עשרת ימי תשובה
עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה. וכמו כן הם מוקדשים לעשיית תשובה לקראת יום הכיפורים.
הימים הראשון והשני בעשרת ימי תשובה הם ימי ראש השנה, היום השלישי הוא צום גדליה והיום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא יום הכיפורים, החל בי' בתשרי.
שם נוסף לימים אלו הוא בין כֶּסֶה לעשור, על פי הפסוק בתהילים (ספר תהלים, פרק פ"א, פסוק ד') "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים (מלבד חנוכה) הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי בחודש תשרי.
התשובה בימים אלה
עריכהעשרת ימי תשובה נתפסים כתקופה ראויה במיוחד לחשבון נפש ולתשובה, אף יותר מאשר חודש אלול. חז"ל דרשו את הפסוק "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק ו') כמתייחס לעשרה ימים אלה.[1] הרמב"ם כותב על עשרת ימי תשובה: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב".[2]
על פי דברי הגמרא, נפתחים בראש השנה שלושה ספרים של דין: צדיקים נחתמים מיד לחיים, רשעים למוות ובינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים.
שינויים בתפילה
עריכה
המלך הקדוש והמלך המשפט
עריכהעל פי הגמרא,[3] משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת שמונה עשרה כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם.
- בסיום הברכה השלישית חותמים "המלך הקדוש" במקום "האל הקדוש".
- בסיום הברכה האחת עשרה חותמים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט".
פירוש הביטוי "המלך המשפט"
עריכהרש"י[4] כותב שה"א הידיעה של המילה "המלך" מיותרת, ומשמעות הביטוי היא "מלך המשפט". לעומת זאת רבנו מנוח[5] כותב: ”'המלך המשפט' רצה לומר... שהוא עצמו הוא המשפט, כמו שאנו אומרים הוא החכמה הוא המדע”.
דין הטועה בברכות אלה
עריכהמקורה של הלכה זו הוא בגמרא במסכת ברכות שם נחלקו אמוראים בדבר. לפי האמורא רבה בר חיננא ”כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט”. אך רבי אלעזר חולק וסובר ש”אפילו אמר האל הקדוש יצא”. את דבריו תומך רבי אלעזר בפסוק "וַיִּגְבַּה ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה" (ישעיה ה, טז). במסקנת הסוגיה פסקה הגמרא הלכה כרבה.
הראשונים נחלקו בהבנת נקודת המחלוקת שבין רבה ורבי אלעזר, ומתוך כך בשאלה של מי ששכח וחתם במילים "האל הקדוש" או "מלך אוהב צדקה ומשפט" כבכל יום רגיל. לדעת בעל המאור[6] דברי רבה בגמרא נאמרו רק לעניין לכתחילה, שיש להעדיף אמירת המלך הקדוש על פני האל הקדוש (בניגוד לדעת רבי אלעזר שאין עדיפות לאמירת המלך הקדוש על פני האל הקדוש בימים אלו). אך בדיעבד מי שטעה בשתי הברכות האלה וסיים אותן כבשאר ימות השנה אינו חוזר. לעומת זאת לדעת הרי"ף,[7] הרמב"ם,[8] והרא"ש[9] מחלוקת האמוראים בגמרא הייתה לעניין דיעבד, שכן לפי כולם ראוי יותר לומר המלך המשפט בימים אלו. לפי שיטה זו, כוונת רבה בהכרח שאמירת המלך המשפט מעכבת גם לעניין דיעבד, ולפיכך מי שלא אמר כן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולהתפלל.
רבנו יונה[10] חידש שאם אמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט" אינו חוזר. לפי רבנו יונה רק אם אומר "האל אוהב צדקה ומשפט אינו יוצא.[11] הבית יוסף[12] כתב שמיתר הפוסקים משמע שלא כדעת רבנו יונה.
על פי שיטתו בבית יוסף כתב בשולחן ערוך[13] שחוזרים על שתי הוספות אלה. לעומתו הרמ"א[14] כתב שאם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" אינו חוזר.
