טג'יקיסטן
רפובליקת טג'יקיסטן (בטג'יקית: Ҷумҳурии Тоҷикистон,[7] ברוסית: Республика Таджикистан) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-9 בספטמבר 1991.
| |||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אין | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
המנון טג'יקיסטן | ||||||||||||||||
| ממשל | |||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה | ||||||||||||||||
| ראש המדינה |
נשיא טג'יקיסטן  | ||||||||||||||||
| נשיא טג'יקיסטן | אמומאלי רחמון | ||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
ראש ממשלת טג'יקיסטן | ||||||||||||||||
| ראש ממשלת טג'יקיסטן |
קוחיר רסולזודה | ||||||||||||||||
| שפה רשמית |
טג'יקית (רשמית) רוסית (בין-עדתית), פרסית | ||||||||||||||||
| עיר בירה |
דושנבה 38°33′N 68°48′E / 38.550°N 68.800°E (והעיר הגדולה ביותר) | ||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
האספה העליונה | ||||||||||||||||
| רשות שופטת |
Supreme Court of Tajikistan | ||||||||||||||||
| גאוגרפיה | |||||||||||||||||
| יבשת | אסיה | ||||||||||||||||
| שטח יבשתי[2] | 144,100 קמ"ר (97 בעולם) | ||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 0.3% | ||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +5 | ||||||||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||||||||
| הקמה | |||||||||||||||||
| פירוק ברית המועצות | 9 בספטמבר 1991 | ||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 טג'יקיסטן הסובייטית | ||||||||||||||||
| דמוגרפיה | |||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 10,656,511 נפש (90 בעולם) | ||||||||||||||||
| צפיפות | 73.95 נפש לקמ"ר (140 בעולם) | ||||||||||||||||
| דת |
אסלאם (96.7%) נצרות (1.6%)[1] | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| כלכלה | |||||||||||||||||
| תמ"ג[5] (2023) | 12.06 מיליארד $ (149 בעולם) | ||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 1,132$ (190 בעולם) | ||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[6] (2022) | 0.679 (126 בעולם) | ||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
34 (נכון ל־2015) | ||||||||||||||||
| מטבע | סומוני טג'יקי (TJS) | ||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק הלאומי של טג'יקיסטן | ||||||||||||||||
| שונות | |||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | tj | ||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 992 | ||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
המדינה גובלת באפגניסטן בדרום, בסין במזרח, בקירגיזסטן בצפון ובאוזבקיסטן במערב ובצפון.
רוב תושבי טג'יקיסטן הם מוסלמים,[1] והיא אף חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
היסטוריה
עריכה
ערך מורחב – היסטוריה של טג'יקיסטן
בהתאם לעדויות שנמצאו באתר סראזם האזור בו שוכנת טג'יקיסטן מאוכלס החל משנת המאה ה-4 לפנה"ס. אימפריות רבות שלטו באזור משחר ההיסטוריה. האימפריה ששלטה באזור לאורך הכי הרבה זמן הייתה ממלכת פרס על גלגוליה, אשר הטמיעה שם את תרבותה ושפתה. צורת כתיבת שם המדינה בכתיב ערבי-פרסי: تاجیکستان (תאג'יכסתאן).
האסלאם הובא לאזור על ידי הערבים במאה ה-7. מאוחר יותר המונגולים שלטו באזור ואחרי זה השטח היה חלק מאמירות בוכרה וח'אנות קוקנד.
במאה ה-19, האימפריה הרוסית החלה להתפשט לכיוון מרכז אסיה במהלך המשחק הגדול והשתלטה בין היתר על טג'יקיסטן. לאחר המהפכה הרוסית בשנת 1917 הממשלה הסובייטית החלה בפעולות שונות של מאבק בדת תוך כדי ניסיון לגרום לתהליך של חילון נרחב בקרב תושבי מרכז אסיה. מוסלמים, יהודים ונוצרים כאחת סבלו מרדיפות דתיות ומסגדים, כנסיות ובתי כנסת רבים נסגרו.
בשנת 1924 הוקמה האוטונומיה הטג'יקית הסובייטית כחלק מרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית אך בשנת 1929 היא הפכה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית. הערים סמרקנד ובוכרה, אף על פי שרוב אוכלוסייתן הם טג'יקים השתייכו לאוטונומיה האוזבקית הסובייטית.
בשנת 1991 התפרקה ברית המועצות וטג'יקיסטן הפכה למדינה עצמאית.
תקופת העצמאות
עריכהטג'יקיסטן קיבלה את עצמאותה ב-9 בספטמבר 1991, לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי. כנשיאה הראשון של המדינה נבחר רחמון נבייב, שאולץ להתפטר ב-1992 בחודשיה הראשונים של מלחמת האזרחים. בנובמבר 1992 עלה לשלטון אמומאלי רחמון. זמן קצר לאחר קבלת העצמאות בתקופת נשיאותו של נבייב החלה מלחמת אזרחים קשה שנמשכה עד שנת 1997 שבמהלכה נהרגו בין 50 אלף ל-100 אלף איש.
