ויקיפדיה

העתיד הרחוק

תחזיות מדעיות לגבי העתיד הרחוק

העתיד הרחוק הוא מונח המתייחס לטווח זמן שתחילתו בעוד אלפי שנים, וסופו לא מוגדר וניתן להתייחס אליו כאל נצח. קיימות השערות והערכות החוזות את העתיד להתרחש ברמות שונות ובשלל תחומים. אף על פי שלא ניתן לחזות דבר בוודאות מלאה, ישנם מודלים בתחומים שונים אשר מתארים את התהליכים שעשויים להתרחש, גם אם מדובר בטווח רחב של טעויות אפשריות.

הדמיית אומן של כדור הארץ החרוך שקרוב להיבלע אל תוך השמש בהיותה בשלב של ענק אדום בעוד 5 מיליארד שנים מזמננו.
הדמיית אומן של גודלה היחסי של השמש כפי שהיא כעת (בסדרה הראשית) בהשוואה לגודלה העתידי המשוער כענק אדום
גרף מסלולי הכוכבים הקרובים למערכת השמש מ-20,000 שנה לפני זמננו עד 80,000 בעתיד. פרוקסימה קנטאורי בצהוב.

למשל, העל-ענק האדום ביטלג'וז עשוי להתפוצץ בסופרנובה בכל רגע ב-100,000 השנים הקרובות.[1] לעומת זאת, ידוע כי הירח מתרחק מכדור הארץ בכ-3.8 סנטימטרים בכל שנה,[2] וניתן להשתמש בנתון בשביל לחזות תהליכים הקשורים בהשפעת שני גרמי השמיים.

חיזויים מעין אלה רלוונטיים לתחומים הבאים:

כמו כן, ישנם תחומים נושקים העוסקים בעתיד החיים על פני כדור הארץ בנושאי אנרגיה, פירוק נשק גרעיני וטכנולוגיה.

ישנן מספר הערכות לשאלות ספציפיות באשר לעתיד, בעיקר בנושאי הכחדת האנושות או דעיכה של הפרוטון, וכן שאלות העוסקות בקץ כדור הארץ ובתהליך הפיכת השמש לענק אדום.

