גבריאל מוקד

גבריאל מוקד
	גבריאל מוקד, 1984
לידה	27 באוגוסט 1933 (בן 91); ה' באלול ה'תרצ"ג; ורשה, פולין
שם לידה	גבריאל מוּנְבֶז
מדינה	ישראל
עיסוק	עורך, מבקר תרבות, סופר
מקום לימודים	אוניברסיטת אוקספורד
שפות היצירה	עברית, אנגלית, פולנית
תקופת הפעילות	מ-1950
בן או בת זוג	טובה רוזן; עפרה שונית; דניאלה שמי ;

גבריאל מוקד (במקור: מוּנְבֶז; נולד ב-27 באוגוסט 1933) הוא מבקר תרבות וספרות, סופר ועורך ישראלי. עורך את כתב העת "עכשיו" משנת 1957 ופרופסור אמריטוס במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה

מוקד נולד בפולין בשם גבריאל מוּנְבֶז וגדל בוורשה. משפחתו הגיעה לפולין במאה השש-עשרה מפורטוגל לאחר גירוש יהודי ספרד ופורטוגל בשלהי המאה החמש-עשרה.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה נכלאה משפחתו בגטו ורשה, הוא ואימו, מגדלנה טייכנר, נמלטו מהגטו ואביו, שהיה רופא ונשאר שם לעזור ליושבי הגטו ולמארגני המרד בגטו, נרצח על ידי הנאצים. מוקד ואימו הסתתרו בעיר זקופנה עד לסיום המלחמה תחת זהות נוצרית ובשנת 1946 עלו לארץ ישראל. את שם משפחתו העברי החדש, מוקד, הציע לו ידידו, המשורר דוד אבידן.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 שימש כסגנו של אלכסנדר פן, שערך את המוסף הספרותי של העיתון "קול העם". בסוף שנות ה-50 ייסד את כתב העת "עכשיו" יחד עם ברוך חפץ, נתן זך ועוד.

את עבודת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת אוקספורד, ובעקבותיה אף פרסם בהוצאת אוקספורד את ספרו Particles and Ideas, העוסק במשנתו של הפילוסוף האירי ג'ורג' ברקלי. גם את עבודת הפוסט-דוקטורט שלו עשה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. במהלך השנים פרסם מוקד מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים בישראל ומחוצה לה העוסקים במגוון תחומים פילוסופיים.

מוקד הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לימד במחלקות לספרות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. כעורך כתב העת "עכשיו" היה אחראי לגילוים של חלק ניכר ממשוררי וסופרי דור המדינה, כגון יונה וולך, מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ, יוסף מונדי ועוד. כיוצר, הוא פועל במסגרת סגנון הוריאציות והמטא-וריאציות.

שימש כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים בשנים 2004-2001.^[1]

בדצמבר 2006 הוגש נגדו כתב אישום בחשד שמעל בכספי אגודת הסופרים בעת היותו יושב הראש שלה.^[2] ב-24 בספטמבר 2008, אחרי הסדר טיעון, תוקן כתב האישום להפרת אמונים בתאגיד.^[1] הוא נידון למאסר על תנאי וחויב בהשבת כספי החזר הוצאות שקיבל בניגוד לנהלים. בהמשך התדרדר מצבו של מוקד, הוא שקע בחובות ונמצא מאויים לפינוי מדירתו.^[3]

במהלך השנים החל להוציא, יחד עם פרופ' חיים מרנץ ופרופ' קרן אלקלעי-גוט, כתב עת של משוררים וסופרים ישראלים שתורגמו לאנגלית ושל סופרים יהודים ברחבי העולם, כתב העת נקרא "תל אביב ריוויו" ואחרי זה שונה ל"ג'רוזלם ריוויו" עד היום יצאו לג'רוזלם ריוויו כ-12 גיליונות.

