בני דלנוקי
בני דלנוקי (במקור בנימין זינגר, בהונגרית: Dalnoki Béni; סובוטיצה, 3 במאי 1838 – בודפשט, 28 בינואר 1914)[1] היה זמר אופרה (טנור) יהודי-הונגרי. בעלה של זמרת האופרה פאני קונטי. שניהם היו בין הזמרים המייסדים של בית האופרה המלכותית ההונגרית ב-1984 (שמה היום בית האופרה של בודפשט). בנם היה ד"ר ויקטור דלנוקי, זמר אופרה (בריטון), במאי, רופא שיניים.
 | |
| לידה |
3 במאי 1838 סובוטיצה, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1914 (בגיל 75) טרזווארוש (רובע 6), הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| בן או בת זוג |
פאני קונטי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבנימין (ברנאט) זינגר נולד במשפחה יהודית כבנם של שמואל זינגר ושל רוזליה זינגר. הוא היה זמר במקהילה כאשר השחקן והזמר מיהאי הווי, התארח בעיר הולדתו, החתים אותו ללהקתו בשנת 1857 לשלושה חודשים של הופעה בחינם. הוא הצטרף ללהקת אישטוואן רסלר (הו') ב-1860, ובפעם הראשונה תחת ניהולו שר את התפקיד הראשי הראשון שלו, את ליונל באופרה מרתה של פרידריך פון פלוטו.[2] בשנת 1861 אצל ריכרד לוי (גר') בווינה הוא פיתח את "קול הטנור הנרחב" שלו. קרל טראומן (אנ') רצה להחתים אותו, אבל ב-1862 דלנוקי העדיף לקבל את הצעתו של יאנוש פולינוס (הו'), מנהל להקה בקולוז'וואר. שם הוא למד כמאה תפקידים בעזרת דיולה קאלדי (הו') - אז במאי אופרה ומנצח. בשיא הקריירה שלו רצה מוריס סטראקוש (אנ') לקחת אותו לחו"ל, אבל אז הוא התחתן עם פרנציסקה קונטי (שהתגיירה לשם כך) ולא רצה לעזוב את משפחתו.[2] מעונת 1867/1866 עבד עם אשתו בארד, מ-25 בספטמבר 1870 בדברצן, לימים באוראדיה ובקושיצה. בין 1876 לבין 1878 שיחק שוב בקולוז'וואר.[3] ב-17 באפריל 1879, שוב בתור ליונל, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בתיאטרון הלאומי של בודפשט. דלנוקי קיבל שם חוזה שנה לאחר מכן, משם הצטרף עם אשתו לזמרים המייסדים הראשונים של בית האופרה של בודפשט, שנפתח ב-1884, כזמר טנור בולט. אשתו קיבלה תפקיד רק כחברת מקהלה. בשנת 1904 הוענק לו התואר "חבר כבוד" של האופרה בתום חמישים שנות פעילותו על הבמה. ב-9 במרץ 1907 ערך את הופעת הפרידה שלו, באופרה הקומית בת המערכה האחת של אדולף אדם "בובת נירנברג", בה שר את יונתן ולאחר מכן את סיפורי הופמן של אופנבך. באופרה זו הוא גם שיחק בתפקיד משרתו של פרנסיס.[3] הוא נפטר משיתוק מוחין ב-1914.
במחצית הראשונה של הקריירה שלו, הוא שר תפקידי טנור ליריים, עבר לדמויות בופו בגיל מבוגר. "הוא מעולם לא התפטר מתפקידו בקריירה האמנותית שלו".[2]
כדי שיזכה באזרחות ההונגרית, הוא אימץ בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה את הטנור הצ'כי, קרל בוריאן (אנ'), שהתמחה באופרות של וגנר שהשתמש לאחר מכן גם בשם קארוי בוריאן-דלנוקי.[4]
תפקידיו (מבחר)
עריכה- אדולף אדם : בובת נירנברג - יונתן
- בליני : לה סונמבולה (הסהרורית) - אלווינו
- פרנץ ארקל : לאסלו הוניאדי - המלך לאסלו החמישי
- פרנץ ארקל: באנק באן - אוטו
- פון פלוטו : מרתה - ליונל
- גונו : פאוסט - תפקיד ראשי
- טרילוגיית וגנר - פנטומימה
- אופנבך : סיפורי הופמן - פרנץ
- רוסיני : הספר מסביליה - הרוזן אלמוויווה
לקריאה נוספת
עריכה- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Dalnoki Béni. In Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. I. kötet (Aágh Endre – Faust). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1929]. 313–314. o. בני דלנוקי (אנציקלופדיה למשחק הבמה ודרמה הונגרית. עורך אלאדר שופפלין. כרך א' בודפשט: איגוד השחקנים הלאומי ומכון הפנסיה).
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
קישורים חיצוניים
עריכה
- בני דלנוקי באתר Arcanum
הערות שוליים
עריכה- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VI. ker. állami halotti akv. 173/1914. folyószáma alatt.
- ^ 1 2 3 Itt a harmadik felvonásra berekedt, s Reszlernek kellett beugrania helyette. Vasárnapi Ujság – 1898. december 11. 3. Élet- és jellemrajzok. Dalnoki Béni (képekkel) 874. oldal
- ^ 1 2 Schöpflin Aladár (szerk.): Magyar Színművészeti Lexikon 1. (Budapest, 1929), 313. oldal
- ^ Magyar Nemzet, 2013. november 9. 305. szám, 36. oldal