ויקיפדיה

ג'רי סיינפלד

שחקן, קומיקאי, תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע יהודי-אמריקאי
פירוש נוסף ערך זה עוסק בקומיקאי ג'רי סיינפלד. אם התכוונתם לדמות מסדרת הטלוויזיה "סיינפלד", ראו ג'רי סיינפלד (דמות).

ג'רום אלן "ג'רי" סיינפלד (באנגלית: Jerome Allen "Jerry" Seinfeld; נולד ב-29 באפריל 1954) הוא סטנדאפיסט, קומיקאי, שחקן, תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע וטלוויזיה יהודי-אמריקאי. סיינפלד ידוע בעיקר בשל סדרת הטלוויזיה "סיינפלד", אשר שודרה מ-1989 ועד 1998, אותה הוא יצר וכתב יחד עם לארי דייוויד, וכן כיכב בה בתור הדמות הראשית, ג'רי סיינפלד, אשר מבוססת על עצמו.

ג'רי סיינפלד
Jerry Seinfeld
ג'רי סיינפלד, 2016
ג'רי סיינפלד, 2016
לידה 29 באפריל 1954 (בן 70)
ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק סיטי, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה Jerome Allen Seinfeld עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1976
עיסוק תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע וטלוויזיה
מקום לימודים
  • קווינס קולג'
  • State University of New York at Oswego
  • Massapequa High School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • ג'סיקה סיינפלד (1998–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
  • שושנה לונסטיין-גרוס (1993–1997) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה

פרס אמי:
הסדרה הקומית הטובה ביותר, עבור "סיינפלד" (1993)

פרס גלובוס הזהב:
השחקן הטוב ביותר - סדרה מוזיקלית או קומית, עבור "סיינפלד" (1994)

פרס גילדת שחקני המסך:
הסדרה הקומית הטובה ביותר, עבור "סיינפלד" (1995, ‏1997 ו-1998)
http://jerryseinfeld.com/
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיינפלד נחשב אחד מאמני הסטנד-אפ המצליחים והמשפיעים בעולם. באפריל 2004, דורג סיינפלד כקומיקאי ה-12 הגדול ביותר בכל הזמנים, כחלק מתוכנית הספיישל של ערוץ Comedy Central, "קומדי סנטרל 100".

בניגוד למרבית הקומיקאים בני דורו, אשר הושפעו רבות מהסאטירה הבוטה של ריצ'רד פריור ולני ברוס, ההומור של סיינפלד מאז ומתמיד התבסס על מצבים יומיומיים פשוטים ולא על נושאים אקטואליים. הוא נמנע מלהשתמש בגסויות או לעסוק בדת, פוליטיקה וסקס. בדיחותיו השנונות והאבסורדיות אודות היבטים שטחיים כביכול של הקיום האנושי (כגון קניות בסופרמרקט, צפייה בטלוויזיה, תורים בקולנוע, הרגלי אכילה ועוד) העניקו ממד אוניברסלי לסטנד-אפ שלו וסייעו לו להגיע לקהל רחב. בשנת 2012 יצר סיינפלד סדרת אינטרנטית בשם "קומיקאים במכוניות שותים קפה", אותה הוא הנחה עד לשנת 2019.

ביוגרפיה

עריכה

סיינפלד נולד בברוקלין, ניו יורק שבארצות הברית. אביו, קלמן סיינפלד, שירת בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, וממוצא יהודי-הונגרי[1]. אימו, בטי (לבית חוסני) והוריה היו ממוצא יהודי-סורי, מהעיר חלב[1].

סיינפלד גדל בעיירה מספקואה (Massapequa), הנמצאת במחוז נסאו, שם למד בבית הספר התיכון העירוני של מספקואה שבלונג איילנד[2]. בגיל 16 הגיע סיינפלד לישראל להתנדב בקיבוץ סער, במשך זמן קצר[3][4].

סיינפלד למד שנתיים באוניברסיטת ניו יורק סטייט באוסווגו, ובתום שנת הלימודים השנייה עבר לקווינס קולג' של אוניברסיטת ניו יורק סיטי; בקולג' זה הוא סיים לימודיו בקבלת תואר ראשון בתקשורת ובתיאטרון[5].

