ויקיפדיה

בריאות מינית ורבייה

תחום מחקר, טיפול ואקטיביזם חברתי, הממוקד בבריאות מערכת הרבייה של הפרט ורווחתו המינית בכל שלבי החיים
(הופנה מהדף בריאות מינית)

בריאות מינית ורבייה (באנגלית: Sexual and reproductive health או SRH)[1] הוא תחום מחקר, טיפול ואקטיביזם חברתי, הממוקד בבריאות מערכת הרבייה של הפרט ורווחתו המינית בכל שלבי החיים.[2][3]

הכשרת מיילדות
שער של חוברת קומיקס בשם קפטן קונדום וגברת לטקס נלחמים בצבא במלחמות מחלות המין
עמדת מידע לטרנסג'נדרים בנושא מיניות ורבייה במצעד הגאוה בסן פרנסיסקו
ערכה לבדיקת נוגדני HIV

ניתן להגדיר את המונח רווחה מינית בצורה רחבה יותר לפי האופן בו ארגון הבריאות העולמי מגדיר בריאות - כ"מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מלאה, ולא רק היעדר של מחלה או חולשה"[4] - ועל כן רווחה מינית כוללת את יכולתו של האדם לקיים יחסי מין אחראיים, מספקים ובטוחים והחופש של הפרט להחליט אם, מתי ובאיזו תדירות לעשות זאת. לפי ההגדרה של סוכנויות האו"ם בריאות מינית ופוריות ככוללות רווחה גופנית ונפשית בנוסף למיניות עצמה.[5] פרשנות נוספת כוללת גישה לחינוך מיני, גישה לשיטות בטוחות, יעילות, סבירות ומקובלות למניעת הריון, וכמו גם גישה לשירותי בריאות מתאימים, שכן היכולת של נשים לעבור בבטחה את שלבי ההריון והלידה מגדילה את הסיכוי ללדת תינוקות בריאים.

אוכלוסיות שונות ברחבי העולם חשופות לרמות שונות של שירותי בריאות הרבייה, החל באוכלוסיות שכלל אינן נגישות אליהן, וכלה בכאלה המקבלות אותם ברמה הגבוהה ביותר הקיימת. אי השוויון בתחום זה נוטה להשנות גם בהתאם למעמד חברתי, רמת ההשכלה, הגיל, המוצא האתני, האמונה הדתית, והמשאבים הזמינים בסביבה של כל אדם. לעיתים קרובות לאנשים עם הכנסה נמוכה אין גישה לשירותי בריאות מתאימים או ידע כיצד לשמור על בריאות הרבייה.[6]

נשים חשופות לאי שוויון בנגישות לשירותי בריאות למיניות ורבייה יותר מגברים .[7][8]

חשיבות בריאות מינית ורבייה תקינה

עריכה

ב-2008, העריך ארגון הבריאות העולמי כי "20% מבעיות הבריאות אצל נשים ו-14% אצל גברים קשורות לבריאות מינית ורבייה".[9] לפי קרן האוכלוסין של האומות המאוחדות (UNFPA), חוסר בנגישות לשירותים, במידע ובאמצעים הנוגעים לבריאות מינית ופריון שוללים מנשים זכות לעשות "בחירות מכריעות לגבי גופן ועתידן" ומשפיעות על רווחת המשפחה. נשים יולדות ובדרך כלל אחראיות על גידול ילדים, כך שבריאותן אינה ניתנת להפרדה משוויון מגדרי. חוסר נגישות לזכויות כאלה גם מחמירה את העוני.[10]

בריאות מינית של מתבגרים

עריכה

גיל ההתבגרות מוגדר מ-10 עד 19, התקופה שבין הילדות לבגרות. זוהי תקופה של שינויים פיזיים ופסיכולוגיים. במחצית הראשונה של המאה ה-21 כוללת אוכלוסיית העולם כ-1.3 מיליארד מתבגרים והם המהווים 16% אחוז מאוכלוסיית העולם.[11]

