זרח ורהפטיג

זרח ורהפטיג
	זרח ורהפטיג, 1964
לידה	2 בפברואר 1906; ז' בשבט תרס"ו; וולקוביסק, האימפריה הרוסית
פטירה	26 בספטמבר 2002 (בגיל 96); כ' בתשרי תשס"ג; ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1947
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה
השכלה	אוניברסיטת ורשה, האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה	מפד"ל
סיעה	החזית הדתית המאוחדת, הפועל המזרחי, מפד"ל
	2 בנובמבר 1961 – 10 במרץ 1974; (12 שנים)
תחת ראשי הממשלה	דוד בן-גוריון, לוי אשכול, יגאל אלון, גולדה מאיר
	→ יעקב משה טולידאנו יצחק רפאל ←
	14 בפברואר 1949 – 15 בדצמבר 1969; (20 שנה)
	14 בפברואר 1949 – 15 בדצמבר 1969; (20 שנה)
	21 בינואר 1974 – 20 ביולי 1981; (7 שנים)
כנסות	1 - 7, 8 - 9
	12 בדצמבר 1955 – 14 בנובמבר 1956; (339 ימים)
	→ משה אונא משה אונא ←
	30 בנובמבר 1959 – 4 בספטמבר 1961; (שנה)
	→ נחום ניר-רפאלקס משה אונא ←
	12 במרץ 1974 – 13 ביוני 1977; (3 שנים)
	→ יוסף גולדשמידט דוד גלס ←
	סגן שר הדתות;
	סגן שר הדתות;
פרסים והוקרה
	פרס ישראל (1983)

זֶרַח וַרְהַפְטִיג (לרוב נהגה: זוֹרַח, Zorach; שם משפחתו בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק; ז' בשבט ה'תרס"ו, 2 בפברואר 1906 – כ' בתשרי ה'תשס"ג, 26 בספטמבר 2002) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל. מחותמי מגילת העצמאות.

קורות חייו

ורהפטיג נולד בוולקוביסק, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביו, הרב ירוחם ורהפטיג חיבר ספרי הלכה (זוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית). עוד מנעוריו היה ורהפטיג איש תנועת 'המזרחי'. רכש השכלה תורנית וכללית. את השכלתו המשפטית רכש באוניברסיטת ורשה. בוורשה נשא לאשה את נעמי לבית קליין. היה פעיל בתנועת המזרחי בוורשה^[1] והשתתף במחאה נגד הגבלת העלייה^[2] ונגד רדיפות הנאצים את יהודי גרמניה^[3] ובפעילות למען הקרן הקיימת^[4]. כיהן כסגן יו"ר המשרד הארצישראלי בוורשה בין השנים 1936–1939, וכציר בקונגרסים הציוניים ה-17 עד ה-21.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לליטא^[5], ושם סייע ביחד עם נתן גוטווירט לבריחת אלפי פליטים יהודים מפולין ומליטא ליפן^[6]^[7]^[8], תוך שיתוף פעולה פורה עם הקונסול היפני בליטא, (ששנים לאחר מלחמת העולם השנייה, הוכר בתור חסיד אומות העולם) צ'יאונה סוגיהארה, וכן עם חסיד אומות העולם יאן זווארטנדיק, הקונסול ההולנדי בקובנה. במיוחד שכנע את תלמידי ישיבות מיר וסלבודקה לצאת מאירופה ולהגיע דרך יפן לארץ ישראל ולארצות הברית^[9]. הוא הגיע לוולדיווסטוק^[10] ומשם ליפן^[11]. ביפן הוא היה פעיל מרכזי בדאגה לפליטים היהודים^[12].

ביוני 1941 הגיע מיפן באונייה עם משפחתו לוונקובר שבקנדה^[13]^[14]. היה סגן נשיא הפועל המזרחי^[15] וחבר בוועד הפועל של הקונגרס היהודי העולמי^[16]. שימש יו"ר הוועד להצלת יהודי פולין. באוגוסט 1945 השתתף בכינוס הציוני העולמי בלונדון, וכחבר בוועדת העלייה ביקש להשמיט את המספר "מאה אלף" מדרישת העלייה, כדי למנוע את הרושם שציונים יסתפקו באישור עלייה של מאה אלף עולים^[17]. לאחר הכינוס ביקר בצרפת אצל פליטי השואה בצרפת^[18], גרמניה ואוסטריה^[19]^[20]. בפברואר 1946 הוא ביקר בשוודיה ובפולין מטעם הקונגרס היהודי העולמי^[21]^[22]^[23].

