ויקיפדיה

גדעון סער

פוליטיקאי ישראלי

גדעון משה סער (נולד ב־9 בדצמבר 1966, כ"ו בכסלו ה'תשכ"ז) הוא פוליטיקאי ישראלי, המכהן כשר החוץ וכיו"ר מפלגת הימין הממלכתי. חבר הקבינט המדיני-ביטחוני. כיהן כשר המשפטים, סגן ראש ממשלת ישראל, שר החינוך, שר הפנים וכחבר הכנסת מטעם הליכוד ותקווה חדשה. עורך דין במקצועו.

גדעון סער
לידה 9 בדצמבר 1966 (בן 58)
כ"ו בכסלו ה'תשכ"ז
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
שם מלא גדעון משה סער
שם לידה גדעון משה סרצ'נסקי[1]
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב
מפלגה התחייה, הליכוד, תקווה חדשה
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו, תקווה חדשה, המחנה הממלכתי, הימין הממלכתי
בן או בת זוג גאולה אבן-סער (2013–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
שר החוץ ה־22
בממשלה ה־37
7 בנובמבר 2024 – מכהן
(33 ימים)
סגנית שרן השכל
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
סגן ראש ממשלת ישראל ושר המשפטים ה־26
בממשלה ה-36
13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022
(שנה)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
שר הפנים ה־25
בממשלה ה-33
18 במרץ 2013 – 5 בנובמבר 2014
(שנה)
סגנית פאינה קירשנבאום
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר החינוך ה־19
בממשלה ה-32
31 במרץ 2009 – 18 במרץ 2013
(4 שנים)
סגן מאיר פרוש, מנחם אליעזר מוזס
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר בלי תיק
בממשלה ה-37
12 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024
(168 ימים)
30 בספטמבר 2024 – 7 בנובמבר 2024
(39 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
17 בפברואר 2003 – 5 בנובמבר 2014
(11 שנים)
30 באפריל 2019 – 11 בדצמבר 2020
(שנה)
6 באפריל 2021 – 9 ביולי 2021
(95 ימים)
15 בנובמבר 2022 – מכהן
(שנתיים)
כנסות ה־16–19, 21–23, 24–25
מזכיר הממשלה
בממשלה ה-27
3 בפברואר 1999 – 29 ביולי 1999
(177 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
בממשלה ה-29
18 במרץ 2001 – 13 בנובמבר 2002
(שנה)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
אהרון לישנסקי (בפועל) ←
תפקידים בולטים נוספים
פרסים והוקרה
  • קצין במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • מפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשם גדעון משה סרצ'נסקי[1] בתל אביב, בנם הבכור של ברוריה (לבית צופיוף), מחנכת ממוצא בוכרי, ושל ד"ר סרזיו שמואל סרצ'נסקי (במקור: Зареченский, זריצ'נסקי), רופא ילדים שעלה לישראל מארגנטינה. יש לו אח ואחות צעירים ממנו. ב־1968, כשהיה בן שנתיים, עברה משפחתו למצפה רמון למשך שנתיים, אחר כך לקיבוץ שדה בוקר למשך חמש שנים, ולאחר מכן חזרה לתל אביב. בהיותם בשדה בוקר, שימש אביו כרופא הקיבוץ וכרופאו האישי של דוד בן-גוריון. הוריו של סער התגרשו ב־1982, כשהיה בן 16.

למד בשכונת למד בה גר, בבית הספר היסודי על שם זלמן ארן. בעת שלמד בבית הספר תיכון חדש שבתל אביב, היה סער לתומך של תנועת "התחיה" מגיל 15. בהמשך מונה לרכז הארצי של "נוער התחיה".[2] שימש גם כיו"ר מועצת התלמידים בבית ספרו. ב־1984 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת גולני.[3] הוא נפצע במהלך אימון חטיבתי, וכתוצאה מכך יצא לקורס מש"קי מודיעין. אחר כך חזר לשרת בגולני, ושירת כחייל מילואים עד גיל 36.[4]

לאחר שחרורו מצה"ל, סיים סער תוך שנתיים תואר ראשון בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו נבחר לשמש כנציב קבילות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה.

תוך כדי לימודיו, קיבל אותו אורי אבנרי לעבודה כעיתונאי בשבועון "העולם הזה",[5] שם היה בעל טור פוליטי בשם "טפטפת". לאחר מכן היה במשך כשנה וחצי כתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות".[6] ב־1993 היה כתב לענייני משפט בצוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2.

סער סיים תואר ראשון נוסף במשפטים (LL.B) באוניברסיטת תל אביב, והתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) אצל פרקליטת המחוז נעמי שטרן. בשנים 1995–1997 עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר, ובשנים 1997–1998 היה עוזר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל. לאחר מכן עבד כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

בתחילת 1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה, וכיהן בתפקיד במשך כחצי שנה, עד הפסדו של בנימין נתניהו בבחירות. לאחר מכן הקים עם שותף משרד עורכי דין עצמאי, אך עזב את המשרד כעבור שנתיים, במרץ 2001, כשמונה למזכיר הממשלה בממשלת שרון הראשונה,[7] ושימש בתפקיד במהלך האינתיפאדה השנייה. במסגרת תפקידו טיפל, בין היתר, בוועדת מיטשל, ובמאבק נגד הניסיון להקים ועדת חקירה בינלאומית בעקבות הקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. עמד בראש ועדה שבחנה עבור ראש הממשלה והקבינט המדיני־ביטחוני את סוגיית עקורי איקרית ובירעם, והמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. סער פעל גם בכנסת, בשם הממשלה, בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.