עתיד כדור הארץ, מערכת השמש והיקום

עריכה
  ערכים מורחבים – גורל היקום, כדור הארץ בעתיד
 עמוד ראשי
 ראו גם – גאולוגיה, אסטרופיזיקה, ביוכימיה
שנים בעתיד המאורע החזוי
10,000 בעוד מספר מאות צפוי להיסדק מחסום הקרח של אגן וילקס (אנ') שמתחת לקרחונים ולסכן את מזרח אנטארקטיקה. כתוצאה מכך עשויה שכבת הקרח של מזרח אנטארקטיקה להיעלם וגובה פני הים יעלה ב-3 עד 4 מטרים. זאת בנפרד להשפעה ארוכת הטווח שתהיה להתחממות העולמית גם על גובה פני הים בעקבות הפשרתם של הקרחונים בשאר חלקי אנטארקטיקה.
10,000[3] העל-ענק אדום אנטארס יסיים את חייו בסופרנובה שניתן יהיה לצפות בה מכדור הארץ באור יום.
15,000[4] צפוי להתחיל עידן קרח חדש, אם תושג שליטה על כמות פחמן דו-חמצני שנפלטת לאטמוספירה.[5] בריטניה הגדולה תחזור להיות חלק מיבשת אירופה.[6]
20,000–100,000 הר הגעש התת-ימי לואיהי (Lōʻihi Seamount) צפוי לעלות מעל גובה פני האוקיינוס ולהפוך לאי נוסף בהוואי.[7]
25,000 במאדים תחול נסיגה מקסימלית של שכבת הקרח בקוטב הצפוני.[8]
36,000 הננס האדום רוס 248 יחלוף במרחק 3.024 שנות אור מכדור הארץ ויהיה לכוכב הקרוב ביותר לשמש, לאחר מכן יתרחק וכעבור 8,000 שנה יחזור שוב אלפא קנטאורי ולאחריו גליזה 445.
50,000 תחילתו של עידן קרח חדש, לפי מחקר של ברגר ולוטר.[9] מפלי ניאגרה יישחקו וימת אירי לא תהיה ניתנת לזיהוי.[10]
50,000 אורך היממה יתארך ותתווסף דקה מעוברת לכל יום.
100,000[3] VY בכלב גדול יתפוצץ בהיפרנובה.
100,000[4] לפי מחקר של אוניברסיטת פוטסדאם, פעילות האדם דחתה את תחילתו של עידן קרח חדש לכל הפחות עד לתקופה זו.[11][12]
100,000[3] כדור הארץ צפוי לחוות התפרצות-על שתכסה עד כדי 400 קילומטר מעוקב של מאגמה[13]
300,000[3] כוכב וולף-ראייה WR 104 (אנ') צפוי להתפוצץ בסופרנובה תוך מאות אלפי שנים.
500,000 בתרונות הפארק הלאומי בדלנדס שבמדינת דרום דקוטה, ארצות הברית, עשויים להיעלם.[14]
950,000 מכתש המטאור שבמדינת אריזונה, ארצות הברית, עשוי להיעלם.[15]
1 מיליון[3] עשויה להתרחש התפרצות-על שתפלוט 3,200 קילומטר מעוקב של מאגמה, בדומה לכמות בעת ההתפרצות לפי תאוריית אסון טובה לפי כ-75,000 שנה.[13]
1.4 מיליון הכוכב גליזה 710 (אנ') יתקרב עד לכדי 1.1 שנות אור מהשמש בטרם יתרחק שוב, בזמן זה "יפריע" לגרמי שמיים בעננת אורט וגופי קרח אחרים בקצה מערכת השמש בגלל כוח הכבידה. כתוצאה מכך עולה הסבירות לכניסתם של שביטים לפנים מערכת השמש.
לפחות 2 מיליון הגרנד קניון שבמדינה אריזונה, ארצות הברית, יישחק. אמנם הקניון יהיה מעט יותר עמוק, אבל העמק של נהר קולורדו יהיה רחב הרבה יותר.[16]
10 מיליון ים סוף ישטוף את הבקע המזרח אפריקאי (East African Rift) ויחצה את אפריקה לשניים כתוצאה מתזוזה של הלוח הסומלי (אנ').[17]
50 מיליון הזמן המקסימלי עד להתנגשותו של פובוס במאדים.[18]
50 מיליון אפריקה תנוע צפונה לכיוון אירואסיה ותסגור את הים התיכון, ייווצר רכס הרים דומה להימלאיה.[19][20]
50–60 מיליון הרי הרוקי הקנדיים יהפכו למישוריים. לחלקים הדרומיים שבארצות הברית התהליך יימשך זמן יותר ממושך.[21]
50–400 מיליון הזמן הדרוש לכדור הארץ לחדש באופן טבעי את מלאי דלק המאובנים.[22]
80 מיליון איי הוואי ישקעו לתוך האוקיינוס השקט, למעט האי הוואי שיישאר אחרון בשרשרת האיים.[23]
100 מיליון הזמן המשוער הכי רחוק לקיומן של טבעות שבתאי.[24][25]
240 מיליון מערכת השמש תשלים שנה גלקטית (סיבוב אחד שלם סביב המרכז הגלקטי של שביל החלב) מאז מיקומה הנוכחי.[26]
250 מיליון כל היבשות תתחברנה יחדיו ותיווצר יבשת-על, כאשר ישנן השערות בשם פנגיאה פרוקסימה, אמאסיה ונובופנגיאה[27] ויפרדו שוב כעבור 150–250 מיליון שנה לאחר מכן.
500–600 מיליון[3] עד העת הזו צפויה להתרחש התפרצות גמא, או סופרנובה רבת עוצמה, במרחק של עד 6,500 שנות אור מכדור הארץ – קרוב מספיק כדי להרוס את שכבת האוזון ולחולל הכחדה המונית.[28]
600 מיליון לפי קצב ההתרחקות של הירח מכדור הארץ (3.8 סנטימטר בשנה[2]), בזמן ההוא, הוא יהיה במרחק הגדול ב-14,600 מילים (כ-23,500 ק"מ) ממרחקו כיום – מנקודה זו והלאה לא ניתן יהיה לצפות בליקוי חמה מלא מכדור הארץ.[29]
600 מיליון תגבר עוצמת ההארה של השמש[30] ותשבש את מחזור קרבונט-סיליקט (Carbonate–silicate cycle), מה שיגרום לבליה של סלעים על פני השטח וילכוד פחמן דו-חמצני באדמה בצורת פחמן. כתוצאה מכך, מים יתאדו מפני כדור הארץ ותיעצר תנועת טקטוניקת הלוחות בסופו של תהליך. תרד כמות הפחמן הדו-חמצני, כך שקיבוע פחמן במסלול C3 (Carbonate–silicate cycle) לא יוכל להתקיים וכל הצמחים המתקיימים מכך יחדלו מלהתקיים.[31]
800 מיליון רמת הפחמן הדו-חמצני בכדור הארץ תרד, כך שקיבוע פחמן במסלול C4 לא יוכל יותר להתקיים. החמצן ושכבת האוזון ייעלמו מאטמוספירת כדור הארץ ויצורים רב-תאיים יכחדו.[32]
1 מיליארד הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ תגיע ל~320 קלווין (47 מעלות צלזיוס) וזאת בעקבות עליה של 10 אחוזים בעוצמת ההארה של השמש.
1.3 מיליארד חיי האאוקריוטים יכחדו מהעולם כתוצאה מהעדר פחמן דו-חמצני; יישארו בכדור הארץ אך ורק פרוקריוטים.[32]
1.5–1.6 מיליארד האזור הישיב סביב השמש נע החוצה, כתוצאה מעלית עוצמת ההארה. רמת הפחמן הדו-חמצני במאדים עולה וכתוצאה מכך הטמפרטורה בכוכב הלכת עולה לזו שהייתה בזמן עידן קרח על פני כדור הארץ.[32]
1.75–3.25 מיליארד מנקודת זמן כלשהי בתקופה הזו כבר לא יתאפשרו חיים רב-תאיים על פני כדור הארץ.[33]
2.3 מיליארד גלעין כדור הארץ החיצוני יקפא, אם הגלעין הפנימי ימשיך להתרחב בקצב הנוכחי של 1 מילימטר בשנה.[34] ללא גלעין חיצוני במצב נוזלי ייעלם השדה המגנטי של כדור הארץ.
2.5 מיליארד גלקסיית ענן מגלן הגדול עשויה עד לזמן הזה להתמזג לתוך שביל החלב.[35]
2.8 מיליארד הטמפרטורה הממוצעת על פני השטח בכדור הארץ תגיע ל~422 קלווין (149 מעלות צלזיוס). החיים בכדור הארץ מנקודה זו יכללו רק חד-תאיים.[31]
3 מיליארד הנקודה של הקוטב האמיתי של כדור הארץ (True polar wander) תתעה ממקום למקום בצורה כאוטית וקיצונית, אחרי שהירח יגיע לנקודה החציונית ותושפע נטיית ציר הסיבוב.[36]
3.5–4.5 מיליארד כדור הארץ יהיה דומה לכוכב הלכת נוגה כיום[37] כתוצאה מ-40% של אדי מים באטמוספירה הנמוכה ועליית עוצמת ההארה של השמש ב-35%–40% לעומת המצב כיום. הטמפרטורה בכדור הארץ תטפס לכדי 1,600 קלווין (1,330 מעלות צלזיוס).
