בצל סגול
בצל סגול (נקרא גם בצל אדום או כחול בחלק ממדינות אירופה) הוא זן סגול של הבצל היבש (שם מדעי: Allium cepa), והוא ירק ממשפחת הנרקיסיים, בעל שורש בגוון אדום-סגול בקליפתו, ולבן-אדמדם בגוף הירק. הצבע הסגול נוצר עקב הימצאות רמות גבוהות של הפיגמנט אנתוציאנין[1] הבצל הסגול נוטה להיות מעט גדול יותר ובעל טעם מתוק יותר מבצל לבן או צהוב בגלל רמות נמוכות של חומצה פירובית ותרכובות גופרית.
 בצל סגול
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מכוסי הזרע |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | נרקיסיים |
| סוג: | שום |
| מין: | 'שום נבוב |
| שם מדעי | |
 Allium cepa
| |
משמש לרוב כתיבול חי בסלטים, גם בגלל טעמו המתקתק, וגם לגיוון הצבע, וכן משמשים בו לעיתים בטיגון או בגריל כתוספת למזון. חיי המדף של הבצל הסגול ארוכים יותר ביחס לבצל הלבן.
בצל סגול זמין לאורך כל השנה ועתיר בפלבנואידים וסיבים (בהשוואה לבצל לבן וצהוב). וכן מכיל רמות גבוהות של נוגד חמצון קוורצטין[2]. תרכובת שיכולה לסייע בהשמדת תאים סרטניים[3][4], וכן יכול לסייע למניעת השמנת יתר ולירידת רמות הסוכר בדם[5]. בצל סגול חתוך ניתן להשרות במים קרירים לזמן מה, ולאחר הסינון מהמים נחלשת חריפות הבצל.
פליניוס הזקן בספרו Naturalis historia מתייחס לבצל הסגול כתרופה לטיפול בסדרה של מחלות גופניות.
זנים מיוחדים
עריכהטרופאה (Tropea)
עריכה
הבצל הסגול מטרופאה (אנ'), איטליה, (באיטלקית: "Cipolla Rossa di Tropea") גדל בקלבריה שבדרום איטליה, בעבר גדל בכפר קאפו ותיקנו (באיטלקית: "Capo Vaticano"), והתפשט לכל אזור העיר טרופאה. לבצל זה ניחוח חזק ומתוק יותר והחלק הפנימי עסיסי ולבן יותר מבצל אדום אחר ואפשר להכין ממנו ריבה. ביולי 2007, האיחוד האירופי רשם מעמד גאוגרפי מוגן על הבצל האדום המיוצר באזור מסוים זה באיטליה[6].
טורדה (Turda)
עריכההבצל הסגול מטורדה (אנ'), רומניה (ברומנית: "Ceapa de Turda") הוא זן מקומי של בצל אדום בעל טעם קליל מתוק יותר וארומה מיוחדת.
פקעות בצל טורדה שזורות באופן מסורתי בחוטים ארוכים (1–2 מ') למטרות שיווק וניתן למצוא אותן בשווקים המסורתיים בכל רחבי מרכז רומניה. "טורדה בצל אדום" מוגש בדרך כלל טרי, כסלט או כחלק מסלטים מעורבים ובעיקר כקישוט חובה למרקי השעועית המסורתיים ומעושנים.
וות'רספילד (Wethersfield)
עריכהבארצות הברית, אחד הזנים הבולטים של בצל סגול גודל בוות'רספילד, קונטיקט, (אנ') והיה מקור עיקרי לבצל עבור ניו אינגלנד עד סוף המאה ה-19.[7]
ערכים תזונתיים
עריכה| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 88.6 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 44 קק"ל |
| חלבונים | 0.94 ג' |
| פחמימות | 9.93 ג' |
| פחמימות זמינות | 5.76 ג' |
| שומן | 0.1 ג' |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין C | 8.1 מ"ג |
| ברזל | 0.24 מ"ג |
| סידן | 17 מ"ג |
| מגנזיום | 11.4 מ"ג |
| מנגן | 0.119 מ"ג |
| זרחן | 41 מ"ג |
| אשלגן | 197 מ"ג |
| נתרן | 1 מ"ג |
| נחושת | 58 מ"ג |
| אבץ | 0.17 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 1.7 ג' |
| מקור: מילון האוכל של ישראל | |
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ בדיקת היציבות של אנתוציאנין בזני בצל סגול רומניים בכתב העת הצ'כי למדעי המזון, מאי 2013 (באנגלית)
- ^ תכולת פלבנואידים ופחמימות בבצל סגול טרופאה בכתב עת לכימיה חקלאית ומזון, 16 פברואר 2002 (באנגלית)
- ^ מחקר במרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי בארצות הברית
- ^ סגול לבן או ירוק? זה הבצל שהכי בריא לאכול, באתר וואלה, 13 ביוני 2017
- ^ מחקר במרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי בארצות הברית
- ^ "'CIPOLLA ROSSA DI TROPEA CALABRIA' - בכתב העת הרשמי של האיחוד האירופאי". EUR-lex (באנגלית). 2007-07-13. ארכיון מ-2024-01-27. נבדק ב-2024-01-26.
- ^ "וות'רספילד, קונטיקט ובצל" ב-yankee-magazine, אוגוסט 1993