בן עזאי
רבי[1] שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּיִי[2], המכונה בפשטות "בן עזאי"[3], היה תנא בן הדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה. היה מופלג בהנהגות של מידת חסידות, עד שהפך בעצמו לסמל למידה זו, ונאמר עליו בתלמוד ש"הרואה (בחלום את) בן עזאי יצפה לחסידות"[4].
 | |
| "מערת שם ועבר", מקום קבורתו המסורתי של בן עזאי (על פי זיהוי עממי מסוף המאה ה-13 לערך) | |
| לידה |
המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| נרצח |
המאה ה-2 פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
| מקום קבורה |
 מערת שם ועבר, צפת (זיהוי מסוף המאה ה-13) |
| מקום פעילות | טבריה |
| השתייכות | דור שלישי לתנאים |
| רבותיו | יהושע בן חנניה, עקיבא בן יוסף |
| בני דורו | שמעון בן זומא, אלישע בן אבויה |
ביוגרפיה
עריכהרבו היה כנראה רבי יהושע בן חנניה[5][6], נחשב כתלמיד חבר לרבי עקיבא[7]. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה ונאמר עליו ש"משמת בן עזאי בטלו השקדנין"[8]. לא ידוע היכן הוא גדל, וכנראה שבדומה לרבי עקיבא, הוא התחיל ללמוד תורה בגיל מאוחר[דרוש מקור]. מסופר כי בתו של רבי עקיבא הבטיחה לו שתינשא לו בתנאי שיעסוק בתורה (כפי שעשתה אמה לאביה), והוא הסכים. לא מבואר בתלמוד האם הוא אכן נשא אותה לאישה ומיד גירש אותה[10], או שמעולם לא התחתן איתה, או שאירס אותה אך לא נשא אותה, אך ידוע שחי ללא אשה עד סוף ימיו מכיוון ש"נפשו חשקה בתורה"[11].
סמיכה
עריכהבספרות חז"ל הוא מכונה בעיקר בכינוי "בן עזיי" (בהגייה בבלית: "עזאי"), ללא שמו הפרטי 'שמעון' ובדרך כלל ללא התואר "רבי". רש"י פירש שבן עזאי לא הגיע לדרגת סמיכה, וכי היה תלמיד צעיר שטרם השלים את הכשרתו התורנית[12]. עם זאת, פרשנים וחוקרים שונים הטילו ספק בפרשנות זו, שכן בן עזאי מוזכר במקורות רבים, כולל משניות, תלמודים ומדרשים, בתואר "רבי".
מותו
עריכהמיתתו מתוארת בספרות חז"ל כטראגית וייחודית. במספר מקורות (תוספתא, תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי, היכלות זוטרתי, מרכבה רבה, קטעי היכלות ושיר השירים רבה) מסופר כי הוא היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל"פרדס" (מסע מיסטי רוחני), וכתוצאה מכך "הציץ ומת"[13] או לחלופין[14] "הציץ ונפגע". על מותו נאמר[ב] הפסוק "יָקָר בְּעֵינֵי יְהוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו"[15], המרמז על מידת חסידותו של בן עזאי.
ארבעה נכנסו לפרדס. בן עזיי ובן זומא אחר ור' עקיבא. אחד הציץ ונפגע. אחד הציץ וקיצץ בנטיעות. ואחד עלה בשלום וירד בשלום. בן עזיי הציץ ומת. עליו (הכת') [הכתוב] (או') [אומר] "יקר בעיני (ייי) [יהוה] המותה לחסידיו". בן זומא הציץ ונפגע... אלישע הציץ וקיצץ בנטיעות... ר' עקיבה עלה בשלום וירד בשלום...
— תוספתא, חגיגה, פרק ב', הלכה ג'-ד', כתב-יד וינה
אמנם, במספר מדרשים (איכה רבה[16], שיר השירים רבה, מדרש תהילים ומדרש עשר גליות) נמנה בן עזאי כאחד מ"עשרת הרוגי מלכות", חכמים שנהרגו על ידי השלטון הרומי. במדרש שיר השירים אף נוסף שתפסו אותו בבית המדרש והרגוהו.
קברו
עריכהמקום קבורתו לא נזכר בספרות חז"ל, אך על פי מסורת עממית המתועדת בחיבור "סדר קברי אבותינו ז"ל" (רשימת צבי אילן ב', משנת 1300 בקירוב), קברו מצוי במערה בצפת, המזוהה כיום עם "מערת שם ועבר", לצד תנאים נוספים.
