חלב קוקוס
חלב קוקוס הוא נוזל המיוצר מבשר אגוז הקוקוס, אשר מופרד מהקליפה הקשה, נטחן ואז מושרה זמן רב במים כדי למצות ממנו את השומנים, החלבונים, הסוכרים ואבות מזון נוספים.
חלב קוקוס בקערה | |
מאכלים | |
---|---|
סוג | חלב צמחי, משקה ללא אלכוהול |
מרכיבים עיקריים | קוקוס טחון, מים |
פרי הקוקוס מורכב מ-57.1% גרעין, 9.8% מים ו-38.5% קליפה, צבעו לבן ומרקמו סמיך ושומני.
קוקוס הוא צמח הגדל במדינות טרופיות והחלב המופק ממנו הוא חלק עיקרי מהתזונה במדינות המייצרות קוקוס כמו אינדונזיה.
חלב קוקוס מהווה תחליף חלב או שמנת בבישול, מצוי בשימוש נרחב בבישול התאילנדי וההודי ומשמש כחומר גלם במאכלים רבים כגון קינוחים, דגים, עופות ותבשילים נוספים.
לעיתים מוסיפים לחלב קוקוס ולקרם קוקוס חומרים מסמיכים וחומרים משמרים.
במוצרי חלב קוקוס המיובאים לישראל יש יבואנים הנמנעים מהשימוש במושג "חלב קוקוס" מחשש שייחשב למאכל חלבי, ומשווקים את המוצרים בשמות "נוזל קוקוס". קיימים מוצרים נוספים בשוק הישראלי המכונים "מי קוקוס" ו"משקה קוקוס", אך אלו מתייחסים לנוזל השקוף הנמצא בלב אגוז הקוקוס.
יתרונות בריאותיים
עריכהלחלב הקוקוס יתרונות בריאותיים רבים, לכן מומלץ לשלב מזון זה בתזונה היומית, היות שמכיל כמות שמן רבה מומלץ לערבבו עם מוצרי מזון אחרים[1].
חלב הקוקוס עשיר בחומרים מזינים ומינרלים, ברזל, סידן, אשלגן, מגנזיום ואבץ. בנוסף לכך, הוא עשיר בנוגדי חמצון כמו ויטמין E מעשיר ומרענן את העור[2].
שתיית כוס חלב קוקוס מספקת כמות גדולה של ברזל המהווה כמעט ממחצית הצריכה היומית המומלצת לגברים ו22% לנשים[3].
לחלב הקוקוס יש אפקט של גירוי ירידה במשקל, משפר את בריאות הלב ומחזק את מערכת החיסון של הגוף[4]. יתרונותיו כוללים תמיכה בעיכול והזנת העור. כמו כן, חלב הקוקוס הוא אנטי מסרטן, אנטי בקטריאלי ואנטי ויראלי[2].
חומצה לאורית היא החומצה העיקרית בחלב הקוקוס ונמצאה כי ביכולתה לעכב צמיחת תאים סרטניים בגוף האדם[4], בנוסף מחזקת את המערכת החיסונית של הגוף היות שהיא ונלחמת בווירוסים ודלקות.[5] למרות שחלב הקוקוס מכיל כמויות גדולות של שומן רווי הוא מפחית את רמות הכולסטרול בזכות חומצה זו המגבירה את ייצור הHDL (המכונה "כולסטרול טוב")[5].
בחלב הקוקוס ישנם כמויות גדולות של מגנזיום המאזן ומפחית את לחץ הדם, גורם לתחושה נינוחה והורדת הלחץ היות שצריכתו מסייעת להרפיית השרירים בגוף[5].
טיפוח הגוף
עריכהחלב הקוקוס מיוצר מחומר טבעי, לכן הוא בטוח לשימוש לעור הפנים. חלב הקוקוס יעיל לריכוך העור ולהעלמת כתמים שחורים מעור הפנים היות שהוא מכיל כמות גדולה של חומצות שומן טבעיות[6].
כתמים שחורים אלו מכונים היפר פיגמנטציה. ההיפר פיגמנטציה מתרחשת כאשר הגוף מייצר כמות עודפת של מלנין שהוא החומר בגוף האחראי על מראה של צבע עור (פיגמנט). ניתן לטפל בהיפר פיגמנטציה על ידי שימוש בחלב קוקוס[6].
בזמן הטיפול יש לוודא שעור הפנים נקי כדי למנוע בעיות עור נוספות כדוגמת אקנה. יש למרוח את חלב הקוקוס בעזרת צמר גפן נקי ישירות על עור הפנים והכתמים הבעייתיים למשך כ-שעה. לאחר מכן, יש לשטוף את הפנים במים חמימים בעזרת צמר גפן[6].
מריחת חלב קוקוס על עור הפנים מזינה את העור, מפחיתה את הקמטים וגורמת לעור להיות אלסטי יותר בזכות כמויות גדולות של ויטמין C, ויטמין E המצויות בחלב זה[5].
כמו כן עיסוי הקרקפת בעזרת חלב הקוקוס תורם לחיזוק שורשי השיער ומעודד צמיחה טבעית[5].
מריחת חלב הקוקוס על כוויה מהשמש תקל על הכאב ותיצור שכבת הגנה וריפוי על ידי הזנת העור[5].
קישורים חיצוניים
עריכה- לימור לניאדו תירוש, מה לקוקוס ולמרק עגבניות? מתברר שהרבה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ Robert Hagenmaier, FRESH AND PRESERVED COCONUT MILK, CORD 4, 1988-12-01, עמ' 34–34 doi: 10.37833/cord.v4i01.209
- ^ 1 2 Samuel Kofi Tulashie, Jacking Amenakpor, Sandra Atisey, Raphael Odai, Production of coconut milk: A sustainable alternative plant based milk, Case Studies in Chemical and Environmental Engineering 6, 2022-12-01, עמ' 100206 doi: 10.1016/j.cscee.2022.100206
- ^ שירותי בריאות בישראל, מהם היתרונות הבריאותיים של שתיית חלב קוקוס?
- ^ 1 2 Anchalee Ruengdech, Ubonrat Siripatrawan, Application of catechin nanoencapsulation with enhanced antioxidant activity in high pressure processed catechin-fortified coconut milk, LWT 140, 2021-04-01, עמ' 110594 doi: 10.1016/j.lwt.2020.110594
- ^ 1 2 3 4 5 6 דפנה ריכטר, נפלאות אגוז הקוקוס ותוצריו, באתר foodsdictionary
- ^ 1 2 3 Nia Kusstianti, Sri Usodoningtyas, Coconut Milk as an Alternative of Cosmetic Material for Thinning Hyperpigmentation on the Face Skin, Proceedings of the International Joint Conference on Science and Engineering (IJCSE 2020), Atlantis Press, 2020 doi: 10.2991/aer.k.201124.056