אחרי כמה הופעות סטנד-אפ במכללה בה למד, החל סיינפלד לגלות עניין בתחום זה[6]. ב-1976, בתום לימודיו בקווינס קולג' של ניו יורק, החל סיינפלד להופיע בערבי במה פתוחים כסטנאדפיסט, ובהמשך הופיע בספיישל הטלוויזיוני של רודני דיינג'רפילד ברשת HBO[5]. ב-1979 החל סיינפלד להופיע בתפקיד חוזר בסדרת הטלוויזיה "בנסון" בתור פרנקי, שליח דואר שאיש לא רוצה את חברתו[5]. כמה ימים לאחר שהחל עבודתו הגיע סיינפלד למפגש קריאה של התסריט ושם לב כי הוא אינו מופיע בפרק, ומכך הסיק שפוטר - מה שהתברר בהמשך כנכון[7]. במאי 1981 הופיע סיינפלד כסטנדאפיסט אורח בתוכניתו של ג'וני קרסון, וזכה לתשואות גם מקרסון וגם מצד הקהל, ומיד לאחר מכן הופיע בתוכנית האירוח של דייוויד לטרמן[5]. בשנת 1985 הופיע סיינפלד באירוע התרמה למכביה ה־12[8].

"סיינפלד"

עריכה
  ערך מורחב – סיינפלד

ב-1988 חבר סיינפלד לחברו לארי דייוויד, ויצרו ביחד עבור NBC את פרק הפיילוט "סיפורי סיינפלד", שם שהפך גם לשם הסדרה, ששונה בהמשך ל"סיינפלד" - למניעת בלבול עם סדרת הטלוויזיה "סיפורי מרשל". הפרק הראשון של "סיינפלד" שודר ב-5 ביולי 1989, והפרק האחרון שלה ב-14 במאי 1998, כשבסך הכל כללה הסדרה 180 פרקים ב-9 עונות.

יחד עם "סיינפלד", בה הוא גילם את עצמו, שיחקו בסדרה בתפקידים הראשיים גם ג'וליה לואי-דרייפוס בתפקיד איליין בניס, מייקל ריצ'רדס בתפקיד קוזמו קריימר, וג'ייסון אלכסנדר בתפקיד ג'ורג' קוסטנזה.

בחלוף הזמן, צברה הסדרה פופולריות עצומה, מה שלא זכתה לקבל בתחילה, והיא הפכה לאחת מסדרות הטלוויזיה הנצפות ביותר בארצות הברית. שלוש עונותיה האחרונות של הסדרה זכו לממוצע של כ-30 מיליון צופים, וכן שאר העונות זכו לממוצע צופים נאה, שנע בין 15 ל-20 מיליון צופים. פרק הסיום של הסדרה זכה לכ-76 מיליון צופים, ובכך הפך לפרק השלישי הנצפה ביותר של סדרת טלוויזיה בארצות הברית[9].

לאחר "סיינפלד"

עריכה

ב-1992 השתתף סיינפלד בסאטרדיי נייט לייב בתור מנחה וגם השתתף במספר מערכונים וב-1999 יצא מסאטרדיי נייט לייב.

ב-1998 יצא סיינפלד למסע הופעות מיוחד שכותרתו "אני מספר לך את זה בפעם האחרונה". אלבום באותו שם יצא באותה שנה, מורכב מחומרים ממופע זה.

לאחר שהופסק שידור הסדרה, חזר סיינפלד למקורות, והחל להופיע שוב במועדוני סטנד-אפ. תהליך השגת החומרים למופע שלו הוסרט לסרט התעודה "הקומיקאי". סיינפלד כתב גם מספר ספרים, כשרובם מכילים חומרים ממופעים ישנים שלו.

חברת האשראי אמריקן אקספרס שכרה את שירותיו של סיינפלד למסע פרסום ובו מספר מצומצם של סרטונים; הוא הופיע בפרסומת אחת של דקה, ששודרה במחצית משחק הסופרבול ב-2001, ובשתי פרסומות לאינטרנט בבימויו של בארי לוינסון, המציגות את סיינפלד עם גיבורו משכבר הימים - סופרמן[10].

ב-2007 הפיק סיינפלד ואף כיכב בתפקיד הראשי בסרט אנימציית התלת-מימד "כוורת בסרט", שיצא לאקרנים ב-2 בנובמבר 2007. במסע יחסי הציבור שליוו את יציאת הסרט, הגיע סיינפלד ב-23 בנובמבר 2007 לביקור קצר גם בישראל. בביקורו נפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס, עם ראש הממשלה אהוד אולמרט ועם השחקן שמדבב בעברית את תפקידו של סיינפלד איל קיציס[11].

סיינפלד השתתף בתפקידי אורח משמעותיים בסדרות הקומדיה "רוק 30"[12], "לואי"[13] ו"תרגיע" (בכיכוב שותפו ליצירת "סיינפלד", לארי דייוויד)[14]. בנוסף, הוא נטל חלק בעוד כמה תוכניות בתפקידי אורח יותר קטנים.

