חצרים
חֲצֵרִים הוא קיבוץ הנמצא מערבית לבאר שבע, ומשתייך למועצה האזורית בני שמעון.
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | בני שמעון |
| גובה ממוצע[1] | 240 מטר |
| תאריך ייסוד | 1946 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 988 תושבים |
(למפת מערב הנגב רגילה)   חצרים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
| ,www.hatzerim.org.il | |
השם מסמל את חיי הרועים החיים בחצרות גידול הצאן בנגב המערבי.[3]
היסטוריה
עריכההקיבוץ הוקם במוצאי יום כיפור בשנת 1946 על אדמות קלטה כחלק מ־11 הנקודות, על ידי הכשרת הצופים ג'.
לאחר ההקמה התגוררו ביישוב כחמישים איש.
במלחמת העצמאות היה הקבוץ נצור והקשר איתו נשמר באמצעות אלחוט ומטוס אוסטר אוטוקרט שהיה מביא אספקה. עמדה אחת מאותה תקופה עדיין נמצאת בו.
בתחילת שנות החמישים נקלע הקיבוץ למשבר, בשל האדמות עליו ישב אשר נתגלו כמלוחות ולא מתאימות לחקלאות. לאחר דיונים רבים שכללו ניסיונות שכנוע של לוי אשכול שהגיע לקיבוץ, הוחלט להישאר במקום ולשטוף את האדמות. הפרשה ידועה בכינויה "משבר המלח".
במרכז הקיבוץ נמצא בית הביטחון, שהיה מבנה הקבע הראשון בקיבוץ שבנייתו הושלמה במרץ 1947. עשוי קירות בטון בעובי 20 ס"מ. היו בו חרכי ירי והוא נועד לשמש מעוז התגוננות אחרון במקרה של התקפה.
על קיר בית הביטחון נמצא תבליט של משה שלוח (מוסה) שהיה ממקימי חצרים. היה שומר שדות ואיש מודיעין של חטיבת הנגב. באחת מפגישותיו עם מודיע ערבי נורה ממארב ב-24 בספטמבר 1948 ונהרג.[4] קברו היה הראשון בחצרים.
בשנת 2000 הוקמה מחוץ לקיבוץ דרך הפסלים בחצרים על ידי האמנית מרגה פישטיין ובעלה ישראל ומהווה אטרקציה תיירותית למטיילים בסביבה.
כלכלה וחברה
עריכההנהגת הקיבוץ מחולקת להנהלת הקהילה העוסקת בחיי היומיום. לצדה ובאופן נפרד פועלת ההנהלה הכלכלית של הקיבוץ. קיבוץ חצרים נחשב אחד הקיבוצים העשירים בארץ הודות למיזמיו הכלכליים המוצלחים.[דרוש מקור]
בשנת 1965 ייסד הקיבוץ את חברת נטפים יחד עם שמחה בלאס ובנו ישעיהו, ממציאי הטפטפות ויוזמי ההשקיה בטפטוף, שהעבירו לחברה המשותפת את הידע והניסיון שרכשו בייצור ושיווק מערכות השקיה בטפטוף. הקיבוץ מהווה אחד הבעלים של מפעל התעשייה נטפים הנחשב לאחד המפעלים המובילים בארץ ובעולם בתחום מערכות ההשקיה בטפטוף.
ענף עיקרי נוסף בקיבוץ הוא גידול חוחובה, המושקה בטפטוף ממי קולחין של הקיבוץ והבסיס הסמוך, ומשמש לייצור שמן במכון להפקת שמן בקיבוץ. בשנת 1990 החלו בקיבוץ בגידול חוחובה, והקיבוץ מחזיק בבעלות מלאה בחברת חוחובה ישראל. תוצריו של המפעל משווקים ברובם מחוץ לישראל.
נכון לשנת 2017 מחזיק הקיבוץ ב-33% מחברת נגב אקולוגיה, העוסקת בטיפול בפסולת.
הקיבוץ מחזיק בשותפות עם קיבוצים נוספים בעלות על א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל. בבעלות הקיבוץ ובשטחו נמצא בית הספר נווה במדבר. בבית הספר מתקיים ניסוי בשם מצפון ומצפן. מטרת הניסוי היא לפתח בוגרים שמסוגלים לעשות שינוי בעצמם ובסביבה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של חצרים- חצרים, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- חצרים באתר המועצה האזורית בני שמעון
הקמת 11 יישובים חדשים בנגב: בניה, קדמה, גלאון, שובל, משמר הנגב, תקומה, בארי, כפר דרום, נבטים וחצרים. יומני כרמל 1946 (התחלה2:20)- על פני נקודות הקיבוץ המאוחד בנגב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1947
- עידו אפרתי, ותיקי חצרים מפקפקים בעסקת נטפים: "לא הקמנו את החברה כדי לעשות אקזיט", באתר TheMarker, 6 באוקטובר 2011
- נדב מן, בלי מים ועם אמונה: ראשיתו של קיבוץ חצרים, באתר ynet, 2 באוגוסט 2013
- קרן צוריאל הררי, קרן הון קיבוץ: והתשואה צומחת שוב בחצרים, באתר כלכליסט, 10 באוקטובר 2017
נווית זומר, "חצרים לא מחפש לעשות כסף מכסף, אלא להשקיע בדברים שמשפרים את העולם", באתר "ידיעות אחרונות", 6 ביוני 2019
חצרים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על הבנייה בחצרים, באתר 'חלון אחורי', 7 במאי 2024
- מיזם אבני מורשת, בית הביטחון
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ חנה ביתן, מקורות שמות היישובים בישראל על-פי "אטלס ההתיישבות בישראל", עמ' 69
- ^ משה (מוסה) שלוח אתר יזכור