הר ארבל

הר ארבל
מידע כללי
גובה	181 מטר
מדינה	ישראל
מיקום	הגליל התחתון
רכס הרים	הגליל התחתון
קואורדינטות	32°49′26″N 35°30′25″E / 32.824°N 35.507°E
	(למפת הגליל העליון רגילה) הר ארבל

הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.^[1]

גאולוגיה

מסלע

הארבל מורכב מאבן גיר^[2] דולומיטית^[3] קשה של חבורת עבדת, שנוצרה לפני כ-40 מיליון שנה במהלך האאוקן^[4] ומכילה נודולות של צור. התפרצויות געשיות שאירעו במיוקן ובפליוקן, בין היתר, בהר הגעש הסמוך, קרני חיטין, לפני כ-4 מיליון שנים, כיסו את הארבל וסביבתו בבזלת הכיסוי – שכבות של לבה בזלתית ואפר געשי. שכבת הבזלת עמידה למדי לבליה ולסחיפה, והגנה במידה רבה על המסלע הגירי מפני הרס. מתחת לשכבות הגיר מצויות שכבות חוואר של חבורת הר הצופים, אלו שכבות אטימות למים ולכן מופיעים מספר מעיינות מסביב להר ארבל ובנחל ארבל.

העתקה וקימוט

הארבל הוא חלק מהמערכת הטקטונית של מזרח הגליל התחתון, שנוצרה כתוצאה ממשטר מתיחה והעתקה צעירים מבחינה גאולוגית – בין 2 ל-3 מיליון שנים. מערכת זו שכיוון ההעתקים שלה הוא מזרח-מערב יצרה מבנה של רצף בלוקים נטויים, המתאפיינים בפני השטח כסדרת רמות נטויות כלפי דרום (רמת יששכר, רמת סירין, רמת יבניאל, רמת פוריה, רמת ארבל). כל אחת מהרמות עולה כלפי צפון ומסתיימת במתלול או מצוק. מצוקי הר ארבל והר ניתאי מציינים את הקצה הצפוני של רמת ארבל, הצפונית מבין רמות הבזלת הנטויות של הגליל התחתון המזרחי, ונקודת הרום 181 מטר היא הנמוכה מבין כולן. נחל ארבל חוצה את הרמה ומפצל אותה לשניים, הר ניתאי והר ארבל שהיו בעבר חלק מרמה אחת.

גאוגרפיה

מול ההר שוכן הר הנקרא הר ניתאי, על שמו של ניתאי הארבלי, תנא מתקופת הזוגות שחי במקום. בנחל ארבל, שאורכו כ-10 קילומטרים, נובעים כמה מעיינות, בהם עין אסעד, עין נתאי ועין ארבל. בבקעת ארבל ליד ההר הוקמו ארבעה יישובים - כפר זיתים, ארבל, כפר חיטים ומצפה.

היסטוריה

ערכים מורחבים – ארבל (יישוב עתיק), מבצר הארבל

המערות האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן, כי רק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל פי המערות, והצלע אשר מעבר פני המערות מלמעלה, ירד אל תהום עמוקה והיה זקוף על פי תהום."

— דברי יוסף בן מתתיהו, מתוך "תולדות מלחמות היהודים עם הרומאים", ספר א', פרק ט"ז-א'