הדיון על פרישותו
עריכהבתלמוד ובספרות ההלכה נידונה השאלה האם בן עזאי נהג כהלכה בכך שלא נשא אישה, וביטל מצוות פריה ורבייה. להלכה פסקו רמב"ם[17] ושו"ע[18] שמי שנפשו חשקה בתורה כבן עזאי, ולא נשא אשה - אין בידו עוון. ואמנם כתבו כמה אחרונים שאין בידו עוון, אך לכתחילה אין לנהוג כך.[19]
מאמריו
עריכהבן עזאי עסק רבות בענייני בית המקדש וסדרי הקורבנות, ואף בענייני נזיקין. הוא נודע כחכם גדול, ובני הדורות שלאחריו השתבחו בו בשעה של הארה שכלית, והתבטאו בלשון "הריני כבן עזאי בשוקי טבריא"[20]. על פי המסופר במסכת חגיגה, היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל'פרדס', אך כוחו לא עמד לו והוא נפטר כתוצאה מכך. לפי חלק מהדעות[21] הוא היה אחד מעשרת הרוגי מלכות שנהרגו על ידי מלכות רומי. ידועה במיוחד קביעתו בספרא, פרשת קדושים, פרק ד', י"ב (גרסה שונה מעט מובאת בבראשית רבה, פרשה כד), כי יש כלל גדול מ"ואהבת לרעך כמוך":
...ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה; בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה[22].
אמרות נוספות משל בן עזאי:
- בן עזאי אומר: הוי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה, שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה.
- הוא היה אומר: אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום. (משנה, מסכת אבות, פרק ד')
- מכאן אמר בן עזאי: מִכָּאן אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי, חַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תוֹרָה, שֶׁאִם תִּשְׁתֶּה, תֵּדַע שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה לָהּ. (משנה, מסכת סוטה, פרק ג', משנה ג')
- בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה (הכוונה לר' עקיבא) (תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ח, עמוד א').
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "בן עזאי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, באתר היברובוקס
- בן עזאי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי שמעון בן עזאי, באתר אהלי צדיקים
שמעון בן עזאי תנא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ משנה, מסכת יבמות, פרק ד', משנה י"ג (בודפשט), משנה, מסכת זבחים, פרק א', משנה ג' (בודפשט), ספרי דברים פסקה עו (ותיקן), תוספתא (ראש השנה, א, ו, וינה), תוספתא (עדיות, ג, ג, וינה) תוספתא (בכורות, ז, ט, וינה), תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ד', הלכה י"ג (וינה), ברייתא דמלאכת המשכן (פרק יד, מינכן), תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ט, עמוד ב' (מינכן), תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נ"א, עמוד ב' (מינכן), תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף ב', עמוד ב' (פריז), תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס', עמוד ב' (ותיקן), ויקרא רבה (פרשה א, פסקה ה, לונדון), איכה רבה (פרשה א, פסקה א, מינכן) ועוד.
- ^ כך מאוית במקורות (הארץ-ישראליים) הקדומים.
- ^ כך מאוית בהגייה הבבלית.
- ^ מסכת ברכות, דף נ"ז, עמוד ב' (כתב יד אוקספורד)
- ^ בן עזאי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ הרב אהרן הימן, "בן עזאי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, באתר היברובוקס
- ^ "בן עזאי תלמיד חבר דר' עקיבה הוה" תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ח, עמוד ב' (כתב-יד המבורג)
- ^ תוספתא (סוטה, טו, ד), תלמוד ירושלמי (נדרים, ח, ב, וקידושין, ג, ט) ותלמוד בבלי (סוטה, מט, ב)
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה א'
- ^ במדרש שיר השירים פרשה א מסופר שביקש ממנה שתביא לו קיתון של מים לטול ידיו לפני קריאת שמע, וכשראה את המים בידה התחיל לדרוש על הפסוק בישעיהו מ יב ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם”. בתלמוד הירושלמי[9] מובא שבן עזאי נמנה בין ארבעה מחכמי יבנה[א] שידעו לדבר בשבעים לשון. במשך כל הזמן שדרש אשתו עמדה על ראשו וחיכתה שיסיים. כשסיים לדרוש התסכל עליה ואמר לה: "עד עכשיו את עומדת בכאן?" ואמרה לו: "הן". אמר לה: "לכי לבית אביך, שאי אפשר לי באישה."
- ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ג, עמוד א', ובתוספות שם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ט, עמוד ב' וראו גם: תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף ב', עמוד ב'
- ^ גרסת התוספתא, תלמוד בבלי והיכלות זוטרתי
- ^ גרסת התלמוד הירושלמי, מרכבה רבה, קטעי היכלות ושיר השירים רבה
- ^ תהילים, קטז, טו
- ^ ב, ד
- ^ אישות, טו, ג
- ^ אבן העזר, א, ד
- ^ ט"ז אה"ע א, ו; נחלת צבי.
- ^ בבלי עירובין כט עמוד ב ועוד
- ^ עיין באיכה רבה פרשה ב, מדרש תהלים פרק ט, ובמדרש שיר השירים פרשה א
- ^ וראו: בנימין לאו, הקדושה שבין איש לרעהו, באתר הארץ, 25 באפריל 2007
ביאורים
עריכה- ^ "בן עזאי ובן זומא בן חכינאי ור' אלעזר בן מתיה"
- ^ בגרסאות הסוברות כי "הציץ ומת"