בלונד

בלונד הוא צבע שיער צהבהב שנמצא ביונקים מסוימים, ובדומה לשיער ג'ינג'י מאופיין ברמה נמוכה של הפיגמנט אומלנין. מבלונד זהוב עד בלונד חיוור, גוני הבלונד נמצאים באופן טבעי על ראשם של קצת פחות מ-1.8% מאוכלוסיית העולם. שיער בלונדיני הוא השיער הדק ביותר, בעוד שיער אדמוני הוא השיער העבה ביותר^{[דרוש מקור]}. לבלונדיניים טבעיים יש לעיתים קרובות גם צבע עיניים בהיר ועור חיוור, לעיתים מנומש.

ילד בעל שיער בלונדיני זהוב

תפוצה

קלאודיה שיפר היא דוגמנית גרמנייה בעלת שיער בלונדיני נורדי הנפוץ יחסית באירופה

ילדה בת איי ונואטו באוקיינוס השקט, שנולדה עם שיער בלונדיני.

הבלונד נפוץ במיוחד באירופה, ובפרט בסקנדינביה ובמדינות הים הבלטי. בעקבות כך, שיער בלונדיני חיוור מכונה לעיתים "שיער נורדי". באזורים הללו קיימת תפוצה של השיער הבלונדיני במעל ל-50% מהאוכלוסייה ואף במקומות מסוימים מעל ל-80% ממנה.

תינוקות בלונדיניים יכולים להיוולד בכל אוכלוסייה, אך אצל חלקם השיער יהפוך לשטני כהה עם השנים. באוכלוסיות אירופיות מסוימות הבלונד כל כך שכיח, שלעיתים מתייחסים אליו כאל תכונה אירופית ייחודית, אך הייחודיות היא רק בתפוצתו שם.

בהתבסס על מידע גנטי, ניתן לשער כי הבלונד הוא תוצר של מוטציה גנטית שהתפשטה באירופה לפני כ-10,000–11,000 שנים, בסוף עידן הקרח האחרון. לפני כן, לאירופים היו שיער ועיניים חומים כהים, כמו לשאר העולם.

אנשי המדע טרם מצאו תשובה לשאלה מדוע אנשי צפון אירופה התפתחו להיות בעלי שיער בלונדיני ועיניים בהירות כל כך מהר, יחסית לקצב התפתחות האבולוציה האנושית. אילו קרו השינויים בקצב ההתפתחות הממוצע של האבולוציה, היה לוקח להם כ-850,000 שנים להתרחש, אך האדם המודרני היגר לאירופה מאפריקה רק ב-35,000–40,000 השנים האחרונות.

מחקר סותר נערך על ידי הד"ר מרק סטונקינג והפרופ' קרלוס בוסטמנטה והד"ר איימר קני מאוניברסיטת סטנפורד, על האוכלוסייה המקומית באיי שלמה, ש-5%–10% ממנה הם בעלי שיער בלונד טבעי, למרות צבע עורם הכהה. לפי המחקר השיער הבלונדיני של תושבי איי שלמה הוא תוצר של מוטציה בגן יחיד, ושונה מהבסיס הגנטי שאחראי לבלונד שנפוץ באירופה. המשמעות היא שהבלונד התפתח אבולוציונית לא פעם אחת, אלא לפחות פעמיים, בשני אזורים שונים בעולם.

צבע בלונדיני נפוץ גם בבעלי חיים שונים אם כי בכמות פחותה. בין היונקים הבלונדינים נמנים מיני חתולים וכלבים וכן סוסי פוני, דוב גריזלי, עצלן דו-אצבע, סוריקטה ועוד נמיות, גיבון לבן-גבות, מספר מרמוסטיים וקופי קפוצ'ין, מספר אנטילופות והחמוס.

