ויסבי
ויסבי (בשוודית: Visby) היא העיר היחידה באי השוודי גוטלנד. ויסבי נחשבת לאחת מערי ימי הביניים שהשתמרו בצורה הטובה ביותר בסקנדינביה והיא הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. השריד ההיסטורי המוכר ביותר בעיירה הוא חומת אבן באורך 3.4 ק"מ הנקראת רינגמורן ("חומת הטבעת"), המקיפה את העיירה ואת חורבות הכנסייה העתיקה.
 סמל ויסבי | |||||
 | |||||
| צילום מהים של נמל ויסבי הפנימי | |||||
| מדינה |
 שוודיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| חבל ארץ |
 גוטלנד | ||||
| תאריך ייסוד | המאה ה-14 | ||||
| שטח | 12.08 קמ"ר | ||||
| אוכלוסייה | | ||||
| ‑ בעיר | 24,951 (31 בדצמבר 2020) | ||||
| ‑ צפיפות | 1,841 נפש לקמ"ר (2005) | ||||
| קואורדינטות | 57°38′N 18°17′E / 57.633°N 18.283°E | ||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
| |||||
מקורו של השם ויסבי הוא במילה הנורדית העתיקה Vis (צורת היחיד של Vi) שמשמעותה היא מקום פולחן, ושל המילה bær שמשמעותה חווה או התיישבות (בִּי בשוודית מודרנית פירושו כפר). אפשרות נוספת היא גזירה מהמילה הפולנית "wyspa" (המבוטאת vis-pah) שמשמעותה אי.
אוכלוסיית העיירה מונה 22,236 תושבים (לפי סקר שנערך ב-2005), שטחה הכולל הוא 12.08 קמ"ר, והיא מקום המושב של מושל מחוז גוטלנד. ויסבי איננה ישות פוליטית או מנהלית עצמאית, בדומה לערים אחרות בשוודיה.
היסטוריה
עריכה
אין עדויות חד-משמעיות על ההתיישבות הראשונה באזור ויסבי, אך ידוע שהייתה מרכז מסחר כבר באזור שנת 900. האזור היה מיושב החל מתקופת האבן, ככל הנראה בגלל שניתן היה לגשת ממנו אל נמל טבעי ומקורות מים מתוקים.
במאה ה-12 נבנתה קתדרלת ויסבי המוקדשת למרי הקדושה. הקתדרלה עוצבה מחדש במאה ה-13 וקיבלה את צורתה הנוכחית, והיא נפתחה באופן רשמי על ידי הבישוף של לינקפינג ב-1225. במאות השנים שלאחר מכן נבנו בעיירה מספר כנסיות נוספות. העיירה שגשגה הודות לברית ערי הנזה.
בנייתה של החומה ההיקפית החלה ככל הנראה במאה ה-12. בשנת 1300 הושלמה בניית החומה לגובהה הנוכחי, ונוספו לה מספר מגדלים. אולם, חלק מהמגדלים הנוכחיים נבנו רק במאה ה-15, ורוב החומה העתיקה שרדה עד ימינו.
עם הקמתה של העיר ליבק בשנת 1159/1158, הסוחרים הגרמאנים החלו להרחיב את תחום השפעתם לעבר הים הבלטי. ליבק וגוטלנד קשרו ביניהן יחסי ידידות. הסוחרים הגרמאנים התיישבו בוויסבי, שהפכה למרכז המסחר היחידי באי שהיה רשאי לסחור עם ערים גרמניות, ולפיכך הייתה המרכז של ברית ערי הנזה באזור הבלטי. בעקבות הגרמאנים הגיעו למקום סוחרים רוסים ודנים; החלה בנייתן של כנסיות ובתי מסחר, ולאורך הנמל נבנו מספר מחסנים. בנייני העץ הקדומים ביותר הוחלפו במהלך המאה ה-13 על ידי בתי אבן גדולים, שנבנו בשורות מקבילות מזרחית לנמל. במאה הזו ויסבי הפכה מכפר גוטלנדי פשוט לעיירה בינלאומית מרשימה, שהייתה מוקפת בחומת מגן חזקה, ובהדרגה הפנתה עורף לאופייה הכפרי.
