דני סנדרסון

דניאל (דני) סנדרסון (נולד ב-30 בנובמבר 1950) הוא גיטריסט, זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין, מפיק מוזיקלי וקומיקאי ישראלי, חתן פרס אקו"ם ופרס אמ"י. סנדרסון נחשב לאחד מאבות הרוק הישראלי, ולאחד היוצרים המשפיעים ביותר במוזיקה הישראלית. היה הכותב והמלחין העיקרי בלהקות "כוורת", "גזוז" ו"דודה", ורבים מפזמוניו מאופיינים בכתיבה הומוריסטית.

דני סנדרסון

לידה	30 בנובמבר 1950 (בן 74) כ"א בכסלו ה'תשי"א כפר בלום, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1966
מקום לימודים	התיכון למוזיקה ולאמנות
סוגה	רוק • פופ • אלקטרונית
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	עברית, אנגלית
כלי נגינה	גיטרה, פסנתר
חברת תקליטים	סי בי אס אן אם סי הד ארצי עננה
שיתופי פעולה בולטים	"כוורת", " גזוז", "דודה", גידי גוב, דייוויד ברוזה, יוני רכטר, מזי כהן, יצחק קלפטר
בן או בת זוג	ענת עצמון
צאצאים	אדם סנדרסון, דינה סנדרסון
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס אקו"ם
dannysanderson.co.il
פרופיל ב-IMDb
חתימה

דני סנדרסון (מימין) בהופעה עם להקת דודה, 1981

דני סנדרסון בהופעה, 2007

ביוגרפיה

סנדרסון נולד ב־1950 ב"בית החולים הסקוטי" בטבריה. הוריו, חיים ורינה, היו אמריקאים, שעלו לישראל ב־1948 מטעמים ציוניים. שניהם השתייכו לתנועה הציונית "הבונים" (שהפכה ב-1982 ל"הבונים דרור") והתגוררו בכפר בלום. כשהיה בן שנה, עברה המשפחה לחיפה וב-1958, לסביון.

ב-1960 מונה אביו לנציג "אל על" בניו יורק, שם גדל סנדרסון עד 1968. במהלך ילדותו למד מדודו לנגן בגיטרה ובבנג'ו, והושפע מזרמים מוזיקליים שונים על ידי בני משפחתו השונים. כבר בילדות הפגין כישרונות מוזיקליים ובידוריים.

במשך שמונה שנות שהותו בניו יורק נחשף סנדרסון לצלילי מוזיקה אמריקאית בכלל, ולזרמי הבלוז והרוק אנד רול בפרט. דוגמה מובהקת לכך הוא השיר "גלשן" אשר ניכרת בו היטב השפעתה של להקת "הביץ' בויז". עוד בנערותו למד לנגן בגיטרה חשמלית ובפסנתר, בגיל 14 החל אף ללמד נגינה ובשנת 1966, כשהיה עדיין בניו יורק, הצטרף להרכב בשם "הירח" ("The Moon").

בשנת 1968 חזר סנדרסון לישראל, והתגייס לצה"ל במסגרת "להקת הנח"ל". במהלך שירותו הצבאי יצר קשרים עם מאיר פניגשטיין, אלון אולארצ'יק, גידי גוב ואמנים אחרים. בשנת 1970 החל להלחין ולעבד יצירות עבור להקות צבאיות שונות, וכן להרכב "השלושרים", ולמחזה המוזיקלי "קפוץ" שנכשל מסחרית. במקביל לשירותו הצבאי ניגן בלהקת "השניצלים" שהקליטה שני שירים באנגלית.

לאחר שחרורו מהשירות הצבאי ב-1971 פתח סנדרסון בקריירת זמר יחיד. בשנת 1972 הוציא סינגל שאותו כתב, הלחין ועיבד בשפה האנגלית. הסינגל לא משך תשומת לב רבה. באותה שנה יצא סנדרסון ללונדון.

