ג'ודי קסאב

ג'ודי קסאב
Judy Cassab
Kaszab Judit
לידה	15 באוגוסט 1920; וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	3 בנובמבר 2015 (בגיל 95); רנדוויק, אוסטרליה
שם לידה	Kaszab Judit Leonóra
פרסים והוקרה	מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (14 ביוני 1969); פרס ארצ'יבולד (1960); קצינה במסדר של אוסטרליה (26 בינואר 1988); פרס ארצ'יבולד (1967) ;

ג'ודי קסאב (במקור יודית לאונורה קסאב, באנגלית: Judy Cassab; בהונגרית: Kaszab Judit;‏ וינה, 15 באוגוסט 1920^[1] – רנדוויק, 3 בנובמבר 2015) הייתה ציירת, גרפיקאית אוסטרלית ממוצא יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה

יודית קסאב נולדה במשפחה יהודית הונגרית בווינה, אוסטריה, בתם של אימרה קסאב (1886–1947), סוחר בולים, ושל אילונה קוֹנט (1895–1944). הוריה התגרשו כשהייתה ילדה, ואביה התחתן שוב מאוחר יותר. היא ואמה עברו לגור עם סבתה בעיר ברהובה שבאוקראינה. אחד המורים של בית הספר התיכון הממלכתי בעיר, פרנץ האבה, גילה את כישרונה בציור, ואשתו לקחה את הצעירה הכישרונית תחת חסותה. היא ציירה מאז שהייתה בת שתים עשרה.^[2] תחילה סיימה את לימודיה באוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות בבודפשט כתלמידתו של ברנאט אאורל ולאחר מכן ב-1938 למדה באקדמיה לאמנויות בפראג צ'כוסלובקיה, ממנה נאלצה לברוח ב-1939 עקב הכיבוש הנאצי, עוד בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה.^[3] באותה שנה נישאה ליאנוש קמפּפנר, מנהל אחוזות אמיד, שנשלח למחנה עבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית על ידי הנאצים ב-1941 בשל מוצאו היהודי, ממנו הצליח לחזור כעבור שלוש שנים, ב-1944.

הם יכלו להיות ביחד שוב באפריל 1944, אבל נפרדו למען ביטחונם, בשל כניסת הוורמכט (מבצע מרגרטה) לממלכת הונגריה. במאי הסרטים פרידייש באן ואשתו החביאו את בעלה באחד מארונותיהם במשך תשעה חודשים עד לשחרור. יודית הסירה משמלתה את הטלאי הצהוב החובה ולקחה על עצמה את זהותה של המשרתת הנוצריה לשעבר שלה. במהלך המלחמה עבדה במפעל תרופות ונעזרה בלהתקיים, בין היתר, מהברחת תרופות ומזיוף מסמכים.^[4] ^[5] גם היא וגם בעלה איבדו את רוב משפחתם בשואה.

היא ניהלה יומן על חייה, שכללה גם את תקופת המלחמה, אך רשימותיה אבדו ברובן. יאנוש בנה נולד ב-1945 ובנם פטר שנתיים לאחר מכן. היא בילתה את חודשי הקיץ בין השנים 1945 לבין 1949 במושבת האמנים של סנטאנדרה, שם היו מוריה ברנאט אאורל וליפוט הרמן. היא עברה לווינה עם בעלה ושני בניה ב-1949 כדי להימנע מהסוציאליזם המתהווה בהונגריה, ומשם ב-1951 היגרה המשפחה לאוסטרליה והתיישבה בסידני.^[4] הם קיבלו אזרחות אוסטרלית ב-1957.

קריירה

ג'ודי קסאב הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס ארצ'יבלד פעמיים.

בשנת 1960 עבור דיוקנו של סטן רפוטק (אנ')^[6]
בשנת 1967 לדיוקנה של מרגו לוורס (אנ')^[7]

קסאב הציגה יותר מחמישים תערוכות יחיד באוסטרליה, כמו כן גם בפריז ובלונדון.^[8] היא ציירה בעיקר דיוקנאות והכינה תמונות של האאוטבק האוסטרלי.

לאחר שעבודותיה הועברה לגלריה הלאומית של אוסטרליה, ג'יימס גליסון (אנ') ראיין אותה כיצד לכדה את דמותם של האנשים בדיוקנאות שלה. ראיון זה הפך מאוחר יותר לחלק מאוסף ההיסטוריה בעל פה של ג'יימס גליסון (James Gleeson Oral History Collectiony).^[9] ניתן למצוא כמה מיצירותיה בגלריה הלאומית של הונגריה ובאוסף העכשווי בפץ'.