דין זה נותר שנוי במחלוקת עד היום - לדעת הבן איש חי[15] - אינו חוזר, כיוון שספק ברכות להקל נוקטים גם כנגד השולחן ערוך. לעומת זאת לדעת הרב עובדיה יוסף[16] הטועה ואומר "מלך אוהב צדקה ומשפט" - חוזר, וכדעת השולחן ערוך, הרב יצחק רצאבי הציע פשרה לפיה יש לחזור על הברכה בהרהור. ועל הצעתו של הרב יצחק רצאבי כתב הרב עובדיה יוסף בספרו חזו"ע ימים נוראים עמ' קצז בזה"ל: ודבריו מהבל ימיו, וחבל לאבד את הזמן להשיב על חלומותיו ועד דבריו וכו', ושם דחה דבריו באמת הבניין.
ארבע הוספות בתפילת העמידה
עריכהמתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל ייגמר לטוב:
- "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים", בברכת אבות, הברכה הראשונה. תוספת זו מוזכרת כבר במסכת סופרים.[17]
- "מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים", בברכת גבורות, הברכה השנייה.
- "וכתוב לחיים טובים (כל) בני בריתך", בברכת הודאה, הברכה השמונה עשרה.
- "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה (וגזרות טובות ישועות ונחמות) ניזכר וניכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת השלום, הברכה התשע עשרה. לפי נוסח אשכנז המקורי, מחליפים את חתימת "המברך את עמו ישראל בשלום" ב"עושה השלום", אך בהרבה קהילות (בפרט בארץ ישראל) לא נוהגים היום בשינוי זה.
בתפילת העמידה בנעילה של יום הכיפורים, מתחלפות המילים שבשורש "כתב" עם השורש "חתם". לדוגמה, "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וחתמנו בספר החיים למענך אלוהים חיים", בברכת אבות.
המחלוקת על אמירת ההוספות
עריכהבעל הלכות גדולות כתב שאין להוסיף את התוספת "זכרנו" ואת "וכתוב לחיים", כיוון שאין להוסיף בקשות בשלש הברכות הראשונות ובשלש הברכות האחרונות.[18] לעומת זאת התיר להוסיף את התוספת "בספר חיים", כיוון שהיא בברכה האחרונה של תפילת העמידה ומותרת כשם שמותרת אמירת תחנון לאחר התפילה.[19] לעומתו גאונים אחרים התירו אמירת בקשות אלה כיוון שמדובר בצרכי רבים שמותר לבקש עליהם גם בשלש הברכות הראשונות ובשלש הברכות האחרונות.[20] הרמב"ם כותב שיש מקומות שנהגו להוסיף תוספות אלה.[21] ובשולחן ערוך מובא לומר את כל ההוספות האלה.[22]
הטועה ושוכח את ההוספות
עריכההתוספות הביאו שמי ששכח את אחת ההוספות צריך לחזור על התפילה, וזאת משום שנחשב למשנה ממטבע שטבעו חכמים.[23] לעומתם הרא"ש כתב שהשוכח הוספות אלה אינו חוזר, וזאת משום שלא נאמר שהשוכח הוספות אלה חוזר, וכן משום שהוספות אלה לא נזכרו בתלמוד.[24] הדברים קשורים לדיון על הזמן בו נתחברה מסכת סופרים.[25] בשולחן ערוך נפסק כדעת הרא"ש, שמי ששכח הוספות אלה אינו חוזר.[26]
שינויים אחרים
עריכהנוהגים לומר בסיום תפילת העמידה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה. שינוי זה יחסית מאוחר ומקורו בספר שער הכוונות של רבי חיים ויטאל.[27] בקהילות אשכנז שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדיש, ובעדות המזרח בקדיש תתקבל בלבד.[28]
בהרבה קהילות אשכנזים, נוהגים לומר בקדיש 'לעלא (ו)לעלא', במקום 'לעלא', הנאמר כל השנה.[29][30]
נהוג לומר "תפילת אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה אחרי סיום חזרת הש"ץ. אצל האשכנזים וקצת מקהילות הספרדים לא אומרים אותם בשבתות, ובקהילות האשכנזים אין אומרים אותם גם בערב יום כיפור, למעט ערב יום כיפור החל ביום שישי, שאז נהוג לאומרם בשחרית.
נהוג גם להוסיף את פרק "שיר המעלות ממעמקים" בין ברכת ישתבח לברכת יוצר אור, ואמירת "ה' הוא האלוהים" לפני ברכת ברוך שאמר.
מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת הסליחות נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה.