הפסקת האש שנכנסה לתוקף בין אנשיו של רחמון (המייצגים את הממשלה) לאנשי מיליציה שנלחמו נגד נמשכת עד היום. המתנגדים לא הצליחו להדיח את רחמנוב מהשלטון, ובשנת 1999 כאשר במדינה נערכו בחירות, רחמנוב נבחר כמעט בפה אחד להמשך כהונה.
חלק מהתושבים הלא מוסלמים, הרוסים והיהודים, ברחו בזמן המלחמה מהמדינה וכפועל יוצא אחוז המוסלמים במדינה עלה. בעקבות המלחמה של רוסיה באפגניסטן הציבו הרוסים חיילים בגבול בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בשטח הטג'יקי עד שנת 2005. לאחר אירועי 11 בספטמבר ותחילת המלחמה באפגניסטן גם חיילים אמריקאים וצרפתים הוצבו באזור הגבול.
כלכלה
עריכהכלכלת טג'יקיסטן מבוססת בעיקר על חקלאות. התושבים מגדלים צאן ובקר, כותנה, חיטה ופירות. מאז תחילת המאה ה-21 התפתחה תעשיית המכרות, והמדינה מפיקה כמויות קטנות של נפט.
טג'יקיסטן היא מהמדינות העניות ביותר באסיה עם תמ"ג לנפש של 1,018 דולר. en:List of countries by GDP (PPP) per capita
גאוגרפיה
עריכהטג'יקיסטן נמצאת במרכז אסיה והיא המדינה הקטנה ביותר בשטחה באזור. בצפון ובמערב היא גובלת בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן, בדרום באפגניסטן, ובמזרח – בסין.
רוב שטחה של טג'יקיסטן הוא הררי. בתחומה מתנשאות שתי פסגות גבוהות, "פסגת איסמעיל סומוני" (7,495 מטר) ו"הר איסתיקלאליאת" (7,134 מטר). במזרחה נמצאים הרי פמיר שגובהם כ-5,000 מטר מעל גובה פני הים. בצפון המדינה משתרע עמק פרגנה הפורה בו שוכנת העיר פרגנה. בדרום המדינה נמצאים עמק קאפירניגן בו שוכנת העיר קאפירניגן ועמק וואקש.
נהר אמו דאריה ונהר פאנג' מפרידים בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בדרום. בטג'יקיסטן יש שישה אגמים המכסים 1% משטח המדינה, אך אין לה מוצא לים.
לטג’יקיסטן יש גם שלוש מובלעות קטנות בשטחים של מדינות אחרות: שתיים בשטח קירגיזסטן ואחת בשטח אוזבקיסטן.
דמוגרפיה
עריכהאוכלוסיית טג'יקיסטן מונה 9.9 מיליון נפש, על-פי הערכת ספר העובדות העולמי מ-2008. הטג'יקים, עם ממוצא פרסי, מונים כ-80% מן האוכלוסייה. מיעוט גדול, כ-15%, הם אוזבקים. שיעור הרוסים והקירגיזים הוא מעט יותר מאחוז, כל אחד, וכן קיימים מיעוטים קטנים נוספים – טורקמנים, גרמנים, טטרים, קוריאנים ועוד. בתקופה הסובייטית יושבו בטג'יקיסטן תושבים מחלקים אחרים בברית המועצות, בכפייה או על ידי פיתוי כלכלי. חלקם של הטג'יקים באוכלוסייה היה נמוך יותר לפני קבלת העצמאות, אך עלה מאז כתוצאה משיעורי ילודה גבוהים. (במפקד אוכלוסין ב-1989 נמנו כ-3.17 מיליון טג'יקים מתוך כ-5.09 מיליון תושבים, 62%, הרוסים מנו באותו מפקד קרוב ל-400 אלף).
96.7% מהאוכלוסייה הם מוסלמים סונים (כ-5% הם איסמאעילים) ומיעוט קטן של כ-1.6% נוצרים-אורתודוקסים,[1] לצד מיעוטים קטנים אף יותר של בני דתות אחרות. האסלאם נותר מרכיב רב-השפעה בחברה, למרות מאמצים בתקופת השלטון הסובייטי, שנמשכו גם בתקופת העצמאות, לקדם את החילוניות.
השפה הרשמית היא טג'יקית, הקרובה מאוד לפרסית, ונכתבה באלפבית קירילי. מאז קבלת העצמאות נעשים מאמצים להעביר אותה לאלפבית הערבי. הרוסית משמשת לעיתים לצורכי מסחר. על אף עונייה של המדינה, שיעור האוריינות גבוה מאוד, ומוערך ביותר מ-99%.