בלונד בתרבות

מרילין מונרו בסרט "גברים מעדיפים בלונדיניות"

ציור של מריה מגדלנה חוזרת בתשובה, פומפאו באטוני, המאה ה-18

באזור הים התיכון, עד המאה הרביעית לפני הספירה, שיער בלונדיני היה קשור באופן מובהק לזונות ולעבדים, וכך גם במהלך השנים הראשונות של האימפריה הרומית, שיער בלונדיני היה קשור לזונות. מקור המילה מצרפתית. משחר ההיסטוריה, אנשים כהי-שיער התרשמו משיער בלונדיני ושאפו לחקות אותו. נשים כהות-שיער ברומא העתיקה, לדוגמה, נהגו לקנות פאות נוכריות משיער בלונדיני ואדמוני מאנשי השבטים הגרמאנים. בחברה המערבית המודרנית, הבהרת שיער נפוצה במיוחד בקרב נשים, ובסלנג העברי ניתנה מילה מיוחדת לתיאור אישה כזו ובפרט כשלה שורשים שחורים נראים לעין בקודקוד הראש - "שחורדינית". עם זאת, ישנם אנשים בלונדיניים שבוחרים דווקא להכהות את שיערם.

לפי מספר מחקרים, שיער בלונדיני, שהוא תכונה אופיינית לילדים קטנים, גורם לאנשים לתחושות הוריות של חיבה ורצון להגן. שיוך תכונה זו לילדים הוא אולי גם הגורם לסטריאוטיפ המערבי, המייחס לנשים בלונדיניות טיפשות. שני סמלי סקס מהמאה העשרים שטיפחו דימוי זה היו מרילין מונרו וג'ין הארלו. שתיהן גילמו בסרטים בכיכובן בלונדיניות "מטומטמות קלאסיות", אף שנודעו באופן אישי כנשים אינטֶליגנטיות. מונרו למעשה הבהירה את שערה השטני לבלונד כדי ליצור את הדמות הסטראוטיפית שלה, והארלו אולצה להבהיר את שערה מבלונד "אפר" טבעי לבלונד "פלטינה", מה שגרם לו נזק. אצל חלק מהתינוקות שנולדים בלונדיניים, צבע השיער נעשה כהה בתקופת הילדות באופן טבעי. הכהיית השיער יכולה להתרחש גם בתקופה מאוחרת יותר בחיים.

בתחילת המאה העשרים, שיער בלונדיני שויך לעיתים לגזע הארי. תפיסה זו קודמה על ידי תומכי תאוריית עליונות הגזע הנורדי כמו מדיסון גרנט ואלפרד רוזנברג, למרות ששיער כהה היה יותר נפוץ בקרב הארים.

מיתוס לגבי היעלמות הבלונד

בשנת 2002 דיווחו כלי תקשורת, ביניהם חדשות ה-BBC, שמדענים גרמנים אנונימיים הגיעו למסקנה שתוך 200 שנים ייעלם הבלונד הטבעי מן העולם, עקב מחסור בגנים נסגנים שגורמים לשיער בהיר; רק למספר מצומצם של אנשים מפינלנד יהיה שיער בלונדיני טבעי. במאמר היה כתוב שיש מספר נמוך של אנשים הנושאים את גן הבלונד הנסגני, במיוחד במדינות עם אנשים ממוצאים מגוונים (כגון ארצות הברית, קנדה, ניו זילנד ואוסטרליה). מאוחר יותר, יוחס המחקר לארגון הבריאות העולמי, שטען שאיננו יודע על מחקר זה ואינו מכיר בו. לאחר מכן אישר הארגון שהמחקר היה שקרי. התרמית הופיעה שנית בתחילת 2006 בידיעות חדשותיות ונפוצה במהירות באינטרנט.

המיתוס מתבסס על תפיסה שגויה של מושג הגן הנסגני. למעשה, הגן ימשיך לעבור לדורות הבאים, אלא אם כן יקושר לקושי בהישרדות או בפריון. למרות שערבוב הגזעים עשוי להוביל להפחתת המקרים בהם הגן בא לידי ביטוי (כלומר מקרים בהם הצאצא מקבל את הגן משני הוריו), הוא לא יפחית את שכיחות הגן עצמו.

קישורים חיצוניים

• יורם שורק, הבלונדינית. סיפורה של קורבן חברתי, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏"), 15 בפברואר 2008
• איתמר הנדלמן סמית, ג'נטלמנים מעדיפים בלונדיניות: למה אנחנו אוהבים בלונד?, באתר nrg‏, 15 באוגוסט 2012
• לילית וגנר, בלונדיי, באתר "ידיעות אחרונות", 27 במאי 2019