בסוף שנת 1972 שב סנדרסון לישראל והקים את להקת "כוורת" שהייתה להקת הרוק הישראלית הראשונה שזכתה להצלחה ונחשבת לאחת הלהקות החשובות והמשפיעות ברוק הישראלי. מלבד הקמת הלהקה היה סנדרסון דומיננטי בכתיבת השירים שביצעה, שהתאפיינו במלודיות עשירה ובהומור איגיון, מאפיינים שבולטים לכל אורך הקריירה שלו. לאחר פירוקה של "כוורת" ב-1976 כתב סנדרסון את ספרו הראשון "נחירה פומבית". בשנת 1978 הפיק מוזיקלית את תקליט המופע של יהונתן גפן, "שיחות סלון". באותה שנה הקים יחד עם גידי גוב את להקת "גזוז" שפעלה בהצלחה עד לשנת 1979. לאחר שלהקה זו התפרקה הקים בשנת 1980 את להקת "דודה" שזכתה לפחות הצלחה מקודמתה, והתפרקה לאחר שנה.

קריירת הסולו

שנות השמונים

באפריל 1982 יצא לחנויות אלבום הסולו הראשון של סנדרסון, גודל טבעי, בחברת התקליטים CBS. ממנו התפרסמו השירים: "פיקששתי" (מילים: זאב חפץ), "גלשן", "סיבה לחיות" ו"היפנוזה". בהקלטות האלבום השתתפו מלבד סנדרסון גם אלון הלל בתופים ואלון נדל בבס והוא לווה בסיבוב הופעות באותו שם. ב־1983 הזמין המפיק חיים סבן את סנדרסון ללוס אנג'לס לשם ניסיון לפיתוח קריירה בשוק המוזיקה האמריקאי. הניסיון לא הצליח וסנדרסון חזר לישראל. הכישלון חולל אצלו שינוי תודעתי: ”הבנתי שהמוזיקה שאני יוצר היא בסופו של דבר ישראלית. למרות ההשפעה האמריקאית שלי בתהליך היצירה, הטקסט וחידודי הלשון הפכו את השירים שלי לז'אנר ישראלי. כשניסיתי לייבא את המוזיקה שלי בחזרה לארצות הברית, זה לא 'עבד'. וזה בסדר”.

בקיץ של שנת 1984 השתתף סנדרסון בהופעות האיחוד הראשונות של "כוורת", ובספטמבר של אותה שנה יצא אלבומו השני חף מפשע, שנמכר ביותר מ-15,000 עותקים. באלבום בלטו השירים: "שיר רועים", "בואי מותק", "רותיל'ה", "חושב עלייך" ו"מה הדאווין שלך?", שהוקלט בהופעות שליוו את האלבום וצורף אליו מאוחר יותר.

אלבומו השלישי חכם על קטנים שיצא ביוני 1987 זכה לשבחי המבקרים ונמכר ביותר מ-30,000 עותקים. בלטו בו השירים "אצל הדודה והדוד" (לו הופק קליפ מושקע בבימויו של מוטי קירשנבאום), "חתונה", "אור", "חוש המישוש" ו"אל תצחק עלי". בשנת 1988 ערך סנדרסון את תקליטי "כוורת" להוצאה מחדש על קומפקט דיסק. באותה שנה יצא סנדרסון במופע בשם "בבת אחת", שבו ביצע את להיטיו.

שנות התשעים

בשנת 1990 השתתף סנדרסון בהופעות איחוד "כוורת" בפעם השנייה, שזכו להצלחה גדולה אף יותר מהופעות האיחוד הראשונות. בסוף השנה יצא אלבומו הרביעי של סנדרסון, קופץ לשניה, שאת רוב שיריו כתב, הלחין ועיבד בעצמו. מהאלבום התפרסמו השירים: "היא אני והוא", "תהיה ריאלי", "הבית האפור", "היא חולה" ובעיקר הלהיט "זה הכל בשבילך", שבוצע יחד עם מזי כהן. ב-1992 יצא אלבום האוסף של סנדרסון, הטובים לטיס - נבחרת שירים שהכיל להיטים מאלבומים קודמים ושיר אחד מימי להקת "דודה".