תערוכות יחיד

1953 – Macquarie Galleries, Sydney
1953 – Macquarie Galleries, Sydney
1959 – Newcastle City Art Gallery
1959 – Crane Kalman Gallery, London
1963 – Macquarie Galleries, Sydney
1961 – Crane Kalman Gallery, London
1962 – Argus Gallery, Melbourne
1963 – Rudy Koman Gallery, Sydney
1964 – Georges Gallery, Melbourne
1964 – Von Bertouch Gallery, Newcastle
1917 – Skinner Gallery, Perth
1969 – Skinner Gallery, Perth
1971 – Rudy Koman Gallery, Sydney
1973 – Skinner Gallery, Perth
1973 – Reid Gallery, Brisbane
1975 – Von Bertouch Gallery, Newcastle
1976 – South Yarra Gallery, Melbourne
1978 – New Art Centre, London
1979 – Rudy Koman Gallery, Sydney
1990 – Masterpieces Fine Art, Hobart
1980 – Verlie Just Town Gallery, Brisbane
1981 – Australian Embassy, Paris
1981 – New Art Centre, London
1982 – Rudy Koman Gallery, Sydney
1982 – Greenhill Gallery, Perth
1982 – Greenhill Gallery, Adelaide
1983 – Von Bertouch Gallery, Newcastle
1984 – Verlie Just Town Gallery, Brisbane
1985 – Holdsworth Gallery, Sydney
1985 – Benalla Regional Gallery, Victoria
1985 – Hamilton Regional Gallery, Victoria
1985 – Caulfield Art Centre, Melbourne
1985 – David Ellis Gallery, Ballarat, Victoria
1987 – Holdsworth Gallery, Sydney
1987 – David Ellis Gallery, Ballarat, Victoria
1988 – S. H. Ervin Gallery, Sydney and Australian Regional Galleries
1988 – Brisbane City Hall
1988 – National Library, Canberra
1988 – Von Bertouch Gallery, Newcastle
1988 – Solander Gallery, Canberra
1989 – David Ellis Gallery, Melbourne
1989 – Verlie Just Town Gallery, Brisbane
1990 – Festival of Perth, Fremantle Arts Centre
1990 – Holdsworth Gallery, Sydney
1991 – David Ellis Gallery, Melbourne
1991 – Verlie Just Town Gallery, Brisbane
1992 – Freeman Gallery, Hobart
1992 – Schubert Gallery, Gold Coast
1992 – Solander Gallery, Canberra
1992 – Von Bertouch Gallery, Newcastle
1993 – Holdsworth Gallery, Sydney
1993 – Lyall Burton Gallery, Melbourne
1994 – Town Gallery, Brisbane
1994 – Solander Gallery, Canberra
1994 – Schubert Gallery, Gold Coast
1995 – Riverina Galleries, Wagga Wagga
1996 – Von Bertouch Gallery, Newcastle
1996 – Lyall Burton Gallery, Melbourne
1996 – BMG Gallery, Adelaide
1998 – S. H. Ervin Gallery, Sydney
1998 – Australian Galleries, Sydney
1999 – Stafford Studios, Perth
1999 – Von Bertouch Gallery, Newcastle
1999 – University of Sydney
2000 – Greythorn Gallery, Melbourne
2001 – Von Bertouch Gallery, Newcastle
2001 – Solander Gallery, Canberra
2001 – Australian Galleries, Sydney
2003 – Vasarely Muzeum, Budapest
2003 – Australian Embassy, Dublin
2003 – Australian Embassy, Berlin
2004 – Charlemagne Building, Brussels
2004 – Maitland Regional Art Gallery
2004 – Michael Carr Gallery, Sydney
2005 – Solander Gallery, Canberra
2005 – University of Sydney
2013 – National Portrait Gallery, Canberra

פרסים ועיטורים

ב-14 ביוני 1969 מונתה למפקדת מסדר האימפריה הבריטית (CBE) "בהוקרה על שירותיה לאמנויות היפות".^[10]

היא מונתה לקצינת מסדר אוסטרליה (AO) ב-26 בינואר 1988 "בהוקרה על שירותיה לאמנויות היפות".^[11]

ב-3 במרץ 1995 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סידני.^[12]

בשנת 2011 קיבלה את צלב הכבוד הזהב ההונגרי.^[13]

