בלשים בלילה

בלשים בלילה
Moonlighting
	פתיח הסדרה
סוגה	פשע, קומדיה טלוויזיונית
יוצרים	גלן גורדון קרון
שחקנים	סיביל שפרד; ברוס ויליס
פרסים	שישה פרסי אמי; שלושה פרסי גלובוס הזהב (שניים לשפרד ואחד לוויליס)
פסקול	Moonlighting – The Television Soundtrack Album
ארץ מקור	ארצות הברית
שפות	אנגלית
מספר עונות	5
מספר פרקים	67
הפקה
הפצה	Disney–ABC Domestic Television
מוזיקה	לי הולדרידג'
אורך פרק	50-45 דקות
שידור
רשת שידור	ABC
תקופת שידור מקורית	3 במרץ 1985 – 14 במאי 1989
קישורים חיצוניים
	דף התוכנית ב-IMDb

בלשים בלילה (באנגלית: Moonlighting) הייתה סדרת טלוויזיה בכיכובם של סיביל שפרד וברוס ויליס. הסדרה, בהפקת חברת ABC וגלן גורדון קרון שודרה במהלך חמש עונות בין השנים 1985–1989 וכללה 66 פרקים (פרק הפיילוט היה באורך כפול). הסדרה זכתה לשישה פרסי אמי, זיכתה את שפרד בשתי זכיות בפרס גלובוס הזהב ואת ויליס באחת ודורגה בשנת 2007 בין 100 סדרות הטלוויזיה הטובות ביותר בכל הזמנים של טיים מגזין^[1]. הסדרה התאפיינה בשילוב של מתח וקומדיה ובדיאלוגים שנונים רוויי מתח מיני בין שני גיבוריה הראשיים, כמו גם בהפקה יוצאת דופן ויצירתית שהפכה כל פרק לסרט קולנוע בזעיר אנפין, כאשר העלילה משמשת רקע לצילום ייחודי, רמזים וקריצות לשלל סרטים וסדרות (בפרט סרטי אלפרד היצ'קוק, קומדיות מטורפות משנות החמישים, סדרות טלוויזיה ישנות ועוד) כמו גם לחייהם האישיים של השחקנים (וגם שבירת הקיר הרביעי) ופרקים שלמים שעוצבו מחוץ למסגרת הטלוויזיונית המקובלת עד אז (כגון "הפרק בשחור לבן" - The Dream Sequence Always Rings Twice^[2], ו"הפרק השייקספירי" - Atomic Shakespeare^[3]). שיר הנושא של הסדרה, בביצוע אל ג'ארו היה ללהיט^[4].

תמצית העלילה ומבנה הפרקים

מאדי הייז (שפרד) ודייוויד אדיסון (ויליס) הם שותפים למשרד חקירות בשם Blue Moon ("ירח כחול") הממוקם בלוס אנג'לס. כל פרק עוסק בפתרון תעלומה אחת, בתבנית של סיפור בלשי. בפרק הפיילוט אנו למדים כי הייז היא דוגמנית-עבר מיליונרית שירדה מנכסיה. אחד הנכסים בהם החזיקה, ושאותם הייתה חייבת למכור במהירות על מנת למזער הפסדים, הייתה סוכנות החקירות הכושלת בניהולו של אדיסון. אדיסון הצליח לשכנע את הייז לא למכור את הסוכנות אלא להיכנס אליה כשותפה ולהתחיל לפענח פשעים יחדיו כצוות.

הפרק מתחיל לרוב באירוע, הנראה בלתי-קשור לעיקר הנושא, שהקשרו לפתרון התעלומה מתברר במהלכו. במהלך הפרק מתקיימת דינמיקה בין שני השותפים לבין עצמם ובינם לבין "הלקוח", דמות בהופעת אורח, שמזמינה פענוח תעלומה מן הסוכנות וגורמים מעורבים נוספים. דמות נוספת המופיעה בכל פרק היא אגנס דיפסטו (בגילומה של אליס ביסלי), פקידת הקבלה של המשרד העונה לטלפון בחרוזים. בעונה השנייה הצטרף לצוות הרברט ויולה (בגילומו של קרטיס ארמסטרונג).

רייטינג, דעיכה וביטול הסדרה

הסדרה, שהייתה יוצאת דופן לזמנה, זכתה לתשומת לב של מומחי התעשייה. בעונתה השנייה זכתה ל-16 מועמדויות שונות לפרסי אמי והגיעה למקום ה-20 במדד נילסן. בעונתה השלישית הגיעה לשיא של המקום ה-9 במדד זה ובעונה הרביעית הגיעה למקום ה-12 בלבד.

הפרק ה-14 בעונה 3, "I Am Curious… Maddie", בו מתממשים לבסוף היחסים בין שתי הדמויות המובילות, נחשב ל"קפיצת הכריש" של הסדרה (הפרק שממנו מתחילה התדרדרות בלתי-נמנעת) ואף הפך למושג "קללת 'בלשים בלילה'" ("The Moonlighting Curse"), לפיה כל סדרה בה מתקיים מתח מיני בין שתי דמויות מובילות תיהרס עם מימוש היחסים ביניהן^[5]. סממן נוסף לדעיכה היה פיתוח עלילות-צד בהשתתפות גוברת של אגנס דיפסטו והרברט ויולה.

בעונתה הרביעית סבלה ההפקה מהתפתחויות בחייהם האישיים של שחקניה הראשיים. סיביל שפרד ילדה תאומים וברוס ויליס זכה להצלחה ניכרת כאשר כיכב בסרט הקולנוע "מת לחיות" והחליט לפנות זמן רב יותר לתעשיית הקולנוע. נוסף על כך, עזב המפיק והכותב הראשי של הסדרה, גלן גורדון קרון את ההפקה על רקע חוסר מחויבותם של השחקנים הראשיים, דבר שהוביל לירידה חדה ברמת הכתיבה והיצירתיות התוססת שאפיינה את הסדרה.

התדרדרות הסדרה במדדי הצפייה, חוסר העניין של השחקנים הראשיים ושביתת תסריטאים הובילו לשידור פרק הסיום של הסדרה, המשתלב בסופו במציאות, כאשר נחשף שהמשרד אינו אלא תפאורה הנלקחת מהמקום, תוך שהבמאי, דניס דוגן בתפקיד עצמו, מאשים את ויליס ושפרד בפירוק המשרד. התעלומה האחרונה, בה עסק הפרק, נותרת בלתי מפוענחת.

פרסים עיקריים

1985 - זכייה בפרס גילדת הבמאים של אמריקה לסדרת דרמה
1986 - זכייה בפרס גילדת הבמאים של אמריקה לסדרת דרמה; 15 מועמדויות וזכייה אחת בפרס אמי; זכייה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית בסדרת טלוויזיה (לסיביל שפרד) וזכייה של שני השחקנים הראשיים בפרס בחירת הקהל
1987 - 10 מועמדויות לפרס אמי ו-4 זכיות (כולל פרס לשחקן ראשי בסדרת דרמה לברוס ויליס); זכייה בפרס גלובוס הזהב לשחקן ולשחקנית בסדרת טלוויזיה וזכייה של שפרד בפרס בחירת הקהל בשתי קטגוריות (שחקנית ראשית בסדרת טלוויזיה ובדרנית בכל הסוגות)
1988 - 5 מועמדויות וזכייה אחת בפרס אמי; זכייה של שפרד בפרס בחירת הקהל
1989 - 2 מועמדויות וזכייה אחת בפרס אמי