גשר (קיבוץ)

גשר
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק המעיינות
גובה ממוצע	‎-198 מטר
תאריך ייסוד	1939
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
מוצא המייסדים	גרמניה
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	449 תושבים
	נתוני קיבוץ
תנועת אם	תק"ם
ענפי ייצור	גידולי שדה, מטע אבוקדו, מדגה, לול פטימים, מפעל מגנטים, מפעל מוצרי בניה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת עמק בית שאן רגילה) גשר32°37′14″N 35°33′04″E / 32.6205576922758°N 35.5511574214744°E מפת היישובים של מועצה אזורית עמק המעיינות; באדום - גשר; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10
	http://www.gesher.org.il

גֶּשֶׁר הוא קיבוץ השייך לתנועה הקיבוצית (תק"ם). מיקומו בעמק הירדן, מדרום לכנרת כ-10 ק"מ דרומית לצומת צמח, ובסמוך לכביש 90. הקיבוץ נקרא על שמם של גשרי הירדן הקרובים אליו, בהם "גשר הפגישה" (ג'יסר אל מג'מע) העתיק וגשר הרכבת החיג'אזית.

היסטוריה

הגרעין הראשון של אנשי קיבוץ גשר, שכונה קבוצת הבשקירים, התיישבו בשנת 1921 במנחמיה על פי הסכם עם יק"א שנתנה להם שטח של כמה מאות דונם לעיבוד. הם השקיעו את מרצם בעיקר בתבואות וברפת^[3]. בשנת תרפ"ג עברו חברי הקיבוץ לשטח ליד הכפר ג'שר אל מג'מע ובהמשך עברו להתגורר בתוך הכפר עצמו, יחד עם כ-40 ערבים. עד אוגוסט 1924 התחלפו כל חברי הקיבוץ ולא נותר במקום אף אחד ממייסדי הקבוצה. המתיישבים החדשים היו אנשי קבוצת "אחדות" של הקיבוץ המאוחד, שמנתה 15 גברים ו-8 נשים. הם גדלו תבואה וירקות וכן החזיקו רפת של 20 ראש ולול של כ-500 עופות^[4]. חלק מחברי הקבוצה עבדו במפעל החשמל בנהריים, דבר שאפשר את קיום הקבוצה^[5]. לאחר עיכוב של שנים דווח באוגוסט 1930 שפיק"א הקציבה תקציב לבניית נקודת קבע לקבוצה^[6]. בתחילת 1932 הגיע מספר החברים המבוגרים ל-130^[3]. אנשי הקבוצה עברו לקראת סוף שנות ה-30 לאשדות יעקב, ובמקומם הגיעו למקום ב־1939 אנשיי גרעין של הנוער העובד וגרעין של עליית נוער מגרמניה^[7].

במקור הוקם הקיבוץ סמוך לגשרי הירדן, במקום בו שכן חאן ממלוכי עתיק, על הגבול הנוכחי עם ממלכת ירדן. החברים הראשונים גרו בתוך מבנה החאן ההרוס - ביום ישנים בצל, עם רדת הערב יוצאים לעבוד - ומאבניו הם בנו את חדר האוכל, המבנה היחיד ששרד מהקיבוץ המקורי. לאחר מלחמת העצמאות עבר הקיבוץ לנקודה מערבית יותר, בקרבת המקום הישן.

בחודשים אפריל ומאי 1948, (27-30 באפריל ו-15–22 במאי) הותקף המשק ומצודת המשטרה הבריטית^[8] על ידי רגלים, ארטילריה ושריון של הלגיון הירדני והצבא העיראקי שאף חצו את הירדן מערבה והשתלטו על "גבעת גמל". כתוצאה מן העמידה האיתנה של מגיני הקיבוץ כשלו התוקפים מלחדור למשק ולמצודה, ומלפרוץ מערבה לעמק יזרעאל, ונסוגו לעמדות המוצא שלהם מזרחה לנהר. בכך הייתה גשר לאחת הנקודות הבודדות בתחומי מדינת ישראל של החלטת החלוקה שהותקפה וששטחים בסביבתה נתפסו על ידי הלגיון. בסיום המלחמה הוחלט להעביר את הקיבוץ למיקומו הנוכחי, ליד "גבעת גמל" הרחוקה מעט יותר מהגבול, גבוהה יותר טופוגרפית, מאות מטרים מצפון מערב לנקודת ההתיישבות הראשונה.

במלחמת ההתשה בין השנים 1967 עד 1970, הותקף הקיבוץ בירי מרגמות, ירי מנשק קל וחדירות מחבלים.

אחרי הסכם השלום עם ירדן, הקים הקיבוץ במקום ההתיישבות המקורי, את חצר גשר הישנה, אתר המתאר את תולדות הקיבוץ במלחמת העצמאות ואת סיפורה של תחנת הכוח בנהריים, שהוקמה על ידי פנחס רוטנברג. האזור הוכרז כאתר לשימור של המועצה לשימור אתרים^[9].

בסמוך לקיבוץ נמצא האתר הארכאולוגי גשר, הכולל ממצאים מהתקופה הנאוליתית ומתקופת הברונזה התיכונה. כקילומטר וחצי מצפון מערב לקיבוץ, בשיפולי רמת סירין, נמצאת חורבת אדמות, בה אותרו שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד.