דולומיט

דולומיט הוא סוג של סלע משקע קרבונטי (פחמתי), המושקע בסביבה מימית. בדומה לאבן גיר הדולומיט הוא סלע קרבונטי, אך בעוד הגיר בנוי בעיקר מהמינרל קלציט, הדולומיט בנוי בעיקר מהמינרל דולומיט ₂(CaMg(CO₃ המהווה מעל ל-50% מהרכבו.

הרי הדולומיטים

מקור השם

הסלע קרוי על שמו של החוקר הצרפתי דאודה דה דולומייה (1801-1750) שזיהה את הסלע לראשונה בשנת 1791, באלפים של טירול. על שם חוקר זה נקראים גם הרי הדולומיטים, שרשרת הרים בצפון איטליה, סמוך לגבול אוסטריה, הבנויה ברובה מדולומיט. המילה דולומיט מציינת הן את הסלע והן את המינרל ויש בכך אפשרות לטעות, לכן נוהגים בארצות דוברות האנגלית לקרוא לסלע בשם דולוסטון (Dolostone), אלא שכינוי זה לא התקבל בספרות הגאולוגית.

הרכב כימי

סלע הדולומיט דומה לאבן גיר, אך בשונה מאבן הגיר המורכבת בעיקר מהמינרל הקרבונטי (פחמתי, כלומר כולל את הקבוצה CO₃) קלציט (CaCO₃), בנוי סלע הדולומיט בעיקר מהמינרל הקרבונטי דולומיט (₂(CaMg(CO₃).

הגדרת הסלע על פי שיעור המינרלים קלציט/דולומיט בהרכבו

עם זאת, קיימים בסלע יחסי תערובת שונים בין קלציט לדולומיט, ולפיכך נקרא הסלע בשם שונה בהתאם לשיעורי המינרלים המצויים בו. השרטוט המצורף מראה את השמות המקובלים לסלע בהתאם ליחסים אלה, בין אבן גיר נקייה (100% קלציט) לדולומיט נקי (100% דולומיט).

לעיתים מחליף ברזל את המגנזיום בדולומיט בשורה האיזומורפית שבין המינרל דולומיט למינרל אנקריט (₂(CaFe(CO₃). מנגן עשוי אף הוא להחליף את המגנזיום, אך בדרך כלל באחוזים נמוכים ולרוב יחד עם ברזל. חילופים נוספים הקיימים בדולומיט אם כי בכמויות זעירות, באריום ועופרת במקום הסידן ואבץ וקובלט במקום המגנזיום.

כמעט כל היסודות הקיימים נתגלו (גם אם בכמויות זעירות) בסלע הדולומיט. עם זאת, לא ברור מי מהם משתתף במינרל הדולומיט ומי במינרלים אחרים בסלע. בוודאות ידוע רק על מעט מהם המשתתפים בגביש הדולומיט, סטרונציום, רובידיום, בורון ואורניום.

תכונות פיזיות

המינרל דולומיט

הדולומיט דומה בתכונותיו לאבן גיר, אולם קיימים כמה הבדלים בין שני סוגי הסלע.

• הדולומיט קשה מאבן הגיר. דרגת הקושי של הקלציט המרכיב את אבן הגיר היא 3 על פי סולם מוס בעוד שדרגת הקושי של המינרל דולומיט היא 4-3.5.
• הגוון של הדולומיט לרוב כהה יותר מהגוון של אבן הגיר.
• אבן הגיר תוססת בחומצת מלח, גם כשהחומצה קרה וריכוזה נמוך. דולומיט יתסוס רק בחומצה מחוממת או כשהסלע כתוש.
• המרקם הגבישי של הדולומיט גס יותר מזה של אבן הגיר. מרקם זה גורם לגבישי הדולומיט לנצנץ בשמש, ויש המכנים אותו בשל כך "סוכרי".
• סלעי הדולומיט נקבוביים במיוחד. יש הסוברים כי הנקבוביות קשורה לעובדה שהמולקולה הראשית של הדולומיט (MgCO₃) קטנה ב-12% מהמולקולה של קלציט (CaCO₃) אותה היא מחליפה בתהליך הקרוי דולומיטיזציה (ראו בהמשך), ויש הסוברים שהסיבה נעוצה בהחלפת הקליפה של המאובנים בסלע, שיצרה חללים.

