דיני מיסים

דיני מיסים או דיני מס הם מערכת החוקים שמכוחם מוטלים מסים על הפעילות הכלכלית על ידי השלטונות.

חוק המטיל מס קובע את האוכלוסייה והפעילות שעליהם מוטל המס ואת כללי חישוב המס. כללים אלה בדרך כלל מורכבים למדי, וסכסוכים בין גובי המס לבין משלמי המס מובאים לעיתים קרובות לדיון בבית המשפט. משלמי המיסים עוסקים לעיתים בפעולות של תכנון מס, שהן אמצעים חוקיים להפחתת חבות המס, ואף בפעולות של השתמטות ממס, שהן צעדים בלתי חוקיים שמטרתם הקטנת גובה המס.

על מורכבותו של חוק מס הכנסה, האופיינית גם לחוקי מיסים אחרים, כתב ד"ר אלפרד ויתקון:

"על חוק מס הכנסה – וכיוצא בו שאר דיני המיסים – נאמר שהוא 'מסובך ומסורבל ומעורפל'. ועדות שנתמנו, בארצות רבות, על מנת לתת לחוק זה צורה פשוטה ומובנת לכל אדם, הגיעו לכלל דעה שאין זה אלא משאלת הדיוטות, ושאך בור גמור בעניין הנדון יכול לצפות שיינתן לו חוק מס הכנסה פשוט. שכן הנושא עצמו מסובך ומסורבל מטבעו ומעיקרו".^[1]

מטרות דיני המיסים

המטרות המקובלות של מערכת המס הן:

העברת משאבים מן הציבור למדינה – כדי לקיים את המדינה היא צריכה משאבים, אם חושבים שהארגון החברתי המכונה מדינה הוא חשוב, אנו רוצים להיות חברים בו, עלינו לממן אותו כדי שתאגיד גדול זה יוכל לפעול. אנו חושבים שזה חשוב כי יש דברים שאנו לא יכולים לספק לעצמנו ללא מדינה – אלו מוצרים ציבוריים, כמו – צבא, תשתיות, מערכת משפט, משטרה, כיבוי אש וכדומה. מערכת המס היא הכלי המרכזי המאפשר זאת.
חלוקה מחדש של העושר – במדינות רבות בעידן המודרני למערכת המס יש תפקיד חלוקתי של חלוקה מחדש של הכנסות כדי לצמצם פערים.
רגולציה (הכוונת התנהגות) – אנו כחברה שולטים על ההתנהגות של פרטים בחברה בעיקר במצבים שאנו מטילים סיכון על אחרים. כל המדינות משתמשות בדיני המס על מנת לשלוט על התנהגות בצורה מסוימת. ניתן לעשות זאת מחוץ למערכת המס למשל על ידי נתינת כסף.