דון קרלוס

דון קרלוס (בגרמנית: Don Karlos, Infant von Spanien) הוא טרגדיה היסטורית בחמש מערכות, פרי עטו של פרידריך שילר; הוא נכתב בשנים 1783–1787 והועלה לראשונה על הבמה ב-1787. הגיבור הראשי שעליו שמו קרוי המחזה הוא דון קרלוס, נסיך אסטוריה. המחזה בכללותו מבוסס באופן רופף על אירועים היסטוריים שהתרחשו במאה ה-16 בתקופת שלטונו של פליפה השני, מלך ספרד וחייה של אנה דה מנדוסה, נסיכת אבולי.

דון קרלוס, לייפציג, 1787

תקציר העלילה

במחצית השנייה של המאה ה-16 המלך פליפה השני שלט בספרד. בנו דון קרלוס, מאוהב באמו החורגת והצעירה, אליזבת. המרקיז מפוזה, חברו מילדות של דון קרלוס, מגיע לחצר מפלנדריה הכבושה בידי ספרד, כדי לשדל את המלך לחדול ממדיניות הדיכוי שהוא מנהיג באימפריה הספרדית. דון קרלוס מספר לו על אהבתו לאמו החורגת, המרקיז מארגן לו מפגש עם המלכה, שמסבירה לבנה החורג את חוסר התוחלת באהבתו.

דון קרלוס נאות לבקשתו של המרקיז מפוזה, לצאת לפלנדריה ולהקל שם את הדיכוי. אולם, אביו המלך דוחה את בקשת בנו לצאת לשם ומחליט לשלוח במקומו את הדוכס מאלבה למוד הקרבות. לפני יציאתו לדרך נפגש הדוכס עם דון קרלוס ורומז לו שבתמיכתו הוא יזכה לעלות על כס המלוכה. המפגש ביניהם מסתיים בריב.

משרתתה של המלכה, הנסיכה אבולי, מאוהבת בדון קרלוס. היא שולחת לו את מפתח חדרה ודון קרלוס מגיע לחדר מכיוון שהוא משוכנע שזהו מפתח חדרה של המלכה. הוא מספר לה שהוא מאוהב במלכה. הנסיכה הפגועה מספרת לדומינגו, הכומר המוודה של המלך, שהמלכה בוגדת בבעלה המלך עם בנה החורג. לידיו של דון קרלוס מגיע מכתב, ממנו מתברר לו שהמלך והנסיכה אבולי מנהלים ביניהם רומן. הוא מספר על כך למרקיז מפוזה. המרקיז משמיד את המכתב שדון קרלוס הראה לו. אבולי פורצת את תיבת מכתביה של המלכה וגונבת את מכתביו של דון קרלוס, אותם היא מעבירה למלך. דומינגו ואלבה מספרים לו על בגידתה של אשתו.

המלך הופך את המרקיז מפוזה לאיש סודו. המרקיז מנסה להניע את המלך להקל את העול בארצות הנתונות לשליטתו. המלך מבקש מהמרקיז לבדוק את אמיתותה של פרשת האהבים בין המלכה לבנו. המרקיז מתכנן מרידה במלך ומסכם עם דון קרלוס על יציאתו מהארץ. המלכה נותנת הסכמתה לתוכנית. הרוזן לרמה, המקורב למלך וחברו של דון קרלוס, מתרה בפניו מפני הסכנה הטמונה במרקיז.

במפגש בין המלך למלכה, נתקף המלך רגשות אשמה על כך שפיקפק בנאמנותה של אשתו. הרוזן לרמה מזהיר את דון קרלוס מפני המרקיז מפוזה. דון קרלוס פונה לנסיכה אבולי כדי שתארגן לו מפגש עם המלכה בו יזהיר אותה מפני בוגדנותו של המרקיז.

המרקיז שרואה בשיחתו של הנסיך עם אבולי סכנה לתוכניותיו, שם את דון קרלוס במעצר. כדי לנקות את שמו של דון קרלוס, המרקיז שולח מכתבים לפלנדריה, מתוך ידיעה שיגיעו לידיו של המלך, בו הוא מתוודה על אהבתו למלכה. מהמכתב הבדוי ניתן להבין שאהבתו של המרקיז למלכה לא נשאה פרי, דון קרלוס גילה זאת והמרקיז הכניסו למעצר בניסיון לטפול עליו את האשמה.

