בית מחוקקים יחיד מהווה את הרשות המחוקקת).
על אף תארו הממקם את הבית ה"תחתון" "מתחת" לבית העליון, אין הוא נופל בחשיבותו מהבית העליון, ולרוב אף עולה בהשפעתו ובכוחו הפוליטי והשלטוני על הבית העליון.
עליונות של הבית התחתון (מבחינה פוליטית ושלטונית) נובעת לרוב מהעובדה שהבית התחתון נבחר ישירות על ידי תושבי המדינה, בעוד שלרוב הבית העליון אינו נבחר או אינו ייצוגי (אינו נבחר בבחירות שוות). כמו כן, לבית העליון לרוב אין סמכויות עיכוב או וטו על חקיקה של הבית התחתון. בשיטת ממשל פרלמנטרית נבחר ראש ממשלה מבין חברי הבית התחתון, ולבית התחתון סמכות להסירו מתפקידו בהבעת אי אמון בראש הממשלה.
מאפיינים משותפים
עריכה
ניתן לאפיין את הבתים התחתונים באפיונים הבאים:
- סמכות חקיקתית בלי הגבלה (בחלק מהארצות לבית העליון הגבלה על התערבות בחוקים פיננסיים או הגבלה על הטלת וטו על חוקי הבית התחתון).
- חברי הבית נבחרים בבחירות ישירות על ידי כל האוכלוסייה (או באופן שלכל אחד מהתושבים במדינה קול שווה בבחירות אלה).
- מספר חברי הבית התחתון גדול מחברי הבית העליון.
- חברי הבית התחתון נבחרים בתדירות גבוהה יותר מחברי הבית העליון.
- לבית התחתון שליטה מוחלטת על חוקי תקציב וחוקים מוניטריים.
- לבית התחתון סמכות לבטל החלטות של הבית העליון.
שמות
עריכהשמות מקובלים
עריכה- בית הנציגים
- האספה הלאומית (לדוגמה: שווייץ ואוסטריה)
- בית הנבחרים (לדוגמה: ארצות הברית)
- האספה המחוקקת
- האספה הפדרלית
שמות יחידאים
עריכה