ביולי 2012 סיינפלד השיק סדרה אינטרנטית חדשה בשם "קומיקאים במכוניות שותים קפה", בה הוא מארח את חבריו הקומיקאים ברכבי אספנות[15]. בדצמבר 2015 הוא אף אירח בתוכניתו את נשיא ארצות הברית ברק אובמה[16].

בדצמבר 2015 הגיע סיינפלד שוב לישראל כשערך ארבע הופעות בהיכל מנורה מבטחים[17]. ב-30 בדצמבר 2017 ערך שתי הופעות נוספות בישראל, כששתיהן התקיימו באותו ערב בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב[18].

בשנת 2022 החל לצלם את סרטו החדש "הקרב על הפופ-טארט" שעלה בנטפליקס ב-3 במאי 2024. הסרט עוסק במלחמה בשנות ה–60 בין קלוגס לפוסט, שתי יצרניות דגני הבוקר הגדולות בארצות הברית שניסו להמציא מחדש את ארוחת הבוקר. סיינפלד ביים את הסרט, כתב אותו וגם משחק בו.

חיים אישיים

עריכה
 
ג'רי ואשתו ג'סיקה סיינפלד, 2010

סיינפלד נולד למשפחה יהודית ומזדהה כיהודי, למרות התנסות קצרה בסיינטולוגיה בשנות ה-30 שלו.

בצעירותו, ב-1984, התארס עם קומיקאית אמריקאית יהודייה בשם קרול לייפר, אך הם נפרדו. בשנות ה-30 המאוחרות לחייו, היה סיינפלד במערכת יחסים במשך ארבע שנים עם אמריקאית-יהודייה בשם שושנה לונסטיין (אנ') שהייתה בת 17 בתחילת הקשר[19]. מאז 1998 הוא בזוגיות עם מחברת הספרים האמריקאית ג'סיקה סקלר (במקור: נינה דניאל סקלר), אותה פגש במועדון ספורט של ריבוק, אף שהייתה בזמנו נשואה טרייה למישהו אחר. הם התחתנו ב-25 בדצמבר 1999, ונולדו להם שלושה ילדים: הבת סשה (7 בנובמבר 2000), הבן ג'וליאן קאל (1 במרץ 2003) והבן שפרד קלן (22 באוגוסט 2005).

בנובמבר 2014 טען סיינפלד כי הוא נמצא לכאורה על הספקטרום האוטיסטי, באומרו: "הגעתי למסקנה שאני נמצא בספקטרום האוטיזם, גם אם ברמה נמוכה. התחלתי לקלוט שלפעמים אני לא שם לב לדברים הנכונים. ומעבר לזה, אנשים מדברים אליי מדי פעם ואני לא מבין חלק מהדברים שהם אומרים לי. זה לא שאני במצב בלתי תפקודי, אבל בהחלט יש לי איזושהי בעיה ומשהו בלתי תקין אצלי"[20]. בסוף אותו חודש חזר בו סיינפלד מדבריו והצהיר שאינו שייך לספקטרום האוטיסטי, באומרו: "אני לא בספקטרום האוטיסטי; רק ראיתי מחזה בנושא, התחברתי לזה ברמה מסוימת וייחסתי זאת לעצמי. זה כל מה שאמרתי"[21].

ב-2012 סיפר סיינפלד שהוא עושה מדיטציה כבר ארבעים שנה.

חיבה למכוניות

עריכה

סיינפלד, חובב ואספן רכב נלהב, מחזיק באוסף גדול של מכוניות פורשה. הוא שכר האנגר בשדה תעופה בסנטה מוניקה, קליפורניה, לתקופת זמן ארוכה כדי לאחסן שם חלק מאוסף כלי הרכב שלו.