במרץ 1994 הפיק סנדרסון יחד עם אלון אולארצ'יק את אלבומו החמישי, מת לבכות 2, שהוגדר על ידו כאלבום "הבעייתי מבין אלבומיו", אף על פי שהצליחו במידה ממנו השירים: "אל תדברו איתי", "קיץ רחוק", "אני כועס רק עלי" ו"הכיסא נמוך מדי". באותה שנה יצא במופע סטנדאפ, וכן יצר ספיישל טלוויזיוני בשם "יומני סנדרסון" ששודר בטלעד.

בשנים 1995–1996 החל להגיש סנדרסון תוכנית אירוח אישית ב"ערוץ 1" שהציגה מוזיקאים שונים שניגנו במשותף ובנפרד מסנדרסון. באוגוסט 1997 יצא אלבומו השישי שתואר בפי רוב המבקרים (ובהם יואב קוטנר) כאלבום הטוב ביותר שיצר - הלא נודע. אלבום זה התאפיין בסגנון רוקנ'רול קלאסי משנות השישים, כששיר הנושא לווה בווידאו-קליפ מושקע והפך לאחד הלהיטים הגדולים של הרוק הישראלי בשנות התשעים. כמו כן נכללו באלבום להיטים נוספים כגון: "בחורות מכוניות וערבי שישי", "שלו לעולמים" ו"אמרתי לה לבוא". ב-1998 סנדרסון הגיש יחד עם אבי אטינגר את "ציפורי לילה נשאבות לתוך מנוע של מטוס ג'מבו" ב"גלי צה"ל". באותה שנה לקח סנדרסון חלק בהופעת האיחוד של "כוורת" ב"פארק הירקון", ובשנת 2000 השתתף שוב במופע איחוד של "כוורת", הפעם למטרת מימון ניתוח דחוף לחבר הלהקה יצחק קלפטר.

העשור הראשון של המאה ה-21

בשנת 2000 השתתף במופע "עם הגב לים" לזכרו של מאיר אריאל, בו ביצע עם רונית שחר את "בשדה ירוק".

בשנת 2001 הוציא סנדרסון אלבום מיוחד בשם תולדות המים - שירים לאחרים שהורכב משירים חדשים לחלוטין שחיבר עבור זמרים אחרים, בעיבוד והפקה משותפים עם אותם מבצעים. סנדרסון עצמו מתארח בשירה רק באחד השירים שבאלבום ("חיים שקטים" בביצוע מזי כהן). האלבום היווה ניסיון ליצור גרסה עברית לאלבומה של להקת "סנטנה", Supernatural, בעל הקונספט הדומה. כעשרת אלפים עותקים של האלבום נמכרו. באוקטובר 2001 שודר ב"רשת ג'" "מצעד שירי דני סנדרסון". השיר האהוב ביותר על הקהל הישראלי על פי מצעד זה הוא הדואט עם מזי כהן, "זה הכל בשבילך".

ב-25 בספטמבר 2005 נפטרה אשתו, המעצבת נעמי סנדרסון, בגיל 52 ממחלת הסרטן. ימים ספורים קודם לכן יצא אלבומו השמיני של סנדרסון והראשון שלו כאמן מבצע מזה שמונה שנים, קונגו בלו, שאותו הקליט והפיק בשיתוף עם רן שם-טוב. אחד הסינגלים מתוך האלבום, "עוזבת למקום רחוק", פורסם לאחר פטירתה של נעמי סנדרסון וסמוך אליה, אך לא נכתב ישירות עליה.

ב-28 בפברואר 2006 קיבל סנדרסון פרס "מפעל חיים למחבר" מאקו"ם. תגובתו של סנדרסון לזכייה הייתה: "כשצלצלו אלי ואמרו לי שזכיתי בפרס, נבהלתי. זה נשמע כל כך סופי. אני בדיוק מחמם את הקנה וכבר מקפלים את המטרות". באותה שנה יצא האוסף הכפול "המיטב", הכולל דיסק של 18 להיטים בשם "גלויים" (ביניהם "אצל הדודה והדוד", "הלא נודע", "זה הכל בשבילך", "גלשן", "מה הדאווין שלך", "הכיסא נמוך מדי", "שקט שקט", "שיר רועים" ו"פקששתי") ודיסק של 16 שירים מוכרים פחות בשם "נסתרים" (ביניהם "אל תדברו איתי", "לא רע", "אני כועס רק עלי" ו"תהיה ריאלי"). האלבום כולל 12 שירים המופיעים בפעם הראשונה על גבי תקליטור. כמו כן כולל האלבום את שני הווידאו קליפים "אצל הדודה והדוד" ו"אל תדברו איתי".