4 מיליארד נקודת הזמן החציונית מבין האפשריות שגלקסיית אנדרומדה תתנגש בשביל החלב[38] ותיווצר גלקסיה אחת בשם "מילקרומדה" (אנ'), אולם התנגשות זו לא תשפיע על מערכת השמש (למעט באשר למיקומה בתוך הגלקסיה החדשה).[39]
4.5 מיליארד לפי מחקר משנת 2019, עד לזמן הזה צפויה גלקסיית אנדרומדה להתנגש בגלקסיית שביל החלב, אף כי לא צפויה התנגשות חזיתית אלא פגיעה מהצד.[35]
5 מיליארד המימן בליבת השמש יאזל וזו תעזוב את הסדרה הראשית ותהפוך לענק אדום,[30][40][41] תוך שזו "תבלע" ותשרוף את כוכב חמה ונוגה[42] ותמלא את מחצית משמי כדור הארץ[43]
7.5 מיליארד כדור הארץ ומאדים עשויים להקיף סינכרונית את השמש, שתהיה אז תת-ענק.[44]
7.9 מיליארד השמש תגיע לסף האפשרי לענק אדום לפי דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל כשתגיע לגודל של פי 256 מהיום ו"תבלע" גם את כדור הארץ וגם את מאדים.[45] בזמן הזה התנאים בטיטאן, ירחו של שבתאי, יתמכו בקיומם של חיים.[46]
8 מיליארד השמש תהפוך לננס לבן ותאבד כמחצית מהמסה שלה בתוך כמה עשרות אלפי שנים,[41][47] בפרק זמן זה הטמפרטורה של כוכבי מערכת השמש תצנח משמעותית מאחר שננס לבן פולט הרבה פחות אנרגיה.
20 מיליארד על פי תאוריית הקריעה הגדולה – זמן קץ היקום.[48]
50 מיליארד אם כדור הארץ והירח לא "ייבלעו" בתוך השמש, הרי ששניהם יינעלו בהקפה סינכרונית תוך שהם מראים תמיד את אותו צד אחד כלפי השני.[49] לאחר מכן, ייווצר תנע זוויתי מתוך מערכת שיגרום לסיבוב הירח לעצור מלכת ולסיבוב כדור הארץ על צירו להאיץ.[50]
100 מיליארד התפשטות היקום תגרום לכל הגלקסיות מעבר לקבוצה המקומית (בימינו) להידחק מעבר לגבולות היקום הנצפה.[51]
150 מיליארד קרינת הרקע הקוסמית תצנח לטמפרטורה של 0.3 קלווין (לעומת ~2.7 כיום), משמעות הדבר שלא יהיה ניתן להבחין בה באמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום.[52]
450 מיליארד הנקודה החציונית מבין ההשערות לפיהן גלקסיות הקבוצה המקומית יתמזגו לגלקסיה אחת משותפת.[53]
1 טריליון הזמן המינימלי שבין ההשערות לפיהן תיפסק היווצרות הכוכבים בגלקסיות, זאת מאחר שהגלקסיות יתרוקנו מענני גז הדרושים לשם היווצרות הכוכבים.[53]
3 טריליון יהיה ניתן להבחין רק בגלקסיה המקומית, והיקום ייראה סטטי.[54]
4 טריליון פרוקסימה קנטאורי, הכוכב הקרוב ביותר לשמש, יעזוב את הסדרה הראשית ויהפוך מננס אדום לננס לבן.[55]
100 טריליון הזמן המקסימלי עד שלא תיתכן יותר היווצרות רגילה של כוכבים בגלקסיות.[53] זוהי תקופת המעבר בין Stelliferous Era (אנ') לבין Degenerate Era (אנ').
110–120 טריליון עד לזמן הזה יאבדו כל הכוכבים ביקום את הדלק שלהם (כוכבים בעלי מסה נמוכה יסיימו את חייהם אפילו תוך עשירית מהזמן הזה).[53] יישארו ביקום רק שאריות כוכבים (ננסים לבנים, כוכבי נייטרונים וחורים שחורים) וננסים חומים.
1015 עד לזמן הזה מפגש בין כוכבים ינתק את כל כוכבי הלכת מהקפה סביב הכוכב שלהם.[53]
עד לזמן הזה השמש תתקרר לטמפרטורה של 5 מעלות צלזיוס מעל האפס המוחלט.[56]
1019–1020 הזמן המשוער עד ש-90%–99% מהננסים החומים ושאריות הכוכבים ייפלטו אל מחוץ לגלקסיות. כאשר שני גרמי שמיים חולפים מספיק קרוב אחד לשני הם מחליפים אנרגיה ביניהם, ועצמים בעלי מסה נמוכה נוטים להרוויח יותר אנרגיה.[53]
1020 כדור הארץ, אם יצליח לשרוד מול התרחבות השמש ולא להיפלט ממערכת השמש, עד לזמן הזה צפוי להיקלע אל תוך השמש שתהיה אז ננס שחור וזאת בשל דיכוי מסלול ההקפה בשל פליטה של גלי כבידה.[57]
1030 עד לזמן הזה הכוכבים שלא נפלטו אל מחוץ לגלקסיה ייבלעו אל תוך חור שחור על-מסיבי שבמרכז הגלקסיה שלהם. כוכבים בינאריים ייפלו זה לתוך זה, וכוכבי הלכת ייפלו אל תוך הכוכבים באמצעות פליטת גלי הכבידה; רק עצמים בודדים יישארו ביקום.[53]
2x1036 הזמן המשוער עד שכל הנוקליאונים ביקום הנצפה יתנוונו, אם לוקחים את הערך הנמוך של אורך חיי הפרוטון (8.2x1033 שנים).
3x1043 הזמן המשוער עד שכל הנוקליאונים ביקום הנצפה יתנוונו, אם לוקחים את הערך הגבוה של אורך חיי הפרוטון, 1041. בזמן הזה, אם כל הפרוטונים יתנוונו, אז תחל תקופת החור השחור (Black Hole Era) שבה חורים שחורים יהיו הגופים היחידים ביקום.[53]
1065 בהנחה שהפרוטונים לא יתנוונו, כבר לא ייתכן קיומם של עצמים קשיחים ביקום בזכות סידור מחדש של האטומים והמולקולות באמצעות מנהור קוונטי. כל חומר נפרד ביקום יתנהג "כמו נוזל" ויהיה מפוזר ונתון להשפעות הכבידה.[57]
5.8x1068 הזמן המשוער שעד אליו חור שחור כוכבי בעל 3 מסות שמש ידעך לחלקיק תת-אטומי הודות לקרינת הוקינג.[58]
1.342x1099 החור השחור המסיבי ביותר הידוע (נכון ל-2015), S5 0014+81 בעל מסה של 40 מיליארד מסות שמש, יתפזר בגלל פליטת קרינת הוקינג, בהנחה שיהיה לו תנע זוויתי ששווה לאפס (חור שחור שאינו מסתובב).[58]
1.7x10106 עד הזמן הזה עשוי לדעוך חור שחור על-מסיבי בעל 20 טריליון מסות שמש הודות לקרינת הוקינג,[58] דבר שיסמן את המעבר לתוך התקופה האפלה (אנ') שבה כל העצמים הפיזיים יהפכו לכדי חלקיקים תת-אטומיים. בהדרגה יחול מות החום של היקום.[53]
10200 משערים שעד לזמן הזה יתנוונו כל הנוקליאונים ביקום הנראה.
101500 אם הפרוטונים לא יתנוונו עד לזמן הזה, הרי שעד אז הבאריון יותך כך שייווצר חומר ברזל-56 (Iron-56) או יתנוון מחומר בעל מסה גדולה יותר שייצר ברזל-56.[57]
  הזמן המשוער המינימלי עד שכל העצמים מעל מסת פלאנק קורסים באמצעות מנהור קוונטי לתוך חורים שחורים, בהנחה שאין התנוונות של הפרוטונים או חור שחור וירטואלי (Virtual black hole) עד אז.[57] אז תקופת זמן זו אפילו כוכבי ברזל מאוד יציבים יהרסו תחת אירועי המנהור הקוונטי. אלה יקרסו לתוך כוכבי נייטרונים, שיקרסו לתוך חורים שחורים. לאחר מכן, מיידית כל אלה יתנדפו לחלקיקים תת-אטומיים בתהליך שיימשך 10100 שנים.
 [3] הופעתו של מוח בולצמן בתנאי ריק באמצעות הפחתה של אנטרופיה ספונטנית.[59]
  הזמן המשוער המקסימלי שבו כל החומר ביקום קורס לתוך כוכבי נייטרונים או חורים שחורים,[57] בהנחה שאין התנוונות של הפרוטונים או חור שחור וירטואלי מלפני כן. לאחר מכן כל אלה יתנדפו מיידית לחלקיקים תת-אטומיים.
  הזמן המשוער הגבוה עד למצב הסופי של מות החום של היקום.[59]
 [3] אירועי המנהור הקוונטי בטלאים מבודדים של ריק יכולים ליצור, באמצעות אינפלציה קוסמית, מפץ גדול חדש אשר יביא לבריאת יקום חדש.[60]