במערות שבמצוק חיו בני אדם עוד מתקופות פרהיסטוריות. בתקופה מאוחרת יותר הפכו המערות למבצר גדול, שהיו בו מעברי סתר, אולמות ובורות מים מטויחים. כאן התחולל קרב לחיים ולמוות בין הורדוס לבין תומכי בית החשמונאים. הורדוס נלחם בגליל כנגד מתנגדיו, תומכי אנטיגונוס, ואנטיגונוס עצמו ישב בירושלים ולא ניסה כלל להחיש עזרה לתושבי הגליל ולתומכיו שנלחמו בהורדוס. הורדוס התעסק בביעור קיני ההתנגדויות, שמרכזן היה במערות שליד הארבל. צבאו השכיר של הורדוס נאבק נגדם במשך 40 יום. חיילי הורדוס ירדו בתוך תיבות בעזרת חבלים אל המערות אך המורדים שרפו את החבלים והתיבות הידרדרו לרגלי המצוק והחיילים שבתוכם נהרגו. הניסיון השני להיכנס למערות באמצעות תיבות, שהותאמו למלחמות בהרים, הוכתר בהצלחה לאחר שחיילי הורדוס עטפו את החבלים ברצועות בד רטוב. הלוחמים שהתמקמו בתוכם הצטיידו במוטות ארוכים שבקצותיהם ווים על-מנת לגרור את המסתתרים החוצה ולשומטם לתהומות. המורדים הוכנעו והושלכו מהמצוק לתהום. באחת המערות נתגלו שברי נרות הרודיאניים.^[5] היה זה הקרב האחרון של הורדוס עם שרידי המתנגדים מקרב החשמונאים. יוסף בן מתתיהו מספר, שאחד הקנאים הרג את שבעת ילדיו ואת אימם, השליכם מהמצוק וקפץ אחריהם אל מותו.^[6] לא ידוע האם מדובר על מערות הר ארבל או הר ניתאי אך נראה שמדובר במערות נחל ארבל הכוללות את המערות של שני ההרים.

בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית היו במקום יישובים יהודיים. במקום התיישבה לאחר החורבן משמרת הכהנים ישוע. בחלקו הצפוני של מושב ארבל נמצאים שרידי ארבל הקדומה ובהם חורבות בית כנסת קדום, שהיה בשימוש עד אמצע המאה השמינית, בריכות אגירה ומתקנים חקלאיים וכן, במדרון אל נחל ארבל, קברים ומערות קבורה חצובים בסלע.

נבי שועייב

ערך מורחב – נבי שועייב

מתחם נבי שועייב הוא האתר הקדוש ביותר לדרוזים. על פי המסורת הדרוזית, במקום זה קבור יתרו, חותן משה (שועייב, אצל הדרוזים). באתר מתחם קבר גדול ומעיין מקודש נובע בו. ב-25 באפריל נערכת עלייה לרגל אל הקבר בחג נבי שועייב.

גן לאומי ושמורת טבע ארבל

הגן הלאומי כולל בתוכו את רוב שטחו של הר הארבל, הר ניתאי, הר סביון, קרני חיטין ורמת ארבל. בשטח הגן הלאומי מסומנים שבילי טיול. השביל המוליך ממגרש החניה קצר ונוח להליכה. הוא עולה בשיפוע מתון עד אל שפת המצוק, המתנשא מעל סביבתו לגובה 400 מטר ומעניק מראות נוף למרחקים, צפונה להרי הגליל ורמת הגולן, מערבה אל בקעת ארבל ובקעת בית נטופה ומזרחה אל הכנרת ורמת הגולן. בצדו הצפוני מתרומם המצוק מעל היישוב הערבי ואדי אל-חמאם ומול המושבה מגדל בקיר זקוף אחד, מתחתיתו ועד ראשו, מראה מרשים ביותר. המצפור נקרא "מצפור החרוב" בגלל עץ חרוב בודד ועתיק שהיה בנקודה עד שנפל בסערה בינואר 2017. המצפור מנציח את זכרו של תת-אלוף יוסף לונץ.

שלושה שבילים מובילים אל חלקו התחתון של מצוק הארבל: כחול, שחור ואדום. השביל האדום הוא האתגרי מכולם. שמורת הטבע היא חלק מ"שביל ישראל".

בשטח הגן הלאומי צמחייה רבה, כולל צמחים נדירים כמו דבקה אפורה, דרדר נאה ושושנתית משורטטת. כן יש בשטח שבלול מיוחד, סגורית הארבל,^[7] הקיים רק במצוק הארבל ובחורף מופיע בו הכָּתְלי, ציפור נדירה בארץ ישראל.

קברים של דמויות מהמקרא וחז"ל

קברי ארגז במדרון הצפוני של הארבל

על מורדות הר ארבל ישנה מערת קברים עתיקה. שעל פי מסורת יהודית מימי הביניים אחד הקברים הוא קבר שת, בו נקבר בו שת, בנו של אדם הראשון. על פי המסורת נמצאים שם גם קברותיהם של ראובן, שמעון, לוי ודינה, בני יעקב^[8] וקברי נתאי הארבלי, רבי זירא וחזקיה ראש הגולה^[^{דרוש מקור]}.