תרבות
עריכההתרבות הטג'יקית משתרעת על פני אלפי שנים ומשקפת את ההיסטוריה העשירה והמגוונת של האזור. מבחינה לשונית, הטג'יקית קרובה מאוד לפרסית וכך גם הספרות הטג'יקית. תחת השלטון הסובייטי היה נהוג זרם הריאליזם סוציאליסטי. בין הסופרים הידועים של התקופה הזאת נמצאים סדרודין עיני, אבול קאסם לאהותי ומירזו תורסונזודה. המוזיקה העממית הטג'יקית דומה באופייה למוזיקה של מרכז אסיה ובייחוד לזו של אוזבקיסטן. בדרום טג'יקיסטן רווח סגנון ה"פלכ" העוסק לרוב בנושאים מיסטיים-דתיים בסגנון סופי.[8] תעשיית הקולנוע פעילה בטג'יקיסטן מאז שנות העשרים של המאה ה-20, ושגשגה תחת השלטון הסובייטי. סיום השלטון הסובייטי ומלחמת האזרחים (1992–1997) הביאו לשיתוקה הכמעט מוחלט ורק בשנות האלפיים החלה משתקמת, בין היתר הודות לתמיכה מבחוץ.[9]
בשנת 2024 ביצעו מחבלים מטג'יקיסטן הפיגוע בקרוקוס סיטי הול שבקרסנוגורסק, מחוז מוסקבה, רוסיה. בפיגוע נרצחו לפחות 130 בני אדם, ומאות נפצעו. מחוז ח'וראסאן של המדינה האסלאמית לקח אחריות על הפיגוע.
צבא
עריכההכוחות המזוינים של טג'קיסטן (אנ') הם האחראים על ביטחון המדינה מפני איומי חוץ, ותמיכה בגורמים האחראים על ביטחון הפנים של המדינה.
חלוקה ארגונית
עריכההצבא מחולק לשלושה סניפים ועוד שני תת-סניפים נפרדים והם: הצבא הקרקעי, חיל האוויר (אנ'), החיל המוצנח (חלק מהמורשת הארגונית הסוביטית) ותת-סניפים של חיל משמר הגבולות וכוח שמירה פנים ארצי/נשיאותי.
ציוד
עריכהכוח האדם הסדיר עומד על 85,000 עם עוד כוח מילואים של 120,000, וציודו הוא:
- טנק קרב ראשי
- T-72 – 170
- T-62 – 83
- נושא חיילים משוריין
- BTR-60 – 76
- BTR-70 – 53
- BTR-80 – 70
- רכב לחימה חי"ר
- BMP-1 – 80
- BMP-2 – 68
- אָרְטִילֶרִיָה
- הוביצר D-30 – 90
- משגר רקטות מרובה
- BM-21 – 128
- מרגמות
- 120 מ"מ – לא ידוע הכמות
- טיל קרקע אוויר
- הנחיות SA-2
- SA-3 גואה
- SA-7 גביע
- כלי הטיס
לרשות חיל האוויר יש מספר כלי טיס: מטוס אטונוב An-26 אחד, 14 מיל מי-8, שישה מיל מי-24 וארבעה מטוסי L-39.
יהדות טג'יקיסטן
עריכה- ערך מורחב – יהדות טג'יקיסטן
הקבוצות הראשונות של יהודים שהגיעו אל טג'יקיסטן, מפרס ומאוזבקיסטן, החל משנת 1000 בערך, עשו זאת משום שישבה על נתיב הסחר בין סין לאירופה. במהלך מלחמת העולם השנייה, נמלטו חלקים מיהודי אשכנז לאזור בחיפושם אחר מקלט בטג'יקיסטן הסובייטית. בשנת 1945 מנתה הקהילה היהודית 250,000 איש, אך לאחר המלחמה חזרו חלק מהיהודים לארצות מוצאם או שעלו לישראל. בימי פירוק הגוש הסובייטי, בשנת 1990, חיו בקהילה 50,000 איש, אך בתחילת העשור השני של המאה ה-21 חיו במדינה 150 יהודים בלבד. יהדות טג'יקיסטן מכונה גם יהדות בוכרה בדומה ליהדות אוזבקיסטן מאחר שטג'יקיסטן ואוזבקיסטן היו חלק מאמירות בוכרה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מדריכי לונלי פלנט, טג'יקיסטן, באתר ynet, 28 במרץ 2007
- טג'יקיסטן, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 31.8.2021)
- דוח על טג'יקסטן באתר משרד החוץ האמריקני, 1997
- אפרת נקש, על גג העולם בטג'יקיסטן, באתר ynet, 22 באוקטובר 2013
- מסע מצולם ברחבי טג'קיסטן 2014
- טג'יקיסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טג'יקיסטן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 http://www.globalreligiousfutures.org/countries/tajikistan#/?affiliations_religion_id=0&affiliations_year=2010®ion_name=All%20Countries&restrictions_year=2013
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ בכתב ערבי: جمهوری تاجیکستان
בכתב לטיני: Çumhurii Toçikiston - ^ Benjamin D. Koen, Beyond the Roof of the World : Music, Prayer, and Healing in the Pamir Mountains: Music, Prayer, and Healing in the Pamir Mountains, Oxford University Press, pp. 117
- ^ Arabova, Sharofat (25 March 2019). "Cinema of Tajikistan". Asian Movie Pulse.