בדצמבר 2008 הוציאה חברת NMC את ארבעת אלבומיו הראשונים של סנדרסון מחדש על גבי תקליטור. מתוכם, שלושת הראשונים מופיעים לראשונה כתקליטור.

דני סנדרסון מתארח בהופעה של תמר אייזנמן, ירושלים 2014

בנובמבר 2009 הוציא סנדרסון אלבום סולו תשיעי בשם לא יפריד דבר. בניגוד לאלבומי הסולו האחרים של סנדרסון, באלבום זה שרו את השירים גם חברי הלהקה, ובהם תמר אייזנמן, כפיר בן ליש, יותם בן חורין וקרן מלכה. באלבום נכללה גרסת כיסוי בביצועה של מלכה לשיר "מהשתיל הזה", ששרה במקור גלי עטרי באלבומו של סנדרסון "תולדות המים", וכן גרסה מחודשת לשיר "זאת שמעל לכל המצופה", שכתב סנדרסון במקור לשלישיית "הגשש החיוור". שני הסינגלים הראשונים מהאלבום, "אתה לבד" ששר סנדרסון ו"אם בחיים לא נאהב" בביצועו של בן חורין, זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו.

העשור השני של המאה ה-21

בשנת 2010 קיים סנדרסון, בליווי הרכב חלקי שכלל את מאיה רוטמן ואדם מדר, מופע מיוחד במסגרת פסטיבל "הפסנתר מארח", כאשר בהתאם לרוח הפסטיבל ניגן סנדרסון במרבית שירי ההופעה דווקא על פסנתר וכלי קלידים אחרים. במהלך ההופעה סיפר שזו הפעם הראשונה שבה הוא מופיע בנגינה על פסנתר בפני קהל מזה 25 שנה. הוא שב והופיע בפסטיבל ב-2012, הפעם עם הרכבו המלא. בשתי הפעמים בוצעו שירים פחות מוכרים מהקריירה של סנדרסון.

בשנת 2012 הועלה ב"תיאטרון הבימה" מחזמר בשם "נתתי לה חיי" המבוסס על שיריו של סנדרסון. המחזמר, בבימויו של מאור זגורי מגולל את סיפורו של יורם צוקרמן (עידן אלתרמן), רווק תל אביבי שנואש מחייו, תוך הצעת פרשנויות חדשות והקשרים חדשים לשירים המוכרים. סנדרסון עצמו לא היה שותף פעיל ביצירת המחזה. באוגוסט אותה שנה, הוציא סנדרסון לרדיו את השיר "בוכה וגם צוחק".

בשנת 2013 השתתף סנדרסון בהופעות האיחוד הרביעי של להקת "כוורת". לרגל האיחוד הפיקה הלהקה מארז בשם "כוורת בקופסה" שבו נכללו הקלטות שראו אור לראשונה לאחר שנשמרו על ידי סנדרסון לאורך השנים. בנובמבר של אותה שנה יצא לרדיו הסינגל "מכאן הדרך".

בשנת 2015 הוציא סנדרסון את השירים "לא כדאי לי" ו"מקנא בציפורים" לקראת אלבום חדש. באותה שנה רוב חברי ההרכב של דני התחלפו למעט כפיר בן ליש, שעובד איתו החל מ-1997. ב-2016 יצאו סינגלים נוספים, "להציל את העולם", "גורל שדוד" ו-"תתני לו להסביר".