מעמדה של ויסבי כעיירה חשובה בברית ערי הנזה התדרדר במאה ה-14, בעקבות סדרה של אסונות. המוות השחור הכה בעיירה ב-1350, וגרם למותם של 8,000 תושבים. צבא דנמרק כבש את האי ב-1361, וב-1396 היא נכבשה על ידי האחים ויקטואר (פריבטירים שמאוחר יותר הפכו לשודדי ים); המסדר הטבטוני גירש את האחים ב-1398, אך הם כבשו את שאר האי. אירועי השוד הימי והמלחמות גרמו לפגיעה אנושה במסחר במהלך המאה ה-15, וכלכלתה של ויסבי התפוררה. המלך אריק מפומרניה בנה את הטירה של העיירה ב-1411, והתגורר בה במשך שתים עשרה שנים שבמהלכן העיירה הפכה ל"קן שודדי ים", דבר שגרם לעצירה מוחלטת של המסחר. ברית ערי הנזה ביטלה את מעמדה של ויסבי כעיירה הנזטית ב-1470. העיירה ספגה מכה אנושה ב-1525. הסוחרים המקומיים הסתכסכו עם סוחרי ליבק, וכחלק מהסכסוך הגרמאנים שרפו את כל הכנסיות בוויסבי, מלבד את הקתדרלה. חורבותיהן של הכנסיות השתמרו מאז, והן מוסיפות נופך חמור לעיירה המודרנית. לאחר 300 שנים של שלטון דני העיירה חזרה לשליטה שוודית ב-1645, בעקבות הסכם ברימסברו שסיים את מלחמת טורסטנסון. העיירה התפתחה באיטיות כיוון שלא הושקעו בה משאבים רבים.
העיירה חוותה תקופה של תחייה מסחרית ותעשייתית במאה ה-18 לאחר שהוחזרה לשלטונה של שוודיה. בניינים חדשים נבנו על חורבות הישנים, באזור הצוק ובאזור טירת ויסבורג. חוק שוודי משנת 1757 פטר ממס את כל מי שבנה באמצעות אבן על מנת לשמר את העץ לבנייה. החוק סייע לוויסבי במידה רבה, והעיירה המשיכה להתפתח. במהלך המאה ה-19 נבנו בעיירה מספר בתי ספר, בית חולים ובית כלא. באותה תקופה - 1808 - גוטלנד נכבשה על ידי האימפריה הרוסית אך חזרה לשלטון שוודי כמה חודשים לאחר מכן, ללא מאבק.
תיאור
עריכה
ערך מורחב – חומת ויסבי
|מדינה= שוודיה
החומה המקיפה את העיירה נבנתה במהלך המאה ה-13 ושונתה במאה ה-14, ואורכה הכולל הוא 3.5 ק"מ. ללא מגדלי השמירה, הגובה המרבי של החומה הוא 6 מטרים. מגדלי השמירה נבנו בשלהי המאה ה-13, והחומה הוגבהה ב-3-4 מטרים, כאשר מהצד הפנימי שלה נבנה מדף שעליו השומרים יכלו ללכת. מחוץ לחומת העיירה נבנו סוללות וחפירים, ואלו שבצפון העיירה השתמרו בצורה הטובה ביותר.
רחובות העיירה מתוארכים בעיקר למאה ה-13, צורתם לא-סדירה, ובנקודות מסוימות הם מוצרים במידה רבה. דפוס בנייה דומה התגלה בשרידי האזור של העיירה שנבנה בתקופה הוויקינגי. מחסני הסחורה נבנו במקביל לנמל ולאורך שלושה רחובות ראשיים, והחיבור ביניהם היה באמצעות סמטאות קצרות וצרות, שחלקן עדיין מרוצפות באבנים המקוריות מימי הביניים.
בימי הביניים היו בוויסבי שבע-עשרה כנסיות (חמש-עשרה בתוך החומות ושתיים מחוץ לחומות), והיה זה מספר הכנסיות הגבוה ביותר מבין כל הערים בשוודיה. ניתן להבחין בכנסיות בכמה שלבי בנייה והתפתחות, כאשר תחילת הבנייה הייתה במאה ה-13. לאחר התרחשות הרפורמציה במאה ה-16 הכנסיות, מלבד אחת, ננטשו ומצבן החל להתדרדר. בנייתה של קתדרלת מרי הקדושה החלה במאה ה-13, ומטרתה הייתה לשמש ככנסייה הקהילתית של תושבי המקום הגרמנים. לכנסייה הוספו מספר תוספות בנייה גותיות החל משנת 1300. שאר הכנסיות, מלבד כנסיית גרטרוד הקדושה, מתוארכות למאה ה-12 או המאה ה-13, ושרידיהן מנוהלים על ידי שוודיה.
