טאהא באקר
טאהא באקר (בערבית: طه باقر, תעתיק מדויק: טה באקר; 1912 - 28 בפברואר 1984) היה ארכאולוג, בלשן והיסטוריון עיראקי, שכיהן גם כאוצר המוזיאון הלאומי של עיראק.
לידה |
1912 חילה, עיראק |
---|---|
פטירה |
28 בפברואר 1984 (בגיל 72 בערך) בגדאד, עיראק |
מדינה | האימפריה העות'מאנית, הרפובליקה העיראקית (1958–1968), ממלכת עיראק, הבעת' בעיראק |
מקום קבורה | נג'ף |
השכלה | |
תקופת הפעילות | מ-1938 |
מעסיק | המוזיאון הלאומי של עיראק, האקדמיה העיראקית למדעים, אוניברסיטת בגדאד |
ביוגרפיה
עריכהבאקר נולד בשנת 1912 באל-חלה (Al-Hillah), עיר מודרנית השוכנת ליד האתר הארכאולגי של העיר העתיקה בבל. הוא למד ארכאולוגיה בארצות הברית במכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו, שם סיים תואר ראשון ושני בשנת 1938. באקר היה מהארכאולוגים הידועים של עיראק. בין עבודותיו: התרגום של עלילות גילגמש מאכדית לערבית, פיענוח לוחות מתמטיים שומריות-אכדיות, גילוי חוקי אשנונה - החוקים הקדומים ביותר שנמצאו בעולם התרבות השמית, וחפירותיו בערי בבל ושומר, כולל הערים דור-כוריגלזו ושדופום (Tell Harmal) ליד בגדאד.
באקר שלט בערבית, ארמית, אכדית ושומרית, אנגלית צרפתית וגרמנית. בין השנים 1938–1958 עבד בתפקידים שונים במחלקת העתיקות והמורשת של עיראק ובין השנים 1941–1978 הרצה באוניברסיטת בגדאד. הנושאים בהם עסק היו היסטוריה של העת העתיקה וכן שומרית ואכדית. בתפקידיו השונים באוניברסיטה היה בחבר המנהלים של האוניברסיטה וכיהן גם כסגן נשיא האוניברסיטה. כיהן גם כפרופסור ב-"Baghdad University College of Arts". היה חבר וסגן נשיא של האקדמיה העיראקית למדעים.