באוקטובר 1945 צורף למרכז העולמי של המזרחי^[24].

בסוף 1946 השתתף בקונגרס הציוני בבזל^[25] ולאחר מכן, בינואר 1947 הגיע לארץ ישראל^[26], השתלב בתפקידי מפתח במפלגתו והיה נציג הפועל המזרחי בוועד הלאומי^[27], שם ייסד את המחלקה לחוק ומשפט^[28]^[29]. הוא שב לארצות הברית להביא את משפחתו^[30], ובספטמבר 1947 עלה לארץ ישראל. היה בין מנסחי החוקה של מועצת המדינה הזמנית,^[^{דרוש מקור]} שבהּ היה חבר, ובין החותמים על מגילת העצמאות.

כיהן כחבר הכנסת מן הכנסת הראשונה ועד הכנסת התשיעית (בכנסת התשיעית היה זקן חברי הכנסת). כיהן כחבר בממשלות ה-10 עד ה-15 (1961–1974) כשר הדתות, משרד שאותו הכיר מכהונתו בו כסגן שר (1953–1954, 1956–1958). בנוסף, שימש ורהפטיג יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט (בכנסת הרביעית ובכנסת השמינית), וכיהן גם בוועדת החוץ והביטחון.

מתוקף תפקידיו כסגן שר דתות ולאחר מכן יזם ותרם להקמת מוסדות רבים, כגון ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר^[31].

ורהפטיג, בעל תואר דוקטור למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית, היה מרצה למשפט עברי בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה בין השנים 1948–1963^[32].

הקים וניהל את המכון לחקר המשפט העברי במשרד המשפטים. ממייסדי אוניברסיטת בר-אילן ויו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה^[32].

בשנת תשמ"ג (1983) זכה ורהפטיג בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בקידום המשפט העברי. בשנת תשמ"ו (1986) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית. באותה השנה נמנה עם מדליקי המשואות בפתיחת חגיגות יום העצמאות.^[33]

בשנת 1989 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

בשנת 1998 התפרסם ספר זיכרונותיו "חמישים שנה ושנה"^[32].

הלך לעולמו בשנת 2002, כשהיה בן 96 .

בשנת 2010 נקרא רחוב על שמו בשכונת הר חומה (חומת שמואל) בירושלים^[34].

ילדיו: הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, הרב יעקב ורהפטיג, ד"ר עמנואל ורהפטיג והשופטת (בדימוס) נילי מימון.

מספריו

זרח ורהפטיג פרסם ספרים רבים בנושאים משפטיים, תורניים והיסטוריים. ביניהם:

פליט ושריד בימי השואה, סיפור הצלת היהודים בזמן השואה (עריכה והבאה לדפוס: משה מייזלש, גדעון גרייף), יד ושם, ירושלים, תשמ"ד 1984.
על השיפוט הרבני בישראל, נאומים, תל אביב, מורשת, תשט"ו 1955.
בעיות דת ומדינה, מאמרים ונאומים, ירושלים, 1973.
חוקה לישראל - דת ומדינה, ירושלים, מסילות, 1988.
החזקה במשפט העברי, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד 1964.
חמישים שנה ושנה, פרקי זכרונות, ירושלים, יד שפירא, 1998.
מחקרים במשפט העברי, בר-אילן, רמת גן, תשמ"ה 1985.
זריחת השני וממזרח נעם, הערות וביאורים על רוב מסכתות התלמוד הבבלי, נדפס במספר כרכים, ירושלים, תשל"ג-תשס"א (1973–2001).

לקריאה נוספת

איתמר ורהפטיג, עליך זרח: חייו ופועלו של השר ד"ר זרח ורהפטיג, הוצאת דני ספרים, 2018. (הספר בקטלוג ULI)
גיורא גולדברג, תרומתו של זרח ורהפטיג לחקיקה הישראלית, נדפס בבר-אילן, כ"ח, 2001.
כתבי זרח ורהפטיג, ביבליוגרפיה, נדפס בספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, כח-כט, 2001.
זרח - סרטו של אדיר זיק על זרח ורהפטיג ופעולותיו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ראו גם

היקאווה מארו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זרח ורהפטיג בוויקישיתוף