על פי הערכות, סיינפלד מחזיק בכ-50 דגמי מכוניות מתוצרת פורשה. פול בניסטר כתב כי באוסף של סיינפלד יש: דגמי פורשה 911 משנים שונות; 10 פורשה בוקסטר בצבעים שונים; וכן פורשה 550 "ספיידר", המפורסמת, מ-1955, אותו מודל - בצבע פנינה אפורה - בה נהג השחקן ג'יימס דין, כאשר הוא התרסק בתאונה ונהרג. בסדרת הטלוויזיה בערוץ דיסקברי "רדיפה אחר מכוניות קלאסיות", נטען כי סיינפלד מחזיק בפורשה היחידה בעלת קירור-אוויר, שיוצרה אי פעם. אחת מן המכוניות באוסף שלו היא פורשה 959 (ששוויה כ-700,000 דולר) ממנה נבנו רק 292 יחידות אי-פעם. הוא אינו רשאי לנהוג בה, כי הרכב לא מורשה חוקית לנסיעת כביש - משום שמעולם לא נערכו לדגם זה מבחני הזיהום והריסוק האמריקאיים, הואיל וחברת פורשה סירבה לתרום ארבעה כלי רכב ממודל 959 לצורך מבדקי ההרס. הוא ייבא את הרכב למטרות תצוגה, בתנאי שהוא לא יהיה מונע על כביש בתחומי ארצות הברית. המכונית נעשתה חוקית לנהיגת כביש שם ב-1999 תחת החוק הפדרלי "Show and Display". בפברואר 2004 סיינפלד כתב מאמר בנושא כלי רכב, הסוקר את הדגם פורשה קאררה GT.

ב-2008 סיינפלד היה מעורב בתאונת דרכים כאשר בלמי הפיאט 500 שלו (משנת 1967) כשלו, וכדי להימנע מכניסה לצומת, הוא משך את בלם החירום תוך התהפכות חדה, מה שבסופו של דבר גרם למכונית לעצור על צידה; סיינפלד לא נפגע בתאונה. בתוכנית האינטרנט 'קומיקאים במכוניות שותים קפה', סיינפלד סיפר כי "הלמבורגיני מיורה היא המכונית היפה ביותר שתוכננה אי פעם".

במרץ 2016 מכר ג'רי סיינפלד 17 מכוניות פורשה מאוספו הפרטי, בסכום כולל של למעלה מ-22 מיליון דולרים[22][23].

ביוני 2023 רכש את פורשה 996(אנ') היקרה בעולם - תמורת 1.2 מיליון דולר.

השקפות פוליטיות ויחסו לישראל

עריכה
 
סיינפלד עם חברי קיבוץ בארי בחדר האוכל של הקיבוץ ב-19 בדצמבר 2023, במסגרת ביקור שנערך בעקבות מתקפת הפתע על ישראל והטבח בקיבוץ בארי

סיינפלד העניק תרומות לגופים פוליטיים אמריקאיים, כולל לקמפיין הבחירות לנשיאות של ג'ורג' וו. בוש מן המפלגה הרפובליקנית, ולזה של אל גור מהמפלגה הדמוקרטית ב-2000. בהמשך, הוא תרם לעוד ארבעה מתמודדים אחרים מהמפלגה הדמוקרטית, ב-2000 ו-2004.

בעידן התקינות הפוליטית סיינפלד גינה בפומבי את רגישות היתר של הסטודנטים ואמר שרבים מהם לא מסוגלים להבין בדיחה[24].

סיינפלד הגיע מספר פעמים במהלך חייו לישראל, גם למופעים וגם לנופש, כשבצעירותו הוא אף התנדב לעבודה בקיבוץ סער[3][4]. ב-2018 הוא בא עם משפחתו לביקור קצר בארץ לרגל הופעות סטנד-אפ שערך, והחליט להאריך את שהותו מעבר לשבוע כדי לבקר גם בבסיסים של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון[25] כשהועלו תמונות שלו משם לרשתות החברתיות הדבר גרר תגובות מעורבות מצד עיתונאים אמריקאיים ומצד גולשים פרו-פלסטיניים בעולם[26].

באוקטובר 2023, סיינפלד, יחד עם שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind[27]. בנוסף סיינפלד שותף למכתב מחאה פומבי לגילדת התסריטאים, על שתיקתם דווקא בנושא המלחמה בישראל[28]. בדצמבר 2023 הגיע לישראל לביקור תמיכה במשפחות החטופים וביקר בקיבוץ בארי לאחר הטבח בקיבוץ[29]. סיינפלד ביקר גם במטה משפחות החטופים כשהוא עונד דיסקית לתמיכה בחטופים על צווארו. הוא נפגש עם נציגי המשפחות ועם חטופים ששבו משבי חמאס.[30]

בראיון לבארי וייס הגדיר סיינפלד את הביקור בישראל לאחר המתקפה: "זו הייתה החוויה החזקה ביותר בחיי", והתקשה להמשיך בדבריו[31].