עתיד האנושות

עריכה
שנים בעתיד המאורע החזוי
10,000 הזמן המשוער הכי מדויק לתוחלת החיים של תרבות טכנולוגית, לפי הניסוח המקורי של נוסחת דרייק.[61]
10,000 אם המגמות של הגלובליזציה תמשכנה ותהיה פאנמיקסיה (Panmixia), אז מגוון הגנטיקה בין בני האדם לא יהיה ניתן להבחנה לפי אזורים גאוגרפיים וגודל האוכלוסייה האפקטיבית (Effective population size) תהיה שווה לכמות האוכלוסייה בפועל.[62]
10,000 95% מהאנושות תיעלם, על פי טיעון יום הדין של ברנדון קרטר (Brandon Carter). לטענתו, חצי מהאנשים שחיים או יחיו אי-פעם קרוב לוודאי שכבר נולדו.[63]
20,000 לפי מודל הגלוטוכרונולוגיה של הבלשן מוריס סוואדש, יהיו בשימוש רק 1 מתוך 100 מהמילים באוצר המילים הבסיסי של השפות העתידיות (לפי רשימת סוואדש), בהשוואה לאבותיהם שבהווה.[64]
100,000 עד העת הזו ישתנו הפנים של בני האדם: לפי אילוסטרציות שנעשו, צפויים להתפתח מצח רחב, עור כהה ועיניים ענקיות.[65]
מעל 100,000 הזמן הדרוש לצורך הארצת מאדים כך שתהיה בו אטמוספירה עשירת חמצן ובני אדם יוכלו לנשום, בהנחה וישתמשו לשם כך בצמחים ליצירת פוטוסינתזה כפי שקיים בכדור הארץ.[66]
1 מיליון הזמן הקרוב ביותר המשוער בו בני אדם יוכלו ליישב את גלקסיית שביל החלב ויהיו מסוגלים לרתום את כל האנרגיה בגלקסיה, מה שמוגדר "טיפוס III" לפי סולם קרדשב. זאת בהנחה ומהירות התנועה תהיה 10% ממהירות האור.[67]
2 מיליון מינים של בעלי חוליות יחוו התמיינות גאוגרפית.[68] אם תתפזר ותקים מושבות חלל מבודדות מבחינה גנטית בזמן הזה, הרי שבגלקסיה תהיה התפצלות אבולוציונית של מינים שונים של בני אדם. מדובר בתהליך ביולוגי של שוני גנטי לאור דורות בקהילות מבודדות,[69] בלי קשר לשאלה אם יהיה ניתן לבצע ריפוי גני וליצור באמצעותו סוג אחד כללי של בני האדם.
7.8 מיליון על פי טיעון יום הדין של ג'יי. ריצ'רד גוט (J. Richard Gott), יש סיכוי של 95% לגבי הוודאות שהאנושות תיעלם עד העת ההיא.[70]
5–50 מיליון הזמן הקצר ביותר שבו הגלקסיה כולה יכולה להיות מיושבת באמצעות כלים טכנולוגיים הקיימים כיום.[71][72]
100 מיליון הזמן המקסימלי המשוער כאורך החיים של תרבות טכנולוגית, לפי הניסוח המקורי של נוסחת דרייק.[73]
1 מיליארד הזמן המשוער הדרוש למיזם אסטרוהנדסה (Astroengineering) (אם יתוכנן כזה) לשנות את מסלול כדור הארץ, אל עבר אזור ישיב חדש כתוצאה מהתרחבות השמש ועוצמת הארתה.[74] באמצעות מיזם כזה יהיה ניתן להאריך זמן החיים על פני כדור הארץ.[75]

גשושיות וחקר החלל

עריכה
 עמוד ראשי
 ראו גם – חקר החלל, מסע בין-כוכבי

ישנן משימות חלל אשר מסלולן נועד כדי לצאת מחוץ למערכת השמש וכעבור זמן מסוים כבר לא יהיה ניתן לצור עמן קשר והן תמשכנה "לשוטט" בחלל כל עוד משהו לא יעצור אותן. ברשימה להלן יובאו השערות לגבי מיקומן העתידי.

 
תקליט הזהב של וויאג'ר, ימשיך לרחף בחלל ויהיה בלתי-ניתן לשחזור עוד 1 מיליארד שנה.
שנים בעתיד המאורע החזוי
10,000 פיוניר 10 תחלוף במרחק 3.8 שנות אור מכוכב ברנרד.[76]
25,000 הודעת ארסיבו, אוסף של אותות רדיו אשר שודרו לחלל החיצון בשנת 1974, יגיעו לצביר הרקולס.[77]
32,000 פיוניר 10 תחלוף במרחק 3 שנות אור מכוכב רוס 248[78]
40,000 וויאג'ר 1 תחלוף במרחק 1.6 שנות אור מכוכב גליזה 445[79]
50,000 קפסולת הזמן KEO (אנ'), אם תישלח לחלל, צפויה לחזור לכדור הארץ.[80]
296,000 וויאג'ר 2 צפויה לחלוף במרחק 4.3 שנות אור מכוכב סיריוס,[79] הכוכב הבהיר ביותר בשמי הלילה.
800,000 עד 8 מיליון הזמן המשוער של אורך חיי דיסקית פיוניר, לפני שהחריטה על פניה תישחק ולא תהיה מובנת.[81]
2 מיליון פיוניר 10 תחלוף סמוך לכוכב אלדברן.[82]
4 מיליון פיוניר 11 תחלוף בסמוך לאחד הכוכבים בקבוצת הכוכבים נשר.[82]
8 מיליון מסלולם של לווייני LAGEOS יונמך והם יחזרו לכדור הארץ כשבתוכם מסר לדורות של אותה העת ומפה של היבשות כי שציפו בימינו שיהיו בעתיד.[83]
1 מיליארד הזמן המשוער לאורך חיי תקליט הזהב של וויאג'ר, לפני שהמידע עליו יהיה בלתי-ניתן לשחזור.[84]

מיזמים טכנולוגיים

עריכה
 עמוד ראשי
 ראו גם – טכנולוגיה
שנים בעתיד המאורע החזוי
10,000 זמן פעולה של מיזמי קרן עכשיו ממושך (Long Now Foundation) שפועלים למיזעור הנזקים של באג 10,000 מבעוד מועד.
1 מיליון אורך החיים של מיזם "Memory of Mankind (MOM)" המאוחסן בתנאים מיוחדים בתוך לוחות חרס ונמצא במכרה מלח בהאלשטאט, אוסטריה.[85]
1 מיליון סיום מיזם תיעוד האנושות של אוניברסיטת טוונטה שבהולנד.[86]
1 מיליארד אורך החיים המשוער של מיזם "Nanoshuttle memory device" שפותח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומשתמש בננו-חלקיק של ברזל הנע כמתג מולקולרי (Molecular switch) דרך ננו-צינורית פחמן.[87]
מעל 13 מיליארד אורך החיים המשוער של מיזם "Superman memory crystal" (אנ'), ננו-מבנה של גביש זכוכית ובו מידע חרוט באמצעות לייזר של פמטושנייה. המיזם פותח בידי אוניברסיטת סאות'המפטון באנגליה.[88]