זרח ורהפטיג, באתר הכנסת
זרח ורהפטיג, באתר כנסת פתוחה
מת ד"ר זרח ורהפטיג, ממנהיגי המפד"ל, באתר ynet, 26 בספטמבר 2002
יפה גולדשטיין, לזכרו של ד"ר זרח ורהפטיג, אתר "קטיף.נט". מקור: הצופה
רשימת הפרסומים של זרח ורהפטיג, בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת המאמרים של זרח ורהפטיג באתר רמב"י
דוד תדהר (עורך), "ד"ר זרח ורהפטיג (ואהרהפטיג)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 2030
ד"ר ורהפטיג: המדינה אינה יכולה להכיר בכמה דתות יהודיות, מעריב, 30 ביוני 1966
סרטו של אדיר זיק על זרח ורהפטיג ופעולותיו בתקופת מלחמת העולם השנייה, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ המוסדות המנהלים של המזרחי, הצופה, 25 באוגוסט 1939
^ קיצור ידיעות, דואר היום, 3 ביוני 1934
^ ההפגנה היהודית הגדולה בוורשה, הארץ, 13 בנובמבר 1934
^ מועצת חרדים מרכזית לקהק"ל בפולין, הצופה, 1 בפברואר 1939
^ שלום חברי הפועהמ"ז בווילנה ובפולין, הצופה, 9 בנובמבר 1939
^ בין פליטי פולין בווילנה, הצופה, 5 בינואר 1940
^ ש. רוטשטין, עסקנים, שערים, 20 ביולי 1945
^ פליטי ישראל ברחבי העולם, הצופה, 24 בדצמבר 1943
^ בשנות ה-90 שב לסין במסגרת סרט דוקומנטרי שהפיק אדיר זיק שבו שוחזרו פעולותיו של ורהפטיג באותה תקופה
^ 40 עולים מווילנה הגיעו לוולאדיבוסטוק וממשיכים בדרכם ליאפאן, הארץ, 27 באוקטובר 1940
^ ד"ר ז. ווארהאפטיג באוקוהאמה, הצופה, 5 בדצמבר 1940
^ שוחררו הבאים מיאפאן, הצופה, 12 ביוני 1941
^ ז. ווארהאפטיג הגיע לקאנאדה, הצופה, 28 ביולי 1941
^ משפחתו של ורהפטיג בין פליטים יהודים על סיפונה של הספינה היפנית "היקאווה מארו", יוני 1941, בתערוכת האינטרנט "החודש הזה בתקופת השואה", באתר יד ושם.
^ וועידת הפועל המזרחי באמריקה, הצופה, 12 בספטמבר 1944
^ מצוקת היהודים אחר המלחמה - על הפרק בועידת אונרר"א, הארץ, 8 בספטמבר 1944
טיפול נפרד בבעיה היהודית ומשקיפימ יהודיים במושבי אונרר"א, המשקיף, 8 בספטמבר 1944
^ הישיבה הארבעה עשר, העולם, 16 באוגוסט 1945
^ ידיעות אישיות, הצופה, 8 באוקטובר 1945
^ ווארהפטיג על ביקורו בין שרידנו באוסטריה, הצופה, 16 באוקטובר 1945
^ ד"ר ז. וורהפטיג באמריקה, הצופה, 7 בינואר 1946
^ ד"ר ז. ווארהאפטיג הגיע לפולין, הצופה, 19 בפברואר 1946
^ ד"ר זרח ורהפטיג בפולין, הצופה, 4 במרץ 1946
^ מצב תנועת המזרחי בפולין, הצופה, 18 באפריל 1946
^ המזרחי הסתלק מהלך־הרוח האופוזיציוני, המשקיף, 29 באוקטובר 1945
החלטות ארגוניות, הצופה, 2 בדצמבר 1945
^ הח' י. גרינברג חוזר ארצה, הצופה, 16 בדצמבר 1946
^ היום מחכים לבוא פרובידנס, הצופה, 17 בינואר 1947
^ ז. ווארהאפטיג נבחר חבר הוועה"ל, הצופה, 28 בינואר 1947
^ בין השבים, דבר, 4 בספטמבר 1947
^ מחלקת חוק ומשפט בועד הלאומי, הארץ, 21 באוקטובר 1947
^ מפתחות וקונצסיות, הַבֹּקֶר, 3 באפריל 1947
^ "המבנה שבו השתכנה הישיבה היה בעברו בית חולים לחולי עיניים ולאחר מכן מנזר שהיה בבעלותו של משרד הדתות. סגן שר הדתות דאז, ד"ר זרח ורהפטיג, העניק את המבנה לישיבה." ~ ציטוט מכתבה במוסף שבת של מקור ראשון.
^ ¹ ² ³ אבי כצמן, מת זרח ורהפטיג: חתן פרס ישראל ומראשי המפד"ל, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2002
^ יום העצמאות | טקס הדלקת המשואות, 1986, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באפריל 1986
^ רחוב חדש בירושלים: זרח ורהפטיג, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2012