פעילות פוליטית

עריכה

ב־17 בפברואר 2003 נבחר לכנסת ה־16 כנציג מחוז תל אביב ברשימת הליכוד. סער היה יושב ראש סיעת הליכוד ויו"ר הקואליציה בתקופת ממשלת שרון השנייה. הוא התפטר מהתפקיד פעמיים, בשל התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, אולם חזר בו לבקשתו של ראש הממשלה שרון.[8] היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה, וכממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. הוא נבחר גם לוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה מטעם ועדת החוקה.

סער היה סגן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה־17. הוא נבחר ב־12 בינואר 2006 למקום החמישי ברשימת הליכוד לכנסת ה־17. בעקבות זאת נבחר לכנסת זו, למרות כישלון הליכוד בבחירות (שירד ל־12 מושבים בלבד). לאחר מכן היה יו"ר סיעת הליכוד, ובמשך שנה סגן יושב ראש הכנסת. ב־23 במאי 2006 נבחר ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, והיה לגבר הראשון שנבחר לתפקיד מאז הקמת הוועדה ב־1992. הוא כיהן בתפקיד עד מרץ 2008, כשחברת הכנסת ליה שמטוב מונתה לתפקיד.

 
רנן הרטמן, סער, נשיא מדינת ישראל ראובן (רובי) ריבלין וראש העיר קריית אונו ישראל גל, 2017
 
גדעון סער נואם בפני תומכי ליכוד, 2010

חקיקה

עריכה

סער יזם למעלה מ־30 הצעות חוק פרטיות שאושרו בכנסת ה־16 וה־17. בין החוקים שיזם ואושרו:

בכנסת השש עשרה

עריכה

[דרושה הבהרה]

בכנסת השבע עשרה

עריכה

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס החורף של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש סער על 16, כעשירית מכלל הצעות החוק הפרטיות שאושרו.

שר החינוך

עריכה

ב־9 בדצמבר 2008, בבחירות המקדימות בקרב חברי הליכוד, נבחר סער למקום הראשון וקיבל 74% מקולות המצביעים.[14] לאחר הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, מינה נתניהו את סער לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד.

עם הקמת הממשלה ה־32 מונה סער לשר החינוך. וכיהן כחבר הקבינט המדיני־ביטחוני וחבר הקבינט החברתי־כלכלי.

בגרות והישגי תלמידים

עריכה

בתקופת כהונתו חלה עלייה בזכאים לתעודת בגרות[15] עלייה בניגשים למבחני הבגרות ועלייה במבחני המיצ"ב.[16]

במבחנים הבינלאומיים מבחן Pirls ומבחן TIMSS בשנת 2011 עלתה ישראל בתחומי המתמטיקה, מהמקום ה־24 בעולם לשנת 2007, למקום ה־7. במבחני המדעים רשמו תלמידי ישראל בכיתות ח' עלייה מהמקום ה־25 למקום ה־13, והתלמידים היהודים הגיעו למקום השני בעולם. במבחני קריאה בכיתות ד' נרשמה עלייה מהמקום ה־31 למקום ה־18.[17] עם זאת, היו שטענו שלא ניתן להשוות את ההישגים לאלה של 2007.[18]

הרחבת התקציב והיקף הפעילות

עריכה

בתקופת כהונתו הוגדל התקציב של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה.[19] הורחבו גילאי הזכאים לחוק לימוד חובה חינם גם לגילאי שלוש עד ארבע; שונתה שיטת התקצוב והועדפו בתי ספר ביישובים מרוחקים[20]; נקבע שבוגרי צבא יקבלו שנת לימודים חינם במוסדות ביישובים מרוחקים[20]; הורחב הסיוע הכלכלי לתוכנית השאלת ספרי לימוד לפי המלצות ועדת טרכטנברג.[21]; הוקמו מרכזי מצוינות במחקר במוסדות להשכלה גבוהה; הוחל בהנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל לחרדים ולערבים והורחבו לימודי ההעשרה בבתי הספר.

סער חתם על הסכם הרפורמה "עוז לתמורה" עם ארגון המורים העל יסודיים והחל בביצועה. במסגרת הרפורמה הועלה משמעותית שכר המורים (ב־51% בממוצע),[22] הוארך שבוע העבודה של המורים והוכנסו מרכיבים של הערכה ומצוינות ותגמול מורים ובתי ספר מצטיינים. כמו כן כללה הרפורמה שיפור סביבת העבודה של המורים על ידי בינוי חדרי עבודה למורים.[23] בנוסף קודמה רפורמה לשיפור הליך הכשרת המורים.[24]

בתחום מורשת ישראל ניתנה תמיכה כלכלית להפחתת מחירי המסע לפולין; הופעלו תוכניות חדשות לחיזוק ערכי המורשת היהודית; הוחל במהלך לעידוד השירות בצה"ל; חוּדש חידון התנ"ך למבוגרים. סער הוביל את המהלך להכרה באוניברסיטת אריאל בשומרון כאוניברסיטה השמינית בישראל.