השפעות בני האדם, מבנים וחפצים מלאכותיים

עריכה
 עמוד ראשי
 ראו גם – אדריכלות
 
טביעת רגליו של באז אולדרין על הירח. נטבעו במהלך משימת אפולו 11 ויישחקו רק בעוד מיליון שנה.
שנים בעתיד המאורע החזוי
3183 לספירה הזמן המשוער לסיום בנייתה של פירמידת הזמן בגרמניה.
50,000 אורך החיים המשוער באטמוספירה של טטרה פלואורו מתאן (Tetrafluoromethane), גז חממה היציב ביותר.[89]
1 מיליון הזמן הדרוש לזכוכית כדי להתכלות באופן טבעי.[90]

מונומנטים העשויים גרניט קשה יישחקו במטר במזג אוויר מתון, מהווה 1 יחידת בובנוף (Bubnoff unit).[91]

בלי תחזוקה, הפירמידה הגדולה של גיזה תישחק ולא תהיה ניתנת להבחנה.[92]

כתוצאה מהשפעה מצטברת של השפעת מזג אוויר בחלל (אנ') ומכיוון שכמעט אין אטמוספירה בירח, ישחקו לחלוטין טביעות הרגליים של ניל ארמסטרונג וכל שאר האסטרונאוטים שהלכו על הירח.[93]

7.2 מיליון מבלי תחזוקה, דמויות הנשיאים החצובות בהר ראשמור יישחקו ולא יהיה ניתן לזהותם.[94]
100 מיליון ארכאולוגים עתידיים יוכלו לזהות מבנים עירוניים בתוך שכבה גאולוגית באזורים שתחתם נקברו ערי חוף גדולות, בעיקר באמצעות שאריות של תשתית תת-קרקעית, כגון יסודות בניין או מנהרת תשתיות.[95]

אירועים אסטרונומיים

עריכה
 עמוד ראשי
 ראו גם – אסטרונומיה
שנים בעתיד המאורע החזוי
20 באוגוסט 10,663[96] ליקוי חמה מלא ומעבר כוכב חמה על פני השמש יתרחשו במקביל.[97]
25 באוגוסט 11,268[96] ליקוי חמה מלא ומעבר כוכב חמה על פני השמש יתרחשו במקביל.[97]
28 בפברואר 11,575[96] ליקוי חמה טבעתי ומעבר כוכב חמה על פני השמש יתרחשו במקביל.[97]
17 בספטמבר 13,425[96] נוגה וכוכב חמה יעברו על פני השמש כמעט במקביל.[97]
13,000 נקיפת ציר כדור הארץ תגרום לווגה להיות כוכב הצפון (Pole star).[98] כתוצאה מאותו שינוי יחוו ההמיספירה הצפונית והדרומית היפוך אקלים בעונות השנה.
14,062[96] הגוף הטרנס-נפטוני סדנה ישלים לראשונה הקפה מלאה סביב השמש מאז גילויו בשנת 2003.
5 באפריל 15,232[96] ליקוי חמה מלא ומעבר נוגה על פני השמש יתרחשו במקביל.[97]
20 באפריל 15,790[96] ליקוי חמה טבעתי ומעבר כוכב חמה על פני השמש יתרחשו במקביל.[97]
10,500–12,000 נקיפת ציר כדור הארץ תגרום ל-δ במפרש להיות בקוטב השמיימי הדרומי.
20,346[96] תובן (Thuban) יהיה כוכב הצפון.[99]
27,800[96] פולאריס יחזור ויהיה שוב לכוכב הצפון.[100]
27,000 וקטור האקסצנטריות של מסלול כדור הארץ יגיע לנקודת המינימום, 0.00236[101]
אוקטובר 38,172[96] מעבר של אורנוס על פני נפטון, הנדיר ביותר מבין המעברים הפלנטריים במערכת השמש.[102]
26 ביולי 69,163[96] מעברים של נוגה וכוכב חמה על פני השמש יתרחשו במקביל.[97]
70,000[96] שביט היאקוטאקה יחזור למערכת השמש הפנימית, לאחר שעבר מסלול סביב השמש אשר הגיע עד כדי 3,410 יחידות אסטרונומיות.[103]
27 ו-28 במרץ 224,508[96] נוגה ויום לאחר מכן כוכב חמה יחלפו על פני השמש.[97]
571,741[96] מעבר במקביל על פני השמש של נוגה וכדור הארץ, כפי שייראו ממאדים.[97]
6 מיליון שביט C/1999 F1 (אנ'), ידוע כאחד מהשביטים בעלי התקופה הארוכה ביותר, יחזור למערכת השמש הפנימים לאחר שמסלולו סביב השמש הגיע לכדי 66,600 יחידות אסטרונומיות.

אירועים הקשורים בלוחות שנה

עריכה
 עמוד ראשי
 ראו גם – לוח שנה
שנים בעתיד המאורע החזוי
10,000 הלוח הגרגוריאני יהיה מסונכרן באופן מוחלט עם עונות השנה לעשרה ימים.[104]
10,870 פסח יחול ביום ההיפוך הקיצי.[105]
18,850 לוח השנה הגרגוריאני והלוח המוסלמי יחלקו את אותו מספר שנה. לאחר מכן הלוח המוסלמי הקצר יותר יעקוף את הלוח הגרגוריאני בספירה.[106]
25,000 הלוח המוסלמי יהיה מסונכרן באופן מוחלט עם סיבוב הירח לעשרה ימים.[107]
46,880 הלוח היוליאני יגיע להפרש של שנה מהלוח הגרגוריאני.[108]

מתקנים גרעיניים

עריכה
 עמוד ראשי
 ראו גם – נשק גרעיני, פירוק נשק גרעיני, רדיואקטיביות

פירוק פסולת גרעינית מתקיים בטווח של בין עשרות אלפי שנים עד למיליוני שנים,[109] אולם ישנם תחזיות לגבי תהליכים עתידיים בתחום זו.