הדולומיט עמיד לבלייה באקלים יבש. באקלים לח מתפתחות על פני השטח של סלעי הדולומיט תצורות קרסט ושפע של מערות תת-קרקעיות.

סוגי סלעי הדולומיט

חתך של סלע דולומיט

הדולומיט נפוץ למדי בקרום כדור הארץ, אך אין ודאות לגבי אופן יצירתו. המחקרים מעלים שלוש אפשרויות להיווצרות סלע הדולומיט.

• דולומיט סינגנטי – סלע הנוצר מהשקעה של ₂(CaMg(CO₃ במי־הים. על פי מחקר שנערך במפרץ הפרסי התברר כי תנאי היסוד הנדרשים להשקעה מסוג זה הם אזורים רדודים, שהקשר שלהם לים הפתוח אינו סדיר ולכן בשל התאדות נוצרת תמלחת רוויה שבעטייה מתרחשת השקעה של דולומיט.
• דולומיט דיאגנטי (קרוי גם דולומיט סטרטיגרפי או S-doloimite) – זהו סלע שהתרחשה בו החלפה של המינרל קלציט במינרל דולומיט (כלומר ביסוד מגנזיום), תהליך הקרוי דולומיטיזציה. ההחלפה מתבצעת בזמן שבין שקיעת הבוץ הגירי בים לבין כיסויו על ידי משקעים אחרים. בתוך דולומיט זה מצויים מאובנים שקליפתם המקורית הייתה עשויה מקלציט, ובעקבות תהליך ההחלפה היא עשויה דולומיט.
• דולומיט אֶפּיגנטי (קרוי גם דולומיט טקטוני או T-dolomite) – סלע בו התרחשה החלפת המינרל קלציט במינרל דולומיט (כלומר ביסוד מגנזיום) אחרי שהתגבש סלע הגיר. תהליך זה מתרחש באזורי הפרעה טקטוניים. משערים כי תמיסות מי תהום עשירות במגנזיום שוטפות את סלע הגיר ובתהליך זה מתבצעת ההחלפה.

לעיתים מתרחשת תופעה הפוכה לדולומיטיזציה, בה מחליף קלציט את הדולומיט. תופעה זו קרויה דֶדולומיטיזציה, והיא נגלית בעיקר בפטרוגרפיה מיקרוסקופית, בה רואים גרעין דולומיט מוקף בגבישי קלציט המוקפים בגבישי דולומיט, דבר המעיד שהקלציט שבמרכז הוא מאוחר יותר.

תפוצה בארץ ישראל

הדולומיט הוא סלע נפוץ בארץ ישראל, בעיקר בשכבות מתקופת הקרטיקון. רוב הסלעים מתקופת הקנומן (בנגב, ביהודה ובגליל) הם דולומיטים. הדולומיט הקדום ביותר בארץ הוא מהקמבריון בתמנע וה"צעיר" ביותר מתקופת המיוקן ליד אופקים.

שימושים

סלע הדולומיט משמש בישראל בתעשיית הבניין כמקור לחצץ וכאבן־בניין. במבנים בירושלים נעשה שימוש באבן דולומיטית אפורה, קשה לחציבה ולסיתות, שהערבים כינוה בלעג "מיזי יָהוּדי" (בערבית "אבן היהודים"), כמשל לקשיות ערפם של היהודים. דולומיט בגוון אדמדם מכונה בפי החוצבים "מיזי אחמר" (בערבית "אבן אדומה"). אבן זו הייתה בשימוש בשכונות הוותיקות של ירושלים, כגון רחביה ורוממה.

הדולומיט משמש גם כמקור למתכת מגנזיום ולמגנזיה (MgO), שהיא מרכיב ביצירת לבנים חסינות אש.

גלריה

• 
  סלעי דולומיט באסטוניה
• 
  סלעי דולומיט באוסטריה
• 
  סלע דולומיט
• 
  וילת עארף אל-עארף בבאר שבע, שנבנתה מאבן דולומיט שהובאה מבית לחם, בולטת בנוף המקומי בצבעה האדמדם