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: ג'רי סיינפלד
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'רי סיינפלד

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 ethnic, Jerry Seinfeld, Ethnicity of Celebs | What Nationality Ancestry Race, ‏2008-01-04 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Michael Kornfeld, ‏A Single Comedian Is Returning to His Roots, הניו יורק טיימס, 23 ביולי 1989
  3. ^ 1 2 קרן נתנזון, ג'רי סיינפלד בארץ הקודש, באתר ynet, 23 בנובמבר 2007
  4. ^ 1 2 סמדר שילוני, "הישראלים אוהבים אותי כמו את הבן שלהם", באתר ynet, 25 בנובמבר 2007
  5. ^ 1 2 3 4 Jerry Seinfeld; Alternate Name: Jerome A. Seinfeld, ניו יורק טיימס
  6. ^ Seinfeld's Kibbutz Days, ‏Israeli Culture, ‏23 בפברואר 2001
  7. ^ "How It Began", a special feature in the Seinfeld
  8. ^ כשהקומיקאי ה(חצי) אלמוני סיינפלד עשה חלטורות למכביה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 05.07.2017
  9. ^ May Sweeps: Season Finales and TV Specials
  10. ^ אלדד קבלו, הרפתקאות סיינפלד וסופרמן, באתר ynet, 31 במרץ 2004
  11. ^ סיינפלד נחת בישראל ונפגש עם אולמרט ופרס, באתר nana10‏, 23 בנובמבר 2007
  12. ^ סיינפלד בהופעת אורח ב"30 רוק", באתר הארץ, 7 באוקטובר 2007
  13. ^ חן חדד, עכבר העיר אונליין, חדשות טלוויזיה: ג'רי סיינפלד מגיע ל"לואי", באתר הארץ, 6 ביוני 2012
  14. ^ רועי ברק, עכבר העיר אונליין, איחוד ל"סיינפלד" ב"תרגיע" של לארי דיוויד, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2009
  15. ^ נמרוד צוק, ג'רי סיינפלד: שותה ונוהג, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2012
  16. ^   סוכנויות הידיעות, צפו בסיינפלד מארח את אובמה: "חלק ממנהיגי העולם מטורללים - במיוחד אלו שבתפקידם זמן רב", באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2016
  17. ^ גל אוחובסקי, ‏ידה ידה ידה, באתר ‏מאקו‏, 19 בדצמבר 2015
  18. ^ עדי פרידמן, סיינפלד בישראל: מצחיק, אבל בשידור חוזר, באתר ynet, 30 בדצמבר 2017
  19. ^ אלינור דביר‏, אופנה על כלום: מי את, שושנה לוינשטיין-גרוס?, באתר וואלה, 21 בדצמבר 2015
  20. ^ אסף יחזקאלי, ‏ג'רי סיינפלד: "אני אוטיסט", באתר ‏מאקו‏, 10 בנובמבר 2014
  21. ^ ג'רי סיינפלד מבהיר: "אני לא אוטיסט", באתר ynet, 20 בנובמבר 2014
  22. ^ Mark Ewing, Jerry Seinfeld Porsche Collection Racks Up $22,244,500 At Gooding Amelia Auction, Forbes (באנגלית)
  23. ^ Matthew Rocco, A $22M Haul for Jerry Seinfeld's Car Collection, FOXBusiness, ‏2016-03-14 (באנגלית)
  24. ^ גרג לוקיאנוף וג'ונתן היידט, אתרוגים בקמפוס, באתר Atlantic, תורגם לעברית עבור "אלכסון", ‏3 בספטמבר 2015
  25. ^ ניר דבורי, ‏צחוק בטייסת: כשסיינפלד הגיע לבקר, באתר ‏מאקו‏, 2 בינואר 2018
  26. ^ Seinfeld draws no laughs over visit to training camp, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ Matt Donnelly, Hollywood Stars and Executives Thank President Biden for Leadership, Call for Release of All Hamas Hostages, Variety, ‏2023-10-23 (באנגלית אמריקאית)
  28. ^ דורון פרידמן, "דווקא כשטרוריסטים פלשו לישראל כדי לרצוח, אתם שומרים על שתיקה"
  29. ^ Yaron Ten Brink, ג'רי סיינפלד נחת בתל אביב לתמיכה במשפחות החטופים. הרשת השתגעה, באתר ג'רי סיינפלד נחת בתל אביב לתמיכה במשפחות החטופים. הרשת השתגעה | טיים אאוט, ‏2023-12-19
  30. ^ פרק לא מצחיק: סיינפלד ביקר בבארי, תל אביבי אונליין, אירית מטיאס, 20 בדצמבר 2023
  31. ^ ג'רי סיינפלד נשאל על ישראל ונזכר בדמעות: "זו הייתה החוויה החזקה ביותר בחיי", באתר כיפה, ‏2024-05-29


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27רי_סיינפלד&oldid=40085126"
  NODES