מוקד היה אחראי לגילוי משוררים מרכזיים בסצנת השירה העברית. בין היתר, יונה וולך, דפנה שחורי ומאיה בז'רנו.

חיים אישיים

בשנות ה-60 היה נשוי לעפרה שונית (סמוליאנוב), משוררת שפרסמה את "הקומקום הסגול" ולימים אמה של ענבל פרלמוטר. אחר כך נישא לדניאלה שמי. בשנות ה-70 נישא לטובה רוזן, ונולדו לו שני בנים. ב-1984 נרצחה אמו, מגדלנה טייכנר, בדירתה בתל אביב, במהלך שוד.^[4]

בשנת 2019 יצא סרט דוקומנטרי על גבריאל מוקד בשם "איש החרב" שיצרה שלומית כרמלי. כיום הוא גרוש ומתגורר בתל אביב.^[5]^[6]

שלום מיכאלשווילי גילם את דמותו בסרט הביוגרפי "יונה" (2014), על פי סיפור חייה של יונה וולך.

מחשבתו

עבודתו הספרותית פילוסופית של גבריאל מוקד החלה בגילויו כתבים של הפילוסוף ג׳ורג׳ ברקלי שלא נודעו טרם גילויו אותם. הכתבים עוסקים במבנה החומר והאטומים.^[7]

עמדותיו האסתטיות נסובות סביב עמדות פילוסופיות אותן הציג בספרו "השיפוט האמנותי - מיתווה לדגם אובייקטיביסטי מתון באסתטיקה"^[8] בו טען לשיפוט ביקורתי אובייקטיבי מתון. שיפוט כזה כך כתב נסוב סביב התייחסות למאפייניה האובייקטיביים של יצירת אמנות שתלויים במדיום בו היא נוצרה. לכל מדיום אמנותי כעשרה מאפיינים בולטים שעשויים להוות מוקד לשיפוט אמנותי של מאפייניה הנתפסים בחושים. עורך כתב עת או מבקר אמנות הם למעשה שופטיה האובייקטיביים של יצירה ובנוסף להם ישנו אוצר אמנות, מאזין וצופה אובייקטיבי מה שעשוי להיות כל מבקר.

בנוסף לעמדות אותן הציג בעבודתו זו פרסם במשך השנים וואריאציות^[9]: טקסטים באורך עמוד או יותר ובהם התרשמויות פילוסופיות וחווייתיות של המציאות ומוגדרת על ידו כ"פרוזה ניסיונית שבה אני מתמודד במישרין עם מצבי-דברים קיומיים. זו יצירה אקזיסטנציאליסטית, אולי נאו-אקזיסטנציאליסטית".^[10]

את עבודתו הפילוסופית אסתטית המחיש בכרכי כתב העת 'עכשיו' שהוציא במשך השנים ובהם דוגמאות רבות ליצירות שנשפטו באופן אובייקטיבי, כך למעשה הפילוסופיה אותה פיתח היא פילוסופיית עריכה ביקורתית.

במאמריו הפוליטיים בכתב העת עכשיו ובעיתון הארץ הוא יצא הן נגד הימין^[11] והן נגד השמאל הרדיקלי.^[12]

מספריו

דברים בוטים, תל אביב, 1953.
עיונים ב"מטאמורפוזיס" לפרנץ קפקא, פרקים בתולדותיה של חוויה אקזיסטנציאלית אחת, תל אביב, 1956.
5 ואריאציות,^[13] תל אביב, 1971.
השיפוט האמנותי: מיתווה לדגם אובייקטיביסטי מתון באסתטיקה^[14] (תל אביב: אגודת הסופרים העברים, 1986)
Particles and Ideas, Oxford press 1988
שבחי עדיאל עמזה, עד עולם ועידו ועינם מאת ש"י עגנון, הוצאת שוקן, 1989.
ארבעה משוררים - דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון, 2006.
8 מטאוריאציות.^[15] הוצאת המהדיר, עורכים רן יגיל ויהודה ויזן תל אביב 2009.
בזמן אמיתי, הוצאת כתב, 2011.
תפישות היהדות של חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון ואורי צבי גרינברג, עמדה חדשה, 2014