מנהגים
עריכה- יש שנהגו לצום בכל עשרת ימי התשובה.[31]
- גם מי שנוהג להקל במהלך כל השנה, ראוי שיחמיר שלא לאכול פת עכו"ם בעשרת ימי תשובה.[32] וכן נוהגים בהרבה הלכות שמחמירים יותר בעשרת ימי תשובה.
- רבים נוהגים ללמוד בימים אלו ספרים הקשורים לתשובה, כגון שערי תשובה לרבינו יונה גירונדי, תומר דבורה לרמ"ק, אורות התשובה לרב קוק "על התשובה" לרב סולובייצ'יק ועוד. בבית בריסק, נהגו ללמוד בכל יום מעשרת ימי תשובה פרק אחד מהלכות תשובה בספר "היד החזקה" של הרמב"ם, המונה עשרה פרקים.
- בין האחרונים היו שכתבו שנוהגים לא לערוך נישואים בימים אלו.[33] מנגד, אחרונים אחרים סברו כי נישואים בימים אלו מותרים, ואף מעידים כי נישאו בעצמם בימים אלו.[34]
שבת שובה
עריכהבשבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים בשבת זו; או "שבת תשובה", כיוון שחלה במהלך עשרת ימי תשובה. ההפטרה כוללת את הפסוקים: "שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוונך..." (ספר הושע, פרק י"ד, פסוקים ב'–י'). בחלק מהקהילות נוהגים להוסיף ספר יואל, פרק ב', פסוקים ט"ו–כ"ז או ספר מיכה, פרק ז', פסוקים י"ח–כ' או שניהם.
נוסח התפילה בשבת זו זהה ליתר ימות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים ביתר עשרת ימי תשובה. כמו כן, בתפילת ערבית בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'האל הקדוש שאין כמוהו'.[35]
בקהילות אשכנז המזרחי, אומרים יוצר "אשחר אל א-ל" למנחם בן מכיר, אופן "האזינו אבירים" (לא חתום), וזולת "אדעה כי אין זולתך" למנחם בן מכיר.[36] בקהילות אשכנז המערבי, אומרים יוצר "אור עולם קראו", אופן "כי אם שם אדיר יי אדוננו", וזולת "אל א-להינו נשוב בצר לנו", כולם להראב"ן;[37] בקצת קהילות אשכנז אומרים גם "א-להיכם שופט צדק" בקדושת מוסף,[38] אך בפפד"מ לא אומרים אותו.[39] בנוסח איטליה אומרים יוצר "א-לי שובה אימתי".[40]
מנהג הוא, שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור וקורא לתשובה.
לקריאה נוספת
עריכה- בן אדם מה לך נרדם
- שולחן ערוך אורח חיים תר"ב-תר"ג.
- משנה תורה, הלכות תשובה, פרקים ב-ג
- ש"י עגנון, ימים נוראים, הוצאת שוקן, 1998, "ספר שני והוא ספר בין כסה לעשור", עמודים קמא-ריג.
- שער הכוונות, דרושי ראש השנה דרוש ו, "קצת כוונות התפילות של ר"ה".
- מידע על עשרת ימי תשובה בקטלוג הספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים
עריכה
- בין כסה לעשור, באתר האקדמיה ללשון העברית
- הלכות עשרת ימי תשובה בקיצור שולחן ערוך
- מתיה קם, עשרת ימי תשובה, באתר "תרבות•il"
- עשרת ימי תשובה באתר כיפה
- הנהגות עשרת ימי תשובה, מאת הרב מרדכי אליהו, באתר ישיבה
- שאלות ו-שיעורים על עשרת ימי תשובה, באתר "ישיבה"
- זכרנו לחיים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הלכות עשרת ימי תשובה - פניני הלכה, הרב אליעזר מלמד.
- הרב דוד חי הכהן, כוונת "זכרנו לחיים", באתר ישיבת לנתיבות ישראל.
- הרב שלמה קרליבך, זכרנו לחיים, באתר "מילה טובה".
- מידע על עשרת ימי תשובה בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאמרים בנושא עשרת ימי תשובה, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ח, עמוד א'
- ^ היד החזקה הלכות תשובה ב, ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ב, עמוד ב'.
- ^ ברכות דף יב עמוד ב ד"ה "המלך המשפט".