סיורים באתרי המורשת והביקורת עליהם

עריכה

סער פעל במטרה לחזק את ערכי המורשת היהודית בקרב התלמידים, על ידי תוכניות לימוד וסיורים. במסגרת תוכנית הלימודים "נעלה לירושלים" ביקרו חצי מיליון תלמידים בשנה בירושלים ובאתרי המורשת. בתוכנית הלימודים "ביקורים בארץ האבות", הוטמע מקצוע חובה חדש: "מורשת ותרבות ישראל". בין היתר הוחל בסיורים למערת המכפלה בחברון.[25] כנגד התוכנית הובעה מחאה שמדובר בסיורים פוליטיים.[26]

שר הפנים

עריכה

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ב־25 וב־26 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, זכה סער שוב במקום הראשון. הוא הוצב במקום השלישי ברשימת מועמדי הליכוד – ישראל ביתנו לכנסת, לאחר נתניהו וליברמן. ב־18 במרץ 2013 מונה לשר הפנים[27] ולחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. מונה גם לנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת דיינים.

עם כניסתו לתפקיד פעל להארכת שעון הקיץ בישראל בחודש ימים לערך, עד לסוף חודש אוקטובר. החוק אושר בכנסת ברוב גדול. הוביל רפורמה בחוק תכנון ובנייה ("רפורמת הפרגולות") במסגרתה הוצאו מחובת היתר פעולות הנעשות על ידי הפרט בקניינו הפרטי ושאין בהן נזק לזולת. כמו כן, הועברו סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות על מנת לייעל ולקצר את הליכי התכנון.[28]

בתגובה לפסיקת בג"ץ, יזם חוק שלפיו ראשי ערים הנאשמים בפלילים יעמדו בפני ועדה במשרד הפנים, שתשקול האם להשעותם מכהונתם עד לתום משפטם.[29]

סער הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים מאפריקה לישראל, דבר שהוביל למחאה ולהפגנות המוניות מצדם בדצמבר 2013. בתקופה זו הוקם מתקן חולות ועוגן בחקיקה.[30] בג"ץ פסל שניים מסעיפיו העיקריים של חוק המסתננים שיזם סער – לגבי אורך אחזקת מסתננים במשמורת.[31]

באוגוסט 2014 החליט סער לבצע מהלך רחב של צדק חלוקתי ולשנות מיקום גבולות וחלוקת הכנסות ממתקנים מניבי ארנונה בין הרשויות המקומיות בנגב. במסגרת זו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות (רמת נגב ותמר) לערי פיתוח (דימונה, ערד, ירוחם ומצפה רמון) ולרשויות בדואיות (חורה, כסייפה, ערערה־בנגב ושגב שלום).[32] בעקבות זאת העניקה מועצת ירוחם אזרחות כבוד לסער.

ביוני 2014 דחה סער סעיפים בתיקון של עיריית תל אביב לחוק העזר העירוני שהתירו בפועל את המשך הפתיחה בשבת של המרכולים שפעלו קודם לכן באופן בלתי חוקי בשבת.[33] סער נימק את החלטתו, בין השאר, בכך שהחוק המוצע מנוגד לכלל המשפטי של "אין חוטא יוצא נשכר"; שהוא "פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל ושהוא משרת בפועל את עסקיהם של בעלי רשתות המרכולים[34] ההחלטה עוררה ביקורת מצד חילונים תושבי תל אביב שטענו שסער פוגע בכך בצביונה של העיר כ"עיר ללא הפסקה". מאידך, התאחדות הסוחרים וארגון המכולות בתל אביב ביקרו את החלטתו של סער לאשר את סעיפי תיקון החוק שהתירו מסחר בשלושה מתחמים בעיר, בנימוק שאינם יכולים לעמוד במעמסה הנפשית והכלכלית הכרוכה בכך והם רוצים לנוח יום בשבוע.[35] בעקבות זאת אישרה מועצת העירייה תיקון מתון יותר בחוק העזר העירוני, שלפיו תאושר בשכונות מגורים פתיחתם בשבת של 165 מרכולים בלבד.[36]

בספטמבר 2014 הכיר סער בכ־13 אלף נוצרים דוברי־ערבית בישראל כבני הלאום הארמי והתיר רישום מתאים ("ארמי" במקום "ערבי") בתעודת הזהות שלהם.[37]

בשנת 2013 דווח בתקשורת על תלונה לראש הממשלה בנושא וניצול אסור של יחסי מרות מצד סער עם עובדת המשרד. חקירת משטרה שנפתחה בעניין העלתה שמדובר בזיוף והתיק נסגר.[38][39]

פרישה מהפוליטיקה והפרישה מהליכוד

עריכה

ב־17 בספטמבר 2014 הודיע סער על נטילת "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, ועל כוונתו להתפטר מהממשלה ומהכנסת לאחר חגי תשרי.[40] ב־3 בנובמבר 2014 הגיש את התפטרותו מהכנסת.[41] עם זאת, הוא השתתף בפעילות הליכוד בקמפיין המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים[42] וקרא להצביע לליכוד.

בדצמבר 2014 החליט ראש עיריית אור יהודה, דוד יוסף, לקרוא לרחוב "ההגנה" על שם סער.[43] בעקבות התנגדותו של סער חזרה בה העירייה מן המהלך, ואולם בפברואר 2015 החזיר ראש העירייה את השלט.[44] בדצמבר 2015 הוחלט להחזיר לרחוב את שמו המקורי.

