הנערה הסוררת
הנערה הסוררת (בצרפתית: La fille mal gardée) הוא בלט בשתי מערכות שחובר על ידי הכוריאוגרף ז'אן דוברוואל. הבלט נבנה למוזיקה שאוגדה מ-55 אריות צרפתיות מפורסמות, בהשראת ציורו של פייר אנטואן בודוואן משנת 1789, La Reprimande/Une jeune fille querellée par sa mère. הופעת הבכורה של היצירה המקורית הייתה ביולי 1789, והיא חודשה באנגליה ב-1959 על ידי הכוריאוגרף האנגלי פרדריק אשטון עבור הבלט המלכותי בלונדון.
ליז וקולא הם צעירים מאוהבים שמבקשים להינשא. אולם האלמנה סימונה, אמה של ליז, מכריחה אותה להנשא לאלן, בן עשירים טיפש למדי. האלמנה מכינה את השידוך עם תומא, אביו של אלן, ועושה את מרב המאמצים לשמור על ליז וקולא רחוקים אחד מהשני, דבר שמתברר כלא פשוט.
לבלט קיימים לא פחות משישה לחנים מקוריים, אך כיום הוא מוצג בדרך כלל באחת משתי הגרסאות הפופולריות ביותר: גרסתו של אלכסנדר גורסקי ללחן של פטר לודוויג הרטל, המבוססת כמעט כולה על הבלט שיצרו מריוס פטיפה ולב איבנוב בשנת 1885, וגרסתו של פרדריק אשטון מהבלט המלכותי בלונדון משנת 1960, המושכת קהל מודרני יותר.
התפקידים הראשיים במופע הבכורה לגרסתו של אשטון ב-28 בינואר 1960, גולמו על ידי הבלרינה נדיה נרינה כ׳ליז׳ והרקדן דייוויד בלייר כ׳קולא׳. סטנלי הולדן גילם את ׳האלמנה סימונה׳ ואלכסנדר גראנט את ׳אלן׳.
"הנערה הסוררת" היא אחת היצירות החשובות ברפרטואר הבלט המודרני ואף חודשה מספר רב של פעמים, אם על ידי שינוי כותרתו ואם על ידי שינוי המוזיקה עצמה. הפשטות והנאיביות שמקרינה היצירה קנו לה מקום של כבוד ברפרטואר של להקות בלט רבות ברחבי העולם ולקלאסיקה חגיגית ברפרטואר של ״הבלט המלכותי״ בפרט.[דרוש מקור]