פרס פרת' (1955)
הפרס השבועי לנשים באוסטרליה (1955)
הפרס השבועי לנשים באוסטרליה (1956)
פרס ארצ'יבלד (דיוקנו של סטניסלאוס רפוטק) (1961)
פרס הזיכרון לסר צ'ארלס לויד ג'ונס (1964)
פרס הלנה רובנשטיין, פרת' (1964)
פרס הלנה רובנשטיין, פרת' (1965)
פרס הזיכרון לסר צ'ארלס לויד ג'ונס (1965)
פרס ארצ'יבלד (דיוקן מרגו לוורס) (1968)
פרס הזיכרון לסר צ'ארלס לויד ג'ונס (1971)
פרס הזיכרון לסר צ'ארלס לויד ג'ונס (1973)
פרס צבעי המים הנאמן, גלריה לאמנות של ניו סאות' ויילס (1994)
פרס פרינג, גלריה לאמנות של NSW (1994)
The Nita Kibble Award for Literature, for Diaries (1996)
Foundation for Australian Literary Studies Award, James Cook University, Townsville (1996)
פרס פרינג, גלריה לאמנות של NSW (1997)
פרס פרינג, גלריה לאמנות של NSW (1998)
פרס פרינג, גלריה לאמנות של NSW (2003)
A Trustee Watercolor Prize – גלריה לאמנות של ניו סאות' ויילס (2003)
פרס האגודה האוסטרלית של ציירים ופסלים (2004)

חייה הפרטיים

ג'ודי קסאב הלכה לעולמה ב-3 בנובמבר 2015 בגיל 95 בבית אבות בפרוור רנדוויק בסידני.^[8]

ראו גם

לקריאה נוספת

ביוגרפיה של Judith (Judit) Cassab (Kaszab) (immigrationplace.com.au)
ג'ודי קסאב (monash.edu) אוניברסיטת מונאש
ביוגרפיה (jewishvirtuallibrary.org) ספריה וירטואלית יהודית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ודי קסאב בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ "Születési bejegyzése a bécsi izraelita hitközség születési akv. 1622/1920. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-11-16.
^ Kaszab Judit(הקישור אינו פעיל, 2021-02) (karpatinfo.net)
^ "Judy Cassab".
^ ¹ ² Heritage : the national women's art book, 500 works by 500 Australian women artists from colonial times to 1955
^ "Elmeséletlen (2004. február 14.) Beregi Hírlap, 60. évfolyam, 11-12. szám". נבדק ב-2020-11-16.
^ Archibald Prize Winner for 1960, Art Gallery of NSW
^ Archibald Prize Winner for 1967, Art Gallery of NSW
^ ¹ ² "Two time Archibald Prize winner and Holocaust survivor Judy Cassab dies". Sydney Morning Herald. נבדק ב-3 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ Coombes, Jennifer (2008). "Painted in words: the James Gleeson oral history collection". artonview (54): 14–15. ISSN 1323-4552.
^ "Judy Cassab CBE". Australian Honours Database. 14 ביוני 1969. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-15 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Judy Cassab AO". Australian Honours Database. 26 בינואר 1988. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-15 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Citation for Honorary Doctorate". University of Sydney. 3 במרץ 1995. {{cite web}}: (עזרה)
^ Niall, Brenda, 1930- (2007). Judy Cassab : an Australian story. Allen & Unwin. ISBN 978-1-74176-167-2. OCLC 707101844.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)

[1] "Születési bejegyzése a bécsi izraelita hitközség születési akv. 1622/1920. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-11-16.

[2] Kaszab Judit(הקישור אינו פעיל, 2021-02) (karpatinfo.net)

[AGNSW-3] "Judy Cassab".

[kerr-4] ¹ ² Heritage : the national women's art book, 500 works by 500 Australian women artists from colonial times to 1955

[5] "Elmeséletlen (2004. február 14.) Beregi Hírlap, 60. évfolyam, 11-12. szám". נבדק ב-2020-11-16.

[6] Archibald Prize Winner for 1960, Art Gallery of NSW

[7] Archibald Prize Winner for 1967, Art Gallery of NSW

[smh-8] ¹ ² "Two time Archibald Prize winner and Holocaust survivor Judy Cassab dies". Sydney Morning Herald. נבדק ב-3 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[9] Coombes, Jennifer (2008). "Painted in words: the James Gleeson oral history collection". artonview (54): 14–15. ISSN 1323-4552.

[CBE-10] "Judy Cassab CBE". Australian Honours Database. 14 ביוני 1969. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-15 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)

[11] "Judy Cassab AO". Australian Honours Database. 26 בינואר 1988. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-15 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)

[12] "Citation for Honorary Doctorate". University of Sydney. 3 במרץ 1995. {{cite web}}: (עזרה)

[13] Niall, Brenda, 1930- (2007). Judy Cassab : an Australian story. Allen & Unwin. ISBN 978-1-74176-167-2. OCLC 707101844.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]


לידה	15 באוגוסט 1920 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	3 בנובמבר 2015 (בגיל 95) רנדוויק, אוסטרליה
שם לידה	Kaszab Judit Leonóra
פרסים והוקרה	מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (14 ביוני 1969) פרס ארצ'יבולד (1960) קצינה במסדר של אוסטרליה (26 בינואר 1988) פרס ארצ'יבולד (1967)