במאי 2015 הצטרף סער כעמית בכיר למכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והחל לפרסם במסגרתו מאמרים ומחקרי מדיניות, לרבות בעיתונות הכללית.[45] כמו כן, הצטרף לסגל המרצים של הקריה האקדמית אונו והחל להעביר קורס בנושא "ממשל, משילות ורפורמות" לתלמידי תואר שני.[46]

באפריל 2016 החל לעמוד בראש ועדה ציבורית לעתיד ענף הביטוח שהקימה לשכת סוכני הביטוח.[47] כמו כן שימש יועץ לארגונים.

חזרה לפוליטיקה

עריכה

באפריל 2017 הודיע גדעון סער שפרישתו מהפוליטיקה תמה וכי בכוונתו לחזור לפעילות בליכוד.[48]

באוגוסט 2017 הוביל ועידת חינוך בקריה האקדמית אונו שבה פרש תוכנית לשינוי מעמד המורה בחברה הישראלית כדרך המרכזית לחולל שינוי עמוק בחינוך.[49]

באוקטובר 2018 רמז בנימין נתניהו שסער רקם מזימה עם הנשיא ראובן ריבלין, שבמסגרתה לאחר הניצחון הצפוי של הליכוד בראשות נתניהו בבחירות יטיל הנשיא על סער להקים את הממשלה.[50] סער וריבלין דחו טענה זו, וסער ציין כי "זאת חציית קו אדום, קרה פה דבר חמור".[51] בפברואר 2019 לקראת הבחירות לכנסת ה־21, סער התמודד שוב בפריימריז בליכוד ונבחר למקום החמישי ברשימה לכנסת[52] ולאחר הבחירות כיהן כחבר בוועדת חוץ וביטחון עד פיזור הכנסת ויו"ר ועדת המשנה (של ועדת החוץ והביטחון) למדיניות חוץ.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצב סער במקום השישי ברשימת הליכוד. באוקטובר 2019, לאחר פרסום כי הליכוד מעוניין לקיים פריימריז בזק,[53] כתב גדעון סער בטוויטר: "אני מוכן."[54] בהמשך ביקש ממרכז הליכוד להקדים את הפריימריז. ב־26 בנובמבר, אמר כי על יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, להתפטר בעקבות אי יכולתו להרכיב ממשלה, מצב שלדבריו לא צפוי להשתנות גם אם ייערכו בחירות נוספות.[55] בבחירות שנערכו ב־26 בדצמבר 2019 לראשות הליכוד הפסיד לנתניהו בתוצאה של 27.5% מול 72.5% מקולות המתפקדים.[56] ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה־23 הוצב סער במקום ה־5.

סער הציג קו ניצי כלפי חמאס. הוא ביקר את הסכם הרגיעה עם החמאס בתום מבצע עופרת יצוקה וטען שהיא הביאה להכנסת טילים ארוכי טווח לרצועת עזה,[57] שיביאו לסבב נוסף תוך זמן קצר.[58] במהלך מבצע צוק איתן מתח סער ביקורת על ניהול המבצע והתנהלות הקבינט המדיני־ביטחוני בעניינו וקרא לראש הממשלה לדון בנושא במליאת הממשלה. לימים הגדיר את המבצע ככושל.[59] בשנת 2016 הוא טען שהטענות שחמאס מורתע הם דיבורים חלולים.[60] סער ביקר את הפסקת האש עם חמאס במאי 2019,[61] ובנובמבר 2019 אמר שהיעד של ישראל צריך להיות פירוק התשתיות הצבאיות ברצועת עזה.[62] ביוני 2022 הוא התבטא נגד הכנסת פועלים מרצועת עזה לישראל, בעת הזאת.[63] במהלך מלחמת חרבות ברזל הוא הצהיר שיעמוד על כך שהמלחמה לא תופסק לפני מיטוט חמאס,[64] ואמר שאחרי המלחמה הרשות הפלסטינית לא תוכל לשלוט ברצועת עזה.[65]

בכנסת ה־23

עריכה
 
סער ועופר ברקוביץ בסיור בחירות במרכז ירושלים. מרץ 2021

עם הקמת הממשלה ה־35 נתניהו לא מינה את סער לשר בממשלה למרות מקומו הגבוה ברשימת הליכוד. הוא הציע לסער לכהן כשגריר באו"ם, אך סער סירב.[66] התפטר באוקטובר 2020 מועדת החוקה, חוק ומשפט[67] ונשאר חבר בוועדות חוץ וביטחון, ובוועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים.[68]

סער הציע לראש הממשלה נתניהו להחיל מערך של בדיקות קורונה חובה בכל המדינה.[69] בוועדת הקורונה, הציע לחלק את המדינה ל־20 אזורים שיוגבלו ל־24 שעות, שבהן ייבדקו כלל התושבים באזור.[70]

ב־8 בדצמבר 2020 הודיע על פרישתו מהליכוד ומהכנסת ועל הקמת מפלגה חדשה בראשותו בשם "תקווה חדשה". הוא מתח ביקורת על ממשלת ישראל השלושים וחמש והעומד בראשה והודיע כי יתמודד על ראשות הממשלה בבחירות לכנסת ה־24.[71] סער הציג את מפלגתו כ"מפלגת מרכז־ימין ליברלית".[72] כמו כן התחייב שמפלגתו לא תשב בממשלה בראשות נתניהו.[73]

שר המשפטים

עריכה

בבחירות לכנסת ה-24 השיגה מפלגת תקווה חדשה 6 מנדטים.[74] סער העדיף לא להמליץ בתחילה על אף מועמד להקמת הממשלה בפני הנשיא ראובן ריבלין. הנשיא העניק את המנדט לנתניהו, אך לאחר שנתניהו החזיר את המנדט לנשיא, המליץ סער בפני הנשיא על הענקת המנדט ליאיר לפיד.[75] לפיד הצליח לגבש קואליציה בה תמכה מפלגת תקווה חדשה במסגרת ממשלת חילופים, בה עמד נפתלי בנט בראש הממשלה ולפיד עצמו כיהן כראש ממשלה חליפי. בממשלה החדשה, שהושבעה ב־13 ביוני 2021, מונה סער לשר המשפטים ולסגן ראש הממשלה. ב־7 ביולי 2021 התפטר סער מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי ובמקומו נכנסה מספר 9 ברשימת תקווה חדשה, מיכל שיר.