[1] המוסדות המנהלים של המזרחי, הצופה, 25 באוגוסט 1939

[2] קיצור ידיעות, דואר היום, 3 ביוני 1934

[3] ההפגנה היהודית הגדולה בוורשה, הארץ, 13 בנובמבר 1934

[4] מועצת חרדים מרכזית לקהק"ל בפולין, הצופה, 1 בפברואר 1939

[5] שלום חברי הפועהמ"ז בווילנה ובפולין, הצופה, 9 בנובמבר 1939

[6] בין פליטי פולין בווילנה, הצופה, 5 בינואר 1940

[7] ש. רוטשטין, עסקנים, שערים, 20 ביולי 1945

[8] פליטי ישראל ברחבי העולם, הצופה, 24 בדצמבר 1943

[9] בשנות ה-90 שב לסין במסגרת סרט דוקומנטרי שהפיק אדיר זיק שבו שוחזרו פעולותיו של ורהפטיג באותה תקופה

[10] 40 עולים מווילנה הגיעו לוולאדיבוסטוק וממשיכים בדרכם ליאפאן, הארץ, 27 באוקטובר 1940

[11] ד"ר ז. ווארהאפטיג באוקוהאמה, הצופה, 5 בדצמבר 1940

[12] שוחררו הבאים מיאפאן, הצופה, 12 ביוני 1941

[13] ז. ווארהאפטיג הגיע לקאנאדה, הצופה, 28 ביולי 1941

[14] משפחתו של ורהפטיג בין פליטים יהודים על סיפונה של הספינה היפנית "היקאווה מארו", יוני 1941, בתערוכת האינטרנט "החודש הזה בתקופת השואה", באתר יד ושם.

[15] וועידת הפועל המזרחי באמריקה, הצופה, 12 בספטמבר 1944

[16] מצוקת היהודים אחר המלחמה - על הפרק בועידת אונרר"א, הארץ, 8 בספטמבר 1944
טיפול נפרד בבעיה היהודית ומשקיפימ יהודיים במושבי אונרר"א, המשקיף, 8 בספטמבר 1944

[17] הישיבה הארבעה עשר, העולם, 16 באוגוסט 1945

[18] ידיעות אישיות, הצופה, 8 באוקטובר 1945

[19] ווארהפטיג על ביקורו בין שרידנו באוסטריה, הצופה, 16 באוקטובר 1945

[20] ד"ר ז. וורהפטיג באמריקה, הצופה, 7 בינואר 1946

[21] ד"ר ז. ווארהאפטיג הגיע לפולין, הצופה, 19 בפברואר 1946

[22] ד"ר זרח ורהפטיג בפולין, הצופה, 4 במרץ 1946

[23] מצב תנועת המזרחי בפולין, הצופה, 18 באפריל 1946

[24] המזרחי הסתלק מהלך־הרוח האופוזיציוני, המשקיף, 29 באוקטובר 1945
החלטות ארגוניות, הצופה, 2 בדצמבר 1945

[25] הח' י. גרינברג חוזר ארצה, הצופה, 16 בדצמבר 1946

[26] היום מחכים לבוא פרובידנס, הצופה, 17 בינואר 1947

[27] ז. ווארהאפטיג נבחר חבר הוועה"ל, הצופה, 28 בינואר 1947

[28] בין השבים, דבר, 4 בספטמבר 1947

[29] מחלקת חוק ומשפט בועד הלאומי, הארץ, 21 באוקטובר 1947

[30] מפתחות וקונצסיות, הַבֹּקֶר, 3 באפריל 1947

[31] "המבנה שבו השתכנה הישיבה היה בעברו בית חולים לחולי עיניים ולאחר מכן מנזר שהיה בבעלותו של משרד הדתות. סגן שר הדתות דאז, ד"ר זרח ורהפטיג, העניק את המבנה לישיבה." ~ ציטוט מכתבה במוסף שבת של מקור ראשון.

[כצמן-32] ¹ ² ³ אבי כצמן, מת זרח ורהפטיג: חתן פרס ישראל ומראשי המפד"ל, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2002

[33] יום העצמאות | טקס הדלקת המשואות, 1986, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באפריל 1986

[34] רחוב חדש בירושלים: זרח ורהפטיג, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]