בשנת 2017 הוציא סנדרסון את האלבום מכאן הדרך, אלבומו הראשון מזה 7 שנים. בניגוד לאלבומים הקודמים, שירי האלבום מציגים פן יותר אישי ופרטי של סנדרסון ופחות שירים הומוריסטיים ועלילתיים. האלבום התקבל באהדה על ידי מבקרים. עוד בשנה זו קיים מופע חגיגי ב"היכל התרבות" לציון 50 שנות קריירה מוזיקלית.

בשנת 2018 הופיע פעם נוספת בפסטיבל "הפסנתר מארח", ואירח במופע בין השאר את דורון טלמון (סולנית להקת "ג'יין בורדו") ותום אהרון.

סנדרסון בהופעה בערב הוקרה לנכי חיל האוויר בבית חיל האוויר בהרצליה, פברואר 2023

חיים פרטיים

סנדרסון היה נשוי לנעמי סנדרסון משנת 1978 עד פטירתה ב-2005. ילדיו הם הבמאי אדם סנדרסון והשחקנית דינה סנדרסון והוא סב לארבעה נכדים.

משנת 2008 סנדרסון בזוגיות עם השחקנית ענת עצמון.

מתגורר בתל אביב.

סגנון כתיבה

דני סנדרסון הוא אחד הכותבים העבריים הפוריים בתחום שירי איגיון. לעיתים קרובות הוא יוצר פרפרזות על פתגמים עבריים, שיוצרים הומור בגלל השינוי המפתיע.

כך למשל השיר "יו יה" פרפרזה על פתגמים, ובשינוי אות (אך ללא שינוי בהגיה) נוצרת בדיחה על הפתגם. למשל: "יש סוף לכל דבר" הופך ל"יש סוף לכל דוור"; "טובים השניים מן האחד" הופך ל"טובעים השניים מן האחד". בשיר "גוליית" מופיעה השורה: "נמלה עוברת/ אך המנגינה נשארת" - פרפרזה על הפתגם "הכלבים נובחים והשיירה עוברת", ועל השיר הישן "הימים חולפים, שנה עוברת./...אבל המנגינה לעולם נשארת."

בשיר "הבלדה על ארי ודרצ'י" מסופר על ארי ודרצ'י שחיים תחת בלטה. שמות הדמויות, ארי ודרצ'י, מבוססים על המלה האיטלקית "אריוֶדרצ'י" (arrivederci) שפירושה הוא "להתראות". כן מופיע הביטוי "שיכולים להוציא מטבח מכליו" - פרפרזה על "להוציא אדם מכליו".

בשיר "נתתי לה חיי": "היום תמצא שהנושא לכל ויכוח/ הוא מה בא קודם - הביצה או התפוח". במקום התרנגולת הצפוי - מופיע תפוח, אבל ההפתעה אינה צורמת, כי הוא נצרך לחריזה.

לצד שירים הומוריסטיים רבים, כתב סנדרסון גם שירים רציניים ("נתתי לה חיי", "היא לא תדע" ועוד רבים), שירים קלילים (כמו "גלשן") ועוד.

בשנת 2017 סיפר בריאיון עיתונאי שסגנונו המוזיקלי קיבל השראה מהזמר האיטלקי רנטו קרוזונה (כגון בשיר "חתונה").

פרסים

• 2006 – פרס "מפעל חיים" של אקו"ם
• 2021 – פרס "מפעל חיים" של אמ"י לשנת תשפ"ב

דיסקוגרפיה

אלבומים

• "גודל טבעי" - 1982
• "חף מפשע" - 1984
• "חכם על קטנים" - 1987
• "קופץ לשניה" - 1990
• "מת לבכות 2" - 1994
• "הלא נודע" - 1997
• "תולדות המים - שירים לאחרים" - 2001
• "קונגו בלו" - 2005
• "לא יפריד דבר" - 2009
• "מכאן הדרך" - 2017
• "גילויים ונסתרים" - 2022

הופעות

• "Black&White"‏ - 2004

אוספים

• "הטובים לטיס - נבחרת שירים" - 1992
• "המיטב" - 2006
• "האלבומים המקוריים" - 2008
• "הטובים לטיס - נבחרת שירים (הוצאה מחודשת) " - 2021