ספרים שערך

בגנה הצבורית, יהודה עמיחי, 1959.
דברים, יונה וולך, 1966.
סלויון, יאיר הורוביץ, 1966.
הסולנית, ללי ציפי מיכאלי, 2013.
הארת שוליים, אמיר סומר, 2017.
פרולוג, יואב גלבוע, 2018.
שירים ללואיס, יאיר הורוביץ, 2018.
להישאין דניאל וייל, 2022

לקריאה נוספת

אמנון נבות, תבניות פרצפטואליות כספרות, (הערות להקשר הז’אנרי של ה"וואריאציות" לגבריאל מוקד, מאזנים נ"ז 9, 1984. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
עזריאל קאופמן, ממדי קיום עקרוניים, עיון בוואריאציות של גבריאל מוקד, עכשיו 49, 1984.
רות נצר, גבריאל מוקד - סמלים אלכימיים והאל מרקורי או פוסטמודרניזם. השלם ושברו. כרמל. 2009. עמ' 338–345.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גבריאל מוקד בוויקישיתוף

ראיון וידאו עם גבריאל מוקד על יונה וולך במסגרת פרויקט "העברים". חלק א וחלק ב.
אלי אשד, איש החרב: על גבריאל מוקד
אלי אשד, ריאיון עם מוקד בעקבות ההאשמות על מעילה בכספים
גבריאל מוקד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
גבריאל מוקד, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
אמיר בנבג'י, מוקד (מונבז) גבריאל, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
חיים נגיד, גבריאל במוקד, מעריב, 3 בינואר 1986
מיה סלע, עכבר העיר אונליין, גבריאל מוקד: עורך ספרותי מוכרח להסתכסך, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
עמיחי שלו, אני אקדוחן זקן שחייב לירות. ראיון מצולם עם גבריאל מוקד לכבוד צאת הגיליון ה-71 של כתב העת "עכשיו" בעריכתו, באתר ynet, 1 באוקטובר 2010
אלי אשד, היוצר כגיבור קוסמי - על הואריאציות של גבריאל מוקד, באתר "המולטי יקום של אלי אשד"
רן יגיל, מחוז ש"י: 40 שנה למותו של ש"י עגנון, באתר nrg‏, 15 במאי 2010
בועז כהן, גבריאל מוקד במדינת הגמדים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
אלי הירש, על "בזמן אמיתי", ידיעות אחרונות 9 בדצמבר 2011
חגית בת-אליעזר על חגיגת יום הולדת 85 לגבריאל מוקד, בפורטל "בכיוון הרוח", 2 בספטמבר 2018
גבריאל מוקד, דף שער בספרייה הלאומית
גבריאל מוקד, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

גבריאל מוקד (1933-), דף שער בספרייה הלאומית

יריב פלג, מבצע מוקד, באתר ישראל היום, 25 ביולי 2019

מכּתביו:

מאמרים של גבריאל מוקד ב-nrg
המחווה של עגנון, באתר בית אבי חי
גם השמאלנים עיוורים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
חולשת האידיאולוגיה הימנית, באתר הארץ, 27 בפברואר 2014
הרהורים לא־פופולריים ליום השואה, באתר הארץ, 3 במאי 2016
האם נותר עוד משהו מהילת מאורעות שהתרחשו כאן פעם?, באתר הארץ, 11 באפריל 2017
ברדלס אסתטי הדור עד כלות. עם מותו של עדי צמח, באתר הארץ, 1 ביוני 2021
יש לנו כבר שני רימונים וארבעה אקדחים, באתר הארץ, 5 במאי 2022