בתפקידו כשר המשפטים מינה את ערן דוידי למנכ"ל משרדו,[76] והביא למינויה של גלי בהרב־מיארה ליועצת המשפטית לממשלה.[77] בנוסף, הוועדה לבחירת שופטים בראשותו אישרה ב־21 בפברואר 2022 מינויים של 4 שופטים חדשים לבית המשפט העליון: גילה כנפי־שטייניץ, רות רונן, יחיאל כשר וח'אלד כבוב.[78]

לאחר הקמת הממשלה, הקים סער ועדה מנציגי סיעות הקואליציה שנועדה לקדם את חקיקת חוק יסוד: החקיקה.[79] ועדה משרדית הוקמה על ידו באוקטובר 2021 לבחינת רגולציה על הרשתות החברתיות.[80]

משרד המשפטים בראשותו של סער הביא לחקיקתם של מספר חוקים. ב־9 בפברואר 2022 אישרה הכנסת את הצעתו לבטל את מגבלת החזקת רישיון הנהיגה לחייבים בהוצאה לפועל.[81] ב־30 ביוני 2022 אישרה הכנסת חוק המעגן את שיקול הדעת השיפוטי לפסול ראיה שהושגה בניגוד לדין (העיקרון המשפטי המכונה "פרי העץ המורעל").[82]

ביולי 2021 חתם על תקנות שנועדו להגביר את השקיפות של האגודות העות'מאניות.[83] במרץ 2022 אישרה ועדת החוקה של הכנסת את התקנות עליהן חתם אשר הופכות את עבירת השימוש העצמי בקנאביס מעבירה פלילית לעבירה מנהלית.[84]

ב־11 באפריל 2022 אישרה הוועדה לבחירת שופטים את הצעתו של סער לקבוע שימוע פומבי למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון.[85]

בכנסת ה־25

עריכה

ב־10 ביולי 2022, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הכריזו גדעון סער ובני גנץ (מנהיג מפלגת חוסן לישראל) על ריצה משותפת של שתי המפלגות.[86] בבחירות זכתה הרשימה המשותפת, שהתמודדה תחת השם המחנה הממלכתי, ב־12 מנדטים, בהם ארבעה לתקווה חדשה.

בתחילת כהונתה של הכנסת העשרים וחמש הייתה סיעת "המחנה הממלכתי" באופוזיציה. בעקבות מלחמת חרבות ברזל הצטרפה הסיעה לממשלה ה־37 בכוונה להקים קבינט מלחמה. ב־12 באוקטובר 2023 הושבעו חמישה שרים מטעם "המחנה הממלכתי",[87] בהם סער, שמונה לשר בלי תיק. ב־12 במרץ 2024 הודיע סער על התפצלות מפלגתו מסיעת "המחנה הממלכתי" והקמת סיעת "הימין הממלכתי".[88]

ב־25 במרץ 2024 הודיע סער על פרישתו מהממשלה בעקבות אי־צירופו לקבינט המלחמה.[89] בספטמבר 2024 קיים מגעים עם מפלגת "הליכוד" לשם צירוף מפלגתו לקואליציה ומינויו לשר הביטחון. ב־21 בספטבר הודיע שוויתר על משרת שר הביטחון עקב הלחימה הגוברת בצפון.[90]

ב-29 בספטמבר 2024 הודיעו נתניהו וסער על הצטרפות סער ומפלגתו לקואליציה. למחרת, ב-30 בספטמבר, מונה סער לשר בלי תיק וצורף לקבינט.

ב-7 בנובמבר 2024 אושר מינויו בכנסת כשר החוץ והוא החל לכהן בתפקיד.

אותות ופרסים

עריכה
  • בשנת 2004 הוענק לסער עיטור הכבוד האיטלקי Ufficiale.[91]
  • בשנת 2009 הוענק לו אות אומ"ץ, על "היותו פוליטיקאי שלא דבק בו עד היום שום רבב" ועל פעולתו לביצור שלטון החוק ועמידתו הנחרצת נגד מינויים פוליטיים.[92]
  • בשנת 2011 הוענק לו תואר כבוד מטעם נשיא איטליה – אות Commendatore (נאמן) על ידי שגריר איטליה בישראל, לואיגי מאטיולו, כהוקרה על תרומתו לחיזוק הקשר בין איטליה לישראל.[93]
  • ב־17 באפריל 2012 קיבל סער את עיטור הכבוד Orden del Mérito Civil (אנ'), אות כבוד מן המדרגה הראשונה שהוענק על ידי מלך ספרד, חואן קרלוס הראשון, על תרומתו ליחסים בין ישראל לספרד.[94]

חיים אישיים

עריכה

בשנים 1990–2012 היה נשוי לשלי דנציגר. בגיל 24, מעט לפני החתונה עברת את שם משפחתו מ"סרצ'נסקי" ל"סער".[1] לזוג שתי בנות משותפות, והצעירה בהן היא השחקנית אלונה סער.[95]