אלבומים אחרים שבהם השתתף

עם כוורת

• "סיפורי פוגי" - 1973
• "פוגי בפיתה" - 1974
• "צפוף באוזן" - 1975
• "כוורת - הופעה חיה, קיץ 1984" - 1984
• "כוורת בפארק" - 1998
• "כוורת בקופסה" - 2013
• "כוורת - המופע האחרון" - 2013

עם גזוז

• "גזוז" - 1979
• "גלגול שני" - 1979
• "20 הלהיטים" - 1990

עם דודה

• "דודה" - 1980
• "דודה - גרסת קומפקט דיסק עם שירים שטרם נראו" - 1991
• "דודה - הוצאה מחודשת" - 2011

ספרים

• נחירה פומבית, הוצאת זמורה ביתן, 1976
• דני סנדרסון, עם עובד, 1982
• נאמן למקור, ידיעות אחרונות, 1992
• תאמינו לי, הוצאת כתר, 1995
• עור התוף של קרדיף, הוצאת זמורה ביתן, 2007
• הבלדה על ארי ודרצ'י, הוצאת אגם, 2011

לקריאה נוספת

• סיוון שנהב-שב, פה קבור הכלב: מאפיינים מוזיקליים בכוורת של סנדרסון, עבודת גמר (MA), אוניברסיטת בר-אילן, 2016. ((הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של דני סנדרסון

• דני סנדרסון, ברשת החברתית פייסבוק
• דני סנדרסון, ברשת החברתית אינסטגרם
• דני סנדרסון, סרטונים בערוץ היוטיוב
• דני סנדרסון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• דני סנדרסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דני סנדרסון, באתר שירונט
• דני סנדרסון, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• דני סנדרסון, באתר ספוטיפיי
• דני סנדרסון, באתר AllMusic (באנגלית)
• דני סנדרסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• דני סנדרסון, באתר Discogs (באנגלית)
• דני סנדרסון, באתר Songkick (באנגלית)
• דני סנדרסון, באתר Tab4u
• דני סנדרסון, באתר סטריאו ומונו
• דני סנדרסון, דף שער בספרייה הלאומית
• דני סנדרסון, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• דני סנדרסון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• דני סנדרסון, בארכיון הבימה
• דני סנדרסון, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, פברואר 2019
• ירון פריד, וודי אלן שלנו, באתר ynet, 27 במאי 2007
• בן שלו, עכבר העיר אונליין, דני סנדרסון: עדיף מאוחר מאף פעם, באתר הארץ, 6 בינואר 2009
• אילת יגיל, לבד אבל ביחד, באתר ynet, 23 באוגוסט 2009
• עינב שיף‏, ילד מזדקן: דני סנדרסון חוגג 60, באתר וואלה, 30 בנובמבר 2010
• בן שלו, דני סנדרסון - הילד מכוורת מסרב להזדקן, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
• גלי צה"ל, ציפורי לילה מתגעגעות, ריאיון עם דני סנדרסון בתוכנית של שחר סגל ורועי בר נתן, Icast,‏ 9 בינואר 2011
• נדב בורנשטיין, עצם העניין: דני סנדרסון מדבר על הכל, באתר nana10‏, 11 בנובמבר 2011
• טל לוין, עכבר העיר אונליין, נתתי לה חיי: כשסנדרסון יוצא מאיזון, באתר הארץ, 29 בפברואר 2012
• דני סנדרסון: "זה רק אני והכיסא בלובי שלי", באתר ynet, 14 בספטמבר 2012
• יואב קוטנר, דני סנדרסון: "אני אוהב את האינטימיות", באתר ynet, 4 באוגוסט 2015
• עמי פרידמן, "אני עדיין מחפש את השיר שלא כתבתי", באתר ynet, 15 במרץ 2016
• שי להב, סנדרסון החדש מתוק כתמיד, וצובט את הלב, באתר ynet, 2 בפברואר 2017
• דני קושמרו, ‏"בפעם הבאה שיהיה איחוד של כוורת הפיליפינים שלנו ישירו", באתר ‏מאקו‏, 8 באוקטובר 2020