- ^ מובא בבית יוסף סימן תקפב.
- ^ מסכת ברכות, דף ו עמוד ב בדפי הרי"ף ד"ה "מאי".
- ^ מסכת ברכות דף ו עמוד א.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י', הלכה י"ג.
- ^ ברכות פרק א סימן טז.
- ^ תלמידי רבנו יונה ברכות דף ז עמוד א בדפי הרי"ף ד"ה "מיהו".
- ^ משנה ברורה סימן תקפב, ס"ק ט.
- ^ סימן תקפב.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"ב, סעיף א'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קי"ח, סעיף א'.
- ^ פרשת ניצבים, שנה ראשונה, סעיף יט.
- ^ יביע אומר חלק ב סימן ח.
- ^ מסכת סופרים פרק יט הלכה ו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד, עמוד א'.
- ^ הלכות גדולות ברכות פרק חמישי, עמוד נט.
- ^ המחלוקת הובאה בטור סימן תקפב, וראו גם בתשובות הגאונים החדשות, מכון אופק ירושלים ה'תשנ"ה, סימן ד'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ב', הלכה י"ט.
- ^ ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"ב, סעיף ה'.
- ^ תוספות ברכות דף יב עמוד ב דיבור המתחיל והלכתא
- ^ רא"ש מסכת ברכות פרק א סימן טז.
- ^ ראו ברכי יוסף סימן תקפב אות ז.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"ב, סעיף ה'.
- ^ דף צ'. נראה[דרוש מקור] שיש שהנהיגו אותו אחרי ביטול חתימת "עושה השלום" בברכה האחרונה של שמונה עשרה (עיין לעיל).
- ^ הרב משה הררי, מקראי קודש, ראש השנה, פרק ג', פסקה ט'
- ^ אצל הספרדים, תמיד אומרים לעלא, ואצל האיטלקים והתימנים, אומרים בכל השנה 'לעלא לעלא'. ונראה שמנהג האשכנזים הוא כעין "פשרה" בין מנהגים שונים. ברוב קהילות האשכנזים, נוהגים לכפול לעלא בכל תפילות עשרת ימי תשובה, אבל יש כמה וריאציות למנהג זה; לפי מנהג פפד"מ, נוהגים לכפול רק בקדישים הנאמרים בניגון ימים נוראים (לרבות כמה קדישים בהושענא רבה ובתפילות גשם וטל), ובחב"ד נוהגים לכפול רק בתפילת נעילה.
- ^ בנוסף, מכיוון נוהגים שמספר המילים בקדיש קבוע, אלו שנוהגים כך אומרים "מכל ברכתא ושירתא" במקום "מן כל ברכתא ושירתא"
- ^ מדרש תנחומא פרשת אמור. רמ"א סימן תקפ"א סעיף ב' בשם מרדכי.
- ^ שולחן ערוך סימן תר"ג
- ^ אפרים זלמן מרגליות, מטה אפרים, סימן תרב סעיף ה
שלמה גאנצפריד, קיצור שולחן ערוך, סימן ק"ל סעיף ד(הקישור אינו פעיל, 13.9.2021)
חיים חזקיהו מדיני, שדה חמד, מערכת חתן וכלה וחופה, אות כ"ג - ^ דוד צבי הופמן, שו"ת מלמד להועיל, אבן העזר סימן א'
- ^ בנוסח תימן בלדי תמיד אומרים "המלך הקדוש" בברכת מעין שבע.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג פולין, עמ' 786 ואילך.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג אשכנז, עמ' 731 ואילך.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג אשכנז, עמ' 243 ואילך; הרב נתן במברגר, לקוטי הלוי: מנהגי ק"ק וירצבורג, ברלין תרס"ז, עמ' 31, באתר היברובוקס.
- ^ דברי קהלת, פפד"מ תרכ"ב, עמ' 210 נותן שני הסברים לדבר: או שאומרים רק פיוטי א-להיכם החתומים יהודה, וזה חתום שמואל, או שהוציאו אותו משום ש"שופט צדק" הוא ראשי תיבות "שבתי צבי". על כל פנים, נראה שהסיבה האמיתית שאין אומרים אותו הוא משום שהוא כמעט ולא נמצא בכתבי יד, ואם כן סביר להניח שהוא נוסף בתקופה מאוחרת.
- ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' שיד.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.