הרעלה

הרעלה היא מצב שבו אורגניזם נפגע באופן כימי מרעל או ארס, או מצב שבו גורם חיצוני גורם לאורגניזם להיפגע באופן כימי מרעל או ארס. הביטוי 'הרעלה' מתאר גם את המצב הסופי של האורגניזם וגם את הפעולה שהובילה אליו, במידה שהיא בוצעה במתכוון על ידי גורם חיצוני.

"הרעלת המלכה בונה ספורצה". ציור מאת יאן מטייקו.

רצח באמצעות הרעלה

שימוש ברעל יכול להיעשות למטרת רצח. בחירת הרעלה כשיטת הרצח עשויה לנבוע מכמה סיבות:

• ריחוק – רצח באמצעות רעל הוא 'נקי' יותר, מאפשר לרוצח להימנע ממגע ישיר עם הקורבן, ומונע ממנו את הצורך לחזות בקורבן ברגע המוות.
• אליבי – השימוש ברעל שפעולתו אינה מיידית, מאפשרת לרוצח למקם את עצמו רחוק מהנרצח בסמוך לשעת המוות, ומכך להפנות את כיווני החקירה ממנו והלאה.
• קלות – השימוש ברעל אינו מצריך יכולות שימוש בכלי נשק ובמקרים מסוימים הגישה אליו פשוטה יותר מאשר נשק.

היסטוריה של שימוש ברעל למטרת רצח

בהיסטוריה האנושית, נעשה שימוש מאסיבי ברעלים מסוגים שונים לביצוע מעשי רצח פוליטי. אישים פוליטיים נהגו להגן על עצמם מפני הרעלה באמצעים שונים, ביניהם טועם – אדם שתפקידו היה לטעום מכל דבר מאכל ומשקה המוגש לאישיות הפוליטית, מתוך מטרה לזהות רעל. כמו כן ידועים מקרים של אנשים שפיתחו בכוונה תחילה עמידות לרעלים מסוימים כדי שיוכלו להשתמש ברעלים אלה לצורך הרעלה של יריביהם בלא להחשיד את עצמם. כזה היה המקרה של מיתרידטס השישי, מלך פונטוס.

היוונים נהגו להשתמש בחיצים מורעלים בשם "טוקסיקון". הפילוסוף סוקרטס שנידון למוות שתה כוס רעל. מלכת מצרים, קלאופטרה, נהגה לנסות את הרעלים שלה על עבדיה, וכך גילתה שרעל הצפע הוא היעיל ביותר, ועל כן כשביקשה להתאבד, ביקשה שיובא לה זר פרחים ובו נחש צפע. הקיסר הרומאי נירון הורה לשלם קצבה קבועה לאישה שנודעה כמרעילה. הסברה היא שהרומים למעשה הרעילו את עצמם אט אט בכך שהשתמשו בצינורות עופרת להובלת מים ופגעו בכושר הפוריות שלהם.

הרוקח השווייצרי כריסטופר גלסר פתח בית מרקחת בפריז, בו מכר, בין השאר, רעלים. הוא היה מעורב בפרשת המרקיזה דה בוורליה. מאהבה, הקצין סן-קרואה, ככל הנראה רכש מגלסר רעל והרעיל את בעלה של המרקיזה. בכלא הבסטיליה פגש סן-קרואה את האיטלקי גיזילי, שהרעיל בעצמו 150 אנשים, ויעץ לסן-קרואה להרעיל את שאר משפחתה של המרקיזה. סן-קרואה והמרקיזה פצחו במסע הרעלה שבו הלכו לבתי חולים והגישו מאכלים ומשקאות מורעלים למאושפזים, כדי לגלות אילו חומרים יעילים במיוחד למטרות הרעלה.

ג'וליה טופאנה הודתה בהרעלת כ-600 גברים והוצאה להורג ברומא בשנת 1659.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרעלה בוויקישיתוף