בשנת 2002, בחן ארגון הבריאות העולמי מגמות של פעילות מינית בקרב תלמידים בני חמש עשרה משלושים וחמש מדינות. המחקר הראה כי בעוד שאחוז הבנים שקיימו יחסי מין היה לרוב גבוה מזה של בנות, נערות המגיעות לגיל 15 פעילות כמו נערים. הגיל בו רוב הנערים קיימו יחסי מין לראשונה צעיר מזה של נערות. הגיל החציוני של יחסי מין ראשונים ברוב המדינות היה בין 16 ל-19 עבור נערים, ו-17 עד 19 לנערות.[12] הגיל הצעיר בו נערות החלו לקיים יחסי מין קשור לנישואים מוקדמים מאפשרים את הפעילות המינית, ואונס.[13]

הימנעות או התנזרות מיחסי מין אצל בני נוער מקבלת משמעות שונה בתרבויות שונות. בחלק מהמדינות המפותחות, ההתנזרות מאופיינת בנדרי צניעות שמטרתם למנוע יחסי מין לפני נישואין, בעוד שבחלק מהמדינות המתפתחות נאכפת ההתנזרות באמצעות השחתת איבר המין הנשי ושיטות מסורתיות אחרות, הפוגעות בהתפתחות המינית של מתבגרים.[13]

קיום יחסי מין מוקדמים מגבירים את הסיכון למחלות מין, כולל HIV, ועלול לגרום להריון לא מתוכנן ולידה מוקדמת. בחלקים מהעולם יש למתבגרים גישה מוגבלת, ובמקומות מסוים אין גישה בכלל לחינוך לבריאות מינית ורבייה ולאמצעי מניעה, כך שמתבגרות מועדות להריון מוקדם ולא מכוון.[14]

הריון בגיל ההתבגרות, במיוחד במדינות מתפתחות, טומן בחובו סיכונים בריאותיים מוגברים, ותורם לשימור מעגל העוני.[15] ב-2019, עמד שיעור ההריונות אצל נערות על 42.5 הריונות על כל אלף נערות. בין ראשית שנות התשעים של המאה ה-20 לתחילת המאה ה-21 התרחשה ירידה במספר הלידות. השינוי הגדול ביותר התרחש בדרום ומזרח אסיה, מ-95.3 ל-26.2 לידות לאלף נערות. הודו, הובילה את מגמת הירידה בשיעור הילודה של המתבגרות מ-94.0 ל-13.2 לידות לכל 1,000 נערות. שיעורי הילודה של מתבגרות באפריקה שמדרום לסהרה ובאמריקה הלטינית ובאיים הקריביים נותרו הגבוהים ביותר בעולם, עם 104 ו-63 לידות לכל 1,000 נערות מתבגרות, בהתאמה.[16] בישראל עומד שיעור הילודה של מתבגרות על 8 לידות ל-1,000 נערות.[17]

בריאות האם

עריכה
  ערך מורחב – בריאות האם

בריאות האם מתייחסת לבריאות האישה במהלך ההיריון, הלידה והתקופה שלאחר הלידה. השאיפה היא שלאורך שלושת השלבים, האם והתינוק יחוו חוויה חיובית ובריאותם ורווחתם תישמר. יתרה מכך, השאיפה היא לצמצם מקרי מוות וחולי בקרב האימהות.

ביעד שלוש (הבטחת חיים בריאים ורווחה בכל גיל) מהיעדים לפיתוח בר קיימא מופיעה המטרה לשפר את בריאות האם על ידי יעד צמצום ל-70 מקרי מוות לכל 100,000 לידות עד 2030 ברחבי העולם ובמדינות מתפתחות שמקרי המוות לא יעלו על 140 מקרי מוות לכל 100,000 לידות.[18]
בשנת 2020, כמעט 95% מכלל מקרי המוות של האם התרחשו במדינות בעלות הכנסה בינונית נמוכה ונמוכה. בין שנת 2000 ל-2020 מספר מקרי המוות של אמהות צנח ב-34%.[19] סטטיסטית, סיכוייה של אישה לעבור את ההריון והלידה בשלום קשור קשר הדוק למעמדה החברתי-כלכלי, לגישה לשירותי בריאות, למקום מגוריה ולנורמות תרבותיות.[18]

הסיבות המרכזיות למוות נשים במהלך הלידה הם מדימום חמור וזיהומים, לחץ דם גבוה במהלך ההריון, סיבוכי לידה או הפלה לא בטוחה. סיבות נוספות כמו סיבוכים הקשורים למחלות כמו מלריה ואיידס במהלך ההריון אופייניות לאזורים מסוימים.[19] נערות בגלאי 15 עד 19, בעיקר ממדינות מתפתחות, נמצאות בסיכון גבוהה לסיבוכים ולתמותה אפשרית מבלך ההריון והלידה וכך גם התינוקות.[20]