שנים בעתיד המאורע החזוי
10,000 אתר ההטמנה לפסולת רדיואקטיבית שבמדינת ניו מקסיקו שבארצות הברית (Waste Isolation Pilot Plant) מתוכנן להיות מוגן עד לעת ההיא וזאת בעזרת מסמן קבוע המזהיר המבקרים בשפות רשמיות של האומות המאוחדות (אנ'), שפת נאוואחו ובאמצעות פיקטוגרף.[110]
20,000 יהיה שוב בטוח לבני האדם לשוב ולהתגורר באזור הסגור בעקבות אסון צ'רנוביל.[111][112]
30,000 הזמן המשוער עד שיאזל החומר המיועד לכור תרבית המבוסס על ביקוע גרעיני מתוך המאגרים הקיימים הידועים, לפי צריכת האנרגיה העולמית של 2009.[113]
60,000 הזמן המשוער עד שיאזל החומר המיועד לכור גרעיני של מים קלים (Light-water reactor) מתוך המאגרים הקיימים הידועים, אם ניתן לחלץ את כל האורניום מהים, לפי צריכת האנרגיה העולמית של 2009.[113]
213,000 מחצית חיים של טכנציום-99 (Technetium-99), המוצר החשוב ביותר בעל אורך חיים ארוך בפסולת גרעינית המופקת מאורניום.
15.7 מיליון מחצית החיים של יוד-129 (Iodine-129), האיזוטופ הרדיואקטיבי בעל הדעיכה האיטית ביותר.
60 מיליון הזמן המשוער עד שיאזל החומר המיועד לכוח של היתוך גרעיני מתוך המאגרים הקיימים הידועים, אם ניתן לחלץ את כל הליתיום ממי הים, לפי צריכת האנרגיה העולמית של 1995.[114]
5 מיליארד הזמן המשוער עד שיאזל החומר המיועד לכור תרבית המבוסס על ביקוע גרעיני מתוך המאגרים הקיימים הידועים, לפי צריכת האנרגיה העולמית של 1983.[115]
150 מיליארד הזמן המשוער עד שיאזל החומר המיועד לכוח של היתוך גרעיני מתוך המאגרים הקיימים הידועים, אם ניתן לחלץ את כל הדאוטריום ממי הים, לפי צריכת האנרגיה העולמית של 1995.[114]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יוניברס טודיי, ‏2012 – שיגעון חדש: ביטלג'וז יתפוצץ והדבר לכאורה יפגע בכדור הארץ, באתר "הידען", 23 בינואר 2011
  2. ^ 1 2 מאיר ברק, מדוע הירח מתרחק מכדור הארץ? אברהם, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 בספטמבר 2009
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 הזמן המשוער שבו המאורע יתרחש, כך יכול לקרות בכל נקודת זמן בעתיד.
  4. ^ 1 2 הזמן המוקדם ביותר שיכול להתרחש המאורע.
  5. ^ יובל דרור, מחקר: עידן הקרח הבא רק בעוד 15,000 שנה, אם נשלוט בזיהום, באתר הארץ, 14 ביוני 2004
  6. ^   ניקולאס וייד, הניו יורק טיימס, "ברקזיט גיאולוגי": מחקר חדש שופך אור על היפרדות בריטניה מאירופה, באתר הארץ, 6 באפריל 2017
  7. ^ שלמה שובאל (2006). "צפונות כדור הארץ", האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 63–64
  8. ^ פיליפ ר' כריסטנסן, הפנים הרבות של מאדים, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2005 (נצפה ב-20 בפברואר 2017)
  9. ^ A. Berger, M. F. Loutre, An Exceptionally Long Interglacial Ahead?, in "science" website, 23 Aug 2002 (באנגלית)
  10. ^ Niagara Falls Geology Facts & Figures, in Niagara Parks website (באנגלית)
  11. ^ אבי בליזובסקי, ‏נזקי ההתחממות יישארו איתנו לפחות עשרת אלפים שנה * עידן הקרח נדחה ב-50 אלף שנה, באתר "הידען", 10 בפברואר 2016
  12. ^ מאיה פלח, נדחה: עידן הקרח, באתר "זווית", 3 בפברואר 2016
  13. ^ 1 2 "Super-eruptions: Global effects and future threats", The Geological Society. נצפה ב-24 בפברואר 2017 (באנגלית)
  14. ^ Geologic Formations, באתר הרשמי של הפארק (באנגלית) נצפה ב-24 בפברואר 2017
  15. ^ Landstreet, John D. (2003). Physical Processes in the Solar System: An introduction to the physics of asteroids, comets, moons and planets. Keenan & Darlington. p. 121.
  16. ^ The Grand Canyon is a dynamic place, באתר הרשמי של פארק הגרנד קניון (באנגלית). נצפה ב-24 בפברואר 2017.
  17. ^ בילי סביר ואחרים, (2010). תנועת הלוחות הטקטוניים (עמ' 60). בתוך: "כדור הארץ והסביבה ספר לימוד בגאוגרפיה ופיתוח הסביבה", משרד החינוך – המזכירות הפדגוגית.
  18. ^ Bills, Bruce G.; Gregory A. Neumann; David E. Smith; Maria T. Zuber (2005). "Improved estimate of tidal dissipation within Mars from MOLA observations of the shadow of Phobos" (PDF)., Journal of Geophysical Research. 110 (E07004). (באנגלית)
  19. ^ "Continents in Collision: Pangea Ultima". NASA. 2000 (באנגלית)
  20. ^ יעל ארליך, נדידת היבשות וטקטוניקת הלוחות, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 14 בספטמבר 2016
  21. ^ Yorath, C. J. (1995). Of rocks, mountains and Jasper: a visitor's guide to the geology of Jasper National Park. Dundurn Press. p. 30.
  22. ^ Patzek, Tad W. (2008). "Can the Earth Deliver the Biomass-for-Fuel we Demand?". In Pimentel, David. Biofuels, Solar and Wind as Renewable Energy Systems: Benefits and Risks. Springer.
  23. ^ Kiss that Hawaiian timeshare goodbye / Islands will sink in 80 million years, in San Francisco Chronicle, October 14, 2006 (באנגלית)
  24. ^ Lang, Kenneth R. (2003). The Cambridge Guide to the Solar System. Cambridge University Press. pp. 328–329.
  25. ^ אבי בליזובסקי, ‏טבעות שבתאי ייעלמו בתוך 100 מיליון שנים , באתר "הידען", 21 בדצמבר 2018
  26. ^ Leong, Stacy (2002). Period of the Sun's Orbit around the Galaxy (Cosmic Year). The Physics Factbook (באנגלית)
  27. ^ Scotese, Christopher R. "Pangea Ultima will form 250 million years in the Future". Paleomap Project. (באנגלית)
  28. ^ Minard, Anne (2009). "Gamma-Ray Burst Caused Mass Extinction?". National Geographic News.(באנגלית)
  29. ^ "Questions Frequently Asked by the Public About Eclipses"., באתר נאס"א. נצפה ב-4 במרץ 2017 (באנגלית)
  30. ^ 1 2 אבי בליזובסקי, מה יקרה כשהשמש תהפוך לענק אדום?, באתר ynet, 25 בינואר 2007
  31. ^ 1 2 O'Malley-James, Jack T.; Greaves, Jane S.; Raven, John A.; Cockell, Charles S. (2012). "Swansong Biospheres: Refuges for life and novel microbial biospheres on terrestrial planets near the end of their habitable lifetimes". International Journal of Astrobiology. 12 (2): 99–112. (באנגלית)