ב־16 במאי 2013 נישא למגישת החדשות והעיתונאית גאולה אבן סער,[96] בסוף אותה שנה נולד בנם המשותף,[97] ובנובמבר 2016 נולדה להם גם בת משותפת.[98] מתגוררים בתל אביב. לאבן־סער גם שלושה ילדים מנישואיה הראשונים.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: גדעון סער
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גדעון סער

כתבות

עריכה

ראיונות

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 לירון שמם, ‏שר בלי תיק, באתר ‏מאקו‏, 13 בספטמבר 2012
  2. ^ אלי קמיר, לישכת שרון, שלום, באתר nrg‏, 9 בפברואר 2001
  3. ^ אילן מרסיאנו וסמדר שילוני, המילואימניקים של הכנסת, באתר ynet, 13 במרץ 2003.
  4. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו / גדעון סער, באתר גלובס, 24 באפריל 2012.
  5. ^ עופר פטרסבורג, אמנות הבלתי אפשרי, חדשות, 19 במרץ 1990(הקישור אינו פעיל, 17.9.2024)
  6. ^ גדעון סער, דוד לוי שוב מחייך, חדשות, 9 ביוני 1993
  7. ^ בן כספית, סודות מהלשכה: הרגעים הקריטיים והמכריעים בכהונת אריאל שרון(הקישור אינו פעיל, 27.12.2020), סופהשבוע, 11 בפברואר 2014.
  8. ^ אילן מרסיאנו ואטילה שומפלבי, ההסדר: הצעת משאל עם בתמורה לתקציב, באתר ynet, 22 במרץ 2005
  9. ^ צבי זרחיה, 26 חוקים לקידום נשים: ח"כ גדעון סער מצליח להוכיח שהוא מחובר לצד הנשי של הבוחרות שלו, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2008
  10. ^ חוק הכנסת (תיקון מס' 25), התשס"ח-2008, באתר הכנסת
  11. ^ חוק בתי המשפט (תיקון מס' 55), התשס"ח-2008, באתר הכנסת
  12. ^ חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008, באתר הכנסת
  13. ^ חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11), התשס"ח-2008, באתר הכנסת
  14. ^ יוסי ורטר, המודל החדש של בנימין נתניהו: יצחק רבין, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008
  15. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חינוך והשכלה, עמ' 19.
  16. ^ עזרי עמרם, ‏מיצ"ב: שיפור בהישגי התלמידים, באתר ‏מאקו‏, 21 באוקטובר 2010, אתר מאקו
  17. ^ Population Coverage and Sample Participation Rates אתר TIMMS
  18. ^ אור קשתי, מומחים במש' החינוך: הדיבור על זינוק בהישגי התלמידים - מופרך, באתר הארץ, 21 בינואר 2013
  19. ^ יעל ברנובסקי, הרפורמה בהשכלה הגבוהה: עוד 30% לתקציב, באתר ynet, 18 באוגוסט 2010
  20. ^ 1 2 פרוטוקול מס' 281 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 11 באוקטובר 2010
  21. ^ תוכנית השאלת ספרי לימוד, (אתר משרד החינוך)(הקישור אינו פעיל, 18.11.2021)
  22. ^ עוז לתמורה(הקישור אינו פעיל, 27.12.2020) (אתר משרד החינוך)
  23. ^ פינות תומכות למידה למורים (אתר עוז לתמורה במשרד החינוד)
  24. ^ "גלנט מעכב את המהלך לשיפור הכשרת המורים - ואת איחוד מכללות וינגייט ולוינסקי". TheMarker. ארכיון מ-2023-07-17. נבדק ב-2021-03-22.
  25. ^ שר החינוך גדעון סער: "תלמידי ישראל יבקרו בחברון" (על תוכנית "נעלה לחברון") י"ב אדר תשע"א (2011), אתר חב"ד אונליין
  26. ^ גדעון סער: הסיורים בחברון אינם פוליטיים(הקישור אינו פעיל, 17.9.2024) 6 בפברואר 2012, אתר חדשות נענע 10
  27. ^ מתי טוכפלד וזאב קליין, יום של מינויים: גדעון סער מונה לשר הפנים, באתר ישראל היום, 17 במרץ 2013
  28. ^ "רפורמת הפרגולות" עברה: מה תוכלו לבנות בלי היתר?, באתר וואלה, 25 ביוני 2014
  29. ^ יועז, יובל (2013-12-18). "חוק ההשעיה של ראשי ערים הנאשמים בפלילים עבר בכנסת". Globes. ארכיון מ-2021-10-19. נבדק ב-2020-12-11.
  30. ^ אושר: מסתננים ייכלאו לשנה במתקן כליאה פתוח, באתר וואלה, 10 בדצמבר 2013
  31. ^ יובל יועז, ‏בג"ץ פסל את חוק המסתננים, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2013
  32. ^ שלומית צור, ‏שר הפנים גדעון סער מציג: מהפכת הארנונה בנגב, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2014
  33. ^ עומרי אפרים, סער נגד עיריית ת"א: ביטל פתיחת מרכולים בשבת, באתר ynet, 29 ביוני 2014