משטוהר שמו של דון קרלוס, מפציר בו המרקיז למרוד במלך. המלך, שמגיע לשחרר את בנו מהמעצר, רואה במקום את המרקיז ויורה בו למוות. דון קרלוס מאשים את אביו ברצח. בינתיים מתפשטת בממלכה השמועה על השמתו של דון קרלוס במעצר, מתחוללות מהומות והעם דורש לשחרר את הנסיך. המלך המיואש גומר אומר לוותר על כסאו ולהמליך במקומו את בנו. הדוכס מאלבה מספר למלך על תפישתו של נזיר שמהודאתו מתברר ניסיון המרידה המתוכנן של המרקיז מפוזה, בתמיכתם של דון קרלוס והמלכה. המלך קורא לאינקוויזיטור הגדול ולאחר ויכוח ביניהם, במהלכו האינקוויזיטור אומר למלך שגם האל הקריב את בנו, המלך מוסר לידיו את דון קרלוס.

עיבודים אופראיים

מספר אופרות הולחנו על פי המחזה:

• 1844 – אופרה מאת מייקל קוסטה (לִבְרִית מאת לאופולד טרנטיני, לונדון)
• 1847 – אופרה מאת פסקואלה בונה (לִבְרִית מאת ג'ורג' ג'אצטי, מילאנו)
• 1850 – אופרה מאת אנטוניו בוזולה (לִבְרִית מאת פרנצ'סקו מריה פיאבה, ונציה)
• 1862 – אופרה מאת וינצ'צו מוסקוצה (Moscuzza) (לִבְרִית מאת לאופולד טרנטיני, נאפולי)
• 1867 ו-1884 – דון קרלו מאת ג'וזפה ורדי (לִבְרִית מאת קמי דו לוקל וז'וזף מרי, פריז, תרגום איטלקי בידי אָכִּילֶה דה לוזירס (Lauzières) ואנג'לו זרנדיני, מילאנו)

תרגומים אנגליים והפקות תיאטרון

• Don Carlos, Prince Royal of Spain: An Historical Drama from the German of Frederick Schiller. London: W. Miller. 1798.
• Boylan, R. D. (2007). Don Carlos. DoDo Press. ISBN 978-1-4065-3895-3. Reprint of an 1872 translation.
• Sy-Quia, Hilary Collier; Oswald, Peter (2008). Don Carlos and Mary Stuart. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-954074-7. Reprint of a 1996 translation (out-of-print).
• Poulton, Mike (2005). Don Carlos. Nick Hern Books. ISBN 978-1-85459-857-8.,

עיבודו של פולטון בוים בידי מייקל גרנדג' בהצגה שנסקרה רבות.

• MacDonald, Robert David (2006). Schiller: Volume Two: Don Carlos, Mary Stuart. Oberon Books. ISBN 978-1-84002-619-1.

עיבודו של מקדונלד הוצג לראשונה באדינבורו ב-1995. על הגרסה האנגלית הזו ב פֶּנְטָמֶטֶר יַמְבִּי; מארי קרול מקאולי כתבה: "מקדונלד יוצר תחושה של קלילות בשורות מטריות בנות עשר הברות על ידי שימושם בנִיבים מודרניים ומה שהתרגום חסר ברעננות; הוא עושה בנגישות."

השפעות בעולם דובר האנגלי וסרט

ג'פרי היי מצא השפעות של מחזותיו של שילר בתסריטיהם של מספר סרטים הוליוודיים, במיוחד הוא סבור שיש השפעה של תסריטו של "דון קרלוס" על הסרט "מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה" (1977)

המחזה בדפוס בעברית

• פרידריך פון שילר, דון קרלוס; דוד אבידן על פי הנוסח האנגלי מאת ג'יימס קירקופ, בית צבי], אוגוסט 1989.
• דון קרלוס, שיר דרמטי, תרגם מגרמנית אשר ברש, תל אביב: תרפ"ח-1928.

ההפקה בתיאטרון המקצועי הישראלי

התיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 13 במרץ 1976

• יוצרים: תרגום - דוד אבידן, בימוי – דוד מוכתר-סמוראי, תפאורה ותלבושות – טרי ג'ייקובס, עבודה והדרכה מוזיקלית– חנה הכהן.
• שחקנים: דומינגו – יוסי גרבר, דון קרלוס – יצחק חזקיה, רודריגו – עודד תאומי, אליזבט מוואלאוה – רחל שור, הנסיכה אבולי – תיקי דיין, המרקיזה ממונדקאר – אביבה גר, הדוכסית מאוליווארז – אסתר גרינברג-שבק, נערת המלכה – אווה מילר, פיליפ השני – יוסי ידין, הדוכס מאלבה – אורי לוי, הרוזן לרמה – יוסף כרמון, נער שרת – יוסף ספירר, ראש מנזר קרטוזיאני – דב קפלן, הדוכס ממדינת סידוניה – דן הרדן, אלכסנדרו פארניז – אבי יקיר, הדוכס מפרייה – דב קפלן, הפעוטה קלרה יוג'נייה – חגית כפרי, האינקוויזיטור הגדול – שמעון בר, קצינים, נערי חצר, נזירים – אילן שני, אבי יקיר, יוסף ספירר, יורם בר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דון קרלוס בוויקישיתוף