  32. ^ 1 2 3 Franck, S.; Bounama, C.; Von Bloh, W. (November 2005). "Causes and timing of future biosphere extinction" (PDF). Biogeosciences Discussions. 2 (6): 1665–1679. Bibcode:2005BGD.....2.1665F. doi:10.5194/bgd-2-1665–2005 (באנגלית)
  33. ^ אבי בליזובסקי, ‏כדור הארץ יוכל להיות מיושב רק למשך 1.75 מיליארד שנים נוספות, באתר "הידען", 22 בספטמבר 2013
  34. ^ Waszek, Lauren; Irving, Jessica; Deuss, Arwen (20 February 2011). "Reconciling the Hemispherical Structure of Earth's Inner Core With its Super-Rotation". Nature Geoscience. 4 (4): 264–267. (באנגלית)
  35. ^ 1 2 ניצלנו, ההתנגשות שלנו באנדרומדה רחוקה משחשבנו, באתר ynet, 14 בפברואר 2019
  36. ^ Neron de Surgey, O.; Laskar, J. (1996). "On the Long Term Evolution of the Spin of the Earth". Astronomy and Astrophysics. 318: 975. (באנגלית)
  37. ^ Hecht, Jeff (2 April 1994). "Science: Fiery Future for Planet Earth". New Scientist (1919). p. 14. (באנגלית)
  38. ^ איך ייראו שמי הלילה בעתיד הרחוק? במדור "סקרנות אינסופית לילה של כוכבים", באתר של סוכנות החלל הישראלית, נצפה ב-7 בנובמבר 2017
  39. ^ ארז גרטי, שביל החלב ואנדרומדה – גלקסיות במסלול התנגשות, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 5 באוקטובר 2017
  40. ^ אבי בליזובסקי, ‏מה יקרה לירח כשהשמש תהפוך לענק אדום?, באתר "הידען", 25 בינואר 2007
  41. ^ 1 2 Schroder, K. P.; Connon Smith, Robert (2008). "Distant Future of the Sun and Earth Revisited". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society. 386 (1): 155–163 (באנגלית)
  42. ^   איאן סמפל, הגרדיאן, צילום של נאס"א מלמד כיצד עשוי להיראות כדור הארץ לאחר כיליונו, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2015
  43. ^ דייוויד בודאניס, E=MC2:סיפורה של התגלית הגדולה בהיסטוריה, עמ' 170
  44. ^ Kargel, Jeffrey Stuart (2004). Mars: A Warmer, Wetter Planet. Springer. p. 509. (באנגלית)
  45. ^ Rybicki, K. R.; Denis, C. (2001). "On the Final Destiny of the Earth and the Solar System". Icarus. 151 (1): 130–137. (באנגלית)
  46. ^ Lorenz, Ralph D.; Lunine, Jonathan I.; McKay, Christopher P. (1997). "Titan under a red giant sun: A new kind of "habitable" moon" (PDF). Geophysical Research Letters. 24 (22): 2905–8. (באנגלית)
  47. ^ השמש, באסטרופדיה של המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב (נצפה ב-9 במרץ 2017)
  48. ^ "Universe May End in a Big Rip". CERN Courier. 1 May 2003 (באנגלית)
  49. ^ Murray, C.D. & Dermott, S.F. (1999). Solar System Dynamics. Cambridge University Press (באנגלית)
  50. ^ Canup, Robin M.; Righter, Kevin (2000). Origin of the Earth and Moon. The University of Arizona space science series. 30. University of Arizona Press. pp. 176–177. (באנגלית)
  51. ^ Loeb, Abraham (2011). "Cosmology with Hypervelocity Stars". Harvard University. 2011: 023 (באנגלית)
  52. ^ Chown, Marcus (1996). Afterglow of Creation. University Science Books. p. 210. (באנגלית)
  53. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Adams, Fred C.; Laughlin, Gregory (April 1997). "A dying universe: the long-term fate and evolution of astrophysical objects". Reviews of Modern Physics. 69 (2): 337–372 (באנגלית)
  54. ^ יוניברס טודיי, ‏העתיד הבודד הצפוי לנו בעוד 3 טריליוני שנה, באתר "הידען", 25 במאי 2007
  55. ^ Fred C. Adams; Gregory Laughlin; Genevieve J. M. Graves (2004). "RED Dwarfs and the End of The Main Sequence" (PDF). RevMexAA (Serie de Conferencias). 22: 46–49 (באנגלית)
  56. ^ Barrow, John D.; Tipler, Frank J. (19 May 1988). The Anthropic Cosmological Principle. foreword by John A. Wheeler. Oxford: Oxford University Press. (באנגלית)
  57. ^ 1 2 3 4 5 Dyson, Freeman J. (1979). "Time Without End: Physics and Biology in an Open Universe". Reviews of Modern Physics. 51 (3): 447–460. (באנגלית)
  58. ^ 1 2 3 Page, Don N. (1976). "Particle Emission Rates from a Black Hole: Massless Particles from an Uncharged, Nonrotating Hole". Physical Review D. 13 (2): 198–206 (באנגלית)
  59. ^ 1 2 Linde, Andrei. (2007). "Sinks in the Landscape, Boltzmann Brains and the Cosmological Constant Problem". Journal of Cosmology and Astroparticle Physics. 2007 (1): 022. (באנגלית)
  60. ^ Carroll, Sean M.; Chen, Jennifer (27 Oct 2004). "Spontaneous Inflation and the Origin of the Arrow of Time" (באנגלית)
  61. ^ Smith, Cameron; Davies, Evan T. (2012). Emigrating Beyond Earth: Human Adaptation and Space Colonization. Springer. p. 258 (באנגלית)
  62. ^ Klein, Jan; Takahata, Naoyuki (2002). Where Do We Come From?: The Molecular Evidence for Human Descent. Springer. p. 395 (באנגלית)
  63. ^ Carter, Brandon; McCrea, W. H. (1983). "The anthropic principle and its implications for biological evolution". Philosophical Transactions of the Royal Society of London. A310 (1512): 347–363. (באנגלית)
  64. ^ Greenberg, Joseph (1987). Language in the Americas. Stanford University Press. pp. 341–342 (באנגלית)
  65. ^ קרן לויתן, ‏איך הפנים שלנו ייראו בעוד 100,000 שנה?, באתר ‏מאקו‏, 9 ביוני 2013
  66. ^ McKay, Christopher P.; Toon, Owen B.; Kasting, James F. (8 August 1991). "Making Mars habitable". Nature. 352 (6335): 489–496. (באנגלית)
  67. ^ Kaku, Michio (2010). "The Physics of Interstellar Travel: To one day, reach the stars". mkaku.org. (באנגלית)
  68. ^ Avise, John; D. Walker; G. C. Johns (1998-09-22). "Speciation durations and Pleistocene effects on vertebrate phylogeography" (PDF). Philosophical Transactions of the Royal Society B. 265 (1407): 1707–1712 (באנגלית)
  69. ^ Valentine, James W. (1985). "The Origins of Evolutionary Novelty And Galactic Colonization". In Finney, Ben R.; Jones, Eric M. Interstellar Migration and the Human Experience. University of California Press. p. 274 (באנגלית)