בריאות להט"ב

עריכה

להט"ב נמצאים בסיכון בריאותי גבוה יותר עקב אי שוויון, סטיגמטיזציה ואפליה. כקבוצה הם סובלים מפשעי שנאה, מחלות מין, HIV, מחשבות אובדניות, מתח, חולי מעישון, אלכוהוליזם ועוד. בנוסף, ישנם חסמים בנגישות לשירותי בריאות וקבלת שירותים, בגלל עמדות שליליות ודעות קדומות של אנשי מקצוע[21] מחסור באנשי מקצוע בשדה הרפואה עם הכשרה ייעודית לטיפול רגיש ללהט"ב בנושאים הנוגעים לבריאות מינית ורבייה גורמים לקבלת טיפול פחות אפקטיבי ואף מדיר מטופלים מהמרפאות.[22]

כל אחת מתת הקבוצות להט"ב סובלות מחסמים שונים בקבלת שירותי בריאות. נשים לסביות וביסקסואליות עשויות לעבור פחות בדיקות סקר למניעת סרטן המעי הגס, השד וצוואר הרחם מאשר נשים הטרוסקסואליות, בין היתר בשל החשש שלא יקבלו טיפול רפואי מכבד.[22]

שיעור מחלות המין ו-HIV גבוהים אצל גברים הומוסקסואלים נכון למחקרים שנעשו עד שנת 2014 והם המאובחנים עם HIV או איידס ועל כן נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר לצהבת B ו-C.[21]

אנשים טרנסג'נדרים ואנשים על הקשת המגדרית חווים לעיתים קרובות מחסומים בגישה לשירותי בריאות בכלל ושרותי בריאות מינית בפרט. הנגישות לאמצעי מניעה, הפלות, טיפול טרום-הריון וטיפול לאחר לידה נתקלים בחשדנות ודיעות קדומות. טיפולים הורמונליים והתערבויות כירורגיות שמטרתן לאשר את הזהות המגדרית אצל מטופלים טרנסג'נדרים ואנשים על הקשת המגדרית, עשויים להשפיע על יכולת הרבייה העתידית שלהם.[23]