  34. ^ "החלטת שר הפנים בנושא פעילות המרכולים בשבת בתל אביב.(הקישור אינו פעיל, 27.12.2020)", מתוך האתר הרשמי של סער.
    יורי ילון, השר סער החליט: "לא ייפתחו מרכולים בתל אביב בשבת", באתר ישראל היום, 5 ביולי 2014
  35. ^   עדי דברת-מזריץ, המאבק על השבת בת"א עולה מדרגה: על הכוונת - החנויות בנמלים ובמתחם התחנה, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2014
  36. ^ דנה ירקצי‏, עיריית תל אביב אישרה פתיחת מאות מרכולים בשבת, באתר וואלה, 10 באוגוסט 2014
  37. ^ אריק גרינשטיין, הבשורה על-פי סער: הכרה רשמית בעדה הארמית-נוצרית, באתר מידה, 16 בספטמבר 2014.
  38. ^ סער: "פרשת המכתב גרמה פגיעה קשה", באתר ‏מאקו‏, 27 בפברואר 2013
  39. ^ בועז פיילר, המפכ"ל דנינו: "מסמך סער מזויף בוודאות", באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2013
  40. ^ מורן אזולאי, פצצה פוליטית: גדעון סער לוקח פסק זמן מהחיים הציבוריים, באתר ynet, 17 בספטמבר 2014
  41. ^ יהונתן ליס, גדעון סער הגיש את התפטרותו מהכנסת: "תמיד יש מחר", באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
  42. ^ מתי טוכפלד, גדעון סער חזר לפעילות בשטח: "תנועה לא עוזבים", באתר ישראל היום, 3 במרץ 2015
  43. ^ למרות התנגדותו: עיריית אור יהודה קראה רחוב על שם גדעון סער, באתר וואלה, 2 בדצמבר 2014
  44. ^ דנה ירקצי‏, למרות התנגדותו: שוב רחוב על שם גדעון סער באור יהודה, באתר וואלה, 3 בפברואר 2015
  45. ^ ynet, חיזוק מימין: גדעון סער מצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי, באתר ynet, 12 במאי 2015
  46. ^   ליאור דטל, הג'ובים החדשים של גדעון סער ושי פירון, באתר TheMarker‏, 9 בספטמבר 2015
  47. ^ רחלי בינדמן, גדעון סער מגייס לטובתו 4,500 סוכני ביטוח, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2017
  48. ^ אחיה ראב"ד, גדעון סער הכריז על חזרה לפוליטיקה: "תם פסק הזמן, מתכוון לחזק את הליכוד", באתר ynet, 3 באפריל 2017.
  49. ^ סער בוועידת "חינוך עכשיו" בקריה האקדמית אונו: "הממשלה צריכה לקבוע את מעמד המורה", באתר בחדרי חרדים, 28 באוגוסט 2017
  50. ^ יהונתן ליס, נתניהו על סער: "רקח תרגיל חתרני כדי שלא אהיה ראש הממשלה", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2018
  51. ^ מורן אזולאי, סער מגיב: "נתניהו מוקף בחורשי מזימות, עליתי לדרגת איום", באתר ynet, 25 באוקטובר 2018.
  52. ^ טל שלו‏, מתקרבים לסיום הספירה: קרב צמוד על המקום הראשון ברשימת הליכוד, באתר וואלה, 6 בפברואר 2019.
  53. ^ נתניהו: שוקל פריימריז בזק. סער בציוץ: "אני מוכן", באתר ynet, 3 באוקטובר 2019
  54. ^ גדעון סער, אני מוכן., באתר @gidonsaar, ‏2019T3:39
  55. ^ טל שלו‏, סער קרא לנתניהו להתפטר: עליו לקבל אחריות על המצב שבו תקועה המדינה, באתר וואלה, 26 בנובמבר 2019
  56. ^ הליכוד שלו: נתניהו הביס את סער בפריימריז, באתר ynet, 27 בדצמבר 2019
  57. ^ ח"כ סער: הרגיעה - שגיאה שגרמה להכנסת טילים ארוכי טווח לזירה, באתר ynet, 6 בינואר 2009
  58. ^ ח"כ סער: ההסדר עם חמאס עלול להביא לעימות נוסף, באתר ynet, 17 בינואר 2009
  59. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל חוזר לתקוף בעזה; סער: הפסקת האש היא פארסה, באתר וואלה, 27 ביולי 2014
    כתבי "הארץ", הותר לפרסום: חמישה חיילים נהרגו בתקרית החדירה בנחל עוז, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
    עוזי ברוך, גדעון סער: מבצע "צוק איתן" היה כושל, באתר ערוץ 7, 6 במאי 2016
  60. ^ סער ל'בחדרי': "הדיבורים על הרתעה נגד החמאס - דיבורים חלולים", באתר בחדרי חרדים, 18 באפריל 2016
  61. ^ טל שלו‏, גדעון סער: "הפסקת אש נעדרת הישגים לישראל", באתר וואלה, 6 במאי 2019
  62. ^ עקיבא נוביק, סער נגד רה"מ: "התגובה על הירי לעוטף צריכה להיות חריפה בהרבה", באתר חדשות 13, 2 בנובמבר 2019
  63. ^   יניב קובוביץ, נעה שפיגל, ג'קי חורי, ישראל תאפשר כניסת פועלים מהרצועה; סער: "מהלך לא צודק ולא נכון", באתר הארץ, 14 במאי 2022
  64. ^ סער: אין שום כוונה לעצור את המלחמה לפני מיטוט חמאס, נעמוד על כך, באתר ynet, 23 בנובמבר 2023