  70. ^ J. Richard Gott, III (1993). "Implications of the Copernican principle for our future prospects". Nature. 363 (6427): 315–319. (באנגלית)
  71. ^ Crawford, I. A. (July 2000). "Where are They? Maybe we are alone in the galaxy after all". Scientific American (באנגלית)
  72. ^ אבי בליזובסקי, ‏חקר העתיד – ריאיון עם ארתור צ'ארלס קלארק, באתר "הידען", 25 באוקטובר 2004
  73. ^ Bignami, Giovanni F.; Sommariva, Andrea (2013). A Scenario for Interstellar Exploration and Its Financing. Springer. p. 23 (באנגלית)
  74. ^ Korycansky, D. G. (2004). "Astroengineering, or how to save the Earth in only one billion years" (PDF). Revista Mexicana de Astronomía y Astrofísica. 22: 117–120 (באנגלית)
  75. ^ אהרון האופטמן, חם מדי? נתרחק קצת מהשמש..., באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, 9 ביולי 2001
  76. ^ Glancey, Jonathan (2015-10-01). Concorde: The Rise and Fall of the Supersonic Airliner. Atlantic Books, Limited (באנגלית)
  77. ^ "Cornell News: "It's the 25th Anniversary of Earth's First (and only) Attempt to Phone E.T."". Cornell University. 12 November 1999 (באנגלית)
  78. ^ "Pioneer 10 Spacecraft Nears 25TH Anniversary, End of Mission". nasa.gov. (באנגלית)
  79. ^ 1 2 Interstellar Mission, באתר נאס"א (באנגלית). נצפה ב-11 במרץ 2017
  80. ^ FAQ, באתר המשימה (באנגלית). נצפה ב-11 במרץ 2017.
  81. ^ Lasher, Lawrence. "Pioneer Mission Status". NASA. Archived from the original on 8 April 2000. (באנגלית)
  82. ^ 1 2 The Pioneer Missions, באתר נאס"א (באנגלית). נצפה ב-11 במרץ 2017.
  83. ^ Quicklook LAGEOS 1, 2, באתר המשימה (באנגלית). נצפה ב-11 במרץ 2017.
  84. ^ Jad Abumrad and Robert Krulwich (12 February 2010). Carl Sagan And Ann Druyan's Ultimate Mix Tape (Radio). National Public Radio (באנגלית)
  85. ^ מידע מהאתר הרשמי של המיזם (באנגלית). נצפה ב-12 במרץ 2017
  86. ^ אתר המיזם (באנגלית). נצפה ב-12 במרץ 2017.
  87. ^ Begtrup, G. E.; Gannett, W.; Yuzvinsky, T. D.; Crespi, V. H.; et al. (13 May 2009). "Nanoscale Reversible Mass Transport for Archival Memory" (PDF). Nano Letters. 9 (5): 1835–1838. (באנגלית)
  88. ^ Zhang, J.; Gecevičius, M.; Beresna, M.; Kazansky, P. G. (2014). "Seemingly unlimited lifetime data storage in nanostructured glass" (PDF). 112. Phys. Rev. Lett.: 033901. (באנגלית)
  89. ^ TOXNET HAS MOVED, www.nlm.nih.gov. Toxicology Data Network (TOXNET). United States National Library of Medicine (באנגלית) נצפה ב-13 במרץ 2017
  90. ^ מהם חומרים מתכלים?, באתר "פורטל מיחזור", 27 בנובמבר 2012
  91. ^ Lyle, Paul (2010). Between Rocks And Hard Places: Discovering Ireland's Northern Landscapes. Geological Survey of Northern Ireland. (באנגלית)
  92. ^ Weisman, Alan (2007-07-10), The World Without Us, New York: Thomas Dunne Books/St. Martin's Press, pp. 171–172, (באנגלית)
  93. ^ Apollo 11 -- First Footprint on the Moon, באתר נאס"א, 7 באוגוסט 2004 (באנגלית)
  94. ^ Weisman, Alan (2007-07-10), The World Without Us, New York: Thomas Dunne Books/St. Martin's Press, p. 182, (באנגלית)
  95. ^ Zalasiewicz, Jan (2008-09-25), The Earth After Us: What legacy will humans leave in the rocks?, Oxford University Press, (באנגלית)
  96. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 התאריך או השנה בהם יתרחש המאורע.
  97. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Meeus, J. & Vitagliano, A. (2004). "Simultaneous Transits" (PDF). Journal of the British Astronomical Association. 114 (3) (באנגלית)
  98. ^ כוכב הצפון והקטבים השמימיים, באתר סוכנות החלל הישראלית, נצפה ב-15 במרץ 2017
  99. ^ Falkner, David E. (2011). The Mythology of the Night Sky. Springer. p. 102 (באנגלית)
  100. ^ Komzsik, Louis (2010). Wheels in the Sky: Keep on Turning. Trafford Publishing. p. 140 (באנגלית)
  101. ^ Laskar, J.; et al. (1993). "Orbital, Precessional, and Insolation Quantities for the Earth From ?20 Myr to +10 Myr". Astronomy and Astrophysics. 270: 522–533. (באנגלית)
  102. ^ Aldo Vitagliano (2011). "The Solex page". University degli Studi di Napoli Federico II (באנגלית)
  103. ^ James, N.D (1998). "Comet C/1996 B2 (Hyakutake): The Great Comet of 1996". Journal of the British Astronomical Association. 108: 157. (באנגלית)
  104. ^ Borkowski, K.M. (1991). "The Tropical Calendar and Solar Year". J. Royal Astronomical Soc. of Canada. 85 (3): 121–130.
  105. ^ The Rectified Hebrew Calendar
  106. ^ Astronomy Answers Modern Calendars
  107. ^ Richards, Edward Graham (1998). Mapping time: the calendar and its history. Oxford University Press. p. 93.
  108. ^ "Julian Date Converter", יולי 2012
  109. ^ עתיד האנרגיה הגרעינית: תור התוריום, באתר אפוק טיימס, 25 ביולי 2012
  110. ^ Permanent Markers Implementation Plan, מסמך מאת מחלקת האנרגיה של ארצות הברית, 19 באוגוסט 2004 (באנגלית)
  111. ^ רויטרס, הזמן עצר מלכת: אנשי צ'רנוביל חוזרים לבית שנטשו לפני 30 שנה, באתר ynet, 26 באפריל 2016
  112. ^ Time: Disasters that Shook the World. New York City: Time Home Entertainment. 2012 (באנגלית)
  113. ^ 1 2 Fetter, Steve (March 2009). "How long will the world's uranium supplies last?". (באנגלית)
  114. ^ 1 2 Ongena, J; G. Van Oost. "Energy for future centuries - Will fusion be an inexhaustible, safe and clean energy source?" (PDF). Fusion Science and Technology. 2004. 45 (2T): 3–14 (באנגלית)
  115. ^ Cohen, Bernard L. (January 1983). "Breeder Reactors: A Renewable Energy Source" (PDF). American Journal of Physics. 51 (1): 75. (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=העתיד_הרחוק&oldid=40181393"
  NODES
Association 2
INTERN 1
Project 1