הערות שוליים

^ ¹ ² ורד לוביץ', יו"ר אגודת הסופרים לשעבר הורשע במרמה, באתר ynet, 24 בספטמבר 2008
^ שירי לב-ארי וניר חסון, גבריאל מוקד יועמד לדין על גניבה מאגודת הסופרים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2006
^ דנית צמית. גבריאל מוקד: "רוצים לזרוק אותי לרחוב" ynet 10 באוקטובר 2021
^ יוסי הימן, מירי ציביון, "מי שעשה זאת לאמי, לא מגיע לו לחיות", חדשות, 15 ביולי 1984
^ גילי איזיקוביץ, גבריאל מוקד: "רוצים לזרוק אותי לרחוב", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2021
^ ניצול השואה גבריאל מוקד, פרופ' לספרות ופילוסופיה וסופר, נאלץ למכור את דירתו, בה חי מאז שעלה ארצה ועד היום, בשל חוב. רדיו ללא הפסקה.
^ Particles and Minima the Immaterialism of George Berkeley Gabriel Moked (1971)
^ הספר באתר הספרייה הלאומית.
^ גבריאל מוקד, שלוש וריאציות, אתר סימניה.
^ בועז כהן, גבריאל מוקד במדינת הגמדים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
^ גבריאל מוקד, לשבור שמאלה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2017
^ גבריאל מוקד, איזה מין שמאל אתם רוצים?, באתר הארץ, 23 במאי 2016
^ רני יגיל. גבריאל מוקד, שני אקדחים, ואריאציה. מעריב און ליין 20 במאי 2013
^ הספר באתר סימניה
^ אלי אשד. היוצר כגיבור קוסמי : הואריאציות של גבריאל מוקד

[יו"ר-1] ¹ ² ורד לוביץ', יו"ר אגודת הסופרים לשעבר הורשע במרמה, באתר ynet, 24 בספטמבר 2008

[2] שירי לב-ארי וניר חסון, גבריאל מוקד יועמד לדין על גניבה מאגודת הסופרים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2006

[3] דנית צמית. גבריאל מוקד: "רוצים לזרוק אותי לרחוב" ynet 10 באוקטובר 2021

[4] יוסי הימן, מירי ציביון, "מי שעשה זאת לאמי, לא מגיע לו לחיות", חדשות, 15 ביולי 1984

[5] גילי איזיקוביץ, גבריאל מוקד: "רוצים לזרוק אותי לרחוב", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2021

[6] ניצול השואה גבריאל מוקד, פרופ' לספרות ופילוסופיה וסופר, נאלץ למכור את דירתו, בה חי מאז שעלה ארצה ועד היום, בשל חוב. רדיו ללא הפסקה.

[7] Particles and Minima the Immaterialism of George Berkeley Gabriel Moked (1971)

[8] הספר באתר הספרייה הלאומית.

[9] גבריאל מוקד, שלוש וריאציות, אתר סימניה.

[10] בועז כהן, גבריאל מוקד במדינת הגמדים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011

[11] גבריאל מוקד, לשבור שמאלה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2017

[12] גבריאל מוקד, איזה מין שמאל אתם רוצים?, באתר הארץ, 23 במאי 2016

[13] רני יגיל. גבריאל מוקד, שני אקדחים, ואריאציה. מעריב און ליין 20 במאי 2013

[14] הספר באתר סימניה

[15] אלי אשד. היוצר כגיבור קוסמי : הואריאציות של גבריאל מוקד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]


גבריאל מוקד, 1984
לידה	27 באוגוסט 1933 (בן 91) ה' באלול ה'תרצ"ג פולין ורשה, פולין
שם לידה	גבריאל מוּנְבֶז
מדינה	ישראל
עיסוק	עורך, מבקר תרבות, סופר
מקום לימודים	אוניברסיטת אוקספורד
שפות היצירה	עברית, אנגלית, פולנית
תקופת הפעילות	מ-1950
בן או בת זוג	טובה רוזן עפרה שונית דניאלה שמי