האחדות
"האחדות" היה ביטאון מפלגת פועלי ציון, אשר יצא כשבועון מיוני 1910 ועד ינואר 1915, עת נסגר בצו השלטון העות'מאני.
עורכיו הראשיים של הביטאון היו יצחק בן-צבי, רחל ינאית בן-צבי, דוד בן-גוריון ויעקב זרובבל; עוד השתתפו בעריכה יוסף חיים ברנר, יוסף נחמני, יצחק אחדותי ואהרן ראובני. מערכת העיתון הייתה ממוקמת בירושלים, ליד הקומונה שליד בית הספר לאמנות בצלאל, שנקראה "ירושלים החדשה", והעיתון יצא בדפוס אחדות, שהיה קואופרטיב שעובדיו גיבשו גם את תוכני העיתון והחלטות נוספות. "האחדות" היה המשך ישיר לשני גליונות "דער אַנפֿאַנג" ("התחלה") שיצאו ביידיש.
יחד עם עובדי הדפוס עבדו [העורכים] כמשפחה אחת בהתייעצות חברית לא רק על תוכנו ועל צורתו של כל גיליון וגיליון, אלא גם על כל השאלות האדמיניסטרטיביות הכספיות והטכניות הכרוכות בהוצאתו.
— יצחק בן-צבי[1]
העיתון היה בעל קו סוציאליסטי-מהפכני כוונתו המוצהרת הייתה "לאחדות המעמד, לאחדות הציבור העובד, הפועל היהודי והאומה". עורכיו, שכתבו את המאמרים העיקריים, היו גם ראשי מפלגת "פועלי ציון" שראתה בעצמה את המובילה הראשית של ציבור הפועלים היהודי. העיתון המתחרה היה "הפועל הצעיר" של מפלגת הפועל הצעיר.
בדצמבר 1914, עקב כניסת האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה, הורה השלטון העות'מאני לגרש מארץ ישראל את כל היהודים שלא הייתה בידם אזרחות עות'מאנית. בגיליון "האחדות" שהופיע מיד לאחר מכן נכתב מאמר בגנות ההוראה השלטונית. מיד עם צאת הגיליון לאור פרץ כוח משטרה אל בית הדפוס ואסר את יעקב זרובבל, העורך האחראי, ואת זאב אשור, אשר ייצג כלפי השלטונות את בית הדפוס כמו"ל. זרובבל הצליח לקנות לו את דרכו לחופשי מבלי לרצות עונש מאסר שהושת עליו ועל אשור הוטל קנס של 15 לירות זהב, אך לעיתון ולכל עיתוני הפועלים, הוצא צו סגירה מיידי.
בשנת 1911 פרסם דוד בן-גוריון 2 מחזות ב"האחדות" : "אבן מקיר תזעק", ו-"חג העבודה".[2]
לקריאה נוספת
עריכה- יוסף אוליצקי, אמנות הדפוס, רמת גן: 1973.
קישורים חיצוניים
עריכה- "האחדות", באתר תנועת העבודה הישראלית
- האחדות, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
- האחדות באתר עיתונות יהודית היסטורית - גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון
הערות שוליים
עריכה- ^ מובא אצל אוליצקי, עמ' 108.
- ^ "אבן מקיר תזעק" (מחזה "חיזיון"), ביטאון האחדות, 20 בינואר 1911, עמודים 14–17, "חג העבודה" (מחזה "חיזיון"), ביטאון האחדות, 24 בפברואר 1911, שנה ב', גיליון 18–19 "חברים למחוז חפצנו! קדימה. שמה, לארץ-מזרח-השמש", הארץ, דוד מלמד, יום רביעי, כ"א בתשרי תשע"ח, 11 באוקטובר 2017, מוסף תרבות וספרות, עמוד 2