  65. ^ מורן אזולאי, שרון כידון, סער: הרשות לא יכולה לשלוט בעזה אחרי המלחמה. אבו מאזן דורש? שימשיך לחלום, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023
  66. ^ יוני גבאי, ‏גדעון סער: נתניהו לא מינה אותי לשר; "לא אתרפס, יש לי עמוד שדרה", באתר כיכר השבת, 23 במאי 2020
  67. ^ שירית אביטן כהן, ‏סדק נוסף בליכוד: גדעון סער התפטר מוועדת החוקה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2020
  68. ^ חבר הכנסת גדעון סער באתר הכנסת
  69. ^ , N12, ‏2020-11-17
  70. ^ , N12, ‏2020-11-29
  71. ^   עטרה גרמן, ‏"צו השעה": גדעון סער פורש מהליכוד ויתמודד מול נתניהו, בעיתון מקור ראשון, 8 בדצמבר 2020
  72. ^ יקי אדמקר‏, סער פרסם מצע לקהילה הגאה, גורמים ביהדות התורה: "אי אפשר לסמוך עליו", באתר וואלה, 4 במרץ 2021
  73. ^ אילה חסון, גדעון סער: "אם נתניהו ירכיב ממשלה - אשב באופוזיציה", באתר חדשות 13, 12 בדצמבר 2020(הקישור אינו פעיל, 17.9.2024)
  74. ^ סער לא המליץ על איש, לנתניהו רוב הממליצים, באתר ynet, 5 באפריל 2021
  75. ^ חזקי ברוך, גדעון סער המליץ על יאיר לפיד, גוש תומכי נתניהו מבקש להעביר את המנדט לכנסת, באתר ערוץ 7, 5 במאי 2021
  76. ^ שירית אביטן כהן, ‏משחק הכיסאות במשרדי הממשלה: הכירו את מנכ"ל משרד המשפטים הבא, באתר גלובס, 9 ביוני 2021
  77. ^ אנה ברסקי, ‏המחליפה של מנדלבליט: מינויה של עו"ד גלי בהרב מיארה אושר פה אחד בממשלה, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2022
  78. ^   גדעון דוקוב, ‏ארבעה שופטים חדשים מונו לבית המשפט העליון, בעיתון מקור ראשון, 21 בפברואר 2022
  79. ^ דני זקן, ‏גדעון סער יכנס את הוועדה בעניין 'חוק יסוד: החקיקה' בשבוע הבא, באתר גלובס, 23 ביוני 2021
  80. ^ בלעדי: סער הקים ועדה לבחינת רגולציה על הרשתות החברתיות, באתר ynet, 16 באוקטובר 2021
  81. ^ ליטל דוברוביצקי, ממחר: ההגבלות על רישיונות הנהיגה של חייבים בהוצאה לפועל יבוטלו, באתר ynet, 9 בפברואר 2022
  82. ^   חן מענית, הכנסת אישרה את החוק שמאפשר פסילת ראיות שהושגו שלא כדין, באתר הארץ, 30 ביוני 2022
  83. ^ אבישי גרינצייג, ‏סער חתם על תקנות השקיפות באגודות העותמאניות, באתר גלובס, 28 ביולי 2021
  84. ^ מערכת mako קנאביס, ‏עכשיו זה רשמי: ועדת החוקה אישרה אי-הפללה לצרכני קנאביס, באתר ‏מאקו‏, 23 במרץ 2022
  85. ^ הוועדה לבחירת שופטים אישרה: שימוע פומבי למועמדים לשיפוט בעליון, באתר וואלה, 11 באפריל 2022
  86. ^ גנץ וסער: "אנו מתאחדים - לא לגזענות, כן לציבור החרדי", באתר כיכר השבת, ‏2022-07-10
  87. ^   נעה שפיגל, הקמת ממשלת החירום: הכנסת אישרה את צירוף שרי המחנה הממלכתי לממשלה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  88. ^ צבי זרחיה, סער מפרק את "המחנה הממלכתי" ודורש להצטרף לקבינט המלחמה, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2024
  89. ^ א, ‏גדעון סער הודיע על פרישתו מהממשלה: "טעינו, הקבינט הפך לפרלמנט", באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2024
  90. ^ עמית סגל, ‏גדעון סער מוותר על הצעה לתפקיד שר הביטחון, באתר ‏מאקו‏, 21 בספטמבר 2024
  91. ^ Ufficiale Ordine al Merito della Repubblica Italiana, ‏2014
  92. ^ הנימוקים לפרס, אתר אומ"ץ
  93. ^ מסדר הצטיינות של הרפובליקה האיטלקית, ‏2011
  94. ^ ארגנטינאי וקצין איטלקי: גדעון סער יפתיע אתכם, באתר "סרוגים", 9 בדצמבר 2021
  95. ^ מערכת תכניות קשת, ‏אלונה סער: "אנשים בורים, זה לא מעניין אותי", באתר ‏מאקו‏, 15 במאי 2019
  96. ^ איי דו: גדעון סער וגאולה אבן נשואים, באתר וואלה, 16 במאי 2013
  97. ^ שירות גלובס, ‏בן נולד לגאולה אבן ולשר הפנים גדעון סער, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2013
  98. ^ לדוד יש אחות: גאולה אבן סער ילדה הלילה בת, באתר ynet, ‏2016-11-16 (ארכיון)
  99. ^   גיל טבת, שיעמומון שמפיל תרדמה על הקוראים, באתר הארץ, 16 במרץ 2021
גדעון סער - תבניות ניווט
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גדעון_סער&oldid=40033820"
  NODES