בוויסבי שרדו למעלה מ-200 בניינים אזרחיים עם אלמנטים אדריכליים מימי הביניים. מטרתם המקורית של רוב הבניינים הייתה לשמש כמחסנים. גודלם וצורתם של כל הבניינים דומים. המבנה הבסיסי הוא בצורת מלבני בעל חמש קומות עד שבע, כאשר בצד הפונה אל הרחוב בנויים גמלונים. בכל קומה ישנם עד שני חדרים עם כניסות נפרדות, המופרדים באמצעות מחיצת אבן או עץ. ברוב הבניינים יש מרתף, ובחלק מהבניינים קומת הקרקע מכוסה בתקרה עם קמרונים התומכים בעמודי אבן עם כותרות מקושטות, כאשר המרווחים בין העמודים שימשו כאזורי מכירה. בקומה השנייה של כל בניין היו בדרך כלל חלונות מעוצבים, וככל הנראה הם שימשו למטרות נוי. הקומות העליונות היו מצופות באבן, וככל הנראה היה זה אמצעי בטיחות נגד שרפות. השימוש בקישוטים בתוך הבניינים היה מצומצם, ורובם נמצאים באבני הפינה של הקירות, הגמלונים המדורגים, ומשקופי הדלתות: כניסות מסוג זה שימשו לצורך הכנס והרמה של סחורה. חומר הבנייה העיקרי היה אבן גיר.
הבניין שהשתמר בצורה הטובה ביותר הוא בית המרקחת בסטרנדגאטאן. החדרים בקומת הקרקע וקומת הגג של הבניין בנויים עם קמרונים, יש בהם מרתף, באר מים, ובהיקפם של הבניינים משובצים חלונות ופתחים. בניינים ידועים אחרים הם בית פון לינגן בסאנקט האנסגאטאן ומספר בניינים ברחובות הצרים המובילים אל הנמל.
בוויסבי קיימים מספר מבני עץ עתיקים, בנוסף על מבני האבן ששרדו מימי הביניים. הבניינים הידועים מביניהם הם המגורים הישנים (Gamla Residenset) ובית ברמייסטר. שני הבניינים מתוארכים למאה ה-17, והחלק הפנימי שלהם צבוע באופן פזרני.
בחלק המזרחי של העיירה נמצאות ערוגות הירקות שנבנו בערך בשנת 1740 עם בתי עץ קטנים המסודרים בצורה אופקית, כמו גם בניינים מהמאה ה-18 שנבנו בסגנון שוודי מקומי על האתר של טירת ויסבורג. הבניינים הללו נהרסו על ידי הדנים לפני עזיבתם את האי בשלהי המאה ה-17.
אירועים
עריכהבשבוע הראשון של חודש יולי נערך בוויסבי אירוע הידוע בשם שבוע אלמדאלן (Almedalsveckan), שהוא כנס חשוב עבור פעילים בפוליטיקה השוודית. במהלך השבוע נואמים בפארק אלמדלאן נציגים מכל המפלגות הפוליטיות החשובות בשוודיה.
שיאה של עונת התיירות הוא באוגוסט. בשבוע ה-32 של כל שנה נערך שבוע ימי הביניים (Medeltidsveckan). במהלך השבוע מתלבשים חלק מתושבי המקום בתלבושות מימי הביניים. הפסטיבל החל ב-1984, ובין השאר נערכים בו אירועי מוזיקה, ליצנות, תיאטרון, שוק, תחרות הפלה ברומח ואירועים נוספים המאופיינים בזיקה לימי הביניים.
תחבורה
עריכהויסבי מחוברת לחלק היבשתי של שוודיה באמצעות מעבורת ומטוסים. המעבורת מגיעה פעם אחת בכל 45 דקות מאוסקרסהאמן שליד העיר קאלמאר ונינסהאמן שליד סטוקהולם.
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
- ויסבי באתר התאחדות התיירות של גוטלנד
- אתר המורשת העולמית ויסבי - מפה עם קישורים לתמונות רלוונטיות
- מיט ויסבי - חדשות מקומיות, תחזיות מזג אוויר, אירועים וכדומה
- האתר הרשמי של שבוע ימי הביניים
- אוסף גדול של תמונות משבוע ימי הביניים
- מידע על ויסבי, שבוע ימי הביניים ואוסף תמונות (הקישור אינו פעיל, 27 בספטמבר 2022)
- ויסבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ד"ר שלמה צדקיהו, ויסבי – עיר הוורדים השוודית באי גוטלנד, באתר GoTravel