מניעת היריון

עריכה
  ערך מורחב – מניעת היריון

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בריאות מינית בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Cottingham J, Kismödi E, Hussein J (בדצמבר 2019). "Sexual and Reproductive Health Matters - What's in a name?". Sexual and Reproductive Health Matters. 27 (1): 1–3. doi:10.1080/09688080.2019.1574427. PMC 7887925. PMID 31884899. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "Reproductive Health". National Institute of Environmental Health Sciences.
  3. ^ Mitchell KR, Lewis R, O'Sullivan LF, Fortenberry JD (2021). "What is sexual wellbeing and why does it matter for public health?2". The Lancet Public Health (באנגלית). 6 (8): e608–e613. doi:10.1016/S2468-2667(21)00099-2. PMID 34166629. S2CID 235635898.
  4. ^ "WHO: Reproductive health". נבדק ב-2008-08-19.
  5. ^ International technical guidance on sexuality education: an evidence-informed approach (PDF). Paris: UNESCO. 2018. p. 22. ISBN 978-92-3-100259-5.
  6. ^ Hall KS, Moreau C, Trussell J (בפברואר 2012). "Determinants of and disparities in reproductive health service use among adolescent and young adult women in the United States, 2002-2008". American Journal of Public Health. 102 (2): 359–67. doi:10.2105/ajph.2011.300380. PMC 3483992. PMID 22390451. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ EIGE-2021 Gender Equality Index 2021 Report: Health, EIGE
  8. ^ Dorothy Shaw, Access to sexual and reproductive health for young people: Bridging the disconnect between rights and reality, International Journal of Gynecology & Obstetrics 106, 2009-08, עמ' 132–136 doi: 10.1016/j.ijgo.2009.03.025
  9. ^ Reproductive health strategy - World Health Organization, web.archive.org, ‏2005-06-17
  10. ^ Sexual & reproductive health, United Nations Population Fund (באנגלית)
  11. ^ Adolescents Statistics, UNICEF DATA (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Young people's health in context : Health Behaviour in School-aged Children (HBSC) study : international report from the 2001/2002 survey, Copenhagen, Denmark: World Health Organization, Regional Office for Europe, 2004, ISBN 978-92-890-1372-7
  13. ^ 1 2 United Nations, Adolescent Sexuality, United Nations (באנגלית)
  14. ^ Rehana A. Salam, Anadil Faqqah, Nida Sajjad, Zohra S. Lassi, Jai K. Das, Miriam Kaufman, Zulfiqar A. Bhutta, Improving Adolescent Sexual and Reproductive Health: A Systematic Review of Potential Interventions, Journal of Adolescent Health 59, 2016-10, עמ' S11–S28 doi: 10.1016/j.jadohealth.2016.05.022
  15. ^ Preventing early pregnancy and poor reproductive outcomes among adolescents in developing countries, www.who.int, ‏2011 (באנגלית)
  16. ^ Mengjia Liang, Sandile Simelane, Guillem Fortuny Fillo, Satvika Chalasani, Katherine Weny, Pablo Salazar Canelos, Lorna Jenkins, Ann-Beth Moller, Venkatraman Chandra-Mouli, Lale Say, Kristien Michielsen, Danielle Marie Claire Engel, Rachel Snow, The State of Adolescent Sexual and Reproductive Health, Journal of Adolescent Health 65, 2019-12, עמ' S3–S15 doi: 10.1016/j.jadohealth.2019.09.015
  17. ^ Adolescent fertility rate (births per 1,000 women ages 15-19), World Bank Open Data
  18. ^ 1 2 Leontine Alkema, Doris Chou, Daniel Hogan, Sanqian Zhang, Ann-Beth Moller, Alison Gemmill, Doris Ma Fat, Ties Boerma, Marleen Temmerman, Colin Mathers, Lale Say, Global, regional, and national levels and trends in maternal mortality between 1990 and 2015, with scenario-based projections to 2030: a systematic analysis by the UN Maternal Mortality Estimation Inter-Agency Group, The Lancet 387, 2016-01, עמ' 462–474 doi: 10.1016/S0140-6736(15)00838-7
  19. ^ 1 2 Maternal mortality, www.who.int (באנגלית)
  20. ^ Susan Mayor, Pregnancy and childbirth are leading causes of death in teenage girls in developing countries, BMJ 328, 2004-05-15, עמ' 1152.2 doi: 10.1136/bmj.328.7449.1152-a
  21. ^ 1 2 Department of Nursing, Baskent University Faculty of Health Sciences, Ankara, Turkey, Lale Taskin, Ayten Senturk Erenel, Department of Nursing, Gazi University Faculty of Health Sciences, Ankara, Turkey, Sengul Yaman Sozbir, Department of Nursing, Gazi University Faculty of Health Sciences, Ankara, Turkey, Ilknur Munevver Gonenc, Department of Midwifery, Ankara University Faculty of Nursing, Ankara, Turkey, Cigdem Yucel, Hacettepe University Faculty of Nursing, Ankara, Turkey, Hacer Alan Dikmen, Department of Midwifery, Selcuk University Faculty of Health Sciences, Konya, Turkey, Sahika Simsek Cetinkaya, Hacettepe University Faculty of Nursing, Ankara, Turkey, Sexual Health/Reproductive Health-Related Problems of Lesbian, Gay, Bisexual and Transgender People in Turkey and Their Health-Care Needs, Florence Nightingale Journal of Nursing 28, 2020-03-09, עמ' 97–109 doi: 10.5152/FNJN.2020.19032
  22. ^ 1 2 Kelly Walker, Megan Arbour, Justin Waryold, Educational Strategies to Help Students Provide Respectful Sexual and Reproductive Health Care for Lesbian, Gay, Bisexual, and Transgender Persons, Journal of Midwifery & Women's Health 61, 2016-11, עמ' 737–743 doi: 10.1111/jmwh.12506
  23. ^ Kenny Rodriguez-Wallberg, Juno Obedin-Maliver, Bernard Taylor, Norah Van Mello, Kelly Tilleman, Leena Nahata, Reproductive health in transgender and gender diverse individuals: A narrative review to guide clinical care and international guidelines, International Journal of Transgender Health 24, 2023-01-25, עמ' 7–25 doi: 10.1080/26895269.2022.2035883
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בריאות_מינית_ורבייה&oldid=39148712"
  NODES
INTERN 5
Project 1