גטצ'ינה

גטצ'ינה
**Гатчина**
סמל גטצ'ינה סמל גטצ'ינה	דגל גטצ'ינה דגל גטצ'ינה
	ארמון גטצ'ינה הגדול
מדינה	רוסיה
אובלסטי	מחוז לנינגרד
ראש העיר	ויטאלי פילוננקו
שפה רשמית	רוסית
תאריך ייסוד	1500
על שם	לאון טרוצקי, המשמרות האדומים, גאורג לינדמן
שטח	28.75 קמ"ר
גובה	100 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	91,719 (2024)
‑ צפיפות	3,326.02 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות	59°34′06″N 30°07′22″E / 59.56841°N 30.122892°E
אזור זמן	UTC +3
	Gatchina-Meria.ru
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רוסיה רגילה) מוסקבה נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי; רו; פה; קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס; השקט; אוקיינוס הקרח הצפוני גטצ'ינה

גָּטצ'ינה (ברוסית: Га́тчина, בפינית: Hatsina) היא עיר במחוז לנינגרד, ברוסיה, המרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז המוניציפלי של גטצ'ינה. העיר נחשבת לעיר הגדולה ביותר במחוז לנינגרד וממוקמת בחלקו הדרום-מערבי של המחוז; אוכלוסיית העיר מונה 95,623 תושבים (נכון לשנת 2016). שוכנת במרחק 42 קילומטרים ממרכז העיר סנקט פטרבורג.

גטצ'ינה נמצאת בתוככי שמורת-מוזיאון גטצ'ינה ונמצאת ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו בשל היותה חלק מהמרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשורים. מאז אפריל 2023, גטצ'ינה מהווה למרכז האדמיניסטרטיבי, התרבותי, המדעי והתעשייתי של מחוז לנינגרד.^[1]^[2]^[3]

היסטוריה

העיר גטצ'ינה הוקמה מתוך כפר ששכן על אדמות העיר בעבר בשם חוטצ'ינו והייתה חלק ממחלוקות טריטוריאליות בין שוודיה לרוסיה. אוזכרה לראשונה בשנת 1500 ככפר הטצ'ינו ואוזכרה שוב ככפר הוטזינו מרישומי השוודים מהשנים 1618–1623. במהלך מלחמת הצפון, הכפר נכבש באוגוסט 1702 על ידי רוסיה והחל להיקרא גטצ'ינה.

בשנת 1765 יקטרינה הגדולה העניקה את הכפר כשי למאהב שלה הרוזן גריגורי אורלוב. בקיץ 1766 החלה בנייתו של ארמון גטצ'ינה הגדול, על פי פרויקט של האדריכל האיטלקי אנטוניו רינאלדי. לאחר מותו של אורלוב ב-1783 הכפר עבר לידי הנסיך הגדול פאבל פטרוביץ' ולאדריכל ראשי מונה וינצ'נצו ברנה שקידם בניית גנים ופארקים רבים וב-1795 בוצע שיפוץ בארמון. בנובמבר 1769 גטצ'ינה הפכה לעיר.

ב-1798 האדריכל ניקולאי לבוב קידם את בניית ארמון המנזר שהפך לאחד מסמלי העיר גטצ'ינה. לאחר רצח פאבל הראשון במרץ 1801 העיר עברה לשליטת אלמנתו מריה פיודורובנה, לאחר מכן לידי בנה ניקולאי הראשון ויורשיו: אלכסנדר השני ואלכסנדר השלישי.

בשנת 1853 נחנכה מסילת ברזל בעיר וב-1881 הופיעו פנסי רחוב חשמליים בעיר. בשנת 1910 נחנך שדה תעופה צבאי בגטצ'ינה ולצדו בית ספר לטיס הראשון מסוגו באימפריה הרוסית.

ב-1 במרץ 1917 גדוד האוויר המערבי פתח במרד שהביא לפירוק המינהל הקיסרי והוחלף בוועדה אזורית. באוקטובר אותה שנה העיר עברה לשליטת ועדת מהפכנים צבאית, על רקע מלחמת האזרחים ברוסיה והיוותה מוקד קרבות בין צבאו של יודניץ לצבא האדום. ב-1923 העיר שינתה שמה לטרוצק על שם לב טרוצקי. ב-1929 שינתה את שמה לקראסנוגווארדייסק וב-13 בספטמבר 1941 נכבשה על ידי גרמניה הנאצית ושמה שונה ללינדמאנשטט (Lindemannstadt) על שמו של מפקד הארמייה ה-18 של הוורמאכט, גאורג לינדמאן. ב-23 בינואר 1944, לאחר ששוחררה העיר מידי הנאצים, הוחזר לה שמה היסטורי "גטצ'ינה".

לאחר מלחמת העולם השנייה גטצ'ינה שוקמה הופיעו שיכונים חדשים, נחנכו מפעלי תעשייה ומכון לפיזיקה גרעינית.

עד ל-2010 גטצ'ינה החזיקה במעמד כיישוב היסטורי. ב-2015 הוענק לה תואר "עיר תהילה צבאית" בשל שחרורה מעול הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ב-2017 מושל מחוז לנינגרד, אלכסנדר דרוזדנקו, הודיע על תוכניות ממשלת המחוז להעברת המרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז מהעיר סנקט פטרבורג אל העיר גטצ'ינה ולהעברת משרדי ממשלת המחוז אל גטצ'ינה^[2]. באפריל 2023 גטצ'ינה הפכה למרכז האדמיניסטרטיבי (עיר בירה) של מחוז לנינגרד ומשרדי הממשלה בתהליכי מעבר אליה^[1].

שלטון מקומי

בניין עיריית גטצ'ינה.

העיר גטצ'ינה היא חלק מהיישוב העירוני גאצ'ינה (שכולל גם את הכפר בולשאיה זגבוזדקה). השלטון המקומי מיוצג על ידי מועצת הצירים, המורכבת מ-33 צירים. בראש מועצת הצירים עומד ראש העיר, הנבחר על ידי חברי מועצת הצירים. הגוף הביצועי והמנהלי של הממשל העצמי המקומי הוא העירייה, רשמית "המינהל של המחוז המוניציפלי גטצ'ינה".

העיר מהווה למרכז אדמיניסטרטיבי של מחוז לנינגרד ובהדרגה מועברים אליה משרדי ממשלת מחוז לנינגרד.